עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

לך בעקבות אמונתם

 פרק י”ח

‏’היא חשבה על משמעות הדברים בלבה’‏

‏’היא חשבה על משמעות הדברים בלבה’‏

1, 2. תאר את מסעה של מרים והסבר מדוע לא היה הוא קל עבורה.‏

מרים זעה בחוסר נוחות מצד לצד על גב בהמת המשא הקטנה. היא רכבה במשך שעות. מעט לפניה פסע יוסף בצעדים בטוחים והוביל אותה בדרך המוליכה לבית לחם הרחוקה. שוב חשה מרים בעובר המתנועע בקרבה.‏

2 הכתוב מוסר שבשלב זה הייתה מרים ”בהיריון מתקדם” (‏לוקס ב’:5‏). ייתכן שבחולפם על פני השדות חדלו כמה מהפועלים מעבודתם בחריש או בזריעה והביטו בהם כשהם תוהים מדוע אישה במצבה יצאה למסע. מה גרם למרים להרחיק עד כדי כך מביתה שבנצרת?‏

3. איזה תפקיד הוטל על מרים, ומה נלמד על אודותיה?‏

3 הכול התחיל כמה חודשים קודם לכן כשעל עלמה יהודייה זו הוטל תפקיד מיוחד במינו, אשר לא היה לו אח ורע בכל תולדות האנושות. היא תלד את הילד שיהיה המשיח, את בן אלוהים! (‏לוקס א’:35‏) כאשר קרבו ימיה ללדת התעורר הצורך לצאת למסע זה, שבמהלכו נתקלה מרים במספר מצבים שהעמידו במבחן את אמונתה. הבה נראה מה עזר לה להישאר חזקה מבחינה רוחנית.‏

המסע לבית לחם

4, 5. ‏(א) מדוע עשו יוסף ומרים את דרכם לבית לחם? (ב) איזו נבואה התגשמה בעקבות צו הקיסר?‏

4 יוסף ומרים לא היו היחידים שנעו באותה עת בדרכים. זמן קצר קודם לכן יצא צו מאת הקיסר אוגוסטוס המורה על קיום מפקד אוכלוסין ברחבי המדינה, והתושבים נדרשו לצאת אל ערי מולדתם כדי להתפקד. מה עשה יוסף? הכתוב מוסר: ”הוא יצא [”ויעל”, דל’‏‏] מן העיר נצרת שבגליל, ומאחר שהיה מבית דוד וממשפחתו, בא אל יהודה, אל עיר דוד הנקראת בית לחם” (‏לוקס ב’:1–4‏).‏

 5 לא היה זה צירוף מקרים שבאותו הזמן יצא צו זה. בנבואה שנכתבה כשבע מאות שנה קודם לכן נחזה שהמשיח ייוולד בבית לחם. מעניין לציין כי 11 קילומטר בלבד מנצרת שכנה עיר ששמה בית לחם, אך הנבואה ציינה מפורשות שהמשיח ייוולד ב”בית לחם אפרתה”. ‏(‏קרא מיכה ה’:1‏.‏‏) כדי להגיע באותם ימים מנצרת לעיר קטנה זו היה על האדם לגמוא כ־130 קילומטר בשטח הררי דרך שומרון. זו העיר שאליה נקרא יוסף להגיע, שכן בית לחם אפרתה הייתה עיר אבותיו של דוד המלך, ויוסף וכלתו היו שניהם מבית דוד.‏

6, 7. ‏(א) מדוע המסע לבית לחם ככל הנראה הקשה על מרים? (ב) כיצד העובדה שמרים הייתה אשת יוסף השפיעה על החלטותיה? (ראה גם הערת שוליים.)‏

6 האם תתמוך מרים בהחלטתו של יוסף להישמע לצו ולהתפקד? הרי המסע לא יהיה לה קל. הימים היו ככל הנראה ימי ראשית הסתיו לקראת סוף העונה היבשה, ועל כן צפויים היו גשמים קלים. כמו כן, בתום מסע בן מספר ימים היה עליהם לטפס טיפוס מפרך, שכן בית לחם שכנה ברום של יותר מ־760 מטר, והכתוב אכן אומר שיוסף ‏’עלה מן הגליל’, אל בית לחם. ייתכן שהמסע יהיה ארוך מהרגיל, היות שמצבה של מרים יצריך מספר רב של עצירות למנוחה. כל אישה  צעירה בנסיבות אלו תחפוץ יותר מתמיד להישאר בקרבת ביתה עם משפחתה וחבריה שיעזרו לה כאשר תיתקף צירי לידה. אין ספק שנדרש למרים אומץ כדי לצאת למסע זה.‏

המסע לבית לחם לא היה קל

7 על כל פנים, לוקס כותב שיוסף הלך ”להירשם עם מרים” ומוסיף שהיא ”כבר נישאה לו” (‏לוקס ב’:4, 5‏). עובדת היותה אשת יוסף השפיעה רבות על החלטותיה. היא הכירה בראשותו הרוחנית של בעלה ואימצה ללבה את התפקיד שנתן לה אלוהים לשמש עזר כנגדו על־ידי כך שתמכה בהחלטותיו.‏ * אם כן, המסע היה כמבחן אמונה עבורה, והיא עמדה בו בהצלחה בזכות צייתנותה.‏

8. ‏(א) מאילו עוד סיבות אפשריות הצטרפה מרים ליוסף למסע אל בית לחם? (ב) באיזה מובן בולטת דוגמתה של מרים כמקור השראה ליראי אלוהים?‏

8 מאילו עוד סיבות אפשריות צייתה מרים ליוסף? האם הכירה את הנבואה שלפיה ייוולד המשיח בבית לחם? המקרא אינו משיב על כך, אך לא ניתן לשלול זאת שהרי הדבר היה גלוי וידוע בקרב מנהיגי הדת ובקרב הציבור ככלל (‏מתי ב’:1–7;‏ יוח’ ז’:40–42‏).  מרים הכירה היטב את כתבי־הקודש (‏לוקס א’:46–55‏). בכל אופן, תהא אשר תהא הסיבה שבגללה החליטה לצאת למסע — מתוך ציות לבעלה, בשל צו הקיסר, לשם הגשמת נבואת יהוה, או בגין שילוב של גורמים שונים — היא משמשת לנו דוגמה ומופת. יהוה מוקיר ענווה וצייתנות הן אצל גברים והן אצל נשים. בימינו, בתקופה שבה תכונת הכניעוּת זוכה לרוב ליחס מזלזל ביותר, בולטת דוגמתה של מרים כמקור השראה ליראי אלוהים בעולם כולו.‏

לידת המשיח

9, 10. ‏(א) על מה חשבו מן הסתם מרים ויוסף עם התקרבם לבית לחם? (ב) היכן לנו יוסף ומרים, ומדוע?‏

9 מרים ודאי נשמה לרווחה כשראתה מרחוק את בית לחם. כאשר טיפסו במעלה ההר ועברו על פני כרמי זיתים — שהיו בין יבולי האסיף האחרונים — חשבו מרים ויוסף מן הסתם על תולדותיה של עיר קטנה זו. היא לא הייתה חשובה דייה כדי להימנות בין ערי יהודה, כדברי הנביא מיכה; אולם יותר מאלף שנה קודם לכן נולדו בה בועז, נעמי ומאוחר יותר דוד.‏

10 כשנכנסו מרים ויוסף אל העיר ראו כי היא הומה אדם. לפניהם הגיעו אחרים כדי להתפקד ולכן לא היה להם מקום לינה באכסניה.‏ * לא נותרה בידם ברירה אלא ללון באורווה. נוכל רק לדמיין עד כמה דאג יוסף בראותו את אשתו נתקפת כאבים עזים שלא היו מוכרים לה, כאבים שרק הלכו והתגברו. דווקא כאן, במקום הזה, החלו צירי הלידה.‏

11. ‏(א) מדוע יכולות נשים בכל העולם להזדהות עם מרים? (ב) באילו מובנים היה ישוע בן ”בכור”?‏

11 נשים בכל העולם יכולות להזדהות עם מרים. כ־4,000 שנה קודם לכן ניבא יהוה שנשים יסבלו ייסורי לידה בשל החטא התורשתי (‏בר’ ג’:16‏). אין כל ראיה לכך שכאבים אלה נחסכו ממרים. לוקס עוטף את המאורע במעטה של פרטיות ופשוט מציין: ”היא ילדה את בנה הבכור” (‏לוקס ב’:7‏). ”בנה הבכור” הגיח אל העולם — הראשון מבין ילדיה הרבים, אשר מנו לפחות שבעה (‏מר’ ו’:3‏). אולם ילד זה לעולם לא יהיה ככל הילדים. הוא לא היה רק בנה בכורה של מרים, אלא גם ”בכור כל בריאה” שברא יהוה, בנו יחידו של אלוהים! (‏קול’ א’:15‏).‏

12. היכן השכיבה מרים את התינוק, ועד כמה שונה הייתה המציאות מן המיצגים, הציורים והסצנות המתארים מאורע זה?‏

 12 בשלב זה מוסר לנו הכתוב פרט מוכר וידוע: ”היא עטפה את גופו בבד והשכיבה אותו באבוס” (‏לוקס ב’:7‏). ברחבי העולם ישנם מֵיצָגִים, ציורים וסצנות המתארים מאורע זה ברגשנות. אולם תן דעתך למה שבאמת אירע. אבוס הוא מתקן שממנו אוכלות בהמות בית. כזכור, המשפחה התאכסנה באורווה, מקום שאין בו אוויר צח ותנאים היגייניים נאותים — לא אז ולא היום. איזה הורה ירצה שילדו ייוולד במקום כזה אם קיימות אפשרויות אחרות? רוב ההורים רוצים את הטוב ביותר עבור ילדיהם. קל וחומר שמרים ויוסף רצו להעניק את הטוב ביותר לבן אלוהים!‏

13. ‏(א) כיצד עשו מרים ויוסף את מיטבם בנסיבות שאליהן נקלעו? (ב) על־פי איזה סדר עדיפויות מגדלים הורים נבונים את ילדיהם כדוגמת יוסף ומרים?‏

13 אולם הם לא נתנו לתנאים הקשים לעורר בהם מרירות, אלא פשוט עשו את מיטבם בנסיבות שאליהן נקלעו. שים לב, למשל, שמרים עצמה דאגה שהרך הנולד יחוש חום וביטחון; היא עטפה בעדינות את גופו בבד ואז השכיבה אותו לישון בזהירות באבוס. מרים לא הניחה למצב המדאיג למנוע ממנה להעניק לבנה את הטוב ביותר בגבולות יכולתה. כמו כן, יוסף ומרים ידעו שהדבר החשוב ביותר שיוכלו לעשות למען בנם הוא לדאוג לצרכיו הרוחניים ‏(‏קרא דברים ו’:6–8‏.‏‏) הורים נבונים מגדלים כיום את ילדיהם על־פי סדר עדיפויות דומה בעולמנו הלוקה בדלות רוחנית.‏

ביקור מעודד

14, 15. ‏(א) מדוע השתוקקו הרועים לראות את הילד? (ב) מה עשו הרועים לאחר שראו את ישוע באורווה?‏

14 לפתע פתאום הופרה האווירה השלווה. מספר רועים חשו פנימה אל האורווה כשהם משתוקקים לראות את המשפחה ובמיוחד את הילד. הרועים לא ידעו את נפשם מרוב התרגשות ופניהם קרנו משמחה. הם מיהרו מן הגבעות, שם לנו עם עדריהם,‏ * וסיפרו להורים המשתאים על החוויה המופלאה שחוו זה עתה. באישון לילה נגלה אליהם לפתע מלאך אלוהים. כבוד יהוה זרח סביבם והמלאך בישר להם שהמשיח נולד זה עתה בבית  לחם ושהם ימצאו את הילד שוכב באבוס ועטוף בבד. ואז אירע דבר מרהיב אף יותר —המוני מלאכים הופיעו והיללו את אלוהים! (‏לוקס ב’:8–14‏).‏

15 אין פלא אפוא שאנשים ענווים אלה מיהרו לבית לחם! הם בוודאי התרגשו לראות את הרך הנולד שוכב באבוס בדיוק כפי שאמר המלאך. את הבשורה הטובה הזו לא שמרו לעצמם, אלא ’סיפרו את מה שנאמר להם וכל השומעים נדהמו ממה שסיפרו להם הרועים’ (‏לוקס ב’:17, 18‏). נראה כי מנהיגי הדת באותם ימים בזו לרועי צאן. אולם יהוה ללא ספק הוקיר את אותם רועים ענווים ונאמנים. כיצד השפיע ביקורם על מרים?‏

יהוה ללא ספק הוקיר את אותם רועים ענווים ונאמנים

16. כיצד הראתה מרים שהיא מסוג האנשים הבוחנים דברים לעומק, ומה היה אחד הגורמים העיקריים שבזכותם שמרה על אמונה איתנה?‏

16 מרים הייתה בוודאי מותשת מהלידה, אולם היא הקשיבה קשב רב לכל מילה, ולא זו בלבד אלא אף ”נצרה את הדברים ששמעה וחשבה על משמעותם בלבה” (‏לוקס ב’:19‏). צעירה זו הייתה מסוג האנשים הבוחנים דברים לעומק. היא ידעה שבשורת המלאך רבת־חשיבות. אלוהיה, יהוה, רצה שהיא תדע ותבין מיהו בנה ועד כמה חשוב הוא. לכן היא לא רק הקשיבה, אלא גם נצרה בלבה את הדברים כדי שתוכל לשוב ולהרהר בהם בחודשים ובשנים שלאחר מכן. זהו אחד הגורמים העיקריים שבזכותם שמרה מרים על אמונה איתנה לאורך כל חייה ‏(‏קרא עברים י”א:1‏).‏

מרים הקשיבה קשב רב לדברי הרועים ונצרה אותם בלבה

17. כיצד נוכל לחקות את דוגמתה של מרים בכל הקשור לאמיתות רוחניות?‏

17 האם תחקה את דוגמתה של מרים? יהוה מילא את דפי המקרא באמיתות רוחניות חיוניות. אך אמיתות אלו לא יצמיחו לנו תועלת רבה אם לא נקדיש להן מחשבה. זאת אנו עושים על־ידי קריאה סדירה במקרא — לא כיצירה ספרותית, אלא כדברו של אלוהים שנכתב בהשראתו (‏טימ”ב ג’:16‏). ואז, בדומה למרים, עלינו לאגור בלבנו אמיתות רוחניות ולחשוב על משמעותן. אם נהרהר במה שאנו קוראים במקרא ונחשוב באילו דרכים נוכל ליישם את עצות אלוהים ביתר שאת, נעניק לאמונתנו את ההזנה החיונית לצמיחתה.‏

 דברים נוספים שנצרה בלבה

18. ‏(א) כיצד צייתו מרים ויוסף לתורת משה לאחר הולדת ישוע? (ב) מה ניתן ללמוד על מצבם הכלכלי של יוסף ומרים מהקורבן שהקריבו במקדש?‏

18 ביום השמיני להולדת התינוק מלו אותו מרים ויוסף כנדרש בתורת משה, והעניקו לו את השם ישוע כפי שנצטוו (‏לוקס א’:31‏). לאחר מכן, ביום ה־40, לקחו אותו מבית לחם לבית המקדש בירושלים, מרחק של כ־10 קילומטרים, והקריבו את קורבן הטהרה שהתורה אִפשרה לעניים להקריב — שני תורים או שתי יונים. גם אם היו נבוכים מכך שידם לא הייתה משגת להקריב כבש ותור כהורים אחרים, הם הניחו את רגשותיהם בצד. בכל מקרה, בהיותם שם זכו לעידוד רב (‏לוקס ב’:21–24‏).‏

19. ‏(א) אילו דברים שאמר שמעון נצרה מרים בלבה? (ב) כיצד הגיבה חנה בראותה את ישוע?‏

19 קשיש ששמו שמעון ניגש אליהם ואמר למרים דברים נוספים שאותם נצרה בלבה. הובטח לו כי לפני מותו יראה את המשיח, ורוח קודשו של יהוה גילתה לו שהילד ישוע הוא המושיע שעליו נובא. שמעון אף הזהיר את מרים מפני הכאב שהייתה עתידה לסבול ביום מן הימים. הוא אמר לה שהיא תרגיש כאילו חרב ארוכה מפלחת את נפשה (‏לוקס ב’:25–35‏). אף שמילים אלו בישרו רעות, ייתכן שהן עזרו למרים להחזיק מעמד בהגיע אותה  שעה קשה כעבור יותר משלושים שנה. לאחר מכן ראתה נביאה ששמה חנה את ישוע התינוק והחלה לדבר עליו באוזני כל מי שייחלו לגאולת ירושלים ‏(‏קרא לוקס ב’:36–38‏).‏

מרים ויוסף זכו לעידוד רב במקדש יהוה שבירושלים

20. מדוע ההחלטה להביא את ישוע לבית המקדש התבררה כהחלטה טובה?‏

20 הייתה זו בהחלט החלטה טובה מצד יוסף ומרים להביא את תינוקם לבית המקדש שבירושלים! מאז ולאורך כל חייו לא חדל בנם לפקוד נאמנה את מקדש יהוה. בהיותם שם נתנו כפי יכולתם וזכו לדברי הדרכה ועידוד. אין ספק שבאותו יום עזבה מרים את המקדש כשאמונתה איתנה יותר ולבה שופע אמיתות רוחניות שבהן יכלה להרהר ושאותן יכלה לחלוק עם אחרים.‏

21. מה עלינו לעשות כדי שאמונתנו תלך ותתחזק כאמונתה של מרים?‏

21 מה נפלא לראות כיום הורים הנוהגים על־פי דוגמה זו! בקרב עדי־יהוה מביאים ההורים את ילדיהם לאסיפות הקהילה דרך קבע. הם נותנים כפי יכולתם ומעודדים בדבריהם את אחיהם לאמונה. הם יוצאים מהאסיפות מחוזקים יותר ושמחים יותר, כשהם מצוידים בשפע של דברים טובים שבאפשרותם לחלוק עם אחרים. מה נעים להתרועע בחברתם! אם נעשה זאת ניווכח שאמונתנו רק הולכת ומתחזקת, כאמונתה של מרים.‏

^ ס' 7 שים לב לניגוד בין קטע זה לבין קטע אחר המתאר מסע מוקדם יותר שבו ”קמה מרים” והלכה לבקר את אלישבע (‏לוקס א’:39‏). ייתכן כי באותו זמן, כאישה מאורסת ולא־נשואה, פעלה מרים מבלי להיוועץ ביוסף. לאחר שנישאו מוצג יוסף, ולא מרים, כמי שיוזם את המסע.‏

^ ס' 10 באותם ימים היו בערים חדרי לינה משותפים עבור נוסעים ושיירות חולפות.‏

^ ס' 14 העובדה שהרועים לנו אותה עת עם עדריהם תחת כיפת השמיים מתיישבת עם הכרונולוגיה המקראית: ישוע לא נולד בדצמבר, שעה שהעדרים היו נמצאים במקום מחסה בקרבת בתיהם של בעלי העדרים, אלא בערך בתחילת אוקטובר.‏