עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 60

חזון ההשתנות — הצצה אל תפארתו של המשיח

חזון ההשתנות — הצצה אל תפארתו של המשיח

מתי ט”ז:28 עד י”ז:13 מרקוס ט’:1–13 לוקס ט’:27–36

  • חזון ההשתנות

  • השליחים שומעים את קול אלוהים

בשעה שישוע מלמד את האנשים באזור קיסריה פיליפי, השוכנת כ־25 קילומטר מהר החרמון, הוא מצהיר בפני שליחיו דבר מפתיע: ”אמן אומר אני לכם: יש מן העומדים פה שלא יטעמו מוות לפני שיראו תחילה את בן האדם בא במלכותו” (‏מתי ט”ז:28‏).‏

התלמידים ודאי תוהים לפשר דבריו של ישוע. כעבור שבוע בערך הוא לוקח אתו שלושה מן השליחים — את פטרוס, יעקב ויוחנן — ועולה אתם להר גבוה. השעה היא ככל הנראה שעת לילה, שכן שלושת השליחים רדומים. כאשר ישוע מתפלל, הוא משתנה לנגד עיניהם. השליחים רואים את פניו זוהרות כשמש ואת בגדיו מלבינים כאור ונעשים בוהקים.‏

אז נראות שתי דמויות, המזוהות כ”משה ואליהו”. הן מתחילות לדבר עם ישוע על ”הסתלקותו שנועדה לקרות בירושלים” (‏לוקס ט’:30, 31‏). הסתלקותו קרוב לוודאי מתייחסת למותו של ישוע ולתחייתו, אשר עליהם דיבר לאחרונה (‏מתי ט”ז:21‏). שיחה זו מוכיחה שבניגוד להפצרותיו של פטרוס, מותו המשפיל של ישוע אינו דבר שניתן להימנע ממנו.‏

שלושת השליחים ערים כעת לגמרי, והם מתבוננים ומקשיבים בתדהמה. מדובר בחזון, אך הוא נראה כל כך מוחשי שפטרוס מתחיל להיות מעורב אישית במתרחש. הוא אומר: ”רבי, זכות היא לנו להיות כאן; תן לנו להקים שלושה אוהלים — אחד לך, אחד למשה ואחד לאליהו” (‏מרקוס ט’:5‏). האם פטרוס רוצה להקים אוהלים כדי לנסות להאריך מעט את החזון?‏

בעוד פטרוס מדבר, ענן בהיר סוכך עליהם, וקול מתוך הענן אומר: ”זה בני אהובי ורצוי הוא בעיניי; שמעו בקולו”. כשמעם את קול אלוהים, השליחים המבוהלים נופלים על פניהם. אך ישוע אומר להם: ”קומו ואל תפחדו” (‏מתי י”ז:5–7‏). כשהם קמים, שלושת השליחים אינם רואים איש מלבד ישוע. החזון הסתיים. בעלות השחר, כאשר הם יורדים מן ההר, ישוע מצווה עליהם: ”אל תספרו על החזון לאיש עד שיוקם בן האדם מן המתים” (‏מתי י”ז:9‏).‏

העובדה שאליהו הופיע בחזון מעוררת שאלה. ”מדוע אומרים הסופרים שאליהו צריך לבוא תחילה?”, שואלים השליחים. ישוע משיב להם: ”אליהו כבר בא, והם לא זיהו אותו” (‏מתי י”ז:10–12‏). ישוע מדבר על יוחנן המטביל, אשר מילא תפקיד דומה לזה של אליהו. אליהו הכין את הדרך לאלישע, ויוחנן הכין את הדרך למשיח.‏

עד כמה מחזק החזון את ישוע ואת השליחים! הוא מהווה הצצה מראש אל תפארת מלכותו של המשיח. לפיכך, כפי שהבטיח ישוע, התלמידים ראו את ”בן האדם בא במלכותו” (‏מתי ט”ז:28‏). בהיותם בהר הם היו ”עדי ראייה לגדולתו”. הפרושים רצו אות שיוכיח שישוע הוא המלך הנבחר מטעם אלוהים, אך הוא סירב להיענות לבקשתם. אולם תלמידיו הקרובים של ישוע הורשו לחזות בהשתנותו, אשר מאששת את הנבואות על המלכות. משום כך פטרוס יכול היה לכתוב מאוחר יותר: ”התאשר לנו ביתר תוקף דבר הנבואה” (‏פטרוס ב’. א’:16–19‏).‏