עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

 חלק 6

מדוע ברא אותנו יהוה?‏

מדוע ברא אותנו יהוה?‏

שלמה המלך בחן את שאלת משמעות החיים

איזו תועלת תצמח לך אם תכיר את יהוה? כך תדע, בין השאר, את התשובה לשאלה המטרידה מיליארדי בני אדם: ’מדוע אני כאן?’ אולי חשבת על כך בעבר. שלמה החכם, שהיה ’גדול מלכי הארץ’ בימיו, בחן את שאלת משמעות החיים (‏דברי הימים ב’. ט’:22;‏ קהלת ב’:1–13‏). היו לו סמכות רבה, הון עתק וחוכמה שלא תסולא בפז. ומה היתה תוצאת מחקרו? ”סוף דבר, הכל נשמע: את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם” (‏קהלת י”ב:13‏). הואיל והיקף הניסיון שצבר שלמה עולה על זה של רוב בני האדם, ראוי לכל הפחות לתת את הדעת למסקנתו (‏קהלת ב’:12‏).‏

2 יראת האלוהים שעליה דיבר שלמה אינה פחד חולני מכוח רוחני בלתי נודע. אדרבא, זהו חשש בריא שלא להכעיס מישהו היקר מאוד ללבך. אם אתה אוהב מישהו אהבה עזה, אתה ודאי רוצה לשמח אותו כל הזמן ולא לעשות דברים שיפגעו בו. כך תחוש כשתאהב את יהוה.‏

3 בקוראך במקרא תלמד מה טוב ומה רע בעיני הבורא ולאיזו מטרה ברא את כדור־הארץ. המקרא מתאר את יהוה כ”יוצר ארץ ועֹשָהּ”, ומוסיף כי ”הוא כוֹנְנָהּ, לא תוהו [לא לשווא] בְּרָאָהּ, לשבת יְצָרָהּ” (‏ישעיהו מ”ה:18‏). יהוה הכין את כדור־הארץ כדי שייושב על־ידי בני אדם, אשר תפקידם יהיה להשגיח עליו ועל בעלי החיים (‏בראשית א’:28‏). אך האם זו המטרה היחידה שלשמה ברא יהוה את בני האדם — שישמשו כמשגיחים?‏

לאדם וחוה היו יחסים מלאי משמעות עם אלוהים

4 לא, היתה מטרה נעלה יותר. לאדם הראשון היו יחסים מלאי משמעות עם יהוה. הוא יכול היה  לתקשר עם הבורא ישירות. היה באפשרותו לשמוע את דברי אלוהים ולהביע בפניו את מחשבותיו (‏בראשית א’:28–30; ג’:8–13,‏ 16–19;‏ מעשי השליחים י”ז:26–28‏). מכאן, שלאדם ולחוה, אשתו, היתה הזדמנות נאדרת להכיר טוב יותר את יהוה ולפתח יחסים הדוקים עימו. אילו היו מכירים את יהוה ומחקים אותו, היו נהנים מחיים מלאי סיפוק, שהרי הוא ”האל המאושר” (‏טימותיאוס א’. א’:11‏, ע”ח‏). מאחר שאלוהים ”מעניק לנו את הכל בשפע להנאתנו”, הניח יהוה את אדם הראשון בגן־עדן ונתן לו את התוחלת לחיות לנצח (‏טימותיאוס א’. ו’:17;‏ בראשית ב’:8, 9,‏ 16, 17‏).‏

על מה מצביעים מחקרים חדשים בנושא תאי האדם?‏

5 לנצח? אולי אתה מבטל את הרעיון של חיי־נצח כמושג בלתי הגיוני. האם זהו באמת מושג לא־סביר? מדענים סבורים כי יש בידם הבנה לגבי גורמי הזדקנות התאים. מרצפים קצרים של חומר גנטי המכונים טֶלוֹמֵרים, המצויים בקצות הכרומוזומים, מתקצרים בכל פעם שהתא מתחלק. לאחר 50 עד 100 חלוקות, הטלומרים נשחקים ורוב התאים מפסיקים להתחלק. ממחקרים מדעיים שנערכו לאחרונה עולה כי בעזרת אנזים המכונה טלומראז, יכולים תאי האדם להתחלק ללא סוף. אף שאין להסיק מתגלית זו כי יהוה מקנה חיי־נצח בעזרת אותו אנזים, היא כן מצביעה על דבר אחד: מושג חיי־הנצח אינו בלתי הגיוני!‏

6 כן, התיעוד המקראי לפיו הזוג הראשון נברא לחיות לנצח בהחלט מתקבל על הדעת. יצורי אנוש נועדו לרקום עם יהוה יחסים הדוקים. היה עליהם ליצור קשר איתן עם אביהם השמימי מתוך מודעות מלאה למטרתו כלפיהם ולפעול בהתאם לה. לא היו צפויים להם חיים אפרוריים. לאדם וחוה נכון היה עתיד נפלא למלא את כדור־הארץ בצאצאים מאושרים ומושלמים. הופקדה בידם מלאכה מלאת תוכן ומשמעות, שתלווה אותם לנצח נצחים. אלה היו יכולים להיות חיים מלאי סיפוק! (‏בראשית א’:28‏).‏