עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 67

‏”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”‏

‏”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”‏

יוחנן ז’:32–52

  • שומרים נשלחים לעצור את ישוע

  • נקדימון קם להגנת ישוע

ישוע עדיין בירושלים בחג הסוכות. הוא שמח ש’רבים מן ההמון מאמינים בו’. אך מנהיגי הדת אינם מרוצים מכך; הם שולחים שומרים, המשמשים כמעין משטרה דתית, כדי לעצור אותו (‏יוחנן ז’:31, 32‏). עם זאת, ישוע אינו מנסה להסתתר.‏

הוא ממשיך ללמד בירושלים בפומבי ואומר: ”נותר לי מעט זמן להיות אתכם עד שאלך אל שולחי. אתם תחפשו אותי אך לא תמצאו; ואל המקום שבו אהיה אינכם יכולים לבוא” (‏יוחנן ז’:33, 34‏). היהודים אינם מבינים את פשר דבריו ולכן אומרים זה לזה: ”לאן הוא מתכוון ללכת כך שלא נמצא אותו? האם הוא מתכוון ללכת אל היהודים הפזורים בקרב היוונים וללמד גם את היוונים? מה כוונת דבריו, ’תחפשו אותי אך לא תמצאו, ואל המקום שבו אהיה אינכם יכולים לבוא’?” (‏יוחנן ז’:35, 36‏) אולם ישוע מדבר על מותו, תחייתו ועלייתו השמיימה, ואויביו אינם יכולים ללכת אחריו לשם.‏

היום השביעי של החג הגיע. בכל בוקר במהלך החג לקח אחד מהכוהנים מבריכת השילוח מים ויצק אותם אל אגן שהוביל אל בסיס מזבח המקדש. ייתכן שדבריו הבאים של ישוע מזכירים לעם את המנהג הזה. הוא קורא ואומר: ”מי שצמא שיבוא אליי וישתה. המאמין בי, ’נחלי מים חיים יזרמו מתוכו’, ככתוב” (‏יוחנן ז’:37, 38‏).‏

ישוע מתייחס למה שעתיד לקרות כאשר יימָשחו תלמידיו ברוח הקודש ותינתן להם התוחלת לחיות חיים שמימיים. הדבר מתרחש בשנה שלאחר מכן, אחרי מותו של ישוע. החל מחג השבועות של שנה זו, נחלי מים חיים מתחילים לזרום כאשר התלמידים המשוחים חולקים את האמת עם הזולת.‏

בתגובה למה שמלמד ישוע יש האומרים: ”זהו באמת הנביא”, וככל הנראה מתכוונים לנביא המובטח שיהיה גדול ממשה. אחרים אומרים: ”זה המשיח”. אך יש הטוענים: ”האם מהגליל צריך לבוא המשיח? הרי הכתוב אומר שהמשיח יבוא מזרע דוד ומבית לחם, כפרו של דוד” (‏יוחנן ז’:40–42‏).‏

לפיכך ההמונים חלוקים בדעתם. אומנם יש שרוצים שישוע ייעצר, אך איש אינו מניח עליו יד. כאשר חוזרים השומרים אל מנהיגי הדת בלי ישוע, הכוהנים הראשיים והפרושים שואלים אותם: ”מדוע לא הבאתם אותו?” השומרים משיבים: ”מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”. מנהיגי הדת הזועמים מתחילים ללעוג להם ולהטיח כינויי גנאי: ”האם גם אתם הותעיתם? הרי איש מן המנהיגים או מן הפרושים לא האמין בו! אבל ההמון הזה, שאינם יודעים את התורה, ארורים הם” (‏יוחנן ז’:45–49‏).‏

אז נקדימון, פרוש וחבר בסנהדרין, מעז לקום להגנתו של ישוע. כשנתיים וחצי קודם לכן בא נקדימון לישוע בלילה וביטא את אמונתו בו. כעת נקדימון אומר: ”האם מותר על־פי תורתנו לשפוט אדם בטרם שומעים אותו תחילה ומבררים מה עשה?” הם משיבים לו מתוך עמדת התגוננות: ”האם גם אתה מן הגליל? חקור וראה שלא יקום נביא מן הגליל” (‏יוחנן ז’:51, 52‏).‏

כתבי־הקודש אינם מציינים מפורשות שיקום נביא מן הגליל. אולם דבר־אלוהים כן הראה שהמשיח יבוא משם; הכתוב ניבא כי ”אור גדול” ייראה ב”גליל הגויים” (‏ישעיהו ח’:23 עד ט’:1;‏ מתי ד’:13–17‏). יתר על כן, כפי שנובא, ישוע נולד בבית לחם והוא מזרע דוד. אף שהפרושים אולי מודעים לכך, הם ככל הנראה הפיצו את מרבית הדעות המוטעות שיש לאנשים לגבי ישוע.‏