עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 66

בירושלים לרגל חג הסוכות

בירושלים לרגל חג הסוכות

יוחנן ז’:11–32

  • ישוע מלמד בבית המקדש

מאז טבילתו הפך ישוע לדמות מוכרת. במהלך השנים אלפי יהודים ראו אותו מחולל נסים, וידיעות לגבי פעליו נפוצו בכל רחבי הארץ. כעת הוא נמצא בירושלים לרגל חג הסוכות, ורבים מחפשים אותו.‏

הדעות לגבי ישוע חלוקות מאוד. יש שאומרים עליו, ”הוא אדם טוב”. אחרים טוענים: ”לא, הוא מתעה את העם” (‏יוחנן ז’:12‏). יש התלחשויות רבות על אודותיו בקרב ההמונים במהלך ימי החג הראשונים. אך איש אינו אוזר אומץ לדבר בפומבי בשבחו של ישוע, שכן רבים חוששים מתגובתם של מנהיגי הדת היהודים.‏

בחלוף מחצית ימי החג מגיע ישוע לבית המקדש. רבים משתוממים מכושר הההוראה המופלא שלו. הוא מעולם לא למד בבתי המדרש הרבניים, ולכן היהודים תמהים ושואלים: ”כיצד האיש הזה יודע ספר מבלי שלמד בבתי המדרש?” (‏יוחנן ז’:15‏).‏

‏”הדברים שאני מלמד אינם מטעמי”, מסביר ישוע, ”אלא מטעם שולחי. החפץ לעשות את רצונו יֵדע אם הדברים שאני מלמד מאלוהים הם, או אם אני מדבר מטעם עצמי” (‏יוחנן ז’:16, 17‏). הוראתו של ישוע עולה בקנה אחד עם תורת אלוהים, ולכן צריך להיות ברור לכול שהוא אינו מחפש כבוד לעצמו אלא רוצה בכבוד אלוהים.‏

אז מוסיף ישוע: ”משה נתן לכם את התורה, אך איש מכם אינו מקיים אותה. מדוע אתם רוצים להרוג אותי?” כמה מן ההמון, ככל הנראה מבקרים מחוץ לעיר, אינם מודעים לניסיונות כאלה. הם אינם מעלים בדעתם שיש מישהו שירצה להרוג מורה כמותו. לכן הם מסיקים שמשהו בישוע אינו כשורה אם הוא אומר דברים אלה. ”יש בך שד”, הם אומרים. ”מי רוצה להרוג אותך?” (‏יוחנן ז’:19, 20‏).‏

למעשה, שנה וחצי קודם לכן רצו מנהיגי היהודים להרוג את ישוע לאחר שריפא איש בשבת. ישוע משתמש כעת בקו טיעונים מעורר מחשבה שחושף את חוסר ההיגיון שלהם. הוא מסב את תשומת לבם לעובדה שתחת התורה יש למול בן זכר ביום השמיני להולדתו, גם ביום השבת. לאחר מכן הוא שואל: ”אם מקיימים את מצוות המילה בשבת כדי לא להפר את תורת משה, מדוע אתם זועמים על כך שריפאתי כליל איש בשבת? חדלו לשפוט על־פי מראה עיניים; משפט צדק שפטו” (‏יוחנן ז’:23, 24‏).‏

חלק מתושבי ירושלים אשר מודעים למצב אומרים: ”זהו האיש שהם [המנהיגים] רוצים להרוג, והנה הוא מדבר בציבור, והם אינם אומרים לו דבר. הייתכן שהמנהיגים השתכנעו שזהו המשיח?” אם כן, מדוע האנשים אינם מאמינים שישוע הוא המשיח? ”אנחנו הרי יודעים מניין האיש הזה; אך כאשר יבוא המשיח איש לא ידע מניין הוא”, הם אומרים (‏יוחנן ז’:25–27‏).‏

ממש שם בתוך המקדש, ישוע עונה: ”אתם מכירים אותי וגם יודעים מניין אני. ולא באתי על דעת עצמי; שולחי חי וקיים ואינכם מכירים אותו. אני מכיר אותו כי באתי מטעמו, והוא שלח אותי” (‏יוחנן ז’:28, 29‏). בתגובה להצהרה הישירה הזאת יש המנסים לתפוס את ישוע כדי לעצור אותו או כדי להרגו. אולם הניסיון כושל, שכן טרם הגיעה שעתו של ישוע למות.‏

עם זאת רבים מאמינים בישוע, וכך ראוי. הוא הרי הלך על המים, הרגיע סערות, סיפק באורח נס מזון לאלפי אנשים בעזרת מעט כיכרות לחם ודגים, ריפא חולים ופיסחים, פקח עיני עיוורים, ריפא מצורעים ואף הקים מתים לתחייה. אכן, יש להם סיבה טובה לומר: ”כאשר יבוא המשיח, האם יעשה יותר נסים משעשה האיש הזה?” (‏יוחנן ז’:31‏).‏

כאשר שומעים הפרושים את ההמון אומר את הדברים הללו על אודות ישוע, הם והכוהנים הראשיים שולחים שומרים כדי לעצור אותו.‏