עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 55

דבריו של ישוע מזעזעים רבים

דבריו של ישוע מזעזעים רבים

יוחנן ו’:48–71

  • אכילת בשרו ושתיית דמו

  • רבים נכשלים ומפסיקים ללכת אחריו

ישוע מלמד בבית הכנסת שבכפר נחום ומסביר שהוא הלחם האמיתי מן השמיים. הוא ככל הנראה מוסיף כעת על הדברים שאמר לאנשים שחזרו מן הצד המזרחי של הכינרת, מי שאכלו מכיכרות הלחם ומן הדגים שהוא סיפק שם.‏

ישוע ממשיך באותו נושא ואומר: ”אבותיכם אכלו את המן במדבר ובכל זאת מתו”. בניגוד לכך, הוא מסביר: ”אני הלחם החי שירד מן השמיים; כל מי שיאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם; והלחם שאתן כדי שיחיה העולם הוא בשרי” (‏יוחנן ו’:48–51‏).‏

באביב של שנת 30 לספירה אמר ישוע לנקדימון שאלוהים כה אהב את העולם עד כי נתן את בנו כמושיע. כעת ישוע מדגיש את הצורך לאכול מבשרו על־ידי גילוי אמונה בקורבן שהוא עתיד להקריב. זו הדרך לקבל חיי עולם.‏

אך האנשים מוחים על דבריו. הם שואלים: ”כיצד יכול האיש הזה לתת לנו את בשרו לאכול?” (‏יוחנן ו’:52‏) ישוע רוצה שהם יבינו את דבריו בצורה סמלית ולא כפשוטם. מה שהוא אומר בהמשך מעיד על כך.‏

‏”אם לא תאכלו את בשרו של בן האדם ולא תשתו את דמו, לא תקבלו חיים. האוכל את בשרי ושותה את דמי יש לו חיי עולם... כי בשרי הוא מזון אמיתי, ודמי הוא משקה אמיתי. האוכל את בשרי ושותה את דמי, הוא מאוחד אתי” (‏יוחנן ו’:53–56‏).‏

תאר לעצמך עד כמה צורמים דבריו למאזיניו היהודים! הם אולי סבורים שישוע קורא לקניבליזם או להפרת חוק אלוהים האוסר אכילת דם (‏בראשית ט’:4;‏ ויקרא י”ז:10, 11‏). אבל ישוע אינו מתייחס לאכילת בשרו או לשתיית דמו פשוטו כמשמעו. הוא מראה שכל הרוצים לקבל חיי עולם חייבים לגלות אמונה בקורבן שיקריב כאשר ימסור את גופו האנושי המושלם וישפוך את דמו. למרות זאת, אפילו רבים מתלמידיו אינם מבינים נקודה זו. חלקם אומרים בתגובה: ”דבריו מזעזעים; איך אפשר לשמוע דברים כאלה?” (‏יוחנן ו’:60‏).‏

ישוע שם לב שכמה מתלמידיו רוטנים, ולכן הוא שואל אותם: ”האם זה מכשיל אתכם? ואיך תגיבו אם תראו את בן האדם עולה אל המקום שבו היה קודם לכן? ... הדברים שאני אומר לכם הם רוח וחיים. אך יש מכם שאינם מאמינים”. אז עוזבים תלמידים רבים וחדלים ללכת אחריו (‏יוחנן ו’:61–64‏).‏

משום כך שואל ישוע את 12 שליחיו: ”האם גם אתם רוצים ללכת?” פטרוס משיב: ”אדוננו, אל מי נלך? דבריך הם דברי חיי עולם; ואנחנו האמנו ונוכחנו שאתה קדוש אלוהים” (‏יוחנן ו’:67–69‏). איזו הבעת נאמנות מצד פטרוס, אף שבשלב זה הוא ושאר השליחים אינם מבינים לגמרי את מה שישוע מסביר בנושא זה!‏

ישוע אומנם מרוצה מתגובתו של פטרוס, אך הוא מציין: ”אני בחרתי אתכם, השנים עשר. עם זאת, אחד מכם הוא שטן” (‏יוחנן ו’:70‏). ישוע מדבר על יהודה איש קריות. ייתכן שבנקודה זו מבחין ישוע שיהודה מתחיל לסטות מדרך הישר.‏

בכל זאת, ישוע ודאי רווה נחת מכך שפטרוס ושאר השליחים מחליטים לא לעזוב אותו ואת פעילותו מצילת החיים.‏