עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 19

ישוע מלמד אישה שומרונית

ישוע מלמד אישה שומרונית

יוחנן ד’:3–43

  • ישוע מלמד אישה שומרונית ואנשים נוספים

  • פולחן הרצוי בעיני אלוהים

בדרכם מיהודה אל הגליל הולכים ישוע ותלמידיו צפונה דרך אזור שומרון. הם עייפים מן המסע. בערך בשעות הצהריים הם עוצרים ליד העיר סיכר כדי לנוח ליד באר, שככל הנראה חפר יעקב עצמו או שכר אחרים שיחפרו אותה מאות שנים קודם לכן. באר זו שרדה עד עצם ימינו ונמצאת ליד העיר שכם.‏

בעוד ישוע נח ליד הבאר הולכים התלמידים לעיר הסמוכה כדי לקנות אוכל. בזמן היעדרותם מגיעה אישה שומרונית לשאוב מים מן הבאר. ישוע אומר לה: ”תני לי לשתות” (‏יוחנן ד’:7‏).‏

בשל דעות קדומות מושרשות, היהודים והשומרונים בדרך כלל אינם באים במגע זה עם זה. לכן האישה נדהמת ושואלת: ”איך אתה בתור יהודי מבקש ממני לשתות, ואני אישה שומרונית?” ישוע משיב לה: ”אילו ידעת מהי מתנת החינם שמאת אלוהים ומיהו זה שאומר לך, ’תני לי לשתות’, את היית מבקשת ממנו והוא היה נותן לך מים חיים”. ”אדוני”, היא משיבה, ”אין לך אפילו דלי לשאוב מים והבאר עמוקה. אם כן, מניין לך מים חיים? האם גדול אתה מיעקב אבינו, אשר נתן לנו את הבאר ושתה ממנה הוא ובניו ומקנהו?” (‏יוחנן ד’:9–12‏).‏

‏”כל השותה מן המים האלה יצמא שוב”, אומר ישוע. ”השותה מן המים שאני אתן לו לא יצמא לעולם; המים שאתן לו יהיו בו כמעיין נובע אשר מימיו מעניקים חיי עולם” (‏יוחנן ד’:13, 14‏). כן, אף שישוע עייף הוא מוכן לחלוק דברי אמת מעניקי חיים עם האישה השומרונית.‏

לאחר מכן אומרת האישה: ”אדוני, תן לי את המים האלה כדי שלא אצמא ולא אבוא הנה שוב ושוב לשאוב מים”. כעת נראה שישוע משנה את הנושא ואומר לה: ”לכי, קראי לבעלך וחזרי לכאן”. האישה משיבה: ”אין לי בעל”. עד כמה היא ודאי מופתעת מהמשך דבריו של ישוע. הוא אומר לה: ”צדקת באמרך, ’אין לי בעל’, כי חמישה בעלים היו לך, והאיש שאתך כעת אינו בעלך” (‏יוחנן ד’:15–18‏).‏

המשמעות מאחורי דבריו של ישוע ברורה לה והיא אומרת בתדהמה: ”אדוני, אני רואה שאתה נביא”. האישה מראה שיש לה עניין בדברים רוחניים. כיצד? היא ממשיכה: ”אבותינו [השומרונים] עבדו את אלוהים בהר הזה [הר גריזים הקרוב], ואילו אתם [היהודים] אומרים שבירושלים צריך לעבוד אותו” (‏יוחנן ד’:19, 20‏).‏

אך ישוע מסביר לה שהמקום שבו עובדים את אלוהים אינו חשוב. הוא אומר: ”קרבה השעה שלא בהר הזה ולא בירושלים תעבדו את האב”. ואז הוא אומר לה: ”אולם קרבה השעה, ועתה היא, שעובדי האל האמיתיים יעבדו את האב בָּרוח ועל־פי האמת, כי עובדי אל כאלה מחפש לו האב” (‏יוחנן ד’:21,‏ 23, 24‏).‏

 מה שחשוב לאב בעובדיו האמיתיים אינו המקום שבו הם עובדים אותו אלא הדרך שבה הם עושים זאת. דבריו מרשימים את האישה. ”אני יודעת שיבוא זה שנקרא משיח”, היא אומרת. ”כאשר יבוא הוא יבהיר לנו הכול” (‏יוחנן ד’:25‏).‏

בשלב זה מגלה ישוע עובדה חשובה: ”אני המדבר אלייך, אני האיש” (‏יוחנן ד’:26‏). חשוב על כך! אישה זו מגיעה בצהרי היום כדי לשאוב מים, וישוע נוטה לה חסד בדרך נפלאה. הוא מגלה לה מפורשות דבר שהוא כנראה טרם הצהיר עליו בגלוי בפני אחרים — שהוא המשיח.‏

שומרונים רבים מאמינים

תלמידי ישוע שבים מסיכר עם מזון. הם רואים אותו ליד הבאר, באותו מקום שעזבו אותו, אבל עכשיו הוא מדבר עם אישה שומרונית. כשהתלמידים מגיעים היא משאירה שם את כד המים שלה והולכת אל העיר.‏

בהגיעה לסיכר מספרת האישה לאנשים את מה שישוע אמר לה. היא אומרת להם בביטחון מלא: ”בואו וראו; איש אחד אמר לי את כל מה שעשיתי”. ואולי כדי לעורר את סקרנותם, היא שואלת: ”האם יכול להיות שזה המשיח?” (‏יוחנן ד’:29‏) שאלתה קשורה לנושא חשוב — נושא שעורר התעניינות רבה מאז ימי משה (‏דברים י”ח:18‏). הדבר גורם לתושבי העיר לבוא ולראות את ישוע במו עיניהם.‏

בינתיים התלמידים מפצירים בישוע לאכול את המזון שהביאו. אך הוא משיב: ”יש לי אוכל שאינכם יודעים מהו”. התלמידים תוהים למה הוא מתכוון ואומרים זה לזה: ”האם כבר הביאו לו משהו לאכול?” ישוע מסביר להם את דבריו באדיבות, ואומר את המילים הבאות, הנושאות משמעות רבה לכל ההולכים אחריו: ”מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי ולהשלים את מלאכתו” (‏יוחנן ד’:32–34‏).‏

המלאכה שישוע מדבר עליה אינה קציר  התבואה הצפוי בעוד ארבעה חודשים. ישוע מתייחס לקציר רוחני, כפי שהוא מבהיר בהמשך: ”שאו עיניכם והביטו בשדות — לבנים הם ובשלים לקציר. הקוצר כבר מקבל שכר ואוסף פרי לחיי עולם, כדי שהזורע והקוצר ישמחו יחד” (‏יוחנן ד’:35, 36‏).‏

ייתכן שישוע כבר מודע להשפעת שיחתו עם האישה השומרונית. רבים מסיכר מאמינים בו בשל מה שהעידה בפניהם, שכן היא מספרת לאנשים: ”הוא אמר לי את כל מה שעשיתי” (‏יוחנן ד’:39‏). לפיכך כאשר הם מגיעים מסיכר אל הבאר הם מבקשים מישוע להישאר ולהמשיך ללמד אותם. ישוע נענה להזמנה ונשאר במשך יומיים בשומרון.‏

השומרונים מקשיבים לישוע ורבים נוספים מאמינים בו. הם אומרים לאישה: ”כעת אנו מאמינים לא עוד בגלל דברייך, כי אם במו אוזנינו שמענו אותו ואנחנו יודעים שאיש זה הוא באמת מושיע העולם” (‏יוחנן ד’:42‏). דוגמתה הטובה של האישה השומרונית בהחלט עוזרת לנו להבין כיצד נוכל לתת עדות על המשיח באופן שיעורר את סקרנות מאזינינו ויגרום להם לרצות לדעת יותר.‏

זכור שבעוד ארבעה חודשים צפוי להתחיל הקציר, ככל הנראה קציר השעורים המתקיים בעונת האביב. אם כן, המקרה מתרחש כנראה בחודש נובמבר או דצמבר. משמע הדבר שלאחר הפסח של שנת 30 לספירה שהו ישוע ותלמידיו בערך שמונה חודשים ביהודה כשהם מלמדים ומטבילים. הם כעת עושים דרכם צפונה לאזור מגוריהם שבגליל. מה מצפה להם שם?‏