עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 94

הצורך בשני דברים חשובים — תפילות וענווה

הצורך בשני דברים חשובים — תפילות וענווה

לוקס י”ח:1–14

  • המשל על האלמנה העיקשת

  • הפרוש והמוכס

ישוע כבר סיפר לתלמידיו משל המראה עד כמה חשוב להתמיד בתפילות (‏לוקס י”א:5–13‏). ייתכן שהוא כעת בשומרון או בגליל, והוא שוב מדגיש שמן ההכרח להתמיד בתפילות מבלי לומר נואש. הוא עושה כן באמצעות משל נוסף:‏

‏”בעיר אחת היה שופט שלא ירא את אלוהים ולא התחשב בזולת. באותה עיר הייתה אלמנה שבאה אליו שוב ושוב ואמרה לו, ’דאג שייעשה עמי צדק מול יריבי בבית המשפט’. זמן מה סירב לעזור לה, אלא שאחר כך אמר לעצמו, ’אומנם אינני ירא את אלוהים ואינני מתחשב בזולת, אך הואיל ואלמנה זו מציקה לי ללא הרף, אדאג שייעשה עמה צדק, כדי שלא תמשיך לבוא ולייגע אותי בתביעותיה האינסופיות’” (‏לוקס י”ח:2–5‏).‏

ישוע מסביר מה הלקח: ”שמעו מה אמר השופט על אף היותו רשע! והאם אלוהים לא ידאג שייעשה צדק עם בחיריו הזועקים אליו יומם ולילה, בעודו נוהג עמם באורך רוח?” (‏לוקס י”ח:6, 7‏) מה מלמד כאן ישוע על אביו?‏

ללא ספק ישוע אינו מתכוון שיהוה אלוהים דומה בדרך כלשהי לשופט הרשע. הוא משתמש בניגוד כדי להבהיר את כוונתו: אם אפילו שופט רשע בשר ודם נענה להפצרות עיקשות, אין ספק שאלוהים יעשה כן. הוא צדיק וטוב ויענה למשרתיו אם הם ימשיכו להתפלל מבלי לומר נואש. דבריו של ישוע מבהירים זאת: ”אומר אני לכם: [אלוהים] ידאג שייעשה עמם צדק מהר” (‏לוקס י”ח:8‏).‏

פשוטי העם והעניים בדרך כלל אינם זוכים לצדק, ואילו בעלי השררה והעשירים מופלים לטובה. אך זו אינה דרכו של אלוהים. בעת המתאימה הוא ידאג לכך שהרשעים ייענשו ושמשרתיו יקבלו חיי עולם.‏

למי יש אמונה כמו זו של האלמנה? כמה אנשים באמת מאמינים שאלוהים ”ידאג שייעשה עמם צדק מהר”? ישוע זה עתה המחיש את הצורך להתמיד בתפילות. כעת הוא שואל באשר לאמונה בכוחה של התפילה: ”כאשר יבוא בן האדם, האם ימצא אמונה כזו עלי אדמות?” (‏לוקס י”ח:8‏) דבריו מרמזים שאמונה כזו לא תהיה שכיחה בעת בואו של המשיח.‏

כמה ממאזיניו של ישוע מרגישים בטוחים בעצמם ובאמונתם. הם משוכנעים שהם צדיקים, והם בזים לאחרים. לאנשים אלה מספר ישוע את המשל הבא:‏

‏”שני אנשים עלו אל בית המקדש להתפלל — האחד פרוש והשני מוכס. נעמד הפרוש והתפלל בלבו, ’אלוהים, מודה אני לך שאינני כמו אנשים אחרים — סחטנים, רשעים, נואפים — וגם לא כמו המוכס הזה. אני צם פעמיים בשבוע ונותן מעשר מכל מה שאני משיג’” (‏לוקס י”ח:10–12‏).‏

הפרושים ידועים בהפגנת צדקתם המעושה לעיני אחרים. הם נוהגים כך כדי להרשים את הבריות. הם גזרו על עצמם צומות קבועים, כל שני וחמישי, הימים שבהם השווקים הגדולים הומי אדם, ולכן רבים רואים אותם. הם גם מקפידים להפריש מעשרות אפילו מצמחים זעירים (‏לוקס י”א:42‏). מספר חודשים קודם לכן הם ביטאו את הבוז שהם רוחשים לפשוטי העם באמרם: ”ההמון הזה, שאינם יודעים את התורה [כלומר, את הפרשנות של הפרושים לתורה], ארורים הם” (‏יוחנן ז’:49‏).‏

ישוע ממשיך במשל: ”לעומת זאת, המוכס שעמד מרחוק אף לא העז לשאת את עיניו השמיימה, אלא שב וטפח על לבו ואמר, ’אלוהים, רחם נא עליי, על איש חוטא’”. כן, המוכס מכיר בענווה במגרעותיו. ישוע מסכם: ”אומר אני לכם: האיש הזה ירד לביתו צדיק יותר מהאיש ההוא, כי כל המרומם את עצמו יושפל אך המשפיל את עצמו ירומם” (‏לוקס י”ח:13, 14‏).‏

באופן זה מבהיר ישוע את הצורך בגילוי ענווה. זו עצה מועילה עבור תלמידיו, אשר גדלו בחברה שבה הפרושים הצדקנים מדגישים את נושא המעמדות. וזו עצה חשובה עבור כל ההולכים בעקבות ישוע.‏

למד עוד

תשובות לשאלות מקראיות

מדוע אלוהים אינו משיב לחלק מהתפילות?‏

קרא לאילו תפילות אלוהים אינו משיב ולאילו אנשים הוא אינו מקשיב.‏