עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מלכות אלוהים מולכת!‏

 פרק 9

תוצאות פעילות הבישור — ’השדות לבנים ובשלים לקציר’‏

תוצאות פעילות הבישור — ’השדות לבנים ובשלים לקציר’‏

במה מתמקד הפרק

יהוה מצמיח את זרעי אמת המלכות

1, 2. ‏(א) מה הפתיע את התלמידים? (ב) על איזה קציר דיבר ישוע?‏

התלמידים מופתעים. ישוע זה עתה אמר להם: ”שאו עיניכם והביטו בשדות — לבנים הם ובשלים לקציר”. הם מביטים לכיוון שאליו הצביע ישוע, ואינם רואים שדות לבנים אלא שדות ירוקים — צבעה של שעורה שזה לא מכבר נבטה. ’על איזה קציר הוא מדבר?’ ודאי תהו. ’הרי הקציר יתחיל רק בעוד כמה חודשים’ (‏יוח’ ד’:35‏).‏

2 אלא שישוע לא דיבר על קציר פיזי. הוא למעשה ניצל הזדמנות זו כדי ללמד את תלמידיו שני לקחים חשובים הקשורים לקציר הרוחני — קציר של בני אדם. אילו לקחים? כדי למצוא את התשובה, נדון ביתר פירוט במה שאירע.‏

קריאה לפעולה, ושמחה מובטחת

3. ‏(א) מאיזו סיבה אפשרית אמר ישוע: ’השדות לבנים ובשלים לקציר’? (ראה הערת שוליים.) (ב) כיצד הבהיר ישוע את דבריו?‏

3 השיחה שניהל ישוע עם תלמידיו התרחשה בשלהי שנת 30 לספירה, סמוך לעיר השומרונית סיכר. בשעה שנכנסו תלמידיו אל העיר, נותר ישוע ליד באר ושם חָלק אמיתות רוחניות עם אישה, שמייד הבינה עד כמה חשובה תורתו. כאשר שבו התלמידים אל ישוע, הזדרזה האישה אל סיכר כדי לספר לשכניה על הדברים המדהימים שלמדה. דבריה עוררו עניין רב, ורבים משכניה מיהרו אל הבאר לראות את ישוע. אולי ברגע זה — בזמן שהביט אל האופק מעבר לשדות וראה את המוני השומרונים מתקרבים אליו — אמר ישוע: ”הביטו בשדות — לבנים הם ובשלים לקציר”.‏ * אחר כך, כדי להבהיר שהוא אינו מתכוון לקציר פיזי אלא לקציר רוחני, הוסיף: ”הקוצר... אוסף פרי לחיי עולם” (‏יוח’ ד’:5–30,‏ 36‏).‏

4. ‏(א) אילו שני לקחים הנוגעים לקציר לימד ישוע? (ב) באילו שאלות נדון?‏

4 אילו שני לקחים חשובים הנוגעים לקציר הרוחני לימד כאן ישוע? ראשית, הפעילות דחופה. האמירה ’השדות לבנים  ובשלים לקציר’ הייתה קריאה לפעולה שהופנתה לתלמידיו. כדי להדגיש באוזניהם את רמת הדחיפות הוסיף ישוע: ”הקוצר כבר מקבל שכר”. כן, הקציר כבר החל — ולא היה זמן להתמהמה! שנית, הפועלים שמחים. הזורעים והקוצרים ”ישמחו יחד”, אמר ישוע (‏יוח’ ד’:35ב, 36‏). כפי שישוע עצמו ודאי שמח כשראה כי ’שומרונים רבים מאמינים בו’, כך גם תלמידיו יתנסו בשמחה גדולה בשעה שיבצעו את מלאכת הקציר בלב ונפש (‏יוח’ ד’:39–42‏). פרשה זו מן המאה הראשונה נושאת משמעות מיוחדת עבורנו, משום שהיא ממחישה את מה שקורה היום במהלך הקציר הרוחני הנרחב ביותר בכל הזמנים. מתי החל הקציר בן־זמננו? מי משתתפים בו? ומה הן תוצאותיו?‏

מלכנו עומד בראש הקציר הנרחב ביותר בכל הזמנים

5. מי עומד בראש הקציר הכלל־עולמי, וכיצד חזונו של יוחנן מראה שפעילות זו דחופה?‏

5 בחזון שניתן לשליח יוחנן גילה יהוה שהוא מינה את ישוע לעמוד בראש קציר כלל־עולמי של בני אדם. ‏(קרא ההתגלות י”ד:14–16‏.) בחזון נראה ישוע עטור כתר ובידו מגל. ’כתר הזהב שעל ראשו’ מצביע על מעמדו כמלך. ’המגל החד שבידו’ מעיד על תפקידו כקוצר. בהכריזו על־ידי מלאך ש”קציר הארץ בשל לגמרי”, הדגיש יהוה כי הפעילות דחופה. אכן ”באה השעה לקצור” — אין זמן להתמהמה! בתגובה לצו אלוהים ”שלח את מגלך” מניף ישוע את מגלו על הארץ, והארץ נקצרת, כלומר אנשי הארץ נקצרים. חזון מרגש זה מזכיר לנו ששוב ’השדות לבנים ובשלים לקציר’. האם החזון מסייע לנו לדעת מתי החל קציר כלל־עולמי זה? אכן כן!‏

6. ‏(א) מתי החלה ”עת הקציר”? (ב) מתי החל ”קציר הארץ” הלכה למעשה? הסבר.‏

6 הואיל והחזון המתואר בההתגלות פרק י”ד מראה את ישוע, הקוצר, כשכתר על ראשו (‏פסוק 14‏), הרי שהכתרתו למלך בשנת 1914 כבר אירעה (‏דנ’ ז’:13, 14‏). כעבור זמן מה הצטווה ישוע להתחיל בקציר (‏פסוק 15‏). אותו סדר אירועים עולה מתוך משלו של ישוע על קציר החיטים, שבו הוא אמר: ”עת הקציר היא אחרית הסדר העולמי”. אם כן, עת הקציר ואחרית הסדר העולמי החלו באותו זמן — ב־1914. מאוחר יותר, ב”עת הקציר”, כלומר בעיצומה, החל הקציר הלכה למעשה (‏מתי י”ג:30,‏ 39‏). היום, במבט לאחור, אנו יכולים לראות שהקציר החל מספר שנים אחרי שעלה ישוע לכס המלוכה. מ־1914 עד תחילת 1919 טיהר ישוע את תלמידיו  המשוחים (‏מל’ ג’:1–3;‏ פט”א ד’:17‏). ואז, ב־1919, החל ”קציר הארץ”. ללא דיחוי השתמש ישוע בעבד הנאמן שנתמנה באותה עת כדי לעזור לאחינו להבין עד כמה דחופה פעילות הבישור. תן דעתך למה שאירע.‏

7. ‏(א) מה עזר לאחינו להבין שפעילות הבישור דחופה? (ב) מה נקראו אחינו לעשות?‏

7 ביולי 1920 נאמר בהמצפה: ‏”מתוך בחינת כתבי־הקודש ניכר כי זכות גדולה ניתנה לקהילה — הזכות להכריז את הבשורה על המלכות”. לדוגמה, נבואות ישעיהו סייעו לאחים להבין שבשורת המלכות צריכה להיות מוכרזת בעולם כולו (‏יש’ מ”ט:6; נ”ב:7; ס”א:1–3‏). הם לא ידעו כיצד תתבצע מלאכה זו, אבל הם האמינו בביטחון שיהוה יסלול בפניהם את הדרך. ‏(קרא ישעיהו נ”ט:1‏.) לאחר שהובן ביתר בהירות שפעילות הבישור דחופה, נקראו אחינו להגביר את הקצב. כיצד הם הגיבו?‏

8. אילו שתי עובדות באשר לפעילות הבישור הבינו אחינו ב־1921?‏

8 בדצמבר 1921 הכריז המצפה: ‏”זו הייתה השנה הטובה ביותר; מספר רב של אנשים שמעו את בשורת האמת במהלך 1921 — יותר מבכל שנה שקדמה לה”. כתב העת הוסיף: ”עוד מלאכה רבה לפנינו. ... הבה נבצעה בלב שמח”. שים לב שהאחים הבינו את שתי העובדות החשובות שהדגיש ישוע לשליחיו באשר לפעילות הבישור: הפעילות דחופה, והפועלים שמחים.‏

9. ‏(א) מה נאמר בכתב העת המצפה ב־1954 על פעילות הקציר, ומדוע? (ב) איזו עלייה במספר המבשרים נרשמה ב־50 השנים האחרונות? (ראה התרשים ”‏ צמיחה כלל־עולמית‏”.)‏

9 במרוצת שנות ה־30, אחרי שהבינו האחים כי המון רב של כבשים אחרים ייענו לבשורת המלכות, תפסה פעילות הבישור תאוצה (‏יש’ נ”ה:5;‏ יוח’ י’:16;‏ ההת’ ז’:9‏). ומה הייתה התוצאה? מספר מבשרי בשורת המלכות זינק מ־41,000 ב־1934 ל־500,000 ב־1953! המצפה מ־1 בדצמבר 1954 הסיק בצדק:  ‏”הקציר הנרחב והכלל־עולמי מתבצע בזכות רוח יהוה והכוח שבדברו”‏ * (‏זכ’ ד’:6‏).‏

 

צמיחה כלל־עולמית

מדינה

1962

1987

2013

אוסטרליה

15,927

46,170

66,023

ברזיל

26,390

216,216

756,455

צרפת

18,452

96,954

124,029

איטליה

6,929

149,870

247,251

יפן

2,491

120,722

217,154

מקסיקו

27,054

222,168

772,628

ניגריה

33,956

133,899

344,342

הפיליפינים

36,829

101,735

181,236

ארה”ב

289,135

780,676

1,203,642

זמביה

30,129

67,144

162,370

 

מספר הולך וגדל של תוכניות שיעורי מקרא

1950

234,952

1960

646,108

1970

1,146,378

1980

1,371,584

1990

3,624,091

2000

4,766,631

2010

8,058,359

תוצאות הקציר נחזו בתיאורים ציוריים חיים

10, 11. אילו היבטים הקשורים לצמיחת הזרע מובלטים במשל גרגיר החרדל?‏

10 במשליו על המלכות ניבא ישוע בשפה חיה את תוצאות הקציר. הבה נדון במשל גרגיר החרדל ובמשל השאור. נתמקד בעיקר באופן שבו התגשמו המשלים בעת הקץ.‏

11 משל גרגיר החרדל. איש אחד זורע גרגיר חרדל. הגרגיר צומח והופך לעץ אשר עופות השמיים מוצאים בו מחסה. ‏(קרא מתי י”ג:31, 32‏.) אילו היבטים הקשורים לצמיחת הזרע מודגשים במשל? (1) היקף הצמיחה מדהים. ”הקטן מכל הזרעים” הופך לעץ בעל ”ענפים גדולים” (‏מר’ ד’:31, 32‏). (2) הצמיחה ודאית. ‏”לאחר שנזרע [הזרע] הוא נובט”. ישוע לא אמר, ’הוא אולי ינבוט’, אלא: ”הוא נובט”. צמיחתו אינה ניתנת לעצירה. (3) העץ הצומח מושך אליו מבקרים ומספק מחסה. ‏”עופות השמיים באים” ו’שוכנים בצלו’. כיצד שלושת היבטים אלה מוצאים את התגשמותם בקציר הרוחני בן־זמננו?‏

12. כיצד מתגשם משל גרגיר החרדל בקציר בן־זמננו? (ראה גם התרשים ”‏ מספר הולך וגדל של תוכניות שיעורי מקרא‏”.)‏

12 ‏(1) היקף הצמיחה: המשל מבליט את צמיחתן של בשורת המלכות ושל הקהילה המשיחית. מאז 1919 נאספו קוצרים נלהבים אל תוך הקהילה המשיחית המשוקמת. בעת ההיא היה מספרם קטן, אבל הוא גדל בקצב מהיר. למעשה, צמיחתם מתחילת המאה ה־20 ועד היום היא צמיחה בלתי רגילה (‏יש’ ס’:22‏). ‏(2) ודאות: צמיחתה של הקהילה המשיחית בלתי ניתנת לעצירה. לא משנה כמה שכבות סלע הערימו אויבי אלוהים על הגרגיר הקטנטן, הוא המשיך לצמוח כשהוא גובר על כל התנגדות ומכשול (‏יש’ נ”ד:17‏). ‏(3) מחסה: ‏”עופות השמיים” השוכנים בעץ מסמלים את מיליוני האנשים ישרי הלב בכ־240 ארצות וטריטוריות שנענו לבשורת המלכות ונעשו לחלק מהקהילה המשיחית (‏יח’ י”ז:23‏). בה הם זוכים למזון, לרענון ולהגנה רוחניים (‏יש’ ל”ב:1, 2; נ”ד:13‏).‏

משל גרגיר החרדל מלמד שחברי הקהילה המשיחית נהנים ממחסה ומהגנה (ראה סעיפים 11, 12)‏

13. אילו היבטים הקשורים לצמיחה מודגשים במשל השאור?‏

13 משל השאור. אישה אחת מוסיפה שאור לקמח, והשאור מחמיץ את כל הבצק. ‏(קרא מתי י”ג:33‏.) אילו היבטים הקשורים לצמיחה מודגשים במשל? נבחן שני היבטים. (1) הצמיחה גורמת לשינוי. השאור התפשט ”עד שהבצק החמיץ כולו”. (2) הצמיחה רחבת היקף. השאור החמיץ את כל ’שלוש סאי הקמח’ — את הבצק כולו. כיצד שני היבטים אלה מוצאים את התגשמותם בקציר הרוחני בן־זמננו?‏

14. כיצד מתגשם משל השאור בקציר בן־זמננו?‏

 14 ‏(1) שינוי: השאור מסמל את בשורת המלכות, והקמח מסמל את האנושות. כפי ששאור גורם לשינוי בקמח אחרי שמערבבים אותם יחד, כך גורמת בשורת המלכות לשינוי בלב האנשים הנענים לה (‏רומ’ י”ב:2‏). ‏(2) השפעה רחבת היקף: התפשטות השאור מסמלת את התפשטותה של בשורת המלכות. השאור פועל בתוך הבצק עד שהוא מתפשט בכל העיסה. באותו אופן, בשורת המלכות התפשטה ”עד קצה העולם” (‏מה”ש א’:8‏). כמו כן, היבט זה של המשל מצביע על כך שגם בארצות שבהן פעילותנו אסורה, בשורת המלכות תתפשט אף שפעילותנו באזורים אלה אינה גלויה ברובה.‏

15. כיצד הכתוב בישעיהו ס’:5,‏ 22 מתגשם בימינו? (ראה גם התיבות ”‏ זה התאפשר בזכות יהוה‏” ו”‏ כיצד היה ’הצעיר לגוי עצום’‏‏”.)‏

15 בערך 800 שנה לפני שסיפר ישוע את אותם משלים, ניבא יהוה ביד ישעיהו בשפה בלתי נשכחת על היקף הקציר  הרוחני בן־זמננו ועל השמחה שקציר זה יעורר.‏ * יהוה תיאר נהירת אנשים ”מרחוק” אל ארגונו. בפנותו אל אישה המיוצגת כיום על־ידי המשיחיים המשוחים עלי אדמות, הוא אמר: ”אז תראי ונהרת [יקרנו פנייך], ופחד ורחב לבבך, כי ייהפך עלייך המון [עושר] ים; חיל [הון] גויים יבואו לך” (‏יש’ ס’:1,‏ 4, 5,‏ 9‏). עד כמה נכונות מילים אלו! כיום, משרתי יהוה ותיקים בהחלט קורנים משמחה לנוכח הצמיחה במספר מבשרי המלכות בארצם — ממעטים לאלפים רבים.‏

מאילו סיבות יכולים כל משרתי יהוה לשמוח

16, 17. מהי אחת הסיבות לכך ש’הזורע והקוצר שמחים יחד’? (ראה גם התיבה ”‏ כיצד שני עלונים השפיעו על שני לבבות באמזונס‏”.)‏

16 אתה ודאי זוכר שישוע אמר לשליחיו: ”הקוצר... אוסף פרי לחיי עולם, כדי שהזורע והקוצר ישמחו יחד” (‏יוח’ ד’:36‏). מדוע אנו ’שמחים יחד’ בקציר הכלל־עולמי? ישנן מספר סיבות לכך. הבה נדון בשלוש מהן.‏

17 ראשית, אנו שמחים לראות את ידו של יהוה במלאכה. כאשר אנו מבשרים את בשורת המלכות, אנו זורעים זרעים (‏מתי י”ג:18, 19‏). כאשר אנו עוזרים לאדם להפוך לתלמיד המשיח, אנו קוצרים פרי. כולנו חשים שמחה עמוקה בראותנו בפליאה כיצד גורם יהוה לזרע המלכות ’לנבוט ולגדול’ (‏מר’ ד’:27, 28‏). לעיתים הזרעים שאנו מפזרים נובטים מאוחר יותר ונקצרים בידי אחרים. אולי חווית חוויה דומה לזו של ג’ואן, אחות משיחית בבריטניה שנטבלה לפני 60 שנה. היא אמרה: ”פגשתי אנשים שאמרו לי שזרעתי זרע בלבם כשבישרתי להם לפני שנים רבות. מבלי שאהיה מודעת לכך, עדים אחרים נתנו להם שיעורי מקרא ועזרו להם להפוך למשרתי יהוה. אני שמחה שהזרע שנטעתי צמח ונקצר” ‏(קרא קורינתים א’. ג’:6, 7‏).‏

18. איזו סיבה לשמחה מוזכרת בקורינתים א’. ג’:8‏?‏

18 שנית, אנו שומרים על שמחתנו בפעילות זו כל עוד אנו זוכרים את מה שאמר פאולוס: ”כל אחד יקבל את גמולו כפי עמלו” ‏(‏קור”א ג’:8‏). הגמול ניתן על־פי העמל ולא על־פי תוצאות העמל. עד כמה מעודדת הבטחה זו עבור מי שמבשרים בשטחים שההיענות בהם מועטה! בעיני אלוהים, כל עד־יהוה המשתתף בלב ונפש במלאכת הזריעה ’מניב פרי רב’, ויש לו אפוא סיבה לשמוח (‏יוח’ ט”ו:8;‏ מתי י”ג:23‏).‏

19. ‏(א) כיצד נבואת ישוע במתי כ”ד:14 קשורה לשמחתנו? (ב) מה עלינו לזכור גם אם איננו מצליחים אישית לעשות תלמידים?‏

19 שלישית, אנו שמחים שפעילותנו מגשימה נבואה. שים לב לתשובה שנתן ישוע לשליחים ששאלו אותו: ”מה יהיה האות לנוכחותך ולאחרית הסדר העולמי?” הוא אמר להם  שאחד ממרכיבי האות יהיה פעילות בישור חובקת עולם. האם הוא דיבר על מלאכת עשיית התלמידים? לא. הוא אמר: ”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות” (‏מתי כ”ד:3,‏ 14‏). מכאן שפעילות ההכרזה על המלכות — זריעת הזרעים — היא ממרכיבי האות. לפיכך כאשר אנו מבשרים את בשורת המלכות, אנו תמיד זוכרים שגם אם איננו מצליחים לעשות תלמידים, אנו כן מצליחים לתת ”עדות”.‏ * אכן, ללא תלות בתגובת האנשים, אנו נוטלים חלק בהתגשמות נבואת ישוע, ויש לנו הכבוד לשרת כ”שותפיו של אלוהים לעבודה” (‏קור”א ג’:9‏). זו בהחלט סיבה טובה לשמוח!‏

‏”ממזרח שמש ועד מבואו”‏

20, 21. ‏(א) כיצד מתגשם הכתוב במלאכי א’:11‏? (ב) מה אתה נחוש לעשות בנוגע למלאכת הקציר, ומדוע?‏

20 במאה הראשונה לספירה עזר ישוע לשליחיו להבין שהקציר דחוף. מ־1919 ואילך עוזר ישוע לתלמידיו להבין את אותה עובדה. בתגובה הגבירו משרתי אלוהים את פעילותם. למעשה, התברר כי מלאכת הקציר אינה ניתנת לעצירה. כפי שניבא הנביא מלאכי, פעילות הבישור מתבצעת כיום ”ממזרח שמש ועד מבואו” (‏מל’ א’:11‏). כן, מן הזריחה עד השקיעה — מן המזרח עד המערב, בכל מקום על פני האדמה — הזורעים והקוצרים עובדים ושמחים יחד. ומן הזריחה עד השקיעה — מבוקר עד ערב, או במשך כל היום — אנו מבצעים את מלאכתנו בתחושת דחיפות.‏

21 כשאנו מביטים לאחור על 100 השנים האחרונות ורואים כיצד קבוצה קטנה של משרתי אלוהים גדלה והפכה ל”גוי עצום”, לבנו הולם בהתרגשות ומתמלא שמחה (‏יש’ ס’:5,‏ 22‏). מי ייתן ושמחה זו והאהבה ליהוה, ”אדון הקציר”, יניעו כל אחד ואחד מאתנו להמשיך לבצע את חלקו בקציר הנרחב ביותר בכל הזמנים! (‏לוקס י’:2‏).‏

^ ס' 3 ייתכן שכאשר אמר ישוע ש’השדות לבנים’ הוא דיבר ברמיזה על הגלימות הלבנות שלבשו המוני השומרונים שהתקרבו לעברו.‏

^ ס' 9 כדי ללמוד עוד על השנים הללו ועל העשורים שחלפו מאז, אנו מעודדים אותך לקרוא על תוצאות מלאכת הקציר בין השנים 1919–1992 בספר עדי־יהוה — מכריזי מלכות אלוהים, עמודים 425–520 (אנג’).‏

^ ס' 15 למידע נוסף על נבואה ציורית זו, ראה נבואות ישעיהו — אור לאנושות כרך ב’, עמודים 303–320‏.‏

^ ס' 19 עובדה חשובה זו כבר הייתה מובנת לתלמידי המקרא הראשונים. בכתב העת המצפה של ציון מ־15 בנובמבר 1895 נאמר: ”גם אם מעט חיטה תיאסף, לכל הפחות ניתן יהיה לשאת עדות שופעת על האמת. ‏... הכול יכולים לבשר את הבשורה”.‏