עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

ישוע — הדרך, האמת והחיים

 פרק 2

ישוע זוכה לכבוד לפני לידתו

ישוע זוכה לכבוד לפני לידתו

לוקס א’:34–56

  • מרים מבקרת את קרובתה אלישבע

לאחר שהמלאך גבריאל מבשר למרים הצעירה שהיא תלד בן שייקרא ישוע ואשר ימלוך לעולם, שואלת אותו מרים: ”איך יהיה הדבר הזה? הרי אינני יודעת איש” (‏לוקס א’:34‏).‏

‏”רוח הקודש תבוא עלייך”, משיב גבריאל, ”וגבורת האל העליון תסוכך עלייך. לכן קדוש ייקרא היילוד, בן אלוהים‏” (‏לוקס א’:35‏).‏

ייתכן שכדי לעזור למרים לקבל את המסר שבפיו, גבריאל מוסיף: ”הנה אלישבע קרובתך — זו שנקראה עקרה — הרתה לעת זקנה; וזהו החודש השישי להריונה, וגם לה ייוולד בן; הרי כל מוצא פי אלוהים יתקיים, ולא ייבצר ממנו דבר” (‏לוקס א’:36, 37‏).‏

מרים מקבלת את דברי גבריאל, כפי שניכר מתגובתה. ”הנני שפחת יהוה!”, היא אומרת. ”יהיה לי כדברך” (‏לוקס א’:38‏).‏

לאחר שעוזב גבריאל מתכוננת מרים לבקר את אלישבע, אשר גרה עם בעלה זכריה בהרי יהודה בקרבת ירושלים. המסע לשם מביתה של מרים שבנצרת עשוי לארוך שלושה או ארבעה ימים.‏

מרים מגיעה לבסוף לביתו של זכריה. כאשר היא נכנסת היא מברכת את קרובתה אלישבע. אז מתמלאת אלישבע ברוח הקודש ואומרת למרים: ”ברוכה את בנשים, וברוך פרי בטנך! מדוע זכיתי לכבוד הזה שאֵם אדונִי באה אליי? הנה כאשר שמעתי את קול ברכתך, קפץ התינוק שברחמי בשמחה גדולה” (‏לוקס א’:42–44‏).‏

בתגובה אומרת מרים בלב גדוש הערכה: ”תרומם נפשי את יהוה, ותשמח רוחי עד מאוד באלוהים מושיעי, כי הביט בשפחתו, אף כי מפשוטי העם היא. והנה מעתה בכל דור ודור יאמרו עליי ’אשריה’, כי גדולות עשה למעני האל רב־הכוח”. שים לב כי למרות החסד שזכתה לו, זוקפת מרים את כל הכבוד לאלוהים. ”קדוש שמו”, היא אומרת, ”ורחמיו על יראיו לדור ודור” (‏לוקס א’:46–50‏).‏

ברוח הקודש מוסיפה מרים להלל את אלוהים בדברי הנבואה הבאים: ”עשה גבורות בזרועו, ופיזר לכל עבר את אשר כוונות גאווה בלבם. אנשי שררה הוריד מכיסאם, ושפלים רומם; רעבים השביע בכל טוב, ועשירים שילח ריקם. בא לעזרת עבדו ישראל, כי זכר את ההבטחה שהבטיח לאבותינו לרחם על אברהם וזרעו לעד” (‏לוקס א’:51–55‏).‏

מרים נשארת אצל אלישבע במשך כשלושה חודשים, וככל הנראה עוזרת לה בשבועות האחרונים להריונה. כמה טוב ששתי נשים נאמנות אלו — אשר כל אחת מהן נושאת הודות לאלוהים תינוק ברחמה — יכולות להיות ביחד בתקופה זו בחייהן!‏

ושים לב לכבוד שזכה לו ישוע עוד לפני שנולד. אלישבע קראה לו ”אדונִי”, והתינוק שברחמה ’קפץ בשמחה גדולה’ ברגע שנכנסה מרים לביתה. עד כמה שונה תגובה זו מהאופן שבו אחרים התייחסו מאוחר יותר למרים ולבנה, כפי שנראה בהמשך.‏