עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 130

ישוע נמסר ומובל אל מותו

ישוע נמסר ומובל אל מותו

מתי כ”ז:31, 32 מרקוס ט”ו:20, 21 לוקס כ”ג:24–31 יוחנן י”ט:6–17

  • פילטוס מנסה לשחרר את ישוע

  • ישוע נידון למוות ונשלח להוקעה

חרף היחס האכזרי והלעג שסבל ישוע, מאמציו של פילטוס לשחררו אינם משפיעים על הכוהנים הראשיים ושותפיהם לפשע. הם אינם רוצים שדבר ימנע את הוצאתו להורג של ישוע. הם מוסיפים לצעוק: ”הוקע אותו! הוקע אותו!” ופילטוס משיב: ”קחו אותו אתם והוקיעו אותו, כי אני אינני מוצא בו שום אשמה” (‏יוחנן י”ט:6‏).‏

היהודים אינם מצליחים לשכנע את פילטוס שישוע ראוי למות בעוון אשמה פוליטית. אך מה לגבי אשמה דתית? הם חוזרים להאשמה בדבר חילול שם אלוהים שהועלתה במהלך משפטו של ישוע לפני הסנהדרין. ”יש לנו תורה”, הם אומרים, ”ועל־פי התורה הוא חייב מיתה, כי התיימר להיות בן אלוהים” (‏יוחנן י”ט:7‏). עבור פילטוס מדובר בהאשמה חדשה.‏

הוא חוזר אל ארמונו ומנסה למצוא דרך לשחרר את האיש שהחזיק מעמד בהתעללות קשה ושאפילו אשתו של פילטוס חלמה אודותיו (‏מתי כ”ז:19‏). מה לגבי ההאשמה החדשה שהיהודים מעלים — שהאסיר הוא ”בן אלוהים”? פילטוס יודע שישוע בא מהגליל (‏לוקס כ”ג:5–7‏). בכל זאת הוא שואל את ישוע: ”מניין אתה?” (‏יוחנן י”ט:9‏) הייתכן שפילטוס תוהה אם ישוע היה קיים עוד קודם לכן, ושבמובן מסוים מוצאו אלוהי?‏

פילטוס שמע ישירות מישוע שהוא מלך אך שמלכותו אינה חלק מן העולם הזה. ישוע אינו רואה כל צורך להרחיב על מה שציין קודם, ולכן שותק. סירובו לענות פוגע בגאוותו של פילטוס, והוא אומר בכעס לישוע: ”אליי אינך מדבר? האם אינך יודע שיש לי הסמכות לשחרר אותך ויש לי הסמכות להוקיע אותך?” (‏יוחנן י”ט:10‏).‏

ישוע אומר בפשטות: ”לא הייתה לך כל סמכות עליי אלמלא היא ניתנה לך מלמעלה. משום כך גדול יותר חטאו של זה שמסר אותי אליך” (‏יוחנן י”ט:11‏). ככל הנראה ישוע אינו מדבר על אדם ספציפי אחד; הוא מתכוון שקַיָפָא, שותפיו לפשע ויהודה איש קריות נושאים באחריות כבדה יותר מזו של פילטוס.‏

פילטוס מתרשם מהתנהגותו של ישוע ומדבריו, וניעור בו חשש הולך וגובר שמוצאו של ישוע אלוהי. משום כך הוא מנסה שוב לשחררו. עם זאת, היהודים מזכירים דבר נוסף שפילטוס ודאי חושש ממנו. הם מאיימים: ”אם תשחרר את האיש הזה, אינך ידיד הקיסר. כל המתיימר להיות מלך מתנגד לקיסר” (‏יוחנן י”ט:12‏).‏

הנציב מוציא שוב את ישוע, ובישבו על כס המשפט אומר לעם: ”הנה מלככם!” אך היהודים אינם חוזרים בם. ”קח אותו! קח אותו! הוקע אותו!” הם צועקים. פילטוס מפציר בהם: ”שאוקיע את מלככם?” היהודים סובלים זה זמן רב תחת שלטון רומא; למרות זאת, הכוהנים הראשיים מצהירים נועזות: ”אין לנו מלך מלבד הקיסר” (‏יוחנן י”ט:14, 15‏).‏

פילטוס נכנע בפחדנות לתביעותיהם העיקשות של היהודים ומוסר את ישוע להוקעה. החיילים מפשיטים מעל ישוע את גלימת הארגמן ומלבישים אותו בבגדיו. בשעה שישוע נלקח משם עליו לשאת בעצמו את עמוד ההוקעה שלו.‏

אלה כבר שעות הבוקר המאוחרות של יום שישי, ה־י”ד בניסן. ישוע ער מיום חמישי השכם בבוקר ועבר חוויות מייסרות בזו אחר זו. בעודו מתאמץ לשאת את עמוד העץ הכבד, תשים כוחותיו. לכן החיילים מאלצים עובר אורח, שמעון יליד קירניה שבאפריקה, לשאת את העמוד אל מקום ההוצאה להורג. רבים הולכים לשם, וחלקם טופחים על לבם בצער ומקוננים על המתרחש.‏

ישוע אומר לנשים האבלות: ”בנות ירושלים, אל תבכו עליי. אדרבה, בכו על עצמכן ועל ילדיכן, כי הנה ימים באים אשר בהם יאמרו, ’אשרי העקרות ואשרי כל רחם שלא ילד ואשרי השדיים שלא היניקו!’ אז יאמרו להרים, ’נִפלו עלינו!’ ולגבעות, ’כסו אותנו!’ אם כך הם עושים כשהעץ לח, מה יקרה כאשר ייבש?” (‏לוקס כ”ג:28–31‏).‏

ישוע מדבר על האומה היהודית. היא כעץ גווע אשר עדיין יש בו מעט לחות, שכן ישוע וכן גם מספר יהודים המאמינים בו נמצאים בקרב העם. כאשר הללו יילקחו מן האומה, ייוותר ארגון לאומי יבש מבחינה רוחנית אשר יהיה כעץ מת. בכי תמרורים יישמע בארץ כאשר צבאות רומא יוציאו לפועל את משפט אלוהים נגד האומה!‏

למד עוד

המקרא — איזה מסר טמון בו?‏

ישוע המשיח מוצא להורג

איזה טקס חדש כונן ישוע לפני שהסגירו אותו ומסמרו אותו לעמוד עץ?‏