עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 111

השליחים מבקשים אות

השליחים מבקשים אות

מתי כ”ד:3–51 מרקוס י”ג:3–37 לוקס כ”א:7–38

  • ארבעה שליחים מבקשים אות

  • התגשמות במאה הראשונה ובעתיד הרחוק

  • עלינו לעמוד על המשמר

אלו הן שעות אחר הצהריים של יום שלישי ה־י”א בניסן, ויום זה עומד להסתיים. גם ימי פעילותו הנמרצת של ישוע עלי אדמות מגיעים בקרוב לסיומם. בימים לימד בבית המקדש ובלילות לן מחוץ לעיר. ההמונים גילו עניין רב בדבריו, והם ”היו באים אליו לבית המקדש השכם בבוקר כדי לשמוע אותו” (‏לוקס כ”א:37, 38‏). כעת יושב ישוע על הר הזיתים עם ארבעה משליחיו — פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן.‏

ארבעתם ניגשים אליו ביחידות. הם מוטרדים לגבי בית המקדש, מפני שזה עתה חזה ישוע שלא תישאר בו אבן על אבן. אך יש דבר נוסף שמטריד אותם. ישוע הפציר בהם קודם לכן: ”היו מוכנים, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם” (‏לוקס י”ב:40‏). הוא גם דיבר על ה”יום שבו יתגלה בן האדם” (‏לוקס י”ז:30‏). האם דבריו קשורים בדרך כלשהי למה שאמר על בית המקדש לפני זמן קצר? השליחים סקרנים מאוד. ”אמור לנו” הם מבקשים, ”מתי יהיו הדברים האלה, ומה יהיה האות לנוכחותך ולאחרית הסדר העולמי?” (‏מתי כ”ד:3‏).‏

הם ודאי חושבים על חורבנו של המקדש שניצב לא הרחק משם. אך הם גם שואלים לגבי נוכחותו של בן האדם. השליחים אולי זוכרים שישוע סיפר משל על ”בן אצולה” אשר ’נסע כדי להשיג סמכות מלכותית ולשוב’ (‏לוקס י”ט:11, 12‏). ולבסוף הם גם תוהים מה יקרה ב”אחרית הסדר העולמי”.‏

בתשובתו המפורטת נותן ישוע אות אשר יראה מתי יגיע אל קצו הסדר היהודי הנוכחי, לרבות בית המקדש. אך בדבריו טמון יותר מכך. אות זה יעזור למשיחיים שיחיו בעתיד לדעת אם הם חיים במהלך ’נוכחותו’ ואם הם קרובים לקץ הסדר העולמי.‏

בחלוף השנים חוזים השליחים בהתגשמות נבואתו של ישוע. כן, רבים מן הדברים שעליהם הוא ניבא מתחילים להתרחש בתקופתם. לפיכך המשיחיים הערניים שחיים 37 שנה מאוחר יותר, ב־70 לספירה, אינם מופתעים מן ההשמדה העומדת לבוא על הסדר היהודי ועל בית המקדש. עם זאת, לא כל מה שחוזה ישוע מתרחש בתקופה שלפני 70 לספירה ובמהלך שנה זו. אם כן, מה עתיד להעיד על נוכחותו כמלך במלכות? הוא מגלה לשליחים את התשובה לכך.‏

ישוע מנבא שיהיו ’מלחמות קרובות ובמקומות רחוקים’ וש”אומה תקום על אומה וממלכה על ממלכה” (‏מתי כ”ד:6, 7‏). הוא גם אומר ש”יהיו רעידות אדמה גדולות, ובמקומות רבים מגפות ורעב” (‏לוקס כ”א:11‏). ישוע מזהיר את תלמידיו: ”יתפסו אתכם וירדפו אתכם” (‏לוקס כ”א:12‏). נביאי שקר יקומו ויתעו רבים. ההפקרות תרבה, ואהבתם של רוב האנשים תתקרר. בנוסף לכך, הוא אומר ש”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים, ואחרי כן יבוא הקץ” (‏מתי כ”ד:14‏).‏

 אף־על־פי שנבואתו של ישוע מתגשמת במובנים מסוימים לפני חורבן ירושלים בידי הרומאים ובמהלך אירוע זה, האם ייתכן שדבריו של ישוע כוללים התגשמות מאוחרת וגדולה יותר? האם אתה רואה עדויות לכך שהתגשמותה העיקרית של נבואתו רבת־החשיבות מתרחשת בעת המודרנית?‏

אחד הדברים שישוע כולל באות נוכחותו הוא הופעתו של ”השיקוץ הגורם לשממה” (‏מתי כ”ד:15‏). בשנת 66 לספירה מופיע שיקוץ זה בדמות ”מחנות צבא” רומא, עם דגליהם וסמליהם האליליים. הרומאים מקיפים את ירושלים וחותרים תחת חומותיה (‏לוקס כ”א:20‏). לפיכך ”השיקוץ” עומד במקום שאינו מקומו, מקום הנחשב בעיני היהודים ל”מקום קדוש”.‏

ישוע ממשיך ומנבא: ”תהיה צרה גדולה אשר לא הייתה כמוה מראשית העולם ועד עתה, ואף לא תהיה כמוה”. ב־70 לספירה מחריבים הרומאים את ירושלים. הכיבוש ההרסני של ”עיר הקודש” של היהודים, לרבות בית המקדש, הוא אכן צרה גדולה אשר במהלכה נהרגים אלפים רבים (‏מתי ד’:5; כ”ד:21‏). חורבן זה גדול מכל חורבן שבא אי פעם על העיר ועל העם היהודי, והוא שם קץ למערכת הפולחן המאורגנת שקיימו היהודים במשך מאות שנים. בהתאם לכך, ההתגשמות המאוחרת והגדולה יותר של דבריו הנבואיים של ישוע תהיה ללא ספק מעוררת אימה.‏

ביטחון במהלך הימים הקשים שנחזו

שיחתו של ישוע עם שליחיו לגבי אות נוכחותו כמלך במלכות ולגבי קץ הסדר העולמי טרם הסתיימה. הוא כעת מזהיר אותם לבל ירדפו אחר ”משיחי שקר ונביאי שקר”. הוא אומר שייעשו ניסיונות ”להתעות אף את הבחירים” (‏מתי כ”ד:24‏). אך הבחירים הללו לא יותעו. משיחי שקר מופיעים אך ורק באופן גלוי לעין. בניגוד לכך, נוכחותו של ישוע תהיה סמויה מן העין.‏

ישוע מתייחס לצרה גדולה יותר אשר תפרוץ בקצו של הסדר העולמי הנוכחי ואומר: ”תחשך השמש והירח לא יאיר את אורו, והכוכבים ייפלו מן השמיים וכוחות השמיים יזדעזעו” (‏מתי כ”ד:29‏). השליחים השומעים את המילים המצמררות הללו אינם יודעים בדיוק מה יתרחש, אך אין ספק שמאורעות אלה יהיו מעוררי יראה.‏

כיצד ישפיעו המאורעות המזעזעים הללו על האנושות? ”אנשים יתעלפו מפחד לנוכח הדברים הצפויים לבוא על העולם המיושב, שכן כוחות השמיים יזדעזעו” (‏לוקס כ”א:26‏). אכן, ישוע מתאר תקופה שתהיה החשוכה ביותר בתולדות האנושות.‏

למרבה השמחה, ישוע מבהיר לשליחים שלא הכול יתאבלו כאשר ’יבוא בן האדם בגבורה ובפאר רב’ (‏מתי כ”ד:30‏). הוא כבר ציין שאלוהים יתערב ”למען הבחירים” (‏מתי כ”ד:22‏). לכן כיצד יהיה על התלמידים הנאמנים הללו להגיב לנוכח ההתפתחויות המזעזעות שמזכיר ישוע? ישוע מעודד את תלמידיו ואומר: ”כאשר יתחילו לקרות הדברים האלה, זקפו קומתכם והרימו ראשיכם, כי קרבה גאולתכם” (‏לוקס כ”א:28‏).‏

אך כיצד יוכלו תלמידי ישוע שיחיו במהלך התקופה שעליה ניבא לדעת עד כמה קרוב הקץ? ישוע נותן דוגמה על עץ התאנה: ”כאשר ענפיו הרכים גדלים ומצמיחים עלים, יודעים אתם שהקיץ קרוב. בדומה לכך, כשתראו את כל הדברים האלה, דעו כי קרוב הוא ועומד בפתח. אמן אומר אני לכם: לא יחלוף הדור הזה עד אשר יקרו כל הדברים האלה” (‏מתי כ”ד:32–34‏).‏

מכאן שכאשר יראו תלמידיו את התגשמות  היבטיו השונים והרבים של האות, יהיה עליהם להבין שהקץ קרוב. ישוע מזהיר את התלמידים אשר יחיו בתקופה גורלית זו, ואומר:‏

‏”את היום ההוא ואת השעה ההיא אין איש יודע, גם לא מלאכי השמיים וגם לא הבן, אלא האב לבדו. כימי נוח כן תהיה נוכחותו של בן האדם. כי כמו שבימים שקדמו למבול אכלו ושתו, וגברים התחתנו ונשים נישאו, עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ולא שמו לב עד שבא המבול וסחף את כולם, כך תהיה גם נוכחותו של בן האדם” (‏מתי כ”ד:36–39‏). למאורע שישוע משתמש בו כהקבלה — המבול ההיסטורי של ימי נוח — הייתה השפעה גלובלית.‏

השליחים שמאזינים לישוע על הר הזיתים ללא ספק מודעים לצורך לעמוד על המשמר. ישוע אומר להם: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם מאכילת יתר, משתייה מופרזת ומדאגות החיים, והיום ההוא יבוא עליכם במפתיע וכהרף עין וילכוד אתכם כמלכודת, שכן הוא יבוא על כל יושבי הארץ. לכן היו ערניים, ובכל עת התחננו שתצליחו להינצל מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן האדם” (‏לוקס כ”א:34–36‏).‏

שוב מראה ישוע שהדברים שהוא חוזה אינם בעלי היקף מוגבל. הוא אינו מנבא על אירועים שיתרחשו בעוד מספר עשורים ושישפיעו רק על ירושלים או על האומה היהודית. לא, הוא מצביע על התפתחויות אשר ’יבואו על כל יושבי הארץ’.‏

הוא אומר שתלמידיו יצטרכו להיות ערניים, לעמוד על המשמר ולהיות מוכנים. ישוע מדגיש אזהרה זו באמצעות דוגמה נוספת: ”זאת דעו לכם: אילו ידע בעל הבית באיזו אשמורת יבוא הגנב, היה נשאר ער ולא היה מניח לאיש לפרוץ לביתו. לכן היו מוכנים גם אתם, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם” (‏מתי כ”ד:43, 44‏).‏

ישוע ממשיך בדבריו ונותן לתלמידיו סיבה להיות אופטימיים. הוא מבטיח להם שכאשר תתגשם נבואתו יהיה ”עבד” ערני ופעיל. ישוע מזכיר מצב שהשליחים יכולים לצייר בקלות בדמיונם: ”מיהו באמת העבד הנאמן והנבון שאותו הפקיד אדונו על שאר עבדיו לתת להם את אוכלם בעתו? אשרי העבד ההוא אשר יבוא אדונו וימצא אותו עושה כן! אמן אומר אני לכם: הוא יפקיד אותו על כל נכסיו”. אך אם ”העבד” יפתח גישה רעה ויתעלל באחרים, האדון ”יעניש אותו בחומרה רבה” (‏מתי כ”ד:45–51‏; השווה לוקס י”ב:45, 46‏).‏

עם זאת, ישוע אינו אומר שקבוצה כלשהי בקרב תלמידיו תפתח גישה רעה. אם כן, מה הלקח שישוע רוצה להדגיש לתלמידיו? הוא רוצה שהם יישארו ערניים ופעילים, כפי שהוא מבהיר במשל נוסף.‏

למד עוד

מה באמת מלמד המקרא?‏

האם אנו חיים ב”אחרית הימים”?‏

ראה כיצד האירועים המתרחשים בעולם והגישות הרווחות בחברה בימינו מוכיחים שאנו חיים ב”אחרית הימים” כפי שנובא במקרא.‏

המקרא — איזה מסר טמון בו?‏

ישוע מנבא על מאורעות חובקי עולם

מהי משמעות האות שנתן ישוע לשליחיו?‏