עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

המקרא — איזה מסר טמון בו?‏

 חלק 22

השליחים מבשרים ללא חת

השליחים מבשרים ללא חת

הקהילה המשיחית גודלת במהירות חרף רדיפות

עשרה ימים אחרי עלייתו של ישוע השמיימה, בחג השבועות של שנת 33 לספירה, התאספו כ־120 מתלמידיו בבית בירושלים. פתאום היה קול כקול משב רוח עזה אשר מילא את הבית. באורח נס החלו התלמידים לדבר בלשונות אחרות. מה הייתה הסיבה להתרחשויות יוצאות דופן אלה? אלוהים שפך את רוח הקודש על התלמידים.‏

מחוץ לבית התקהל המון רב משום שהיו בעיר מבקרים אשר עלו לירושלים מארצות רבות לרגל החג. הם התפלאו לשמוע את תלמידי ישוע דוברים את לשונותיהם ברהיטות ובשטף. פטרוס הסביר מה אירע. הוא התייחס לנבואתו של הנביא יואל, לפיה אלוהים ’ישפוך’ את רוחו אשר תעניק למקבליה יכולות פלאיות (‏יואל ג’:1, 2‏). עדות מרשימה זו לפעולתה של רוח הקודש הבהירה שהתחולל שינוי חשוב: אלוהים פרש מאז את חסותו על הקהילה המשיחית שזה עתה נוסדה במקום על עם ישראל. מי שרצה מאז לעבוד את אלוהים כרצוי בעיניו היה צריך להפוך לאחד מתלמידיו של המשיח ישוע.‏

בינתיים הלכה וגברה ההתנגדות, ואויבי השליחים שמו אותם במאסר. אך בלילה פתח מלאך יהוה את דלתות בית הסוהר ואמר להם להמשיך לבשר. עם שחר עשו כפי שנצטוו. הם נכנסו לבית המקדש והחלו ללמד את הבשורה אודות ישוע. מתנגדיהם הדתיים נתמלאו זעם וציוו עליהם להפסיק לבשר. אולם, השליחים השיבו ללא חת: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (‏מעשי השליחים ה’:28, 29‏).‏

הרדיפות הסלימו. כמה יהודים האשימו תלמיד בשם סטפנוס בחילול השם ורגמו אותו למוות. בחור אחד, שאול הטרסי, עמד מנגד והסכים לרצח. לאחר מכן הוא שם פניו לדמשק כדי לעצור את כל מי שהפך לתלמיד של ישוע. בדרכו לשם נגה סביבו אור מן השמיים והוא שמע קול אומר אליו: ”שאול, שאול, למה תרדפני?” האור עיוור את עיני שאול, והוא שאל: ”מי אתה?” הקול ענה: ”אנוכי ישוע” (‏מעשי השליחים ט’:3–5‏).‏

כעבור שלושה ימים שלח ישוע תלמיד בשם חנניה כדי להשיב לשאול את מאור עיניו. שאול נטבל, הצטרף לקהילה המשיחית והחל להכריז באומץ לב על ישוע. לימים נודע שאול בתור השליח פאולוס והיה למבשר חדור להט וקנאות.‏

תלמידי ישוע הכריזו את הבשורה על מלכות אלוהים ליהודים ולשומרונים בלבד. אבל אז נגלה מלאך לשר המאה הרומי קורנליוס, שהיה איש ירא אלוהים, והורה לו לזמן אליו את השליח פטרוס. השליח הגיע אל המקום בלוויית כמה אנשים ובישר את הבשורה לקורנליוס ולבני ביתו. בשעה שדיבר פטרוס צלחה רוח הקודש על אותם מאמינים מקרב הגויים, והשליח ציווה שהם יוטבלו בשם ישוע. הדרך לחיי עולם נפתחה מאז לאנשים מקרב כל הגויים. כעת הייתה הקהילה מוכנה ומזומנה להפיץ את הבשורה הטובה עד קצה הארץ.‏

‏(‏מבוסס על מעשי השליחים א’:1 עד י”א:21‏)‏