עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מלכות אלוהים מולכת!‏

 פרק 7

שיטות בישור — מבשרים בכל האמצעים האפשריים

שיטות בישור — מבשרים בכל האמצעים האפשריים

במה מתמקד הפרק

משרתי אלוהים נעזרים במגוון שיטות בישור במאמץ להגיע לקהלים גדולים ככל האפשר

1, 2. ‏(א) באיזו שיטה השתמש ישוע כדי לדבר אל קהל גדול? (ב) כיצד חיקו תלמידיו הנאמנים של המשיח את דוגמתו, ומדוע?‏

המוני המונים מתקהלים סביב ישוע על חוף האגם, אך הוא נכנס לסירה ומתרחק מעט מן החוף. מדוע? הוא יודע שפני המים יגבירו את עוצמת קולו וכך יוכל קהל האנשים הרב לשמוע את הבשורה בצורה ברורה יותר ‏(קרא מרקוס ד’:1, 2‏).‏

2 בעשרות השנים שלפני ואחרי לידת המלכות חיקו תלמידיו הנאמנים של המשיח את דוגמתו; הם נעזרו בשיטות חדשניות להפצת הבשורה הטובה על המלכות בקרב קהלים גדולים. עם השתנות הנסיבות והיווצרות טכנולוגיות חדשות, מוסיפים משרתי אלוהים תחת הנהגת המלך להכניס חידושים בשיטות הבישור ולהסתגל לתנאים הקיימים. ברצוננו להגיע לרבים ככל האפשר בטרם יבוא הקץ (‏מתי כ”ד:14‏). תן דעתך למקצת השיטות ששימשו אותנו בעבר ולחלק מן השיטות המשמשות אותנו כיום על מנת להגיע לאנשים בכל מקום. כמו כן, חשוב באילו דרכים תוכל לחקות את האמונה שגילו מבשרי הבשורה הטובה באותם ימים ראשונים.‏

הבאת הבשורה לקהלים גדולים

3. מדוע השימוש שעשינו בעיתונים תסכל את אויבי האמת?‏

3 עיתונים. אח ראסל ועמיתיו הוציאו לאור את המצפה מאז שנת 1879 במאמץ להכריז את בשורת המלכות לאנשים רבים. אך נראה כי בעשור שקדם ל־1914 כיוון המשיח את השתלשלות העניינים כך שהבשורה הטובה תגיע לציבורים גדולים אף יותר. שרשרת האירועים החלה ב־1903. באותה שנה הזמין ד”ר א. ל. איטון, דובר קבוצת כמרים פרוטסטנטים בפנסילבניה, את צ’ארלס טייז ראסל לסדרת עימותים על דוקטרינות מקראיות. במכתבו לראסל כתב איטון: ”סבורני כי עימות ציבורי סביב חלק מן הסוגיות שבעניינן אתה ואני חלוקים... יעורר עניין עצום בציבור”. גם ראסל ועמיתיו חשבו שהציבור יגלה עניין, ועל כן דאגו לכך שהוויכוחים  יתפרסמו בעיתון מוביל, פיטסבורג גאזט. מאמרי העיתון היו כה פופולאריים והסבריו הברורים של ראסל לגבי האמת המקראית היו כה משכנעים שהעיתון הביע נכונות לפרסם את דרשותיו של ראסל מדי שבוע. עד כמה ודאי תסכלה התפתחות זו את אויבי האמת!‏

נכון לשנת 1914 יותר מ־2,000 עיתונים פרסמו את דרשותיו של ראסל

4, 5. איזו תכונה גילה ראסל, וכיצד יכולים אחים בעלי תפקידי אחריות לחקות את דוגמתו?‏

4 עד מהרה רצו עוד עיתונים לתת במה לדרשותיו של ראסל. בשנת 1908 דיווח המצפה כי הדרשות מתפרסמות ב”אחד־עשר עיתונים על בסיס קבוע”. עם זאת, אחים שהכירו את עולם העיתונות יעצו לראסל שאם הוא יעביר את משרדי החברה מפיטסבורג לעיר יותר מוכרת, יותר עיתונים יפרסמו את המאמרים המקראיים. לאחר ששקל את עצתם והביא בחשבון גורמים נוספים, העתיק ראסל את המשרדים לברוקלין, ניו יורק, בשנת 1909. מה אירע בעקבות זאת? חודשים ספורים בלבד אחרי המעבר כבר 400 עיתונים בערך פרסמו את הדרשות, והרשימה רק הלכה וגדלה. נכון לשנת 1914, השנה שבה נוסדה המלכות, יותר מ־2,000 עיתונים בארבע שפות פרסמו את דרשותיו ואת מאמריו של ראסל!‏

5 איזה לקח חשוב ניתן ללמוד מהתפתחות זו? מן הראוי שאחים בעלי מידה של סמכות בארגון יהוה יחקו את הענווה שגילה ראסל. באיזה מובן? לפני קבלת החלטות חשובות עליהם לשקול את עצתם של אחרים ‏(קרא משלי ט”ו:22‏).‏

6. כיצד הושפעה אישה אחת מן האמיתות שהתפרסמו במאמרי עיתונים?‏

6 אמיתות המלכות, אשר התפרסמו באותם מאמרי עיתונים, שינו את חייהם של אנשים (‏עב’ ד’:12‏). לדוגמה, אורה הֶצֶל, שנטבלה ב־1917, הייתה מבין הרבים שנחשפו לראשונה לאמת בעזרת מאמרים אלה. ”לאחר שנישאתי”, סיפרה אורה, ”ביקרתי אצל אִמי ברוצ’סטר שבמינסוטה. כשהגעתי לשם ראיתי אותה גוזרת מאמרים מעיתון. אלו היו דרשותיו של ראסל, ואמי הסבירה לי את מה שלמדה מהן”. אורה קיבלה את האמיתות שלמדה, ומאז במשך 60 שנה בערך שירתה כמבשרת נאמנה שהכריזה על מלכות אלוהים.‏

7. מדוע החליטו מובילי הדרך לבחון מחדש את השימוש בעיתונים?‏

7 בשנת 1916 היו שני גורמים מרכזיים שבגללם החליטו מובילי הדרך לבחון מחדש את השימוש בעיתונים להפצת הבשורה הטובה. ראשית, בשל המלחמה הגדולה שהשתוללה בעת ההיא קשה היה להשיג חומרי דפוס. ב־1916, בדוח מטעם מחלקת העיתונות שלנו בבריטניה, הובלט קושי זה: ”ישנם כיום למעלה מ־30 עיתונים בלבד המפרסמים את הדרשות, וסביר להניח שמספר זה יפחת משמעותית לאור מחיר הנייר  ההולך ומאמיר”. הגורם השני היה מותו של אח ראסל ב־31 באוקטובר 1916. על כן, המצפה מ־15 בדצמבר 1916 הכריז: ”כעת, עם פטירתו של אח ראסל, מדור הדרשות [בעיתונים] לא יופיע עוד”. אף ששיטת בישור זו בוטלה, היו שיטות אחרות כגון ”הפוטו־דרמה של הבריאה” אשר הוסיפו לנחול הצלחה גדולה.‏

8. מה היה כרוך בהפקת ה”פוטו־דרמה של הבריאה”?‏

8 הצגת האמת בעזרת תמונות וסרטים. ראסל ועמיתיו עמלו כשלוש שנים להפקת ”הפוטו־דרמה של הבריאה”, שיצאה לאקרנים ב־1914 (‏מש’ כ”א:5‏). הדרמה — כפי שכינו אותה אז — הייתה שילוב חדשני בין תמונות נעות, הקלטות קול ושקופיות זכוכית צבעוניות. מאות אנשים השתתפו בשחזור סצינות מקראיות שצולמו, ואף נעשה שימוש בחיות. בדוח  משנת 1913 נמסר: ”מרבית אוכלוסיית אחד הגנים הזואולוגים הגדולים גויסה ליצירת סרט נע מדבר שהציג את חלקו של נוח ב’מופע הגדול’”. בנוסף, כל אחת ואחת ממאות שקופיות הזכוכית ששימשו בהכנת הסרט צוירו ידנית על־ידי אומנים בלונדון, ניו יורק, פילדלפיה ופריז.‏

9. מדוע הוקדשו כל כך הרבה זמן ומשאבים להכנת ה”פוטו־דרמה”?‏

9 מדוע הוקדשו כל כך הרבה זמן ומשאבים להכנת ה”פוטו־דרמה”? בהחלטה שאומצה בסדרת הכינוסים בשנת 1913 הוסבר: ”הצלחתם חסרת התקדים של עיתוני אמריקה בעיצוב דעת הקהל בעזרת קריקטורות וציורים במדורי החדשות ובמגזינים, לצד הפופולאריות והאדפטיביוּת המפליאות של התמונות הנעות, מעידות בבירור על ערכן, ואנו סוברים כי הן מעניקות לנו הצדקה מלאה בתור מטיפים ומורי מקרא פרוגרסיביים לתת את מלוא תמיכתנו לשימוש בתמונות נעות ובשקופיות כשיטה יעילה ורצויה למבשרים ולמורים”.‏

למעלה: תא הקרנה של ה”פוטו־דרמה”; למטה: שקופיות זכוכית של ה”פוטו־דרמה”‏

10. באיזה היקף הוקרנה ה”פוטו־דרמה”?‏

10 במרוצת 1914 הוקרנה ה”פוטו־דרמה” ב־80 ערים מדי יום. קרוב לשמונה מיליון איש בארצות הברית ובקנדה ראו את הסרט. באותה שנה הוקרנה ה”פוטו־דרמה” באוסטרליה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, נורבגיה, ניו זילנד, פינלנד, שבדיה ושווייץ. גרסה מפושטת, ללא תמונות נעות, הופקה לשימוש בערים קטנות יותר. גרסה זו — ”אֶאוּרֶקָה־דרמה” — הייתה זולה יותר להפקה וקלה יותר לניוד. נכון לשנת 1916 כבר תורגמו ה”פוטו־דרמה” או ה”אאורקה־דרמה” לאיטלקית, לארמנית, לגרמנית, לדַנוֹ־נורווגית, ליוונית, לספרדית, לפולנית, לצרפתית ולשבדית.‏

במרוצת 1914 הוקרנה ה”פוטו־דרמה” באולמות מלאים מפה לפה

11, 12. כיצד השפיעה ה”פוטו־דרמה” על צעיר אחד, ואיזו דוגמה הוא הציב לנו?‏

11 ה”פוטו־דרמה” בצרפתית השפיעה עמוקות על צעיר בן 18, שרל רוֹנֶר שמו. ”הדרמה הוקרנה בעירי קולמַר שבחבל אַלְזַס, צרפת”, מספר שרל. ”למן ההתחלה התרשמתי מן הצורה הברורה שבה הוצגה האמת המקראית”.‏

12 שרל נטבל בעקבות זאת, ובשנת 1922 החל לשרת בשירות המורחב. אחד מתפקידיו הראשונים היה לסייע בהקרנת ה”פוטו־דרמה” בפני קהלים שונים בצרפת. שרל מספר מה היה כרוך בכך: ”הוטלו עליי תפקידים שונים — לנגן בכינור, לטפל בחשבונות ולהיות אחראי על הספרות. גם התבקשתי להורות לקהל לשמור על השקט לפני תחילת התוכנית. בהפסקה חילקנו ספרות. הפקדנו כל אח או אחות על אזורי ישיבה שונים באולם. כל אחד החזיק כמות גדולה של ספרות וניגש לכל אדם באזור הישיבה שבאחריותו. בנוסף לכך, בכניסה לאולם  היו לנו שולחנות עמוסים בספרות”. בשנת 1925 הוזמן שרל לשרת בבית־אל, בברוקלין שבניו יורק. שם התמנה לנצח על התזמורת עבור תחנת הרדיו WBBR שהוקמה זמן קצר קודם לכן. בהתחשב בדוגמתו של אח רונר, נוכל לשאול את עצמנו, ’האם אני מוכן לקבל כל תפקיד המוטל עליי בהפצת בשורת המלכות?’ ‏(קרא ישעיהו ו’:8‏).‏

13, 14. כיצד נעזרו האחים ברדיו להפצת הבשורה הטובה? (ראה גם התיבות ”‏ תוכניות ב־WBBR‏“ ו”‏ כינוס רב־חשיבות‏”.)‏

13 רדיו. בשנות ה־20 נעשה פחות ופחות שימוש ב”פוטו־דרמה”, ואילו הרדיו החל לבלוט כאמצעי משמעותי להפצת בשורת המלכות. ב־16 באפריל 1922 שודר ברדיו לראשונה נאומו של אח רתרפורד שאותו הוא נשא בבית האופרה מטרופוליטן בפילדלפיה שבפנסילבניה. בערך 50,000 איש האזינו לנאום ”מיליונים החיים עתה לא ימותו לעולם”. אחר כך, ב־1923, שודרה לראשונה תוכנית כינוס. בנוסף לשימוש בתחנות רדיו מסחריות, החליטו האחים האחראים שמן החוכמה להקים תחנה משלנו, וזו הוקמה בסְטֶטְן איילנד שבניו יורק ונקראה WBBR. השידור הראשון עלה לאוויר ב־24 בפברואר 1924.‏

בשנת 1922 האזינו על־פי הערכות 50,000 איש לשידור הרדיו של הנאום ”מיליונים החיים עתה לא ימותו לעולם”‏

14 המצפה מ־1 בדצמבר 1924 הסביר מה ייעודה של WBBR: ”אנו מאמינים שהרדיו הוא האמצעי החסכוני והיעיל ביותר עד כה להפצת בשורת האמת”. המאמר הוסיף וציין: ”אם האדון יראה לנכון להקים תחנות רדיו נוספות להפצת האמת, הוא יספק את הכספים בדרכו שלו” (‏תהל’ קכ”ז:1‏). בשנת 1926 כבר היו בבעלותם של משרתי יהוה שש תחנות רדיו. שתיים היו בארצות הברית — WBBR בניו יורק ו־WORD סמוך לשיקגו, וארבע האחרות היו בקנדה — באונטריו, באלברטה, בססקצ’וון ובקולומביה הבריטית.‏

15, 16. ‏(א) כיצד הגיבה הכמורה בקנדה לשידורינו? (ב) כיצד דרשות הרדיו והפעילות מבית לבית השלימו זה את זה?‏

15 שידורים נרחבים אלה של האמת המקראית לא נעלמו מכמורת הנצרות. אלברט הופמן, שהכיר מקרוב את העבודה שנעשתה בססקצ’וון שבקנדה, סיפר: ”יותר ויותר אנשים החלו להכיר את תלמידי המקרא [כפי שנקראו אז עדי־יהוה]. עדות נפלאה ניתנה עד 1928. בשנה זו הפעילה הכמורה לחץ על גורמי שלטון ונשללו כל הרשיונות של תחנות הרדיו בקנדה שנוהלו על־ידי תלמידי המקרא”.‏

16 למרות סגירת תחנות הרדיו בקנדה, הוסיפו העדים לשדר הרצאות מקראיות בתחנות מסחריות (‏מתי י’:23‏). להגברת יעילותן של תוכניות אלו הופיעה בכתבי העת המצפה ותור הזהב ‏(כיום עורו!‏‏) רשימת תחנות מסחריות ששידרו את  האמת המקראית, כדי שהמבשרים ההולכים מבית לבית יוכלו לעודד את האנשים להאזין להרצאות בתחנות המקומיות. מה הייתה התוצאה? הבּוּלֶטִין מינואר 1931 אמר: ”השימוש ברדיו נתן תמריץ רב לחברים בפעילותם מבית לבית. אל המשרד מגיעים דיווחים רבים על אנשים שהאזינו להרצאות מפי אח רתרפורד ושבעקבות זאת גילו נכונות רבה לקחת את הספרים שהוצעו להם”. הבולטין תיאר את שידורי הרדיו ואת הפעילות מבית לבית בתור ”שני אפיקי הפרסום העיקריים של ארגון האדון”.‏

17, 18. כיצד המשיך הרדיו למלא תפקיד בהפצת הבשורה למרות השינויים בנסיבות?‏

17 במהלך שנות ה־30 גברה ההתנגדות כלפי השימוש שעשינו בתחנות הרדיו המסחריות. לכן בשלהי 1937 הסתגלו משרתי יהוה לנסיבות המשתנות. הם חדלו לשדר בתחנות הרדיו המסחריות והתמקדו ביתר שאת בשירות מבית לבית.‏ * על אף זאת, הרדיו המשיך למלא תפקיד חשוב בהפצת בשורת המלכות בכמה אזורים מרוחקים או מבודדים פוליטית ברחבי תבל. לדוגמה, בין השנים 1951–1991 שודרו באופן קבוע בתחנת רדיו בברלין המערבית שבגרמניה הרצאות מקראיות כדי שתושבי מזרח גרמניה יוכלו לשמוע את בשורת המלכות. החל מ־1961 ובמשך יותר משלושה עשורים שידרה תחנת רדיו ממלכתית בסורינאם שבדרום אמריקה תוכנית בת 15 דקות שהפיצה אמיתות מקראיות. מ־1969 ועד 1977 הפיק הארגון יותר מ־350 תוכניות רדיו מוקלטות בסדרה ”כל הכתוב מועיל”. בארצות הברית שודרו התוכניות ב־291 תחנות רדיו ב־48 מדינות. בשנת 1996 שודרה בתחנת רדיו באַפְּיָה, בירת סמואה שבדרום האוקיינוס השקט, תוכנית שבועית שנקראה ”תשובות לשאלותיך המקראיות”.‏

18 לקראת סוף המאה ה־20 חדל הרדיו למלא תפקיד מרכזי בהפצת הבשורה הטובה. עם זאת, באותה עת צמחה טכנולוגיה חדשה המאפשרת להגיע לקהל אנשים בהיקף חסר תקדים.‏

19, 20. מדוע הקימו משרתי יהוה את האתר jw.org ועד כמה יעיל הוא? (ראה גם התיבה ”‏ JW.ORG‏“.)‏

19 האינטרנט. בשנת 2013 היו מחוברים לאינטרנט יותר מ־2.7 מיליארד איש, כמעט 40 אחוז מאוכלוסיית העולם. על־פי אומדנים, כשני מיליארד איש משתמשים באינטרנט באמצעות מכשירים ניידים, כגון טלפונים חכמים וטאבלטים. נתון זה מוסיף לגדול בעולם כולו, אך קצב הגידול המהיר ביותר בשימוש באינטרנט סלולארי מתרחש כיום באפריקה, שבה ישנם יותר מ־90 מיליון מנויי אינטרנט סלולארי. התפתחויות אלו משנות כליל את האופן שבו נחשפים רבים לאינפורמציה.‏

 20 החל מ־1997 אימצו משרתי יהוה אמצעי זה של תקשורת המונים. מאז שנת 2013 קיים האתר jw.org בכ־300 שפות, וניתן להוריד ממנו מידע מקראי ביותר מ־520 שפות. מדי יום נרשמים למעלה מ־750,000 ביקורים ייחודיים באתר. בנוסף לכך, מדי חודש מורידים מן האתר יותר מ־3 מיליון ספרים שלמים, 4 מיליון כתבי עת שלמים ו־22 מיליון קובצי שמע.‏

21. מה אתה לומד מסיפורו של סינה?‏

21 אתר האינטרנט שלנו נעשה לכלי רב־עוצמה להפצת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים, גם בארצות שבהן פעילות הבישור אסורה. לדוגמה, בתחילת 2013 מצא אדם בשם סינה את האתר jw.org ובעקבות זאת יצר קשר עם המשרדים הראשיים שבארצות הברית וביקש מידע נוסף על המקרא. מה היה כל כך מיוחד בשיחה זו? סינה בא מרקע מוסלמי ומתגורר בכפר מרוחק בארץ שבה פעילותם של עדי־יהוה נתונה תחת הגבלות מחמירות ביותר. האחים נענו לבקשתו של סינה ודאגו שיקבל שיעורי מקרא פעמיים בשבוע מעד־יהוה המתגורר בארצות הברית. השיעורים התקיימו באמצעות שיחות וידיאו אונליין.‏

מלמדים כל אדם כפרט

22, 23. ‏(א) האם השיטות להפצת הבשורה בקרב קהלים גדולים נועדו להחליף את השירות מבית לבית? (ב) באיזו מידה מברך המלך את מאמצינו?‏

22 שום שיטה מן השיטות האלו להפצת הבשורה בקרב קהלים גדולים, כגון עיתונים, ה”פוטו־דרמה”, תוכניות רדיו ואתר האינטרנט, לא נועדה להחליף את השירות מבית לבית.  מדוע? מפני שמשרתי יהוה למדו מן הדוגמה שהציב ישוע. הוא לא רק בישר לקהלים גדולים, אלא גם התמקד בהושטת עזרה ליחידים (‏לוקס י”ט:1–5‏). ישוע גם לימד את תלמידיו לנהוג כמותו והסביר להם איזה מסר עליהם להכריז. ‏(קרא לוקס י’:1,‏ 8–11‏.) כפי שראינו בפרק 6‏, מובילי הדרך תמיד עודדו את כל משרתי יהוה לשוחח עם אנשים פנים אל פנים (‏מה”ש ה’:42; כ’:20‏).‏

23 כיום, מאה שנה אחרי לידת המלכות, קרוב ל־8 מיליון מבשרים הולכים ומלמדים על מטרות אלוהים. אין ספק שהמלך מברך את השיטות שבהן אנו מפרסמים את המלכות. כפי שנראה בפרק הבא, הוא גם מספק לנו את הכלים הדרושים להבאת הבשורה הטובה לכל אומה ושבט ולשון (‏ההת’ י”ד:6‏).‏

^ ס' 17 בשנת 1957 החליטו מובילי הדרך לסגור את תחנת WBBR שבניו יורק, תחנת הרדיו האחרונה שלנו.‏