עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 12

ישוע נטבל

ישוע נטבל

מתי ג’:13–17 מרקוס א’:9–11 לוקס ג’:21, 22 יוחנן א’:32–34

  • ישוע נטבל ונמשח

  • יהוה מצהיר שישוע הוא בנו

כשישה חודשים לאחר שיוחנן המטביל מתחיל לבשר בא אליו ישוע לנהר הירדן, והוא בערך בן 30. מדוע מגיע אליו ישוע? הוא לא בא סתם לביקור ידידותי. הוא גם לא בא כדי לראות כיצד מתקדמת פעילותו של יוחנן. ישוע בא כדי לבקש מיוחנן להטביל אותו.‏

יוחנן מן הסתם מביע הסתייגות: ”אני צריך להיטבל על־ידיך, ואתה בא אליי?” (‏מתי ג’:14‏) יוחנן יודע שישוע הוא בנו המיוחד של אלוהים. זכור שיוחנן קפץ משמחה ברחם אמו, אלישבע, בעת ביקורה של מרים, שנשאה את ישוע ברחמה. אין ספק שאמו של יוחנן סיפרה לו על כך מאוחר יותר. ודאי גם סיפרו לו על מה שאמר המלאך באשר ללידתו של ישוע ועל המלאכים שהופיעו בפני הרועים בלילה שבו נולד ישוע.‏

יוחנן מבין שהטבילה שהוא מטביל מיועדת למי שמתחרטים על חטאיהם. אולם בישוע אין כל חטא. למרות הסתייגותו של יוחנן, מתעקש ישוע: ”הנח לזאת כעת, כי כך ראוי לנו לקיים את כל מה שנקבע על־פי הצדקה” (‏מתי ג’:15‏).‏

מדוע ראוי שישוע ייטבל? ישוע אינו נטבל כסמל לחרטה על חטאים. טבילתו מראה שהוא מציג את עצמו לעשיית רצון אביו (‏עברים י’:5–7‏). ישוע היה נגר ואילו עתה הגיעה העת שהוא יתחיל את השירות אשר אביו השמימי שלח אותו לבצע עלי אדמות. האם לדעתך יוחנן מצפה שיקרה דבר מיוחד בזמן שהוא מטביל את ישוע?‏

ובכן, מאוחר יותר מספר יוחנן: ”מי ששלח אותי להטביל במים אמר אליי, ’זה שתראה כי עליו הרוח יורדת ונחה, הוא המטביל ברוח הקודש’” (‏יוחנן א’:33‏). אם כן, יוחנן מצפה שרוח אלוהים תרד על מישהו שהוא יטביל. ואכן, כאשר יוצא ישוע מן המים, יוחנן כנראה אינו מופתע לראות ”את רוח אלוהים יורדת כיונה ונחה [על ישוע]” (‏מתי ג’:16‏).‏

אבל בטבילתו של ישוע קורה יותר מזה. ’השמיים נפתחים’ אליו. מה משמעות הדבר? ככל הנראה בזמן טבילתו שב אליו זיכרון קיומו הקדם אנושי בשמיים. לפיכך ישוע זוכר כעת את חייו כבנו הרוחני של יהוה, כולל את האמיתות שלימד אותו אלוהים בשמיים לפני בואו לכדור הארץ.‏

בנוסף, בטבילתו של ישוע מכריז קול מן השמיים: ”זה בני אהובי, ורצוי הוא בעיניי” (‏מתי ג’:17‏). של מי הקול? הוא אינו יכול להיות קולו של ישוע; הרי הוא נמצא שם עם יוחנן. זהו קולו של אלוהים. כמובן, ישוע הוא בנו של אלוהים ולא אלוהים עצמו.‏

ראוי לציין שישוע הוא בן אנושי של אלוהים‏, בדיוק כפי שהיה אדם הראשון. לאחר שתיאר את טבילתו של ישוע ציין לוקס: ”כבן שלושים היה ישוע כשהחל בפעילותו. הוא נחשב לבנו של יוסף, בן עלי... בן דוד... בן אברהם... בן נוח... בן אדם, בן אלוהים” (‏לוקס ג’:23–38‏).‏

כשם שאדם היה ”בן אלוהים”, כך גם ישוע הוא ”בן אלוהים”. בטבילתו מתחיל ישוע מערכת יחסים חדשה עם אלוהים והופך להיות בנו הרוחני. לכן מתוקף מעמדו יכול ישוע ללמד את האמת שמאת אלוהים ולהראות לאנשים את הדרך לחיים. ישוע מתחיל במסלול אשר בסופו של דבר יסתיים בהקרבת חיי האנוש שלו למען האנושות החוטאת.‏