עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

לך בעקבות אמונתם

 פרק כ”ג

הוא למד מאדונו שיעור בסלחנות

הוא למד מאדונו שיעור בסלחנות

1. מה היה אולי הרגע הקשה ביותר בחייו של פטרוס?‏

פטרוס לעולם לא ישכח את אותו רגע נוראי שבו נפגשו מבטיהם. האם הוא ראה במבטו של ישוע שמץ של אכזבה או תוכחה? לא נוכל לקבוע זאת בוודאות; כתבי־הקודש מציינים רק ש’האדון פנה והביט בפטרוס’ (‏לוקס כ”ב:61‏). אבל במבט חטוף זה ראה פטרוס את עומק כישלונו שלו. פטרוס הבין שעשה בדיוק את מה שחזה ישוע, את מה שטען בתוקף כי לעולם לא יעשה — הוא התכחש לאדונו האהוב. הייתה זו נקודת שפל בחייו של פטרוס, ואולי הרגע הקשה ביותר ביום הקשה ביותר בחייו.‏

2. מה היה על פטרוס ללמוד, ואיזו תועלת נוכל להפיק מסיפורו?‏

2 אך לא הכול היה אבוד. הואיל ופטרוס היה בעל אמונה חזקה, עדיין הייתה לו הזדמנות להשתקם וללמוד את אחד השיעורים החשובים ביותר שלימד ישוע — מהי סלחנות. על כל אחד מאתנו ללמוד זאת. לכן הבה נתחקה אחר פטרוס במסעו הקשה.‏

היו לו עוד דברים רבים ללמוד

3, 4. ‏(א) איזו שאלה שאל פטרוס את ישוע, ומה אולי סבר פטרוס? (ב) כיצד הראה ישוע שפטרוס הושפע מן הגישה שרווחה בימיו?‏

3 כשישה חודשים קודם לכן, בהיותו בעיר מגוריו כפר נחום, ניגש פטרוס לישוע ושאל אותו: ”אדוני, כמה פעמים עליי לסלוח לאחי אם יחטא לי? עד שבע פעמים?” פטרוס כנראה סבר שזו הצעה נדיבה. אחרי הכול, מנהיגי הדת בימיו לימדו שיש לסלוח שלוש פעמים בלבד! ישוע השיב לו: ”לא עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע” (‏מתי י”ח:21, 22‏).‏

4 האם התכוון ישוע שפטרוס צריך למנות בקפדנות כל חטא וחטא שמישהו חוטא לו? לא. באומרו 77 פעם ולא 7 פעמים, כפי שאמר פטרוס, הבהיר ישוע שהאהבה אינה מניחה לנו להציב גבול שרירותי לסלחנות (‏קור”א י”ג:4, 5‏). ישוע הראה שפטרוס הושפע מקשיחות הלב ומחוסר הסלחנות שרווחו בימיו, לפיהם יש להתנהל  בנושא הסלחנות כבניהול חשבונות. לעומת זאת, סלחנות כרצון אלוהים רחבה ונדיבה ‏(‏קרא יוחנן א’. א’:7–9‏).‏

5. מתי אנו לומדים מהי סלחנות אמיתית?‏

5 פטרוס לא התווכח עם ישוע. אבל האם מה שלימד ישוע באמת חדר ללבו? לפעמים אנו לומדים מהי סלחנות אמיתית כאשר מתחוור לנו עד כמה אנו עצמנו זקוקים לה נואשות. ובכן, הבה נחזור למאורעות שהוליכו למותו של ישוע. באותן שעות קשות עשה פטרוס טעויות שדרשו מידה רבה של סלחנות מצד אדונו.‏

צורך גובר בסלחנות

6. כיצד הגיב פטרוס כאשר ניסה ישוע ללמד את השליחים שיעור בענווה, אך כיצד נהג בו ישוע?‏

6 היה זה ערב הרה גורל — הלילה האחרון לחייו של ישוע עלי אדמות. ישוע רצה ללמד את שליחיו עוד דברים רבים — למשל, מהי ענווה. כדי להציב להם דוגמה רחץ ישוע בענווה את רגליהם, תפקיד שהוטל בדרך כלל על קטן המשרתים. בהתחלה הביע פטרוס תמיהה על כוונת אדונו, ולאחר מכן סירב לתת לו לרחוץ את רגליו. אך בהמשך ביקש נמרצות שישוע ירחץ לא רק את רגליו אלא גם את ידיו ואת ראשו! ישוע לא איבד את סבלנותו אלא הסביר ברוגע את חשיבות מעשיו ואת משמעותם (‏יוחנן י”ג:1–17‏).‏

7, 8. ‏(א) באילו דרכים נוספות בחן פטרוס את סבלנותו של ישוע? (ב) כיצד הוסיף ישוע לגלות גישה אוהבת וסלחנית?‏

7 בחלוף זמן קצר שוב העמיד פטרוס את סבלנותו של ישוע במבחן. השליחים החלו להתווכח בשאלה מי הגדול שביניהם, ואין ספק שפטרוס נטל חלק במפגן מחפיר זה של גאווה. למרות זאת, ישוע תיקן אותם באהבה ואף שיבח אותם על הטוב שעשו — על נאמנותם לאדונם ועל דבקותם בו. עם זאת, ישוע חזה שהם כולם יעזבו אותו. בתגובה לכך אמר פטרוס שהוא ידבק באדונו עד מוות. אולם ישוע ניבא שבאותו לילה, בטרם יקרא התרנגול פעמיים, יתכחש פטרוס לאדונו שלוש פעמים. פטרוס לא רק שלל את דבריו של ישוע אלא אף התרברב ואמר שהוא יהיה נאמן יותר מכל שאר השליחים! (‏מתי כ”ו:31–35;‏ מר’ י”ד:27–31;‏ לוקס כ”ב:24–28;‏ יוח’ י”ג:36–38‏).‏

8 האם עמד ישוע לאבד את סבלנותו כלפי פטרוס? למעשה בשעות קשות אלו לא חדל ישוע לחפש את הטוב בשליחיו הלא־מושלמים. הוא ידע שפטרוס עתיד לאכזבו, אך בכל זאת אמר: ”התחננתי בעדך שלא תאבד את אמונתך; ולאחר שתחזור חזק את  אחֶיך” (‏לוקס כ”ב:32‏). כך הביע ישוע את ביטחונו שפטרוס ישתקם מבחינה רוחנית וישוב למלא נאמנה את שירותו. איזו גישה אוהבת וסלחנית!‏

9, 10. ‏(א) לאיזה תיקון נזקק פטרוס בגן גת שמנים? (ב) מה מזכיר לנו המקרה של פטרוס?‏

9 מאוחר יותר, בגן גת שמנים, נזקק פטרוס לתיקון יותר מפעם אחת. ישוע ביקש ממנו, מיעקב ומיוחנן לעמוד על המשמר בשעה שיתפלל. ישוע התייסר מאוד בנפשו והיה זקוק לתמיכה, אך פטרוס והאחרים שבו ונרדמו. בתגובה אמר ישוע מילים ששיקפו אמפתיה וסלחנות: ”הרוח אומנם חפצה מאוד, אבל הבשר חלש” (‏מר’ י”ד:32–41‏).‏

10 לא חלף זמן רב והנה הגיע אספסוף נושא לפידים וחמוש בחרבות ובאלות. ברגעים אלה היה צורך לנהוג בזהירות ובשיקול דעת, אך פטרוס פעל בפזיזות. הוא הניף את חרבו לעבר מַלְכוֹס, עבד הכוהן הגדול, וכרת את אוזנו. ישוע תיקן ברוגע את פטרוס, ריפא את הפצע והציג עיקרון של אי־אלימות המנחה את תלמידיו עד עצם היום הזה (‏מתי כ”ו:47–55;‏ לוקס כ”ב:47–51;‏ יוח’ י”ח:10, 11‏). פטרוס כבר עשה טעויות רבות שהצריכו גילוי סלחנות מצד אדונו. המקרה שלו מזכיר לנו שכולנו מרבים לחטוא. ‏(‏קרא יעקב ג’:2‏.‏‏) מי מאתנו אינו זקוק יום יום לסליחתו של אלוהים? על כל פנים, לילה ארוך עוד ציפה לפטרוס. הוא עמד לעשות את טעותו הגדולה ביותר.‏

טעותו הגדולה ביותר של פטרוס

11, 12. ‏(א) כיצד גילה פטרוס מידה לא־מבוטלת של אומץ לאחר מעצרו של ישוע? (ב) מדוע ניתן לומר שפטרוס לא עמד בדיבורו?‏

11 ישוע אמר לאספסוף שאם אותו הם מחפשים, עליהם להניח לשליחיו ללכת. פטרוס הביט בחוסר אונים בזמן שהאספסוף קשר את ישוע, ולאחר מכן ברח מהמקום כמו שאר השליחים.‏

12 פטרוס ויוחנן עצרו ככל הנראה ליד ביתו של חנן, הכוהן הגדול לשעבר, אשר לשם הובא תחילה ישוע לחקירה. כאשר נלקח משם ישוע עקבו אחריו פטרוס ויוחנן ”מרחוק” (‏מתי כ”ו:58;‏ יוח’ י”ח:12, 13‏). פטרוס לא היה פחדן. אין ספק שנדרשה ממנו מידה לא־מבוטלת של אומץ לעקוב אחרי ישוע. האספסוף היה חמוש ופטרוס כבר פצע אחד מהם. אולם איננו רואים כאן עדות לאהבה הנאמנה שהוא עצמו הצהיר עליה — את הנכונות למות עם אדונו במקרה הצורך (‏מר’ י”ד:31‏).‏

13. מהי הדרך היחידה ללכת כראוי בעקבות ישוע?‏

 13 בדומה לפטרוס, רבים כיום רוצים ללכת אחרי ישוע ”מרחוק” — מבלי שאף אחד ישים לב לכך. אך כפי שפטרוס עצמו כתב מאוחר יותר, הדרך היחידה ללכת כראוי בעקבות ישוע היא לדבוק בו כמיטב יכולתנו ולחקות את דוגמתו בכול, יהיו אשר יהיו ההשלכות ‏(‏קרא פטרוס א’. ב’:21‏).‏

14. מה עשה פטרוס בשעות הלילה במהלך משפטו של ישוע?‏

14 פטרוס המשיך לעקוב בזהירות אחר ישוע עד שהגיע לבסוף לשער אחד הבתים המפוארים ביותר בירושלים. היה זה ביתו של הכוהן הגדול קַיָפָא, שהיה אדם אמיד ורב־השפעה. בתים מעין אלה נבנו על־פי־רוב מסביב לחצר, ובחזית היה שער. פטרוס הגיע לשער אך לא הותר לו להיכנס. יוחנן, שהכיר את הכוהן הגדול ושכבר היה בפנים, דיבר עם שומרת השער וביקש ממנה להכניס את פטרוס. נראה שפטרוס לא נשאר עם יוחנן; הוא גם לא ניסה להיכנס לתוך הבית ולהתייצב לצד אדונו. פטרוס נותר בחצר ליד קבוצה של עבדים ומשרתים שהעבירו את שעות הלילה הצוננות ליד האש, והביט בשורה הארוכה של עדי השקר שנכנסו ויצאו כדי להעיד במשפטו של ישוע (‏מר’ י”ד:54–57;‏ יוח’ י”ח:15, 16,‏ 18‏).‏

15, 16. הסבר כיצד התגשמה נבואת ישוע שפטרוס יתכחש לו שלוש פעמים.‏

15 המשרתת שהכניסה את פטרוס ראתה בבירור את פניו לאורה של האש. היא זיהתה אותו ואמרה בנימה מאשימה: ”גם אתה היית עם ישוע הגלילי!” פטרוס, שלא ציפה לכך, הכחיש שהוא מכיר את ישוע וטען שאינו מבין על מה היא מדברת. הוא הלך אל בית השער וניסה לא להתבלט, אך נערה אחרת הבחינה בו וציינה את אותה עובדה: ”האיש הזה היה עם ישוע הנצרתי”. פטרוס נשבע ואמר: ”אינני מכיר את האיש!” (‏מתי כ”ו:69–72;‏ מר’ י”ד:66–68‏). ייתכן שאחרי התכחשותו השנייה שמע פטרוס את קריאת התרנגול, אך מרוב בלבול לא זכר מה ניבא ישוע שעות ספורות קודם לכן.‏

16 פטרוס עדיין ניסה נואשות לחמוק מעיני הסובבים, אך לא עבר זמן רב וניגשה אליו קבוצת אנשים שעמדה בחצר. אחד מהם היה קרוב משפחה של מלכוס, העבד שפצע פטרוס. הוא אמר לפטרוס: ”ראיתי אותך בגן אתו!” פטרוס נלחץ וניסה לשכנעם שטעות בידם. לכן הוא נשבע וככל הנראה אמר שתבוא קללה על ראשו אם הוא משקר. זו הייתה התכחשותו השלישית. מייד לאחר  שיצאו מילים אלו מפיו שמע פטרוס את קריאת התרנגול בפעם השנייה באותו לילה (‏יוח’ י”ח:26, 27;‏ מר’ י”ד:71, 72‏).‏

‏’האדון פנה והביט בפטרוס’‏

17, 18. ‏(א) כיצד הגיב פטרוס כאשר הכתה בו ההכרה שאכזב קשות את אדונו? (ב) מה אולי חשב פטרוס?‏

17 ישוע בדיוק יצא אל המרפסת המשקיפה אל עבר החצר. באותו רגע, המתואר בתחילת הפרק, נפגשו מבטיהם. אז הכתה בפטרוס ההכרה שהוא אכזב קשות את אדונו. שבור ואחוז ייסורי מצפון, יצא פטרוס מן החצר ושם פעמיו אל רחובות העיר לאור הירח המלא שהלך ושקע. דמעות הציפו את עיניו, והכול ניטשטש למולו. הוא התמלא צער ובכה בכי מר (‏מר’ י”ד:72;‏ לוקס כ”ב:61, 62‏).‏

18 בעקבות כישלון כה צורב נקל לאדם להניח שחטאו הוא חטא בל יסולח. אולי גם פטרוס חשב כך. האם חטאו היה באמת חטא שאין עליו מחילה?‏

האם חטא פטרוס חטא בל יסולח?‏

19. מה ללא ספק חש פטרוס בעקבות כישלונו, אך מניין לנו שהוא לא שקע בייאוש?‏

19 קשה לתפוס את עומק כאבו של פטרוס לנוכח האירועים שהתרחשו לאחר עלות השחר. עד כמה ודאי התייסר מצפונו כאשר מת ישוע בהמשך היום לאחר שעות של עינויים! אין ספק שפטרוס התחלחל לעצם המחשבה שהוא הוסיף על כאבו של אדונו ביום שהתברר כיומו האחרון כאדם בשר ודם. למרות זאת, בתהומות יגונו לא שקע פטרוס בייאוש. אנו יודעים זאת מפני שעד מהרה אנו מוצאים אותו שוב בחברת אחיו לאמונה (‏לוקס כ”ד:33‏). כל השליחים ודאי התחרטו על התנהגותם באותו לילה קודר, והם מצאו מידת מה של נחמה איש בחברת רעהו.‏

20. מה ניתן ללמוד מהתנהגותו של פטרוס באחד מרגעיו היפים ביותר?‏

20 למעשה, אנו רואים כאן את פטרוס באחד מרגעיו היפים ביותר. כאשר משרת אלוהים נופל, מה שחשוב יותר מכול אינו עומק נפילתו אלא עוצמת נחישותו לקום ולתקן את הטעון שיפור. ‏(‏קרא משלי כ”ד:16‏.‏‏) כביטוי לאמונה אמיתית התרועע פטרוס עם אחיו חרף רוחו הנכאה. כאשר רגשות עצב או חרטה מכבידים על האדם, קיים הפיתוי להתבודד. אך זהו דבר מסוכן (‏מש’ י”ח:1‏). מן החוכמה להישאר קרובים לאחינו לאמונה ולהחליף כוח מבחינה רוחנית (‏עב’ י’:24, 25‏).‏

21. אילו חדשות מרעישות שמע פטרוס תודות לכך שהיה עם אחיו לאמונה?‏

 21 פטרוס היה עם אֶחיו לאמונה ותודות לכך שמע את החדשות המרעישות שגופתו של ישוע אינה בקבר. פטרוס ויוחנן רצו אל הקבר שבו הונח ישוע ושפִּתחו נחסם באבן. יוחנן, שהיה כנראה הצעיר מביניהם, הגיע ראשון. הוא מצא את הקבר פתוח וחשש להיכנס. אך לא כן פטרוס. אף שהיה חסר נשימה, נכנס מייד פנימה וראה שהקבר ריק! (‏יוח’ כ’:3–9‏).‏

22. מדוע נמוגו כליל העצב והספקות שקיננו בלבו של פטרוס?‏

22 האם האמין פטרוס שישוע הוקם לתחייה? לא בתחילה, וזאת על אף העובדה שנשים נאמנות סיפרו שמלאכים נגלו אליהן והודיעו להן שישוע קם מן המתים (‏לוקס כ”ג:55 עד כ”ד:11‏). אלא שעד סוף היום נמוגו כליל העצב והספקות שקיננו בלבו של פטרוס. ישוע היה כעת חי וקיים — כישות רוחנית רבת־עוצמה! הוא נראה לכל שליחיו, אך קודם לכן נגלה אישית לאחד מהם. באותו יום אמרו השליחים: ”האדון באמת קם, וגם נראה אל שמעון!” (‏לוקס כ”ד:34‏) בדומה לכך, השליח פאולוס כתב מאוחר יותר על אותו יום בלתי נשכח וציין שישוע ”נראה אל כיפא ואחר כך אל השנים־עשר” (‏קור”א ט”ו:5‏). כיפא ושמעון הם שמות נוספים של פטרוס. ישוע נראה אליו באותו יום, ככל הנראה כאשר היה פטרוס בגפו.‏

פטרוס עשה טעויות רבות שהצריכו גילוי סלחנות מצד אדונו, אך מי מאתנו אינו זקוק יום יום למחילה?‏

23. מדוע משיחיים הנופלים במלכודת החטא צריכים לזכור את פטרוס?‏

23 המקרא אינו מוסר לנו פרטים על אותו איחוד מרגש בין ישוע לפטרוס. נוכל רק לתאר לעצמנו עד כמה התרגש פטרוס לראות את אדונו האהוב שוב בין החיים ולקבל הזדמנות לבטא את צערו ואת חרטתו. יותר מכל דבר אחר רצה פטרוס שיימחל לו. אין כל ספק שישוע סלח לו ברוחב לב. משיחיים הנופלים במלכודת החטא צריכים לזכור את פטרוס. לעולם אל לנו להניח שאיננו ראויים לסליחת אלוהים. ישוע שיקף בצורה מושלמת את אביו ’המרבה לסלוח’ (‏יש’ נ”ה:7‏).‏

הוכחות נוספות שנמחל לו

24, 25. ‏(א) תאר את ליל הדיג שעבר על פטרוס בכינרת. (ב) כיצד הגיב פטרוס לנס שחולל ישוע בבוקר?‏

24 ישוע אמר לשליחיו ללכת לגליל ולפגוש אותו שם. כאשר הגיעו החליט פטרוס ללכת לדוג בכינרת, והיו שהצטרפו אליו. שוב מצא עצמו פטרוס על פני האגם שבו בילה את רוב שנות חייו. קול חריקות הסירה, רחש הגלים המלחכים את דופנותיה ומגע הרשתות  המחוספסות בידיו היו ודאי מוכרים לו והשרו עליו רוגע. אך במשך כל הלילה לא לכדו דבר (‏מתי כ”ו:32;‏ יוח’ כ”א:1–3‏).‏

פטרוס קפץ מן הסירה ושחה אל החוף

25 עם שחר קרא לעברם מישהו מן החוף ואמר להם להשליך את רשתותיהם לצדה השני של הסירה. הם עשו זאת ולכדו 153 דגים! פטרוס ידע מי האיש. הוא קפץ מן הסירה ושחה אל החוף. כאשר היו על החוף הגיש ישוע לחבריו הנאמנים ארוחת דגים שהכין על מדורת גחלים. ואז מיקד את תשומת לבו בפטרוס (‏יוח’ כ”א:4–14‏).‏

26, 27. ‏(א) איזו הזדמנות נתן ישוע לפטרוס שלוש פעמים? (ב) איזו הוכחה קיבל פטרוס למחילתו המלאה של ישוע?‏

 26 ישוע שאל את פטרוס אם הוא אוהב את אדונו ”יותר מאשר את אלה”, וככל הנראה הצביע על ערימת הדגים הגדולה. האם אהבתו לדיג תתחרה עם אהבתו לאדונו? כפי שפטרוס התכחש לאדונו שלוש פעמים נתן לו כעת ישוע את ההזדמנות להצהיר על אהבתו שלוש פעמים בנוכחות חבריו. כאשר עשה זאת פטרוס, אמר לו ישוע כיצד יוכל להראות אהבה זו: עליו לתת לעבודת אלוהים עדיפות על פני כל דבר אחר ובתוך כך להאכיל, לחזק ולרעות את צאנו של המשיח, כלומר את תלמידיו הנאמנים (‏לוקס כ”ב:32;‏ יוח’ כ”א:15–17‏).‏

27 כך אישר ישוע שפטרוס היה עדיין כלי יעיל בידיו ובידי אביו. פטרוס עתיד היה למלא תפקיד חשוב בקהילה תחת הדרכתו של המשיח. איזו הוכחה רבת־עוצמה למחילתו המלאה של ישוע! אין ספק שרחמיו נגעו ללבו של פטרוס והשפיעו עליו עמוקות.‏

28. מדוע השם שהעניק ישוע לשמעון הלם אותו?‏

28 במשך שנים רבות מילא פטרוס נאמנה את תפקידו. הוא חיזק את אחיו, כפי שציווה עליו ישוע בערב שלפני מותו. פטרוס רעה והאכיל את תלמידיו של ישוע באהבה ובסבלנות. ישוע העניק לשמעון את השם פטרוס, שמשמעו סלע, ושם זה הלם אותו כיוון שהוא הפך לגורם השפעה חיובי, יציב, איתן ומהימן בקהילה. הוכחות רבות לכך אנו מוצאים בשתי האיגרות הלבביות והאישיות שכתב פטרוס ושהפכו ברבות הימים לספרים יקרי ערך במקרא. איגרות אלו גם מראות שפטרוס מעולם לא שכח את מה שלמד מישוע בנושא הסלחנות ‏(‏קרא פטרוס א’. ג’:8, 9; ד’:8‏).‏

29. כיצד נוכל לחקות את אמונתו של פטרוס ואת רחמי אדונו?‏

29 הבה נלמד גם אנו מהי סלחנות. האם אנו מבקשים מדי יום מאלוהים שיסלח לנו על חטאינו הרבים? האם אנו מקבלים את מחילתו ומאמינים שבכוחה לטהר אותנו? האם אנו סולחים לאחרים? כאשר אנו נוהגים כך, אנו למעשה מחקים את אמונתו של פטרוס ואת רחמי אדונו.‏