עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מה באמת מלמד המקרא?‏

 נספחים

מה הן באמת ה”נפש” וה”רוח”?‏

מה הן באמת ה”נפש” וה”רוח”?‏

מה עולה במחשבותיך למשמע המונחים ”נפש” ו”רוח”? רבים מאמינים שמדובר בדברים בלתי נראים ובני־אלמוות הקיימים בתוכנו. לפי תפיסתם, במות האדם עוזב חלק סמוי זה את הגוף וממשיך לחיות. מאחר שאמונה זו נפוצה מאוד, רבים מופתעים כשמסתבר להם שהמקרא אינו מלמד זאת. אם כן, מהי הנפש ומהי הרוח על־פי דבר־אלוהים?‏

ה”נפש” במקרא

נתחיל במונח נפש. ודאי זכור לך שהמקרא ברובו נכתב במקור בעברית וביוונית. לציון המונח ”נפש” השתמשו כותבי המקרא ביוונית במילה פְּסִיכֶה. שתי מילים אלו, נפש ופסיכה, מופיעות יותר מ־800 פעם בהטיות שונות בכתבי־הקודש. כאשר בוחנים את השימוש במונח ”נפש” במקרא מתברר שמילה זו היא ביסודו של דבר כינוי ל־(א) בני אדם, (ב) בעלי־חיים או (ג) החיים של אדם או  חיה. נראה מספר פסוקים המציגים את שלוש המשמעויות הללו.‏

בני אדם. ‏”בימי נוח... — שמונה נפשות — נושעו במים” (‏פטרוס א’. ג’:20‏). כאן המילה ”נפשות” מצביעה בבירור על בני אדם — נוח, אשתו, שלושת בניו ושלוש רעיותיהם. בשמות ט”ז:16 נמסר על הוראות שניתנו לבני ישראל ביחס לאיסוף המן. נאמר להם: ”ליקטו ממנו... [לפי] מספר נפשותיכם איש לאשר באָהֳלו”. אם כן, כמות המן שנאספה הייתה בהתאם למספר בני המשפחה. דוגמאות מקראיות אחרות שבהן המילים ”נפש” ו”נפשות” עניינן באדם או בקבוצת אנשים, מצויות בבראשית מ”ו:18;‏ יהושע י”א:11;‏ מעשי השליחים כ”ז:37;‏ רומים י”ג:1 (‏דל’‏‏).‏

בעלי־חיים. בסיפור הבריאה המקראי כתוב: ”ויאמר אלוהים: ’ישרצו המים שרץ נפש חיה, ועוף יעופף על הארץ על־פני רקיע השמים’. ויאמר אלוהים: ’תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחַיתו ארץ למינה’. ויהי כן” (‏בראשית א’:20,‏ 24‏). בפסוקים אלה הדגים, הבהמות וחיות הבר מכונים כולם ”נפש”. המילה ”נפש” מופיעה ככינוי לציפורים ולבעלי־חיים אחרים בבראשית ט’:10;‏ ויקרא י”א:46;‏ במדבר ל”א:28‏.‏

חיי אדם. לעתים המילה ”נפש” משמעה חיי אדם. יהוה אמר למשה: ”מתו כל האנשים המבקשים את נפשך” (‏שמות ד’:19‏). מה ביקשו אויבי משה? הם ביקשו ליטול ממנו את חייו. קודם לכן, נאמר על רחל כי בלידת בנה בנימין ’יצאה נפשה כי מתה’ (‏בראשית ל”ה:16–19‏). ברגע ההוא איבדה רחל את חייה. תן דעתך גם לדבריו של ישוע: ”אני הרועה הטוב. הרועה הטוב נותן את נפשו בעד הצאן” (‏יוחנן י’:11‏). ישוע נתן את נפשו, כלומר את חייו, בעד האנושות. בפסוקים אלה המילה ”נפש” מצביעה בבירור על חיי אדם. דוגמאות נוספות לשימוש  במילה ”נפש” במובן זה, תמצא במלכים א’. י”ז:17–23;‏ מתי ב’:20; י’:39;‏ יוחנן ט”ו:13‏.‏

אם תחקור לעומק בדבר־אלוהים תיווכח כי בשום מקום במקרא אין המונחים ”אלמוות” או ”נצח” קשורים למילה ”נפש”. אדרבא, כתבי־הקודש מציינים כי הנפש היא בת־תמותה (‏יחזקאל י”ח:4,‏ 20‏). זו הסיבה שהמקרא מכנה אדם מת בכינוי: ”נפש מת” (‏ויקרא כ”א:11;‏ במדבר ו’:6‏).‏

זיהוי ה”רוח”‏

כעת נבחן את השימוש המקראי במילה ”רוח”. יש הסבורים כי ה”רוח” היא פשוט מילה נרדפת ל”נפש”. אך לא כך הדבר. המקרא מראה בבירור כי ה”רוח” וה”נפש” שונות זו מזו. במה הן שונות?‏

לציון המונח ”רוח” השתמשו כותבי המקרא ביוונית במילה פְּנֶאוּמָה. משמעות המילים הללו מתבררת בכתבי־הקודש עצמם. לדוגמה, בתהלים ק”ד:29 נאמר על יהוה: ”תוסף [תיקח] רוחם, יגוועון, ואל עפרם ישובון”. והכתוב ביעקב ב’:26 אומר כי ”הגוף בלא הרוח [‏פְּנֶאוּמָה‏] מת הוא”. אם כן, על־פי פסוקים אלה ה”רוח” מקנה חיים לגוף. בלעדיה, הגוף מת. לפיכך, המילה רוח במקרא משמעה בין היתר כוח או כוח החיים. לדוגמה, ביחס למבול אמר אלוהים: ”הנני מביא את המבול מים על הארץ לשַחֵת כל בשר אשר בו רוח חיים [או: כוח החיים] מתחת השמים” (‏בראשית ו’:17; ז’:15,‏ 22‏). ”רוח” היא אפוא כוח סמוי מן העין (ניצוץ החיים) המחיה את כל היצורים החיים.‏

הנפש והרוח אינן היינו הך. הגוף זקוק לרוח באותה מידה שרדיו זקוק לחשמל כדי לפעול. הנה המחשה נוספת: רדיו טרנזיסטור. אם תכניס בו סוללות ותדליק אותו, החשמל האצור בסוללות ”יפיח חיים” ברדיו. ללא סוללות, הרדיו  ‏”מת”. כך גם ברדיו שמנתקים אותו מהשקע. באותו אופן, הרוח היא הכוח המפיח חיים בגוף. כמו כן, בדומה לחשמל, אין לרוח רגשות ומחשבות. היא כוח סתמי. אך ללא הרוח, או כוח החיים, גופנו ’גווע ושב אל העפר’ כפי שאמר מחבר התהלים.‏

ביחס למות האדם אומר הכתוב בקהלת י”ב:7‏: ”וישוב העפר [עפר הגוף] על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה”. כאשר הרוח, או כוח החיים, עוזבת את הגוף, הגוף מת ושב אל מקורו, אל הארץ או האדמה. במקביל לכך, כוח החיים שב אל מקורו, אל אלוהים (‏איוב ל”ד:14, 15;‏ תהלים ל”ו:10‏). אין להבין מזאת שכוח החיים יוצא ומרחף בשמים. הכוונה היא שכאשר אדם מת, התקווה שישוב ויחיה בעתיד תלויה ביהוה אלוהים. חייו הם בידי אלוהים. רק באמצעות אלוהים יכולה הרוח, או כוח החיים, לשוב אל האדם ולהקימו לתחייה.‏

עד כמה אנו מתנחמים בידיעה שאלוהים אכן ישיב לחיים את כל ”שוכני קבר”! (‏יוחנן ה’:28, 29‏) בתחיית המתים ייצור יהוה גוף חדש לאדם הישן את שנת המוות ויפיח בו רוח, או כוח חיים, כדי שהאדם ישוב לחיות. מה מאושרים יהיו הימים ההם!‏

אם ברצונך להוסיף וללמוד על השימוש המקראי במונחים ”נפש” ו”רוח”, תוכל למצוא מידע רב ערך בחוברת מהו מצב המתים? וכן בספר נימוקים מכתבי־הקודש עמודים 375–384 (אנג’), שיצאו לאור מטעם עדי־יהוה.‏