עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מלכות אלוהים מולכת!‏

 פרק 12

מאורגנים בשירותו של ”אלוהי השלום”‏

מאורגנים בשירותו של ”אלוהי השלום”‏

במה מתמקד הפרק

יהוה מארגן בהדרגה את משרתיו

1, 2. איזה שינוי חל בכתב העת המצפה של ציון בינואר 1895, וכיצד הגיבו האחים?‏

כאשר קיבל לידיו תלמיד המקרא הנלהב ג’ון א. בונט את כתב העת המצפה של ציון מינואר 1895, הוא התרגש למראה עיניו. לכתב העת היה שער חדש מרשים — ציור של מגדלור המתנשא מעל ים סוער ושולח אלומות אור לתוך חשכת הליל. ההודעה על העיצוב החדש נמסרה בכתב העת תחת הכותרת ”לבושנו החדש”.‏

2 אח בונט שהתרשם מכך שלח מכתב אל אח ראסל. ”שמחתי לראות את ’המצפה’ בלבוש כה חגיגי”, כתב. ”זה נראה יפה”. תלמיד מקרא נאמן אחר, ג’ון ה. בראון, כתב על אודות שער החוברת: ”הוא מאוד מרשים. עד כמה איתנים היסודות שעליהם ניצב המגדל, בשעה שהרוחות והסערות מצליפות בו”. השער החדש היה השינוי הראשון שחוו אחינו באותה שנה — אך לא האחרון. בנובמבר נודע להם על שינוי גדול נוסף, ולמרבה העניין גם שינוי זה היה קשור לים סוער.‏

3, 4. איזו בעיה הציג המצפה מ־15 בנובמבר 1895, ועל איזה שינוי מרחיק לכת הכריז כתב העת?‏

3 מאמר רחב יריעה בכתב העת המצפה מ־15 בנובמבר 1895 הציג בעיה מסוימת: קשיים שונים הפרו כגלים סוערים את שלום האגודה, או הארגון, של תלמידי המקרא. נתגלעו יותר ויותר ויכוחים בין האחים בשאלה מי צריך להיות המנהיג בקהילות המקומיות. כדי לעזור לאחים להבין מה דרוש על מנת לתקן רוח תחרותית ומפלגת זו, השווה המאמר את הארגון לספינה. בהמשך הוא הודה בכנות שמובילי הדרך כשלו בהכנת ’ספינת’ הארגון לקראת מזג אוויר סוער. מה צריך היה לעשות?‏

4 המאמר ציין שקברניט מיומן מוודא שישנו ציוד הצלה על הסיפון ושהצוות ערוך ומוכן לסופות המתקרבות. באותו אופן, מובילי הדרך בארגון צריכים היו לוודא שכל הקהילות ערוכות ומוכנות לסערות שיפקדו אותן. לשם כך הכריז  המאמר על שינוי מרחיק לכת. ניתנה בו ההוראה שללא דיחוי ”ייבחרו בכל קהילה זקנים” אשר ”’ישגיחו’ על העדר” (‏מה”ש כ’:28‏).‏

5. ‏(א) מדוע הסידור הראשון למינוי זקנים ענה על צורכי השעה והיווה צעד קדימה? (ב) באילו שאלות נדון?‏

5 סידור ראשון זה למינוי זקנים ענה על צורכי השעה והיווה צעד קדימה ליצירת מבנה קהילתי יציב. הוא עזר לאחים לנווט בין הגלים הסוערים שנוצרו בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בעשרות השנים שחלפו מאותה עת חלו שיפורים ארגוניים נוספים אשר סייעו למשרתי אלוהים להיות כשירים יותר בשירות יהוה. איזו נבואה מקראית חזתה התפתחות זו? לאילו שינויים ארגוניים היית עד בעצמך? איזו תועלת הפקת מהם?‏

‏”ושמתי פקודתך שלום”‏

6, 7. ‏(א) מה משמעות הכתוב בישעיהו ס’:17‏? (ב) על מה מצביעות המילים ”פקודתך” ו”נוגשייך”?‏

6 כפי שראינו בפרק 9‏, ישעיהו ניבא שיהוה יברך את משרתיו בריבוי מספרי (‏יש’ ס’:22‏). אך יהוה הבטיח לעשות אף יותר מכך. באותה נבואה הוא אמר: ”תחת הנחושת אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף, ותחת העצים נחושת, ותחת האבנים ברזל; ושמתי פקודתך שלום ונוגשייך צדקה” (‏יש’ ס’:17‏). מה משמעות נבואה זו? כיצד היא מתגשמת בימינו?‏

השינויים אינם מרע לטוב אלא מטוב לטוב יותר

7 לפי נבואת ישעיהו חומר אחד יחליף את משנהו. אך שים לב שהשינויים אינם מרע לטוב אלא מטוב לטוב יותר. החלפת הנחושת בזהב היא שיפור, וכך הוא לגבי שאר החומרים המוזכרים בפסוק. מכאן שבתמונה ציורית זו ניבא יהוה שמצבם של משרתיו ישתפר צעד צעד. לאילו שיפורים מתכוונת הנבואה? באומרו ”פקודתך”, כלומר משגיחייך, ו”נוגשייך”, כלומר הממונים עלייך, יהוה בעצם הראה כי יחולו שיפורים הדרגתיים בטיפול במשרתיו ובהשגחה עליהם.‏

8. ‏(א) מי עומד מאחורי השיפורים המוזכרים בנבואת ישעיהו? (ב) איזו תועלת צומחת לנו משיפורים אלה? (ראה גם התיבה ”‏ הוא קיבל את התיקון בענווה‏”.)‏

8 מי עומד מאחורי התקדמות ארגונית זו? יהוה אומר בגוף ראשון: ‏”אביא זהב, ... אביא כסף, ... ושמתי... שלום”. ואכן השיפורים בארגון הקהילה לא נעשו תודות למאמצי אנוש אלא בידי יהוה עצמו. מאז הכתרתו של ישוע למלך חולל יהוה שיפורים אלה באמצעות בנו. איזו תועלת צומחת לנו מן השינויים הללו? באותו פסוק נאמר כי השיפורים יניבו ”שלום” ו”צדקה”. כל עוד אנו נענים להדרכת אלוהים ומתקנים את עצמנו שורר בינינו שלום, ואהבת הצדקה מניעה אותנו לשרת את יהוה, אשר תואר בפי השליח פאולוס כ”אלוהי השלום” (‏פיל’ ד’:9‏).‏

9. מהו היסוד הנכון לסדר ולאחדות בקהילה, ומדוע?‏

 9 עוד כתב פאולוס על יהוה: ”אלוהים אינו אל של אי־סדר, כי אם אל של שלום” ‏(‏קור”א י”ד:33‏). שים לב שפאולוס לא הנגיד בין אי־סדר לסדר, אלא בין אי־סדר לשלום. מדוע? סדר כשלעצמו אינו מוביל תמיד לתנאי שלום. לדוגמה, פלוגת חיילים יכולה לצעוד בצורה מסודרת אל קווי החזית, אבל התקדמותם המסודרת אינה מובילה לשלום אלא למלחמה. לפיכך כמשיחיים אנו רוצים לזכור נקודה מרכזית זו: כל מבנה מסודר שאינו מבוסס על שלום סופו במוקדם או במאוחר להתמוטט. בניגוד לכך, שלום אלוהים תורם לסדר יציב. על כן עד כמה אסירי תודה אנו שארגוננו מודרך ונצרף על־ידי ”אלוהים המעניק שלום”! (‏רומ’ ט”ו:33‏) השלום שמטעם אלוהים הוא היסוד לסדר המועיל ולאחדות הלבבית שמהם אנו נהנים ושאותם אנו מוקירים בקהילותינו בעולם כולו (‏תהל’ כ”ט:11‏).‏

10. ‏(א) אילו שיפורים חלו בארגון במהלך שנותיו הראשונות? (ראה התיבה ”‏ כיצד השתפרה ההשגחה‏”.) (ב) באילו שאלות נדון כעת?‏

10 התיבה ”‏ כיצד השתפרה ההשגחה‏” מציגה סקירה כללית של השינויים המועילים שהונהגו בצורה מסודרת בארגון במהלך שנותיו הראשונות. אך אילו שינויים ’מנחושת לזהב’ חולל יהוה בתקופה מאוחרת יותר באמצעות מלכו? כיצד שינויים אלה בהנהגת הארגון חיזקו את השלום והאחדות בקהילות שבכל רחבי תבל? כיצד הם עוזרים לך אישית לשרת את ”אלוהי השלום”?‏

כיצד מנהיג המשיח את הקהילה

11. ‏(א) לאיזה שינוי בהבנה הוביל מחקר מסוים בכתבי־הקודש? (ב) מה היו חברי הגוף המנהל נחושים לעשות?‏

11 בין השנים 1964–1971 ניצח הגוף המנהל על פרויקט מקיף ללימוד המקרא אשר במסגרתו בחנו, בין שלל הנושאים, כיצד תפקדה הקהילה המשיחית במאה הראשונה.‏ * באשר למבנה הארגון, התברר כי ההשגחה על הקהילות במאה הראשונה הופקדה בידי מועצת זקנים ולא בידי זקן־קהילה או משגיח אחד בלבד. ‏(קרא פיליפים א’:1;‏ טימותיאוס א’. ד’:14‏.) כאשר הובנה נקודה זו טוב יותר, הגיע הגוף המנהל למסקנה כי מלכם ישוע מדריך אותם לחולל שיפורים במבנה הארגוני של עם אלוהים — וחברי הגוף המנהל היו נחושים להיכנע להדרכתו. הם מייד ערכו שינויים כדי שהארגון יתאים את עצמו עוד יותר למתכונת המקראית הנוגעת למינוי זקני־קהילה. מה הם חלק מהשינויים שנעשו בתחילת שנות ה־70?‏

12. ‏(א) איזה שינוי נעשה בגוף המנהל עצמו? (ב) הסבר כיצד מאורגן כיום הגוף המנהל. (ראה התיבה ”‏ כיצד הגוף המנהל דואג לענייני המלכות‏”.)‏

12 השינוי הראשון היה בגוף המנהל עצמו. עד אותה עת שימשו שבעת האחים המשוחים שהיוו את הגוף המנהל גם כחברי הדירקטוריון של חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים  של פנסילבניה. אבל בשנת 1971 גדל מספר חברי הגוף המנהל מ־7 ל־11, וקבוצה זו כבר לא הייתה מזוהה עם הדירקטוריון. חברי הגוף המנהל החשיבו עצמם לשווים זה לזה והחלו ברוטציה שנתית למילוי תפקיד היושב־ראש לפי סדר אלפביתי.‏

13. ‏(א) איזה סידור היה בתוקף במשך 40 שנה? (ב) מה עשה הגוף המנהל ב־1972?‏

13 השינוי הבא נגע לכל קהילה וקהילה. באיזה מובן? מ־1932 עד 1972 הופקדה ההשגחה על הקהילות בעיקר בידי אח אחד. עד שנת 1936 כונה אח ממונה זה ”אחראי השירות”. בהמשך שונה השם ל”משרת הקבוצה” ואחר כך ל”משרת הקהילה” ולבסוף ל”משגיח הקהילה”. אותם אחים ממונים דאגו במסירות לבריאותו הרוחנית של העדר. משגיח הקהילה קיבל החלטות עבור הקהילה, לרוב מבלי להתייעץ עם אחים אחרים בעלי תפקידים. אך במרוצת שנת 1972 הכשיר הגוף המנהל את הקרקע לשינוי היסטורי. מה היה כרוך בשינוי?‏

14. ‏(א) איזה סידור חדש נכנס לתוקפו ב־1 באוקטובר 1972? (ב) כיצד מיישם מתאם מועצת הזקנים את העצה שבפיליפים ב’:3‏?‏

14 במקום שאח אחד ישרת כמשגיח הקהילה, מונו לזקני־קהילה באופן תיאוקרטי גם אחים נוספים שעמדו בדרישות המקראיות. ביחד יהוו הם מועצת זקנים שתשגיח על הקהילה המקומית. סידור חדש זה נכנס לתוקפו ב־1 באוקטובר 1972.  כיום מתאם מועצת הזקנים אינו מחשיב את עצמו לראשון בין שווים, אלא כ”קטן ביותר” (‏לוקס ט’:48‏). אחים ענווים אלה הם ברכה של ממש לאגודת האחים הכלל־עולמית (‏פיל’ ב’:3‏).‏

ברור אפוא שבראייה אל העתיד העניק מלכנו לתלמידיו בזמן הנכון את הרועים הנחוצים להם

15. ‏(א) אילו יתרונות יש לקיומה של מועצת זקנים בקהילה? (ב) מה מעיד על כך שמלכנו פעל בראייה אל העתיד?‏

15 הטיפול המשותף בענייני הקהילה על־ידי חברי מועצת זקנים הוכיח עצמו כשיפור משמעותי. תן דעתך לשלושת היתרונות הבאים: בראש ובראשונה, סידור זה מסייע לכל הזקנים — ולא משנה עד כמה כבדי משקל התפקידים המוטלים עליהם — לזכור שישוע הוא ראש הקהילה (‏אפ’ ה’:23‏). שנית, כפי שנאמר במשלי י”א:14‏, ”תשועה ברוב יועץ”. כאשר הזקנים מתייעצים יחדיו על עניינים שונים הנוגעים לבריאותה הרוחנית של הקהילה ומקשיבים להצעות של כל אחד ואחד, קל להם יותר להגיע להחלטות העולות בקנה אחד עם עקרונות המקרא (‏מש’ כ”ז:17‏). יהוה מברך החלטות כאלו, והן מוכתרות בהצלחה. שלישית, ככל שיש יותר אחים כשירים היכולים לשרת כזקני־קהילה, יכול הארגון לתת מענה לצורך ההולך וגובר בהשגחה וברעייה בקרב הקהילות (‏יש’ ס’:3–5‏). חשוב  על כך — מספר הקהילות בעולם כולו גדל מיותר מ־27,000 ב־1971 ליותר מ־113,000 ב־2013! ברור אפוא שבראייה אל העתיד העניק מלכנו לתלמידיו בזמן הנכון את הרועים הנחוצים להם (‏מיכה ה’:4‏).‏

‏”מופת לצאן”‏

16. ‏(א) איזו אחריות מוטלת על הזקנים? (ב) מה הייתה גישתם של תלמידי המקרא לקריאתו של ישוע ’לרעות את כבשיו’?‏

16 עוד בימיהם הראשונים של תלמידי המקרא הבינו הזקנים שמוטלת עליהם האחריות לעזור לאחיהם לאמונה להתמיד בשירות אלוהים. ‏(קרא גלטים ו’:10‏.) ב־1908 דן מאמר בכתב העת המצפה בקריאתו של ישוע: ”רעה את כבשיי הקטנים” (‏יוח’ כ”א:15–17‏). המאמר פנה לזקנים: ”חשוב מאוד שהשליחות שהטיל עלינו האדון באשר לעדר תתפוס מקום מרכזי בלבבנו, ושנראה בזאת זכות גדולה להאכיל את תלמידי האדון ולדאוג לצורכיהם”. בשנת 1925 שוב הדגיש המצפה את חשיבות הרעייה בעזרת התזכורת הבאה שהופנתה לזקנים: ”קהילת אלוהים שייכת לו, ... והוא ידרוש דין וחשבון מכל מי שהופקדה בידם הזכות לשרת את אחיהם”.‏

17. כיצד עזר ארגון יהוה למשגיחים להפוך לרועים מיומנים?‏

17 כיצד עזר ארגון יהוה לזקנים להפוך את כישורי הרעייה שלהם מ’ברזל לכסף’? על־ידי מתן הכשרה. בשנת 1959 נערך לראשונה בית־הספר לשירות המלכות עבור משגיחי קהילה. באחד השיעורים נידון הנושא ”הענקת תשומת לב אישית”. האחים האחראים נקראו ”לערוך תוכנית לביקורי בית אצל המבשרים”. בשיעור הוצגו דרכים שונות שבהן יוכלו הרועים לערוך ביקורים בונים. בשנת 1966 יצא לדרך  בית־הספר לשירות המלכות עם תוכנית לימודים מעודכנת. נידון בו הנושא ”חשיבותה של מלאכת הרעייה”. מה הייתה הנקודה העיקרית של אותו שיעור? מי שמנהיגים את הקהילה ”צריכים לגלות דאגה אוהבת כלפי עדר אלוהים, ועם זאת להעניק תשומת לב מספקת למשפחותיהם ולשירות השדה”. בשנים האחרונות נערכו בתי־ספר נוספים לזקני־קהילה. מה הן תוצאות ההכשרה המתמשכת שמספק ארגון יהוה? כיום בקהילה המשיחית ישנם אלפי אחים כשירים המשרתים כרועים רוחניים.‏

בית־הספר לשירות המלכות בפיליפינים, 1966

18. ‏(א) איזו אחריות כבדת משקל מופקדת בידי הזקנים? (ב) מדוע יהוה וישוע רוחשים חיבה עמוקה לזקנים החרוצים?‏

18 זקני־הקהילה המשיחיים התמנו על־ידי יהוה ובאמצעות מלכנו ישוע לביצוע משימה כבדת משקל. מהי? להנהיג את כבשיו של אלוהים בתקופה הקשה ביותר בתולדות האנושות (‏אפ’ ד’:11, 12;‏ טימ”ב ג’:1‏). יהוה וישוע רוחשים חיבה עמוקה לזקנים החרוצים, משום שאחים אלה נשמעים לצו המקראי: ”רעו את עדר אלוהים המופקד בידיכם... ברצון... [ו]בלהיטות... כמופת לצאן” (‏פט”א ה’:2, 3‏). הבה נדון בשתיים מן הדרכים הרבות שבהן משמשים הרועים המשיחיים מופת לצאן ותורמים רבות לשלומה ולשמחתה של הקהילה.‏

כיצד רועים כיום זקני־הקהילה את עדר אלוהים

19. מה אנו חשים כלפי הזקנים המבשרים אתנו?‏

19 ראשית, הזקנים מבשרים עם חברי הקהילה. לוקס, מכותבי ספרי הבשורה, אמר על אודות ישוע: ”[הוא] עבר מעיר לעיר ומכפר לכפר, כשהוא מבשר ומכריז את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים. השנים־עשר היו אתו” ‏(‏לוקס ח’:1‏). כפי  שישוע בישר עם שליחיו, כך הזקנים המשמשים דוגמה ומופת מבשרים יחד עם אחיהם לאמונה. הם מבינים שבעשותם כן הם תורמים במידה רבה לאווירה הבריאה של הקהילה. מה חשים חברי הקהילה כלפי זקנים כאלה? ז’נין, אחות בשלהי שנות ה־80 לחייה, אומרת: ”הבישור עם זקן־קהילה הוא הזדמנות טובה בשבילי לשוחח אתו ולהכיר אותו טוב יותר”. סטייפן, אח באמצע שנות ה־30 לחייו, אומר: ”כשזקן־קהילה מבשר אתי מבית לבית, אני מרגיש שהוא רוצה לעזור לי, וזה מאוד משמח אותי”.‏

כפי שרועה מחפש כבש אובד, כך עושים הזקנים כל מאמץ למצוא את מי שהתרחקו מן הקהילה

20, 21. כיצד יכולים הזקנים לחקות את הרועה במשלו של ישוע? הבא דוגמה. (ראה גם התיבה ”‏ ביקורים שבועיים פוריים‏”.)‏

20 שנית, ארגון יהוה מלמד את הזקנים לדאוג למי שהתרחקו מהקהילה (‏עב’ י”ב:12‏). מדוע וכיצד צריכים הזקנים לעזור לאחים אלה הסובלים מחולשה רוחנית? את התשובות אנו מוצאים במשלו של ישוע על הרועה ועל הכבש האובד. ‏(קרא לוקס ט”ו:4–7‏.) כאשר הרועה במשל מגלה שאחד מכבשיו אבד, הוא מחפש אותו כאילו היה הכבש היחידי שבבעלותו. כיצד מחקים כיום זקני־הקהילה את דוגמתו של אותו רועה? כפי שהכבש האובד עדיין יקר בעיני הרועה, מי שהתרחקו ממשרתי אלוהים עדיין יקרים בעיני הזקנים. הם רואים באח החלש רוחנית כבש אובד — ולא מקרה אבוד. יתרה מזו, כשם שהרועה מחליט ’ללכת אחרי הכבש האובד עד שהוא מוצא אותו’, כך פועלים הזקנים מיוזמתם כדי לחפש את החלשים ולעזור להם.‏

21 מה עושה הרועה במשל כאשר הוא מוצא את הכבש? הוא מרים אותו בעדינות, ’שם אותו על כתפיו’ ונושא אותו בחזרה אל העדר. בדומה לכך, ביטויי הדאגה הלבביים של הזקנים עשויים להעמיד בעדינות את האח החלש על רגליו ולעזור לו לשוב אל הקהילה. כך קרה לויקטור, אח מאפריקה שחדל להתרועע עם הקהילה. הוא מספר: ”במרוצת שמונה השנים שבהן הייתי לא־פעיל, הזקנים תמיד ניסו לעזור לי”. מה במיוחד נגע ללבו? הוא מסביר: ”יום אחד, ג’ון, זקן־קהילה שאתו למדתי בבית־הספר לשירות החלוצי, הראה לי תמונות משותפות שלנו שהוא צילם מתקופת לימודינו. הדבר העלה בי זיכרונות נפלאים ורציתי מאוד לחוש שוב את השמחה שהייתה לי כששירתתי את יהוה”. זמן קצר לאחר ביקורו של ג’ון חזר ויקטור אל הקהילה, וכיום הוא משרת שוב כחלוץ. זקני־הקהילה המשיחיים אכן תורמים רבות לשמחתנו (‏קור”ב א’:24‏).‏ *

 השגחה משופרת מחזקת את אחדותו של עם אלוהים

22. כיצד הצדקה והשלום מחזקים את האחדות בקהילה המשיחית? (ראה גם התיבה ”‏ נדהמנו‏”.)‏

22 כאמור, יהוה ניבא כי הצדקה והשלום יגברו עם הזמן בקרב עמו (‏יש’ ס’:17‏). שתי תכונות אלו מחזקות את האחדות השוררת בקהילות. באילו דרכים? באשר לצדקה, ”יהוה אלוהינו יהוה אחד” ‏(‏דב’ ו’:4‏). אין הבדל בין עקרונות הצדקה שלו בקהילות בארץ אחת בהשוואה לקהילות בארץ אחרת. הסטנדרטים שהוא קבע להגדרת הטוב והרע אחד הם, והם חלים על ”כל קהילות הקדושים” (‏קור”א י”ד:33‏). לפיכך הקהילה פורחת רק כאשר נוהגים על־פי אמות המידה שקבע אלוהים. באשר לשלום, מלכנו רוצה שלא רק ניהנה משלום בקהילה אלא גם שנהיה ”רודפי שלום” (‏מתי ה’:9‏). על כן אנו ’חותרים אל דברים המביאים לידי שלום’ ונוקטים יוזמה ליישוב חילוקי דעות הצצים בינינו מדי פעם (‏רומ’ י”ד:19‏). כך אנו תורמים לשלום ולאחדות בקהילה (‏יש’ ס’:18‏).‏

23. ממה אנו נהנים כיום כמשרתי יהוה?‏

23 בנובמבר 1895 כאשר הכריז המצפה על סידור חדש למינוי זקנים, ביטאו האחים האחראים שאיפה כנה. במה מדובר? הם ייחלו והתפללו שסידור ארגוני זה יעזור למשרתי אלוהים ’להגיע במהרה אל אחדות האמונה’. במבט לאחור אחרי עשרות שנים, אנו רואים בלב גדוש הערכה שהשיפורים ההדרגתיים בתחום ההשגחה, אשר חולל יהוה באמצעות מלכו, אכן חיזקו את אחדותנו בעבודת אלוהים (‏תהל’ צ”ט:4‏). כתוצאה מכך, כיום כל משרתי יהוה ברחבי תבל שמחים להתהלך ”באותה רוח ובאותה דרך” ולעבוד את ”אלוהי השלום” ”שכם אחד” (‏קור”ב י”ב:18‏; קרא צפניה ג’:9‏).‏

^ ס' 11 תוצאות המחקר המקיף פורסמו בספר העיון עזר להבנת המקרא.‏

^ ס' 21 ראה המאמר ”‏זקני־הקהילה המשיחיים — ’שותפינו לעבודה למען שמחתנו’‏‏” בכתב העת המצפה מ־15 בינואר 2013.‏

למד עוד

המצפה – מהדורה לימודית

יהוה אל של סדר וארגון

כיצד קורותיהם של עם ישראל הקדום ושל המשיחיים מהמאה הראשונה מראים שעל משרתי יהוה שעל הארץ להיות מאורגנים כיום?‏

המצפה – מהדורה לימודית

הישמע לרועי יהוה

המשגיחים מונו על־ידי רוח הקודש לרעות את קהילת אלוהים. מדוע על הכבשים להקשיב להם?‏

המצפה – מהדורה לימודית

ניצבים יחדיו אל מול קץ עולם ישן זה

ארבע דוגמאות מקראיות מצביעות על ערך האחדות ומראות מדוע היא תהיה חשובה אף יותר בעתיד.‏