עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 131

מלך חף מפשע סובל על עמוד ההוקעה

מלך חף מפשע סובל על עמוד ההוקעה

מתי כ”ז:33–44 מרקוס ט”ו:22–32 לוקס כ”ג:32–43 יוחנן י”ט:17–24

  • ישוע ממוסמר לעמוד הוקעה

  • השלט מעל ראשו של ישוע גורר לעג

  • ישוע מושיט תקווה לחיים בגן עדן עלי אדמות

ישוע נלקח אל מקום לא רחוק מן העיר, ושם הוא יוצא להורג ביחד עם שני שודדים. המקום נקרא גולגותא, או מקום הגולגולת, וניתן לראות אותו ”מרחוק” (‏מרקוס ט”ו:40‏).‏

בגדיהם של שלושת הנידונים למוות מופשטים מעליהם. יין מהול במור ומרורה מובא לשם. ככל הנראה נשות ירושלים הכינו את המשקה, והרומאים אינם מונעים את משכך הכאבים הזה מן המוצאים להורג. אך כשישוע טועם ממנו הוא מסרב לשתות. מדוע? הוא רוצה להיות צלול לגמרי במהלך מבחן גדול זה; הוא רוצה להיות בהכרה מלאה ונאמן עד מוות.‏

גופו של ישוע נמתח על עמוד העץ (‏מרקוס ט”ו:25‏). החיילים נועצים בכוח את המסמרים בידיו וברגליו, כשהם מפלחים את בשרו וגידיו וגורמים לו כאבים עזים. כאשר מרימים ומציבים אנכית את עמוד העץ, ישוע מתייסר עוד יותר מכאבים בשעה שפצעיו מתרחבים מכובד משקל גופו. למרות זאת, ישוע אינו גוער בחיילים. הוא מתפלל: ”אבי, סלח להם, כי אין הם יודעים מה שהם עושים” (‏לוקס כ”ג:34‏).‏

הרומאים נוהגים להציב שלט המציין מה היה פשעו של הנידון למוות. במקרה זה תלה פילטוס לוח שעליו הכתובת: ”ישוע הנצרתי מלך היהודים”. היא כתובה בעברית, בלטינית וביוונית, ולכן כמעט כולם יכולים לקרוא אותה. מעשהו של פילטוס משקף את הבוז שהוא רוחש ליהודים אשר התעקשו להרוג את ישוע. הכוהנים הראשיים מאוכזבים מכך ומוחים: ”אל תכתוב, ’מלך היהודים’, אלא כתוב שהוא אמר, ’אני מלך היהודים’”. אך פילטוס אינו רוצה שוב לשחק לידיהם. הוא משיב להם: ”מה שכתבתי כתבתי” (‏יוחנן י”ט:19–22‏).‏

הכוהנים הזועמים חוזרים על עדות השקר שנמסרה קודם לכן במשפטי הסנהדרין. אין זה מפתיע שהעוברים שם מנידים בראשם בבוז ומגדפים אותו באמרם: ”אתה האומר שתהרוס את המקדש ותבנה אותו בשלושה ימים, הושע את עצמך ורד מעמוד ההוקעה”. בדומה להם, הכוהנים הראשיים והסופרים אומרים זה לזה: ”שיֵרד עכשיו המשיח מלך ישראל מעמוד ההוקעה כדי שנראה ונאמין” (‏מרקוס ט”ו:29–32‏). אפילו השודדים המוקעים משמאלו ומימינו של ישוע מחרפים אותו, אף שהוא היחיד שם שבאמת חף מפשע.‏

גם ארבעת החיילים הרומים לועגים לישוע. ייתכן שהם שתו יין חמוץ ולכן הם כעת ככל הנראה מושיטים אותו בלגלוג לישוע, אשר מן הסתם אינו יכול להושיט יד ולשתות אותו. החיילים רומזים בלעג על הכתובת שמעל ראשו של ישוע ואומרים: ”אם אתה מלך היהודים, הושע את עצמך” (‏לוקס כ”ג:36, 37‏). תאר לעצמך! האיש שהוא הדרך, האמת והחיים סובל כעת התעללות ולעג שלא בצדק. אך הוא נחוש בדעתו לסבול הכול, מבלי לחרף לא את היהודים המתבוננים בו, לא את החיילים הרומים הלועגים לו ולא את שני הפושעים התלויים לצדו על עמודי ההוקעה.‏

ארבעת החיילים לקחו את בגדיו של ישוע וחילקו אותם לארבעה חלקים. הם מפילים גורל כדי להחליט איזה חלק יקבל כל אחד. אך כותונתו של ישוע היא באיכות מעולה; היא ”ללא תפר אלא ארוגה לכל אורכה, מלמעלה עד למטה”. החיילים אומרים זה לזה: ”לא נקרע אותה אלא נחליט בהפלת גורל מי יקבל אותה”. בזאת הם מגשימים את הכתוב‏: ”הם חילקו ביניהם את בגדיי, ועל לבושי הפילו גורל” (‏יוחנן י”ט:23, 24;‏ תהלים כ”ב:19‏).‏

בחלוף זמן מה אחד הפושעים מגיע למסקנה שישוע הוא אכן מלך. הוא גוער בחברו ואומר לו: ”אין בך שמץ של יראת אלוהים? הרי אתה סובל את אותו העונש! אנחנו נענשים בצדק ומקבלים את מה שמגיע לנו על מה שעשינו; אבל האיש הזה לא עשה כל רע”. ואז הוא מתחנן אל ישוע: ”זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך” (‏לוקס כ”ג:40–42‏).‏

ישוע משיב לו: ”אמן אומר אני לך היום, אתה תהיה אתי‏”, לא בַּמלכות אלא ”בגן עדן” (‏לוקס כ”ג:43‏). הבטחה זו שונה מזו שהבטיח ישוע לשליחיו שהם יֵשבו אתו על כיסאות במלכות (‏מתי י”ט:28;‏ לוקס כ”ב:29, 30‏). אולם אותו פושע יהודי ודאי שמע על גן העדן הארצי שסיפק יהוה בהתחלה כבית עבור אדם וחוה ועבור צאצאיהם. כעת יכול השודד למות כשתקווה זו לנגד עיניו.‏

למד עוד

תשובות לשאלות מקראיות

האם ישוע הוצא להורג על צלב?‏

בעיני רבים הצלב הוא סמל הנצרות. האם עלינו להשתמש בו בעבודת אלוהים?‏