עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 83

הזמנות לסעודה — את מי מזמין אלוהים?‏

הזמנות לסעודה — את מי מזמין אלוהים?‏

לוקס י”ד:7–24

  • שיעור בענווה

  • האורחים המוזמנים מתרצים תירוצים

לאחר שריפא את האיש שסבל ממיימת, ישוע עדיין נמצא בביתו של הפרוש. ישוע מתבונן בשאר האורחים הבוחרים לעצמם את המקומות המכובדים בסעודה ומנצל את ההזדמנות ללמד שיעור בענווה.‏

‏”כאשר מישהו מזמין אותך לחתונה”, אומר ישוע, ”אל תתיישב במקום המכובד ביותר, שהרי אולי הוזמן גם איש נכבד ממך, ומי שהזמין אותך ואותו ייגש אליך ויאמר, ’תן לאיש הזה לשבת כאן’, ואז תעבור בבושת פנים אל המקום האחרון” (‏לוקס י”ד:8, 9‏).‏

ישוע ממשיך ואומר: ”כאשר אתה מוזמן, לך והתיישב במקום האחרון, וכך יבוא מי שהזמין אותך ויאמר לך, ’ידידי, עבור למקום מכובד יותר’, ואז תכובד לעיני כל יתר האורחים”. לא מדובר כאן רק על הצורך בהקפדה על נימוסים והליכות. ישוע מסביר: ”כל המרומם את עצמו יושפל, והמשפיל את עצמו ירומם” (‏לוקס י”ד:10, 11‏). כן, הוא מעודד את מאזיניו לפתח ענווה.‏

בהמשך מלמד ישוע את מארחו הפרוש לקח נוסף ומסביר כיצד לערוך סעודה בעלת ערך ממשי בעיני אלוהים. ”כאשר אתה עורך ארוחת צהריים או ארוחת ערב, אל תזמין את ידידיך, את אחֶיך, את קרוביך או את שכניך העשירים; אולי גם הם יזמינו אותך וזה יהיה גמולך. כאשר אתה עורך משתה, הזמן עניים וכן גם פיסחים, עיוורים ובעלי מום אחרים, ואשריך שאין באפשרותם לגמול לך” (‏לוקס י”ד:12–14‏).‏

טבעי להזמין לארוחה ידידים, קרובי משפחה או שכנים, וישוע אינו פוסל זאת. אך הוא מדגיש שמתן ארוחה לנזקקים, כמו העניים, בעלי המום או העיוורים, יכול להניב ברכות רבות. ישוע מסביר למארחו: ”בתחיית הצדיקים תזכה לגמולך”. אחד המסובים מסכים ואומר: ”אשרי האוכל לחם במלכות אלוהים” (‏לוקס י”ד:15‏). הוא מבין איזו זכות גדולה תהיה זו. אולם לא הכול מעריכים זאת כמותו, כפי שמראה ישוע במשל הבא:‏

‏”איש אחד ערך סעודת ערב גדולה והזמין אנשים רבים... [הוא] שלח את עבדו לומר למוזמנים, ’בואו, כי הכול כבר מוכן’. אך כל אחד מן המוזמנים החל לתרץ תירוצים. אמר לו הראשון, ’קניתי שדה ואני חייב לצאת לראותו; קבל נא את התנצלותי’. אחר אמר, ’קניתי חמישה צמדי שוורים ואני הולך לבדוק אותם; קבל נא את התנצלותי’. ואחר אמר, ’זה עתה נשאתי אישה ולכן אינני יכול לבוא’” (‏לוקס י”ד:16–20‏).‏

אילו תירוצים עלובים! בדרך כלל אדם בודק שדה או בהמות לפני שהוא רוכש אותם, ולכן אין זה דחוף לראות אותם לאחר קנייתם. האיש השלישי אינו נערך לקראת החתונה שלו. הוא כבר נשוי, ולכן עובדה זו אינה צריכה למנוע ממנו להיענות להזמנה חשובה. כשמעו את התירוצים הללו זועם האדון ואומר לעבדו:‏

‏”צא מהר אל הרחובות הראשיים ואל סמטאות העיר, והבא לכאן את העניים ואת העיוורים ואת הפיסחים ובעלי מום אחרים”. לאחר שהעבד עושה כן, עדיין יש מקום. אז אומר האדון לעבדו: ”צא אל הדרכים ואל משעולי השדות ואלץ אנשים לבוא כדי שיתמלא ביתי. אומר אני לכם: איש מאותם האנשים שהוזמנו לא יטעם מן הסעודה שהכנתי” (‏לוקס י”ד:21–24‏).‏

המשל שסיפר ישוע ממחיש כיצד השתמש יהוה אלוהים בישוע המשיח כדי להזמין אנשים לרשת בעתיד את מלכות השמיים. המוזמנים הראשונים היו קודם כול מנהיגי הדת היהודים. רובם דחו את ההזמנה שהושטה להם במהלך שירותו של ישוע. אך ההזמנה לא תהיה מוגבלת אך ורק להם. ישוע רומז בבירור שבעתיד תושט הזמנה שנייה לאנשים הפשוטים מקרב העם היהודי ולגרים. אחרי כן תושט הזמנה שלישית ואחרונה לאנשים שבעיני היהודים לא היו ראויים לחסדו של אלוהים (‏מעשי השליחים י’:28–48‏).‏

כן, דברי ישוע בהחלט מאשרים את מה שאמר אחד המסובים: ”אשרי האוכל לחם במלכות אלוהים‏”.‏