עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 21

בבית הכנסת בנצרת

בבית הכנסת בנצרת

לוקס ד’:16–31

  • ישוע קורא ממגילת ישעיהו

  • אנשי נצרת מנסים להרוג את ישוע

אין ספק שאווירת התרגשות שוררת בנצרת. קצת יותר משנה קודם לכן, לפני שהלך להיטבל על־ידי יוחנן, עבד כאן ישוע כנגר. אך כעת הוא ידוע כאדם המחולל גבורות. התושבים המקומיים להוטים לראות אותו עושה בקרבם כמה נסים.‏

ציפייתם גוברת כאשר נכנס ישוע כמנהגו לבית הכנסת המקומי. הנוכחים מתפללים וקוראים מכתביו של משה, כנעשה ’מדי שבת בבתי הכנסת’ (‏מעשי השליחים ט”ו:21‏). קוראים שם גם חלקים מהספרים הנבואיים. כאשר ישוע עומד כדי לקרוא, פניהם של רבים מן הנוכחים מוכרות לו מן השנים שפקד את בית הכנסת הזה. מגישים לו את מגילת ישעיהו והוא מוצא את הקטע המדבר על מי שנמשח ברוח יהוה, המופיע כיום בישעיהו ס”א:1, 2‏.‏

ישוע קורא על המשיח המובטח אשר נועד להכריז על חירות לשבויים, על פקיחת עיניים לעיוורים ועל שנת רצונו של יהוה. הוא מחזיר את המגילה לגבאי ומתיישב. כל הנוכחים מביטים בו בתשומת לב. כעת הוא נושא דברים, ככל הנראה במשך זמן מה, ודבריו כוללים את ההצהרה רבת־המשמעות: ”היום מתקיים הכתוב שזה עתה שמעתם” (‏לוקס ד’:21‏).‏

האנשים מתפלאים על ”דברי החן שיצאו מפיו”, ואומרים זה לזה: ”האין זה בנו של יוסף?” ישוע מבין שהם רוצים לראות אותו מבצע את הגבורות שעליהן שמעו, ולכן הוא מוסיף: ”ודאי תאמרו לי את הפתגם הזה: ’רופא, רפא את עצמך; את מה ששמענו שעשית בכפר נחום, עשה גם כאן בעירך’” (‏לוקס ד’:22, 23‏). ככל הנראה שכניו הקודמים של ישוע סבורים שעליו לרפא תחילה במקום מגוריו את אנשי עירו שלו. לכן הם אולי חושבים שישוע מזלזל בהם.‏

ישוע מודע למחשבותיהם ולכן מזכיר מספר אירועים מתולדות עם ישראל. אלמנות רבות היו בישראל בתקופת אליהו, הוא מציין, אך אליהו לא נשלח לאף אחת מהן, אלא הלך לאלמנה נוכרייה מצרפת, עיר ליד צידון, ושם חולל נס מציל חיים (‏מלכים א’. י”ז:8–16‏). ובימי אלישע היו מצורעים רבים בקרב עם ישראל, אך הנביא טיהר רק את נעמן הארמי (‏מלכים ב’. ה’:1,‏ 8–14‏).‏

כיצד מגיבים אנשי עירו של ישוע למה שיכול להיראות בעיניהם כהשוואות היסטוריות לא־מחמיאות, החושפות את אנוכיותם ואת חוסר אמונתם? הנוכחים בבית הכנסת מתמלאים כעס. הם קמים ומוציאים את ישוע במהירות מחוץ לעיר. הם מובילים אותו אל קצה ההר שעליו בנויה נצרת ומנסים להשליכו מטה. אך ישוע משתחרר מאחיזתם והולך משם ללא פגע. כעת ישוע יורד לכפר נחום, השוכנת לחופה הצפון־מערבי של הכינרת.‏