עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 105

לקח לגבי אמונה בעזרת עץ תאנה

לקח לגבי אמונה בעזרת עץ תאנה

מתי כ”א:19–27 מרקוס י”א:19–33 לוקס כ’:1–8

  • עץ התאנה שהתייבש — לקח לגבי אמונה

  • ערעור על סמכותו של ישוע

ביום שני בשעות אחר הצהריים יוצא ישוע מירושלים וחוזר לבית עניה, הנמצאת במדרון המזרחי של הר הזיתים. הוא ככל הנראה לן בביתם של חבריו אלעזר, מרים ומרתא.‏

כעת הגיע הבוקר של י”א בניסן. ישוע ותלמידיו יוצאים שוב לדרך. הם חוזרים לירושלים, וישוע יבקר בבית המקדש בפעם האחרונה. בנוסף לכך, זהו היום האחרון של שירותו הציבורי לפני שהוא יחגוג את הפסח, יכונן את ערב הזיכרון למותו ולאחר מכן יסבול ויוצא להורג.‏

בדרכם מבית עניה במעלה הר הזיתים לכיוון ירושלים מבחין פטרוס בעץ שקילל ישוע בבוקר הקודם. ”רבי, ראה!” הוא אומר, ”עץ התאנה שקיללת התייבש” (‏מרקוס י”א:21‏).‏

אך מדוע גרם ישוע לעץ להתייבש? הוא מגלה את הסיבה לכך בתשובתו: ”אמן אומר אני לכם: אם תהיה לכם אמונה ולא תפקפקו, לא רק שתעשו את מה שעשיתי לעץ התאנה, אלא גם תוכלו לומר להר הזה, ’היעקר והיזרק לתוך הים’, וכך יקרה. וכל מה שתבקשו בתפילה תקבלו אם תהיה לכם אמונה” (‏מתי כ”א:21, 22‏). בזאת הוא חוזר על מה שלימד בעבר באמרו שאמונה יכולה להזיז הרים (‏מתי י”ז:20‏).‏

אם כן, העץ שישוע גרם לו להתייבש מהווה דוגמה הממחישה את הצורך לגלות אמונה באלוהים‏. ישוע מציין: ”בכל תפילותיכם ובכל בקשותיכם האמינו שכבר נעניתם, וכך אכן יהיה” (‏מרקוס י”א:24‏). איזה לקח חשוב עבור כל תלמידי ישוע! והלקח הזה חיוני במיוחד עבור השליחים, בהתחשב בניסיונות הקשים הצפויים להם בקרוב. אך יש קשר נוסף בין עץ התאנה שהתייבש לבין איכות האמונה.‏

בדומה לעץ התאנה הזה, לאומה היהודית יש מראה מטעה. חברי אומה זו נמצאים ביחסי ברית עם אלוהים, וכלפי חוץ נראה שהם שומרים את תורתו. אך האומה בכללותה התגלתה כחסרת אמונה וחסרת פרי טוב. הם אפילו דוחים את בן אלוהים! לפיכך כאשר גורם ישוע לעץ התאנה העקר להתייבש, הוא ממחיש מה יעלה בגורלה של אותה אומה עקרה וחסרת אמונה.‏

בחלוף זמן קצר נכנסים ישוע ותלמידיו לירושלים. כמנהגו הולך ישוע אל בית המקדש ומתחיל ללמד. הכוהנים הראשיים וזקני העם ככל הנראה חושבים על מה שעשה ישוע יום קודם לכן למחליפי הכספים, ולכן שואלים אותו בהתרסה: ”באיזו סמכות אתה עושה את הדברים האלה? ומי נתן לך את הסמכות לעשות אותם?” (‏מרקוס י”א:28‏).‏

ישוע משיב: ”אשאל אתכם שאלה אחת. אתם תשיבו לי, ואני אומר לכם באיזו סמכות אני עושה את הדברים האלה. מניין קיבל יוחנן את הסמכות להטביל? מן השמיים או מבני אדם? השיבו לי”. כעת מתנגדיו הם הנחקרים. הכוהנים והזקנים מתייעצים זה עם זה כיצד לענות: ”אם נאמר, ’מן השמיים’, הוא יאמר, ’אם כן, מדוע לא האמנתם לו?’ אבל האם נעז לומר, ’מבני אדם’?” הם חושבים כך מפני שהם פוחדים מן ההמון, ”כי כולם האמינו יוחנן אכן היה נביא” (‏מרקוס י”א:29–32‏).‏

מתנגדיו של ישוע אינם מוצאים תשובה מתאימה, ולכן אומרים: ”איננו יודעים”. בתגובה אומר ישוע: ”גם אני לא אגיד לכם באיזו סמכות אני עושה את הדברים האלה” (‏מרקוס י”א:33‏).‏