עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מלכות אלוהים מולכת!‏

 פרק 13

מבשרי המלכות מביאים את עניינם בפני בתי המשפט

מבשרי המלכות מביאים את עניינם בפני בתי המשפט

במה מתמקד הפרק

כפי שניבא ישוע, צעדים משפטיים ננקטים נגד פעילות הבישור של תלמידיו

1, 2. ‏(א) מה עשו מנהיגי הדת באשר לפעילות הבישור, וכיצד הגיבו השליחים? (ב) מדוע סירבו השליחים לציית לאיסור שהוטל על פעילות הבישור?‏

זהו זמן קצר לאחר חג השבועות שנת 33 לספירה, וחלפו רק שבועות ספורים מאז נוסדה הקהילה המשיחית בירושלים. אין ספק שהשטן רואה בזאת שעת כושר. בטרם תתחזק הקהילה הוא רוצה למחות אותה מעל פני האדמה. עד מהרה הוא מכוון את השתלשלות האירועים ומביא לידי כך שמנהיגי הדת מטילים איסור על הכרזת בשורת המלכות. למרות זאת, השליחים ממשיכים לבשר באומץ לב, והמוני גברים ונשים מצטרפים לשורות ה”מאמינים באדון” (‏מה”ש ד’:18,‏ 33; ה’:14‏).‏

השליחים שמחו ”על כך שנמצאו ראויים לסבול חרפה למען שמו”‏

2 ברוב זעמם המתנגדים מכים שנית, והפעם הם כולאים את כל השליחים. אלא שבלילה פותח מלאך יהוה את דלתות בית הסוהר, ועם שחר חוזרים השליחים אל פעילות הבישור! שוב הם נעצרים ומובאים בפני מנהיגי העם, ואלה מאשימים אותם בהפרת הצו האוסר על הכרזת הבשורה. בתגובה מצהירים השליחים בעוז רוח: ”עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם”. המנהיגים מתמלאים חמה ורוצים להרוג את השליחים. אבל ברגע מכריע זה קם גמליאל, מורה תורה מכובד, ומזהיר את המנהיגים: ”היזהרו... עזבו את האנשים האלה והניחו להם לנפשם”. למרבה הפלא המנהיגים שומעים בעצתו ומשחררים את השליחים. מה עושים אותם משיחיים נאמנים? מבלי להירתע ’הם אינם חדלים ללמד ולהכריז את הבשורה הטובה על המשיח, ישוע’ (‏מה”ש ה’:17–21,‏ 27–42;‏ מש’ כ”א:1,‏ 30‏).‏

3, 4. ‏(א) באיזו שיטה שהוכיחה את עצמה משתמש השטן כדי לתקוף את משרתי אלוהים? (ב) במה נדון בפרק זה ובשני הפרקים הבאים?‏

3 משפט זה שהתנהל בשנת 33 לספירה היה המקרה הראשון של התנגדות מצד הרשויות כלפי הקהילה המשיחית, אבל בהחלט לא האחרון (‏מה”ש ד’:5–8; ט”ז:20; י”ז:6, 7‏). בימינו מוסיף השטן להשפיע על מתנגדי עבודת אלוהים האמיתית כדי שיסיתו את הרשויות להטיל איסורים על פעילות הבישור שלנו. המתנגדים מטיחים במשרתי אלוהים שלל האשמות.  אחת מהן היא שאנו מפרים את הסדר הציבורי — שאנו ”עושי צרות”. האשמה נוספת היא שאנו מסיתים; ולעיתים מציגים אותנו כאנשי מכירות, כרוכלים או סוחרים. בנסיבות המתאימות פנו אחינו אל בתי המשפט כדי להפריך האשמות אלו. כיצד הסתיימו מקרים משפטיים אלה? כיצד פסיקות משפטיות מלפני עשרות שנים משפיעות עליך אישית כיום? הבה נבחן מספר מקרים משפטיים ונראה באילו דרכים תרמו הם ’להגנת הבשורה הטובה ולעיגונה בחוק’ (‏פיל’ א’:7‏).‏

4 בפרק זה נתמקד בצעדים שנקטנו כדי להגן על זכותנו לבשר. בשני הפרקים הבאים נבחן מספר מאבקים משפטיים שניהלנו במאמץ להיבדל מן העולם ולחיות על־פי אמות המידה של המלכות.‏

‏”עושי צרות” או תומכים נאמנים של מלכות אלוהים?‏

5. מדוע נעצרו מבשרי המלכות בשנות ה־30 המאוחרות, ואיזו אפשרות שקלו מובילי הדרך בארגון?‏

5 בשנות ה־30 המאוחרות ניסו ערים ומדינות ברחבי ארצות הברית של אמריקה לאלץ את עדי־יהוה להשיג היתר או רישיון על מנת להשתתף בפעילות הבישור. אך אחינו לא הגישו בקשה לרישיונות. הרי רישיון ניתן לבטל, והם האמינו שאין לשום ממשלה הזכות להתערב בקיום הצו שנתן ישוע למשיחיים להכריז את בשורת המלכות (‏מר’ י”ג:10‏). כתוצאה מכך נעצרו מאות מבשרי מלכות. בתגובה שקלו מובילי הדרך בארגון את האפשרות לפנות לבית המשפט, בתקווה להוכיח שהמדינה הטילה הגבלות בלתי חוקיות על זכותם של העדים לקיים את דתם בחופשיות. בשנת 1938 אירע דבר שהוביל למשפט אשר היווה ציון דרך היסטורי. מה אירע?‏

6, 7. ספר מה קרה למשפחת קנטוול.‏

6 בבוקרו של יום שלישי, ה־26 באפריל 1938, יצאו חמישה חלוצים מיוחדים — ניוטון קנטוול (בן 60), אשתו אסתר ובניהם הנרי, ראסל וג’סי — ליום שירות בעיר ניו הייבן שבקונטיקט. למעשה הם נערכו להיעדר מביתם ליותר מיום אחד. מדוע? עוד קודם לכן הם נעצרו מספר פעמים, ולכן הביאו בחשבון שהם ייעצרו שוב. אך תרחיש זה לא גרע מרצונם של בני משפחת קנטוול להמשיך לבשר את בשורת המלכות. הם הגיעו לניו הייבן בשני רכבים. ניוטון נהג ברכב המשפחתי שהיה עמוס בספרות מקראית ובפונוגרפים ניידים, ואילו הנרי בן ה־22 נהג ברכב כריזה. ואכן, כצפוי, בתוך שעות ספורות עצרה אותם המשטרה.‏

7 תחילה נעצר ראסל בן ה־18, ואחר כך ניוטון ואסתר. ממרחק ראה ג’סי בן ה־16 כיצד המשטרה לוקחת את הוריו ואת  אחִיו. הנרי בישר באזור אחר בעיירה, ולכן ג’סי הצעיר נותר לבדו. בכל זאת, הוא לקח את הפונוגרף שלו והמשיך לבשר. ג’סי השמיע לשני קתולים את ההרצאה של אח רתרפורד, ”אויבים”. היה זה בהסכמתם, אך בזמן שהאזינו להרצאה התרגזו השניים ורצו להכות את ג’סי. הוא התרחק מהם ברוגע, אבל אחרי זמן קצר נעצר בידי שוטר. בסופו של דבר גם ג’סי מצא את עצמו במעצר. להוציא את אחות קנטוול, האשימה המשטרה את אח קנטוול ובניו בביצוע עבירה פלילית. עם זאת, באותו יום הם שוחררו בערבות.‏

8. מדוע הרשיע בית המשפט את ג’סי קנטוול כ”עושה צרות”?‏

8 בחלוף מספר חודשים, בספטמבר 1938, התייצבה משפחת קנטוול לפני בית המשפט בניו הייבן. ניוטון, ראסל וג’סי הורשעו בשידול לתרומות ללא רישיון. למרות הערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון של קונטיקט הורשע ג’סי בהסתה להפרת הסדר והוצג כ”עושה צרות”. מדוע? משום ששני הקתולים שהקשיבו להרצאה העידו בבית המשפט שההרצאה העליבה את דתם והכעיסה אותם. כדי לערער על ההרשעות פנו מובילי הדרך בארגון לבית המשפט העליון של ארה”ב — הערכאה הגבוהה ביותר במדינה.‏

9, 10. ‏(א) מה פסק בית המשפט העליון של ארה”ב בעניינה של משפחת קנטוול? (ב) איזו תועלת עדיין צומחת לנו מפסיקה זו?‏

 9 החל מ־29 במרס 1940 שמעו נשיא בית המשפט צ’ארלס א. יוז ושמונה עמיתיו השופטים את הטיעונים שהציג אח היידן קובינגטון, עורך דין שייצג את עדי־יהוה.‏ * כאשר פרקליט מדינת קונטיקט הציג את טיעוניו במאמץ להוכיח שהעדים ”עושי צרות”, שאל אחד השופטים: ”האין זה נכון שהמסר שהכריז ישוע המשיח לא היה פופולארי בימיו?” הפרקליט השיב: ”אכן כן, ואם זיכרוני אינו מטעני, המקרא גם מספר מה קרה לישוע בעקבות הכרזת המסר הזה”. איזו הצהרה מאירת עיניים! בלי משים העמיד פרקליט המדינה את עדי־יהוה בשורה אחת עם ישוע, ואת המדינה בשורה אחת עם מרשיעיו. ב־20 במאי 1940 פסק בית המשפט פה אחד לטובת עדי־יהוה.‏

היידן קובינגטון (באמצע מלפנים), גלן האו (שמאל) ואחרים יוצאים מבית המשפט לאחר ניצחון משפטי

10 מה הייתה משמעות פסיקת בית המשפט? היא הרחיבה את ההגנה הניתנת מתוקף הזכות לחופש דת, כך ששום ממשלה פדראלית, מדינה או רשות מקומית אינן יכולות לצמצם באופן חוקי את חופש הדת. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא בהתנהגותו של ג’סי ”כל... סכנה לשלום ולסדר הציבורי”. מכאן שהפסיקה קבעה בבירור שעדי־יהוה אינם מפרי סדר. איזה ניצחון משפטי מוחץ למשרתי אלוהים! איזו תועלת עדיין צומחת לנו מפסיקה זו? עורך דין, שהוא גם אחד מעדי־יהוה, אומר: ”הזכות לקיים את דתנו בחופשיות ללא חשש מפני הגבלות לא־הוגנות מאפשרת לנו כעדי־יהוה לשתף כיום את הזולת במסר של תקווה בקהילות שבהן אנו מתגוררים”.‏

מסיתים או מכריזי האמת?‏

שנאתה הבוערת של קוויבק כלפי אלוהים, המשיח והחירות היא אות קלון לקנדה כולה

11. לאיזה מבצע יצאו אחינו בקנדה, ומדוע?‏

11 במרוצת שנות ה־40 התמודדו עדי־יהוה בקנדה עם התנגדות חריפה. על כן, בשנת 1946, במאמץ לחשוף בפומבי את רמיסת הזכות לחופש דת על־ידי המדינה, יצאו אחינו שם למבצע בן 16 ימים שבמהלכו חילקו את העלון שנאתה הבוערת של קוויבק כלפי אלוהים, המשיח והחירות היא אות קלון לקנדה כולה. עלון זה בן ארבעת העמודים חשף בפרטי פרטים את ההתפרעויות שבהסתת הכמורה, את האלימות המשטרתית ואת התקפות האספסוף כנגד האחים במחוז קוויבק. ”נמשכים המעצרים הבלתי חוקיים של עדי־יהוה”, ציין העלון. ”עד כה נערמו כ־800 אישומים נגד עדי־יהוה במונטריאול רבתי”.‏

12. ‏(א) כיצד הגיבו המתנגדים למבצע חלוקת העלון? (ב) באיזה פשע הואשמו אחינו? (ראה גם הערת שוליים.)‏

12 בתגובה לעלון הכריז ראש ממשלת קוויבק, מוריס דופלסי, שעשה יד אחת עם הקרדינל הרומי־קתולי וִילנֶב, על ”מלחמת חורמה” נגד העדים. בתוך זמן קצר הוכפל מספר כתבי האישום מ־800 ל־1,600. ”המשטרה עצרה אותנו כל כך הרבה פעמים שכבר הפסקנו לספור”, אמרה חלוצה אחת. עדים  שנתפסו כשהם מחלקים את העלון הואשמו ב”פרסום לשון הרע והסתה”.‏ *

13. מי היו הראשונים שהועמדו לדין בעוון הסתה, ומה פסק בית המשפט?‏

13 בשנת 1947 היו אח אֶמֵה בּוּשֶׁה ובנותיו ג’יזל בת ה־18 ולוסיל בת ה־11 הראשונים שהועמדו לדין בעוון הסתה. הם חילקו את העלון שנאתה הבוערת של קוויבק סמוך לחוותם בגבעות שמדרום לקוויבק סיטי, אבל הם בהחלט לא נראו כמו עבריינים ו”עושי צרות”. אח בּוּשֶׁה היה אדם צנוע ושקט שעבד בשלווה בחוותו הקטנה ומדי פעם נסע העירה בעגלה רתומה לסוס. למרות זאת משפחתו נפלה קורבן לחלק מההתנכלויות שהוזכרו בעלון. השופט, ששנא את עדי־יהוה, סירב לאפשר את הצגתן של ראיות שהוכיחו את חפותו של בּוּשֶׁה. תחת זאת, הוא קיבל את עמדת התביעה לפיה העלון מעורר עוינות ועל כן יש להרשיע את בּוּשֶׁה. מכאן שאת עמדת השופט אפשר לסכם כך: זהו פשע לומר את האמת! אֶמֵה וג’יזל הורשעו בפרסום לשון הרע והסתה, ואפילו לוסיל הקטנה בילתה יומיים מאחורי סורג ובריח. האחים ערערו לבית המשפט העליון של קנדה, הערכאה הגבוהה ביותר במדינה, אשר הסכים לדון בתיק.‏

14. מה עשו האחים בקוויבק במהלך שנות הרדיפות?‏

14 בינתיים המשיכו אחינו ואחיותינו האמיצים בקוויבק לבשר את בשורת המלכות אל מול התקפות אלימות חוזרות ונשנות, ונהנו לא אחת מתוצאות יוצאות מגדר הרגיל. במרוצת ארבע השנים מאז תחילת מבצע חלוקת העלון בשנת 1946, זינק מספר העדים בקוויבק מ־300 ל־1,000!‏ *

15, 16. ‏(א) מה פסק בית המשפט העליון של קנדה בעניינה של משפחת בּוּשֶׁה? (ב) איזו השפעה הייתה לניצחון זה על האחים ועל אחרים?‏

15 ביוני 1950 ישב בית המשפט העליון של קנדה, בהרכב מלא של תשעה שופטים, כדי לשמוע את עניינו של אֶמֵה בּוּשֶׁה. כעבור שישה חודשים, ב־18 בדצמבר 1950, פסק בית המשפט לטובתנו. מדוע? אח גלן האו, עורך דין שייצג את עדי־יהוה, הסביר כי בית המשפט תמך בטיעוני ההגנה שלפיהם עבירת ”הסתה” מחייבת קריאה לאלימות או למרי כלפי הממשלה. לעומת זאת, בעלון ”אין כל קריאה כזו ועל כן הוא מהווה מימוש חוקי של חופש הדיבור”. עוד אמר אח האו: ”ביכולתי להעיד ממקור ראשון כיצד הביא יהוה את הניצחון”.‏ *

16 פסיקת בית המשפט העליון אכן הייתה ניצחון מהדהד למלכות אלוהים. היא שמטה את הבסיס לכל שאר 122 התיקים התלויים ועומדים שבהם הואשמו עדי־יהוה בקוויבק בפרסום לשון הרע והסתה. בנוסף לכך, משמעות פסיקת בית המשפט הייתה שאזרחי קנדה וחבר העמים הבריטי נהנו כעת מן החופש להשמיע את השגותיהם על התנהלות הממשלה. זאת ועוד,  ניצחון זה הדף את מתקפתן המשולבת של הכנסייה והמדינה נגד חירויותיהם של עדי־יהוה בקוויבק.‏ *

סוחרים או מכריזים נלהבים של מלכות אלוהים?‏

17. כיצד מנסות מספר ממשלות להגביל את פעילות הבישור שלנו?‏

17 בדומה למשיחיים הקדומים, משרתי יהוה כיום ’אינם סוחרים בדבר אלוהים’. ‏(קרא קורינתים ב’. ב’:17‏.) למרות זאת, ישנן ממשלות המנסות להגביל את פעילויותינו הדתיות באמצעות חוקי מסחר שונים. הבה נבחן שני משפטים שבהם דן בית המשפט בשאלה אם עדי־יהוה הם רוכלים או אנשי דת.‏

18, 19. כיצד ניסו הרשויות בדנמרק להגביל את פעילות הבישור?‏

18 דנמרק. ב־1 באוקטובר 1932 נכנס לתוקפו חוק שלפיו אסור למכור דברי דפוס ללא רישיון רוכלות. אך אחינו לא הגישו בקשה לרישיון. למחרת בישרו חמישה מבשרים ברוסקילדה, עיירה השוכנת יותר מ־30 קילומטר מערבית לבירה קופנהגן. בתום היום התברר לאחים שאחד המבשרים, ליימן אוגוסט שמו, נעלם. הוא נעצר בגין מכירת סחורה ללא רישיון.‏

19 ב־19 בדצמבר 1932 התייצב אוגוסט ליימן בפני בית המשפט. בעדותו סיפר כי ביקר אצל האנשים כדי להציע להם ספרות מקראית, אך כפר באשמת העיסוק ברוכלות. בית המשפט תמך בגרסתו. בפסק הדין נאמר: ”הנאשם... מסוגל לפרנס את עצמו, ולא הפיק, וגם לא הייתה לו כל כוונה להפיק, רווח כספי. נהפוך הוא, פעילויותיו דווקא הסבו לו הפסד כספי”. בית המשפט צידד בעדי־יהוה ופסק שלא ניתן ”להגדיר כסחר” את פעילותו של ליימן. אך אויבי עם אלוהים גמרו אומר להגביל את פעילות הבישור ברחבי המדינה (‏תהל’ צ”ד:20‏). התובע הכללי ערער, והמקרה הובא לבסוף לפתחו של בית המשפט העליון. כיצד הגיבו האחים?‏

20. מה פסק בית המשפט העליון של דנמרק, ומה הייתה תגובת האחים?‏

20 במהלך השבוע שקדם לשימוע בבית המשפט העליון, הגבירו עדי־יהוה ברחבי דנמרק את פעילותם בהכרזת הבשורה. ביום שלישי, ה־3 באוקטובר 1933, הקריא בית המשפט העליון את החלטתו. בית המשפט תמך בערכאה הנמוכה יותר אשר פסקה שאוגוסט ליימן לא הפר את החוק. משמעות הפסיקה הייתה שעדי־יהוה יוכלו להמשיך לבשר בחופשיות. להבעת תודתם ליהוה על ניצחון משפטי זה הגבירו האחים והאחיות את פעילותם בשירות אף יותר. מאז פסיקה זו יכולים אחינו בדנמרק לבצע את שירותם ללא כל הפרעה מצד הרשויות.‏

אחינו האמיצים בדנמרק בשנות ה־30

21, 22. מה פסק בית המשפט העליון של ארה”ב בעניינו של אח מרדוק?‏

21 ארצות הברית. ביום ראשון, ה־25 בפברואר 1940, נעצרו החלוץ רוברט מרדוק הבן ושבעה עדים נוספים בשעה שבישרו  בג’נט, עיר בקרבת פיטסבורג שבמדינת פנסילבניה. הם הורשעו בעוון אי־רכישת רישיון לחלוקת ספרות. לאחר הגשת ערעור הסכים בית המשפט העליון של ארה”ב לדון בתיק.‏

22 ב־3 במאי 1943 הכריז בית המשפט העליון את פסיקתו. בית המשפט קם להגנתם של עדי־יהוה ודחה את הדרישה להשגת רישיון משום שהיא ”מחייבת מתן תשלום עבור מימוש הזכות המוענקת מתוקף החוקה הפדראלית”. בית המשפט פסל את חוק העזר העירוני כחוק המהווה ”צמצום חופש העיתונות והגבלת חופש הדת”. בהקראת דעת הרוב אמר השופט ויליאם א. דאגלס כי פעילותם של עדי־יהוה ”היא יותר מאשר הטפה ויותר מאשר הפצת ספרות דתית. היא שילוב של השניים”. עוד אמר: ”פעילות דתית זו תופסת מקום נכבד... באותה מידה כמו הפולחן בכנסיות וההטפה מעל לדוכנים”.‏

23. מדוע הניצחונות המשפטיים של שנת 1943 חשובים עבורנו כיום?‏

23 פסיקת בית המשפט העליון היוותה ניצחון משפטי גדול למשרתי אלוהים. היא איששה את מה שאנו באמת — אנשי דת משיחיים ולא אנשי מכירות. באותו יום בלתי נשכח בשנת 1943 ניצחו עדי־יהוה בבית המשפט העליון ב־12 מתוך 13  התיקים שבעניינם, כולל תיק מרדוק. החלטות אלו היוו תקדים רב־עוצמה במשפטים מן השנים האחרונות, שבהם שוב תקפו מתנגדינו את זכותנו לבשר את בשורת המלכות בציבור ומבית לבית.‏

‏”עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם”‏

24. מה אנו עושים כאשר הממשלות מוציאות את פעילות הבישור אל מחוץ לחוק?‏

24 בתור משרתי יהוה אנו מעריכים זאת מאוד כאשר הממשלות מעניקות לנו את הזכות החוקית לבשר את בשורת המלכות בחופשיות. אך כאשר הן מוציאות את מלאכת ההטפה שלנו אל מחוץ לחוק, אנו פשוט מתאימים את שיטותינו לנסיבות וממשיכים בפעילותנו בכל דרך אפשרית. בדומה לשליחים, ”עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (‏מה”ש ה’:29;‏ מתי כ”ח:19, 20‏). במקביל לכך, אנו עותרים לבתי המשפט כדי שיבטלו את האיסורים על פעילויותינו. תן דעתך לשתי דוגמאות.‏

25, 26. אילו אירועים בניקרגואה הובילו לדיון בבית המשפט העליון, ומה הייתה התוצאה?‏

25 ניקרגואה. ב־19 בנובמבר 1952 נכנס דונובן מנסטרמן, שליח ומשרת הסניף, אל משרד ההגירה בבירה מָנָגוּאָה. הוא הצטווה להתייצב בפני מנהל המשרד, קפטן ארנולדו גרסייה. הקפטן אמר לדונובן שכל עדי־יהוה בניקרגואה ”אינם מורשים להמשיך להטיף את תורתם ולקדם את פעילויותיהם הדתיות”. כשנשאל מדוע, הסביר קפטן גרסייה כי המשרד הממשלתי הממונה אינו מתיר לעדים לבצע את פעילותם ושהם מואשמים בהשתייכות לתנועה הקומוניסטית. מי היו המאשימים? הכמורה הרומית־קתולית.‏

אחים בניקרגואה בתקופת החרם

 26 ללא דיחוי הגיש אח מנסטרמן ערעור למשרד הממשל והדתות ולנשיא אנסטסיו סומוסה גרסייה, אך מאמציו עלו בתוהו. לכן האחים שינו את שיטות הפעולה שלהם. הם סגרו את אולם המלכות, ערכו אסיפות בקבוצות קטנות יותר וחדלו לבשר ברחובות. עם זאת, הם המשיכו לבשר את בשורת המלכות. בה בעת הגישו בקשה למתן צו מניעה שבמסגרתו ביקשו מבית המשפט העליון של ניקרגואה לבטל את החרם. העיתונים דיווחו בהרחבה על החרם ועל תוכן הבקשה לצו המניעה, ובית המשפט העליון הסכים לדון בתיק. מה הייתה התוצאה? בית המשפט העליון החליט פה אחד לטובת עדי־יהוה, וב־19 ביוני 1953 פרסם את החלטתו. בית המשפט פסק שהחרם הפר את הערבויות החוקתיות לחופש הביטוי והמצפון ולחופש לתת ביטוי לאמונה דתית. עוד קבע בית המשפט שהיחסים בין ממשלת ניקרגואה ועדי־יהוה יושבו לקדמותם.‏

27. מדוע נדהמו תושבי ניקרגואה מהחלטת בית המשפט, ומה חשבו האחים על ניצחון זה?‏

27 תושבי ניקרגואה נדהמו מכך שבית המשפט העליון צידד בעדי־יהוה. עד אותה עת הייתה השפעת הכמורה כה חזקה שבית המשפט נמנע מלהתעמת עמה. כמו כן, כוחם של פקידי הממשל היה כה גדול שרק לעיתים נדירות יצא בית המשפט נגד החלטותיהם. אחינו היו סמוכים ובטוחים שהם נחלו ניצחון זה משום שמלכם הגן עליהם ומשום שהם המשיכו לבשר (‏מה”ש א’:8‏).‏

28, 29. איזה שינוי חל בזאיר באמצע שנות ה־80?‏

28 זאיר. באמצע שנות ה־80 היו כ־35,000 עדי־יהוה בזאיר — כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. כדי לתת מענה לעלייה המתמדת בפעילויות התיאוקרטיות, הוקמו בסניף מבנים חדשים. בדצמבר 1985 נערך כינוס בינלאומי בעיר הבירה קינשסה, ו־32,000 נציגים ממקומות רבים בעולם גדשו את איצטדיון העיר. אלא שאז החל מעמדם של משרתי יהוה במדינה להשתנות. מה אירע?‏

29 אח מרסל פילטו, שליח מקוויבק שבקנדה, שחווה את הרדיפות בימי משטר דופלסי, שירת באותה תקופה בזאיר. הוא סיפר את מה שאירע: ”ב־12 במרס 1986 נמסר לאחים האחראים מכתב המצהיר שאגודת עדי־יהוה בזאיר אינה חוקית”. החרם נחתם בידי נשיא המדינה, מוֹבּוּטוּ סֶסֶה סֶקוֹ.‏

30. בפני איזו החלטה כבדת משקל עמדו חברי ועד הסניף, ומה הם החליטו לעשות?‏

30 למחרת הכריז הרדיו הממלכתי: ”לעולם לא נשמע עוד על עדי־יהוה ב[זאיר]”. מייד החלו הרדיפות. אולמי מלכות הוחרבו, ואחינו נשדדו, נעצרו, נכלאו והוכו. אפילו ילדים של עדי־יהוה הושלכו לכלא. ב־12 באוקטובר 1988 עיקלה הממשלה את  נכסי הארגון, ו”המשמר האזרחי” (יחידה צבאית) השתלט על שטח הסניף. האחים האחראים הגישו ערעור לנשיא מובוטו, אבל לא התקבלה כל תגובה. בשלב זה עמד ועד הסניף בפני החלטה כבדת משקל: ”האם נערער לבית המשפט העליון או נמתין?” טימותי הולמס, ששירת אז כשליח וכמתאם ועד הסניף, מספר: ”פנינו ליהוה שיעניק לנו חוכמה והדרכה”. לאחר שדנו בנושא והתפללו הגיעו חברי הוועד למסקנה שטרם בשלה העת לנקיטת צעד משפטי. תחת זאת, הם התמקדו במתן תשומת לב לאחים ובמציאת דרכים להמשיך בפעילות הבישור.‏

‏”במהלך תקופת ההתדיינות המשפטית ראינו כיצד יהוה יכול לשנות דברים”‏

31, 32. איזו החלטה יוצאת מגדר הרגיל קיבל בית המשפט העליון בזאיר, ואיזו השפעה הייתה לה על אחינו?‏

31 חלפו מספר שנים. הלחץ שהופעל על העדים פחת והכבוד לזכויות האדם במדינה גבר. ועד הסניף הגיע למסקנה שזה הזמן לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק של זאיר ולערער על החרם. למרבה הפלא הסכים בית המשפט לשמוע את עניינם. ואז, ב־8 בינואר 1993, כמעט שבע שנים אחרי צו החרם הנשיאותי, פסק בית המשפט כי פעולת הממשלה נגד עדי־יהוה הייתה בלתי חוקית, והחרם הוסר. חשוב על משמעות הדבר! השופטים שמו נפשם בכפם וביטלו החלטה של נשיא המדינה! אח הולמס אומר: ”במהלך תקופת ההתדיינות המשפטית ראינו כיצד יהוה יכול לשנות דברים” (‏דנ’ ב’:21‏). הניצחון חיזק את אמונתם של אחינו. הם חשו שהמלך ישוע הדריך את תלמידיו ועזר להם לדעת מתי וכיצד לפעול.‏

עדי־יהוה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שמחים על חירותם לעבוד את יהוה

 32 עם הסרת החרם הותר למשרד הסניף להכניס שליחים למדינה, לבנות מבנים חדשים בסניף ולייבא ספרות מקראית.‏ * עד כמה שמחו משרתי אלוהים בעולם כולו כשראו כיצד הגן יהוה על רווחתם הרוחנית של משרתיו! (‏יש’ נ”ב:10‏).‏

‏”יהוה עוזרי”‏

33. מה אנו למדים מסקירה קצרה זו של כמה ממאבקינו המשפטיים?‏

33 סקירת חלק ממאבקינו המשפטיים מוכיחה שישוע אכן עמד בדיבורו: ”אתן לכם מילים וחוכמה, אשר כל מתנגדיכם גם יחד לא יוכלו לעמוד נגדן או לסתור אותן”. ‏(קרא לוקס כ”א:12–15‏.) נראה כי לעיתים הקים בימינו יהוה אנשים כדוגמת גמליאל כדי להגן על משרתיו או הניע שופטים ועורכי דין אמיצים להילחם למען הצדק. יהוה נטרל את כלי הנשק של מתנגדינו. ‏(קרא ישעיהו נ”ד:17‏.) שום התנגדות אינה יכולה לעצור את עבודתו של אלוהים.‏

34. מה כל כך מרשים בניצחונותינו המשפטיים, ומה הם מוכיחים? (ראה גם התיבה ”‏ ניצחונות בולטים בערכאות גבוהות שתרמו לקידום הכרזת בשורת המלכות‏”.)‏

34 מה כל כך מרשים בניצחונותינו המשפטיים? צא וחשוב: עדי־יהוה אינם אנשים בעלי מעמד או אנשים רבי־השפעה. איננו משתתפים בבחירות, איננו תומכים בקמפיינים פוליטיים ואיננו מנסים לגייס את תמיכתם של פוליטיקאים. יתרה מזו, האחים שמוצאים את עצמם מול ערכאות גבוהות נחשבים בדרך כלל לאנשים ”לא־מלומדים ופשוטים” (‏מה”ש ד’:13‏). לכן מנקודת מבט אנושית אין לבתי המשפט תמריץ רב לפסוק נגד מתנגדינו הדתיים והפוליטיים רבי־העוצמה ולבוא לעזרתנו. ואף־על־פי־כן, שוב ושוב פסקו בתי המשפט לטובתנו! ניצחונותינו המשפטיים מוכיחים שאנו מתהלכים יחד עם המשיח ”לנגד עיניו של אלוהים” (‏קור”ב ב’:17‏). על כן אנו מצטרפים לדבריו של השליח פאולוס אשר אמר: ”יהוה עוזרי; לא אפחד” (‏עב’ י”ג:6‏).‏

^ ס' 9 תיק זה, קנטוול נ’ מדינת קונטיקט, היה הראשון מבין 43 תיקים שבהם ייצג אח היידן קובינגטון את האחים בבית המשפט העליון של ארה”ב. אח קובינגטון נפטר בשנת 1978. אלמנתו דורותי, שירתה בנאמנות עד יום מותה בשנת 2015 בגיל 92.‏

^ ס' 12 ההאשמה נשענה על חוק שנחקק ב־1606 ולפיו יכול היה חבר המושבעים להרשיע אדם אם הוא סבר שדבריו עוררו עוינות — גם אם דיבר אמת.‏

^ ס' 14 בשנת 1950 שירתו בקוויבק 164 מבשרים בשירות המורחב — וביניהם 63 בוגרי גלעד אשר קיבלו על עצמם ברצון את המשימה לשרת שם למרות ההתנגדות העזה שציפתה להם.‏

^ ס' 15 אח ו. גלן האו היה עורך דין אמיץ אשר בין השנים 1943–2003 ניהל בכישרון מאות מאבקים משפטיים למען עדי־יהוה בקנדה ובארצות אחרות.‏

^ ס' 16 לפרטים נוספים על מקרה זה, ראה המאמר ”לא לכם המלחמה כי לאלוהים” מתוך עורו! מ־8 במאי 2000, עמודים 18–24‏.‏

^ ס' 32 ‏”המשמר האזרחי” עזב לבסוף את שטח הסניף, אך לימים נבנה סניף חדש באתר אחר.‏

למד עוד

סרטי תעודה

עדי־יהוה — אמונה לצד מעשים, חלק ב’: יאר נא האור

ישוע הורה לתלמידיו ’לעשות תלמידים מקרב כל העמים’. בשל התנגדות וקשיים רבים, תלמידי המקרא למדו היטב מה עליהם לעשות כדי להאיר את אורם.‏