עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 68

‏”אור העולם” — בן אלוהים

‏”אור העולם” — בן אלוהים

יוחנן ח’:12–36

  • ישוע מסביר מיהו הבן

  • באיזה מובן היהודים הם עבדים?‏

ביום השביעי והאחרון של חג הסוכות מלמד ישוע באחת הלשכות של המקדש הקרויה ”לשכת האוצר” (‏יוחנן ח’:20;‏ לוקס כ”א:1‏). ככל הנראה זוהי עזרת הנשים, ולכאן מביאים האנשים את תרומותיהם.‏

בכל לילות החג אזור זה של המקדש מואר במיוחד. מוצבות שם ארבע מנורות עצומות, כשכל אחת מהן נושאת ארבע קערות גדולות המכילות שמן. האור שמפיצות המנורות כה חזק שהוא מאיר את כל הסביבה עד למרחוק. הדברים שאומר כעת ישוע אולי מזכירים למאזיניו את המראה הזה: ”אני אור העולם. ההולך אחריי לא יתהלך בחושך, אלא אור החיים יהיה לו” (‏יוחנן ח’:12‏).‏

הפרושים מתנגדים להצהרתו של ישוע ואומרים: ”אתה מעיד על עצמך; עדותך אינה עדות אמת”. ישוע משיב להם: ”גם אם אני מעיד על עצמי, עדותי אמת היא, כי יודע אני מניין באתי ולאן אני הולך. אבל אתם אינכם יודעים מניין באתי ולאן אני הולך”. הוא מוסיף: ”בתורתכם כתוב, ’עדותם של שני אנשים עדות אמת היא’. אני המעיד על עצמי, והאב אשר שלח אותי מעיד עליי” (‏יוחנן ח’:13–18‏).‏

הפרושים אינם מקבלים את תשובתו, ושואלים: ”איפה אביך?” ישוע עונה ישירות: ”אינכם מכירים לא אותי ולא את אבי. אילו הכרתם אותי, הייתם מכירים גם את אבי” (‏יוחנן ח’:19‏). הפרושים עדיין רוצים לעצור את ישוע, אך איש אינו נוגע בו.‏

ישוע חוזר על הדברים שכבר אמר קודם לכן: ”אני הולך, ואתם תחפשו אותי, אך תמותו כחוטאים. אל המקום שאליו אני הולך אינכם יכולים לבוא”. היהודים אינם מפרשים נכונה את דבריו ומתחילים לתהות: ”האם יהרוג את עצמו? שהרי הוא אומר, ’אל המקום שאליו אני הולך אינכם יכולים לבוא’”. הם אינם מבינים את פשר דבריו מכיוון שהם אינם מודעים למוצאו. הוא מסביר: ”אתם מלמטה; אני מלמעלה. אתם מן העולם הזה; אני אינני מן העולם הזה” (‏יוחנן ח’:21–23‏).‏

ישוע מתייחס לקיומו הקדם־אנושי בשמיים ולהיותו המשיח המובטח, אשר מנהיגי דת הללו אמורים לצפות לבואו. למרות זאת הם שואלים אותו בזלזול משווע: ”מי אתה?” (‏יוחנן ח’:25‏).‏

לנוכח סרבנותם והתנגדותם, משיב להם ישוע: ”מדוע אני בכלל מדבר אליכם?” בכל זאת, הוא מסב את תשומת הלב לאביו ומסביר מדוע על היהודים לשמוע בקול הבן: ”שולחי דובר אמת, ואת הדברים ששמעתי ממנו אותם אני אומר בָּעולם” (‏יוחנן ח’:25, 26‏).‏

לאחר מכן מביע ישוע ביטחון באביו, דבר שחסר ליהודים הללו: ”כאשר תרימו את בן האדם, אז תדעו כי אני הוא ושאינני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אומר אני את הדברים האלה על־פי מה שלימד אותי האב. ושולחי אתי; הוא לא עזב אותי לבדי, כי תמיד עושה אני את הרצוי בעיניו” (‏יוחנן ח’:28, 29‏).‏

ישנם יהודים שכן מאמינים בישוע, ולהם הוא אומר: ”אם תקיימו תמיד את דבריי, תלמידיי אתם בֶּאמת, ותדעו את האמת, והאמת תשחרר אתכם” (‏יוחנן ח’:31, 32‏).‏

לחלק מן המאזינים מוזר לשמוע שהאמת תשחרר אותם. הם מוחים ואומרים: ”זרע אברהם אנחנו ומעולם לא היינו משועבדים לאיש. מדוע אתה אומר שנשוחרר?” היהודים מודעים לכך שלעיתים הם היו תחת שלטון זר, אך למרות זאת הם מסרבים להיקרא עבדים. אולם ישוע מציין שהם אכן עבדים: ”אמן אמן אני אומר לכם: כל עושה חטא עבד הוא לחטא” (‏יוחנן ח’:33, 34‏).‏

סירובם של היהודים להודות בכך שהם עבדים לחטא מעמיד אותם בסכנה. ”העבד אינו שוכן בבית עד עולם”, מסביר ישוע. ”הבן שוכן בו עד עולם” (‏יוחנן ח’:35‏). לעבד אין כל זכות ירושה וניתן לשלחו בכל עת. אך ורק בן אשר נולד למשפחה או שאומץ על־ידיה נשאר בה ”עד עולם”, כלומר, כל עוד הוא חי.‏

לפיכך האמת על אודות הבן היא האמת המשחררת אנשים לנצח מהחטא המוביל למוות. ”אם הבן ישחרר אתכם, באמת בני חורין תהיו” (‏יוחנן ח’:36‏).‏