עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 95

ישוע מלמד על גירושין ועל אהבה לילדים

ישוע מלמד על גירושין ועל אהבה לילדים

מתי י”ט:1–15 מרקוס י’:1–16 לוקס י”ח:15–17

  • ישוע מסביר את השקפת אלוהים על גירושין

  • מתת הרווקות

  • הצורך להיות כמו ילדים

ישוע ותלמידיו יוצאים מן הגליל. הם חוצים את נהר הירדן והולכים דרומה דרך פֶּרַיָה. בפעם האחרונה שבה היה ישוע באזור פריה הוא אמר לפרושים מהי אמת המידה של אלוהים באשר לגירושין (‏לוקס ט”ז:18‏). כעת הם מעלים את הנושא הזה כדי לנסות את ישוע.‏

משה כתב שניתן לגרש אישה אשר נמצא בה ”ערוות דבר”, כלומר, שעשתה דבר מגונה או מביש (‏דברים כ”ד:1‏). הדעות בעם חלוקות באשר לעילות המצדיקות גירושין. יש הסבורים שהן כוללות סיבות שוליות למדי. לכן הפרושים שואלים: ”האם מותר לאיש לגרש את אשתו על כל דבר?” (‏מתי י”ט:3‏).‏

במקום להתייחס לדעות של בני אדם בשר ודם, ישוע משיב במיומנות ומפנה את מאזיניו למטרה שהועיד אלוהים למסגרת הנישואין. ”האם לא קראתם שהבורא ברא אותם זכר ונקבה מבראשית ואמר: ’על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו וידבק באשתו ויהיו שניהם לבשר אחד’? מכאן שאין הם עוד שניים, אלא בשר אחד. לפיכך מה שחיבר אלוהים תחת עול אחד אל יפריד האדם” (‏מתי י”ט:4–6‏). כאשר הביא אלוהים את חוה אל אדם ובכך כונן את מוסד הנישואין, הוא כלל לא הזכיר את האפשרות להתיר קשר זה.‏

הפרושים חולקים על ישוע ושואלים: ”אם כן, מדוע הורה משה לתת לה גט ולגרש אותה?” (‏מתי י”ט:7‏) ישוע משיב להם: ”בגלל קשי לבבכם התיר לכם משה לגרש את נשותיכם, אך לא כך היה מבראשית” (‏מתי י”ט:8‏). ה”ראשית” הזאת לא הייתה בימי משה; היא הייתה כאשר כונן אלוהים את הנישואין בגן עדן.‏

אז מציג ישוע עובדה חשובה: ”אני אומר לכם שכל המגרש את אשתו שלא על דבר זנות [ביוונית, פּוֹרְנִיאָה‏] ונושא אחרת, נואף” (‏מתי י”ט:9‏). אם כן, העילה המקראית היחידה לגירושין היא זנות, כלומר אי־מוסריות מינית.‏

בתגובה לכך אומרים התלמידים: ”אם כך הוא בין האיש ואשתו, לא כדאי להתחתן” (‏מתי י”ט:10‏). אכן, מי ששוקל להתחתן צריך להתייחס לנישואין כאל קשר תמידי!‏

ישוע מדבר על הרווקוּת ומסביר שיש הנולדים סריסים ואינם מסוגלים לקיים יחסי אישות. אחרים מסורסים על־ידי בני אדם, וכתוצאה מכך נשללת מהם היכולת לקיים יחסי מין. ויש כאלה המדכאים את רצונם לקיים יחסי מין. האחרונים עושים כן על מנת להתמקד בצורה מלאה יותר בעניינים הקשורים למלכות. ”מי שיכול לקבל [את הרווקוּת] על עצמו, שיקבל”, קורא ישוע למאזיניו (‏מתי י”ט:12‏).‏

כעת מתחילים האנשים להביא את ילדיהם אל ישוע. אבל התלמידים גוערים באנשים, ככל הנראה מתוך כוונה למנוע מהם להפריע לישוע. כראותו זאת, ישוע כועס ואומר להם: ”הניחו לילדים לבוא אליי; אל תנסו למנוע בעדם, כי לכאלה שייכת מלכות אלוהים. אמן אומר אני לכם: מי שלא יקבל את מלכות אלוהים כילד לא ייכנס אליה” (‏מרקוס י’:14, 15;‏ לוקס י”ח:15‏).‏

איזה לקח יפה! כדי לקבל את מלכות אלוהים עלינו להיות ענווים ונוחים ללמוד, בדומה לילדים. ישוע כעת מגלה את אהבתו כלפי הילדים; הוא כורך את זרועותיו סביבם ומברך אותם. והוא רוחש אהבה וחיבה דומות כלפי כל מי ש’מקבל את מלכות אלוהים כילד’ (‏לוקס י”ח:17‏).‏