עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 97

המשל על הפועלים בכרם

המשל על הפועלים בכרם

מתי כ’:1–16

  • הפועלים ”האחרונים” בכרם הופכים להיות ”ראשונים”‏

ישוע זה עתה אמר למאזיניו באזור פֶּרַיָה ש”רבים מן הראשונים יהיו אחרונים, ורבים מן האחרונים יהיו ראשונים” (‏מתי י”ט:30‏). הוא מבליט הצהרה זו בעזרת משל על פועלים בכרם:‏

‏”דומה מלכות השמיים לבעל בית שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לכרמו. לאחר שהסכים עם הפועלים על שכר של דינר ליום, שלח אותם אל כרמו. כשיצא שוב בערך בשעה השלישית ראה אחרים עומדים בשוק מחוסרי עבודה. אמר להם, ’לכו גם אתם אל הכרם, ואתן לכם שכר הוגן’, והם הלכו. יצא גם בערך בשעה השישית ובערך בשעה התשיעית ועשה את אותו הדבר. לבסוף יצא בערך בשעה האחת עשרה ומצא אחרים עומדים. שאל אותם, ’מדוע אתם עומדים פה מחוסרי עבודה כל היום?’ השיבו לו, ’מפני שלא שכר אותנו איש’. אמר להם, ’לכו גם אתם אל הכרם’” (‏מתי כ’:1–7‏).‏

מאזיניו של ישוע ודאי חושבים על יהוה אלוהים בשמעם אותו מזכיר את ”מלכות השמיים” ואת ’בעל הבית’. בכתבי־הקודש מוצג יהוה כבעליו של כרם, אשר סימל את עם ישראל (‏תהלים פ’:9, 10;‏ ישעיהו ה’:3, 4‏). הכפופים לברית התורה מדומים לפועלים בכרם. אך משלו של ישוע אינו עוסק בעבר. הוא מתאר מצב הקיים בתקופתו.‏

מנהיגי הדת, כגון הפרושים אשר לאחרונה ניגשו לנסותו בנושא הגירושין, כביכול עובדים באופן קבוע בשירות אלוהים. הם דומים לפועלים במשרה מלאה אשר מצפים לשכר מלא, שהוא דינר אחד עבור יום עבודה.‏

בעיני הכוהנים ואחרים בקבוצה זו, פשוטי העם מקרב היהודים עובדים את אלוהים במידה פחותה יותר, בדומה לפועלים במשרה חלקית העובדים בכרמו של אלוהים. במשלו של ישוע אנשים אלה הם מי שמועסקים ”בערך בשעה השלישית” (9 בבוקר) או בהמשך יום העבודה — בשעה השישית, בשעה התשיעית ולבסוף בשעה האחת עשרה (5 אחר הצהריים).‏

הגברים והנשים שהולכים אחרי ישוע נחשבים ל”ארורים” (‏יוחנן ז’:49‏). במשך רוב חייהם הם היו דייגים או פועלים פשוטים. ואז, בסתיו של שנת 29 לספירה, שלח ”בעל הכרם” את ישוע כדי שיזמין אנשים פשוטים אלה לעבוד למען אלוהים כתלמידיו של המשיח. הללו הם ה”אחרונים” שמזכיר ישוע, פועלי הכרם שנשכרו בשעה האחת עשרה.‏

בסיום משלו מתאר ישוע את מה שמתרחש בסוף יום העבודה: ”בערב אמר בעל הכרם לָאחראי שמטעמו, ’קרא לפועלים ושלם להם את שכרם; התחל באחרונים וסיים בראשונים’. באו אלה שנשכרו בשעה האחת עשרה וקיבלו איש איש דינר אחד. כשבאו הראשונים חשבו שיקבלו יותר, אך גם הם קיבלו דינר אחד. לאחר שקיבלו את שכרם החלו להתלונן לפני בעל הבית ואמרו לו, ’אלה האחרונים עבדו שעה אחת ואתה נהגת בהם כפי שנהגת בנו, אנחנו שסבלנו את כובד היום ואת החום הלוהט!’ השיב ואמר לאחד מהם, ’חבר, אינני עושה לך כל עוול. הרי על שכר דינר הסכמת אתי. קח את שכרך ולך. רצוני לתת לאחרון הזה כמו לך. האם אסור לי לעשות במה ששלי כרצוני? או שמא עינך רעה משום שאני טוב?’ כך יהיו האחרונים ראשונים, והראשונים אחרונים” (‏מתי כ’:8–16‏).‏

ייתכן שהתלמידים תוהים לגבי משמעות החלק האחרון של משלו של ישוע. כיצד מנהיגי הדת היהודים, הסבורים שהם ”ראשונים”, יהיו ל”אחרונים”? וכיצד יהפכו תלמידי ישוע ל”ראשונים”?‏

תלמידי ישוע, הנחשבים בעיני הפרושים ואחרים ל”אחרונים”, צפויים להיות ”ראשונים”, לקבל שכר מלא. אחרי מותו של ישוע עתידה ירושלים הארצית להידחות, ובעקבות זאת יבחר אלוהים בעם חדש, ב”ישראל השייכים לאלוהים” (‏גלטים ו’:16;‏ מתי כ”ג:38‏). יוחנן המטביל הצביע על אנשים אלה כאשר דיבר על הטבילה העתידית ברוח הקודש. מי שהיו ”אחרונים” יהיו הראשונים שייטבלו בטבילה זו ויקבלו את הזכות להיות עדיו של ישוע ”עד קצה העולם” (‏מעשי השליחים א’:5,‏ 8;‏ מתי ג’:11‏). אם התלמידים יבינו את גודל השינוי הדרמטי שחוזה כאן ישוע, הם יוכלו לצפות מראש שמנהיגי הדת, אשר יהפכו ל”אחרונים”, יפנו נגדם את זעמם.‏