‏”הולך את חכמים יחכם” (‏משלי י”ג:20‏).‏

1–3. (א) איזו עובדה שאין להכחישה מציין המקרא? (ב) כיצד נוכל לבחור חברים שישפיעו עלינו לטובה?‏

בני אדם הם במובן מסוים כספוג; הם נוטים לספוג פנימה את השפעות הסביבה. אנו ממהרים לאמץ — אפילו מבלי משים — את הגישות, הנורמות וקווי האופי של האנשים שאיתם אנו מרבים לבלות.‏

2 המקרא מציין עובדה שאין להכחישה: ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוֹע” (‏משלי י”ג:20‏). הפסוק אינו מדבר על מגעים שטחיים. הצירוף ”הולך את” מורה על התרועעות ממושכת.‏ * בהתייחסו לפסוק אומר ספר עיון מקראי: ”הליכה עם מישהו מצביעה על יחסי אהבה וקרבה”. ודאי תסכים שאנו נוטים לחקות את האנשים שאנו אוהבים. אנו נקשרים אליהם רגשית, ועל כן עשויה להיות להם השפעה מעצבת עלינו — לטוב או לרע.‏

3 כדי לעמוד באהבת אלוהים, הכרחי הדבר שנחפש חברים שישפיעו עלינו לטובה. כיצד ניתן לעשות כן? הנוסחה פשוטה: עלינו לאהוב את מי שאוהב אלוהים ולהתיידד עם ידידיו. חבריך צריכים להיות אנשים  שתכונותיהם הן התכונות שמחפש יהוה בידידיו. צא וחשוב: התוכל למצוא חברים טובים מהם? הבה נבחן מה טיבם של האנשים שאוהב אלוהים. אם עמדתו של יהוה בנושא תהיה ברורה לנו יהיה לנו קל יותר לבחור חברים טובים.‏

האנשים שאוהב אלוהים

4. מדוע יש ליהוה הזכות להיות בררני בבחירת ידידיו, ומדוע ראה באברהם ידידו?‏

4 יהוה בררני בבחירת ידידים, וזו זכותו. הרי הוא ריבון היקום, והידידות עימו היא הזכות הגדולה מכול שיכולה ליפול בחלקו של אדם. אם כן, במי הוא בוחר לו לידידים? יהוה קַרֵב אל מי שבוטחים בו ומאמינים בו באמונה שלמה. ראה, לדוגמה, את אברהם שנודע באמונתו המופתית. אב בשר ודם המתבקש להקריב את בנו לא יוכל אולי להעלות על הדעת מבחן אמונה גדול מזה.‏ * למרות זאת, מתוך אמונה שלמה ש’האלוהים יכול להקים את יצחק אפילו מעם המתים’, היה אברהם מוכן להעלות את בנו לעולה (‏עברים י”א:17–19‏). על שום אמונתו וצייתנותו דיבר עליו יהוה בחיבה כ’אוהבו’ במובן ידידו (‏ישעיהו מ”א:8;‏ יעקב ב’:21–23‏).‏

5. מה יחסו של יהוה כלפי מי שמצייתים לו בנאמנות?‏

5 יהוה מייחס חשיבות רבה לתכונות הנאמנות והצייתנות. הוא אוהב את מי שהנאמנות אליו קודמת אצלם לכול (‏שמואל ב’. כ”ב:26‏). כפי שראינו בפרק א’‏‏, בני אדם הבוחרים לשמוע בקולו מתוך אהבה מסבים לו עונג רב. ”את ישרים סודו [קרבה אינטימית]”, נאמר  במשלי ג’:32‏. כל העומדים נאמנה בדרישותיו של יהוה מקבלים ממנו הזמנה לבבית: להתארח ב’אוהלו’, כלומר, לעובדו ולפנות אליו בתפילה ללא כל עכבות (‏תהלים ט”ו:1–5‏).‏

6. כיצד נוכל להראות שאנו אוהבים את ישוע, ומה חש יהוה כלפי אוהבי בנו?‏

6 יהוה אוהב את אוהבי ישוע, בנו יחידו. ישוע אמר: ”מי שאוהב אותי ישמור את דברי ואבי יאהב אותו; גם נבוא אליו ונשכון אצלו” (‏יוחנן י”ד:23‏). כיצד נוכל להראות את אהבתנו כלפי ישוע? על־ידי כך שנשמור את מצוותיו, כולל המצוות לבשר את הבשורה ולעשות תלמידים (‏מתי כ”ח:19, 20;‏ יוחנן י”ד:15,‏ 21‏). דרך נוספת להוכיח את אהבתנו כלפי ישוע היא ’ללכת בעקבותיו’, כלומר לחקות אותו, הן בדיבור והן במעשים, ולעשות כן כמיטב יכולתנו בתור בני אדם לא־מושלמים (‏פטרוס א’. ב’:21‏). ליבו של יהוה מתמלא שמחה לנוכח מאמציהם של משרתיו, אשר אוהבים את בנו ומשתדלים להתנהג כדוגמתו.‏

7. מדוע יהיה זה חכם מצידנו להתיידד עם ידידי יהוה?‏

7 אמונה, נאמנות, ציות ואהבה כלפי ישוע ודרכיו — אלה הן מבין התכונות שיהוה מחפש בידידיו. כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו: ’האם תכונות ודפוסי התנהגות אלו מאפיינים את חבריי הקרובים? האם רכשתי לי ידידים מקרב ידידי יהוה?’ מן החוכמה לרכוש ידידים כאלה. מי שמפתחים תכונות משיחיות ומבשרים את בשורת המלכות בקנאות יכולים להשפיע עלינו בצורה חיובית ולהניע אותנו לקיים את החלטתנו הנחושה, ההחלטה להשביע את רצון אלוהים (ראה התיבה ”‏ מהו חבר טוב‏”).‏

 למד מדוגמתם של דוד ויהונתן

8. מה מרשים אותך לגבי היחסים בין (א) נעמי ורות? (ב) שלושת העברים הצעירים? (ג) פאולוס וטימותיאוס?‏

8 בכתבי־הקודש ישנן דוגמאות רבות של אנשים אשר בחרו לעצמם חברים טובים ויצאו נשכרים מכך. תוכל לקרוא על מערכות היחסים בין נעמי וכלתה רות, בין שלושת העברים הצעירים שדבקו זה בזה בהיותם בבבל ובין פאולוס וטימותיאוס (‏רות א’:16;‏ דניאל ג’:17, 18;‏ קורינתים א’. ד’:17;‏ פיליפים ב’:20–22‏). הבה נתמקד בדוגמה מרשימה נוספת: הידידות בין דוד ליהונתן.‏

9, 10. מה היה הבסיס לידידות שנרקמה בין דוד ליהונתן?‏

9 המקרא מספר שלאחר שהרג דוד את גולית ’נקשרה נפש יהונתן בנפש דוד, ויאהבהו יהונתן כנפשו’ (‏שמואל א’. י”ח:1‏). היה זה תחילתו של קשר ידידות בל יינתק, שלמרות פער גילים משמעותי נמשך עד נפילת יהונתן בשדה הקרב (‏שמואל ב’. א’:26‏).‏ * מה היה הבסיס לקשר האיתן שנוצר בין שני החברים הללו?‏

10 הקשר בין דוד ויהונתן נרקם על בסיס אהבתם לאלוהים ורצונם העז לשמור לו אמונים. הרוחניות הייתה הגורם המאחד ביניהם, וכל אחד ניחן בתכונות שחיבבוהו על רעהו. אין ספק שיהונתן התרשם מאומץ ליבו ומקנאותו של דוד הצעיר אשר הגן לבלי חת על שם יהוה. דוד ודאי הוקיר את יהונתן, שהיה מבוגר ממנו, על כך שתמך במסירות בסידורים שקבע  יהוה ושחשב תחילה על טובתו של דוד ולא על טובתו הוא. ראה, למשל, מה אירע כשהיה דוד בנקודת שפל בחייו: הוא חי אז במדבר כפושע נמלט בניסיון להיסתר מזעמו של המלך המרושע שאול, אביו של יהונתן. בהפגנת נאמנות יוצאת מן הכלל נקט יהונתן יוזמה ו’הלך אל דוד לחזק את ידו באלוהים’ (‏שמואל א’. כ”ג:16‏). שווה  בנפשך מה חש דוד כשחברו היקר בא והעניק לו תמיכה ועידוד!‏ *

11. מה אתה למד מדוגמתם של יהונתן ודוד בנושא הידידות?‏

11 מה אנו למדים מדוגמתם של יהונתן ודוד? מעל לכול, אנו רואים שערכים רוחניים הם הגורם המשותף החשוב ביותר שצריך להתקיים בין חברים. הקִרבה לאנשים הדומים לנו מבחינת אמונות וערכי מוסר ומבחינת השאיפה לשמור אמונים לאלוהים, מאפשרת לנו לחלוק  זה עם זה מחשבות, רגשות וחוויות שיעודדו ויבנו אותנו (‏רומים א’:11, 12‏). חברים יראי אלוהים כאלה אנו מוצאים בקרב אחינו לאמונה. אך האם זה אומר שכל מי שבא לאסיפות באולם המלכות מהווה חברה בונה? לאו דווקא.‏

כיצד עלינו לבחור את חברינו הקרובים

12, 13. (א) מדוע עלינו להיות בררנים בבחירת חברים גם בקרב אחינו לאמונה? (ב) איזה קושי נוצר בקהילות במאה הראשונה לספירה, ואילו אזהרות חריפות נתן פאולוס בעקבות זאת?‏

12 גם בתוך הקהילה עלינו להיות בררנים ולבחור חברים שיבנו אותנו מבחינה רוחנית. האם זה צריך להפתיע אותנו? לא בהכרח. כפי שלא כל פירותיו של עץ מבשילים באותו קצב, כך יש משיחיים בקהילה שנדרש להם זמן רב יותר להגיע לבגרות רוחנית. על כן, בכל קהילה וקהילה אנו מוצאים משיחיים בשלבים שונים של צמיחה רוחנית (‏עברים ה’:12 עד ו’:3‏). כמובן, אנו נוהגים בסבלנות עם החדשים או החלשים יותר, מפני שברצוננו לעזור להם לגדול מבחינה רוחנית (‏רומים י”ד:1; ט”ו:1‏).‏

13 לפרקים מתעוררים בקהילה מצבים המחייבים אותנו לפקוח עין ולבחון מה טיבם של חברינו. יש שאולי מתנהגים בצורה מפוקפקת. אחרים מפתחים נטייה למרירות ולהתלוננות. קושי דומה נוצר בקהילות במאה הראשונה לספירה. הרוב אומנם היו נאמנים, אך חלק מן המשיחיים לא התנהגו כשורה. הואיל וחלק מחברי קהילת קורינתוס לא דבקו בתורות משיחיות מסוימות, הזהיר השליח פאולוס את הקהילה: ”אל תטעו: חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות” (‏קורינתים א’. ט”ו:12,‏ 33‏). פאולוס הזהיר את טימותיאוס שאפילו בין בני האמונה  עלולים להיות אחים שאינם מתנהגים בצורה מכובדת. טימותיאוס התבקש ’לטהר עצמו מהם’, כלומר, לא לראות בהם חברים קרובים (‏טימותיאוס ב’. ב’:20–22‏).‏

14. כיצד נוכל ליישם את העיקרון המונח ביסוד אזהרותיו של פאולוס בנושא ההתרועעות?‏

14 כיצד נוכל ליישם את העיקרון המונח ביסוד אזהרותיו של פאולוס? על־ידי כך שנימנע מהתרועעות קרובה עם מישהו — בתוך הקהילה ומחוצה לה — העלול להפעיל עלינו השפעה משחיתה (‏תסלוניקים ב’. ג’:6, 7,‏ 14‏). עלינו להגן על בריאותנו הרוחנית. זכור שאנו סופגים את הגישות ואת דפוסי ההתנהגות של ידידינו הקרובים. כפי שלא ניתן להשרות ספוג בחומץ ולצפות שיהיה רווי מים, אין אנו יכולים להתרועע עם אנשים בעלי השפעה שלילית ולצפות שנספוג דברים חיוביים (‏קורינתים א’. ה’:6‏).‏

תוכל למצוא חברים טובים בקרב אחיך לאמונה

15. מה תוכל לעשות כדי למצוא חברים רוחניים בקהילה?‏

15 לשמחתנו, קיימות אפשרויות רבות למצוא חברים טובים בקרב אחינו לאמונה (‏תהלים קל”ג:1‏). כיצד תוכל למצוא חברים רוחניים בקהילה? בשעה שתפתח תכונות ודפוסי התנהגות הרצויים בעיני אלוהים, יימשכו אליך ללא ספק אנשים בעלי חשיבה דומה. במקביל לכך, אולי יהיה עליך לנקוט צעדים מעשיים במאמץ לרכוש חברים חדשים. (ראה התיבה ”‏ כיצד רכשנו לעצמנו חברים טובים‏”.) בחר באנשים שתכונותיהם דומות לאלו שברצונך לאמץ. ’הרחב’ את המקום בלבבך, כעצת המקרא, וצור קשרי ידידות עם בני אמונתך בלי תלות בהבדלי גזע, לאום או תרבות (‏קורינתים ב’. ו’:13;‏ פטרוס א’. ב’:17‏). אל תתרועע אך ורק עם בני גילך. זכור שיהונתן היה מבוגר מדוד בשנים רבות. מבוגרים רבים יכולים להעשיר את הידידות בנסיונם ובחוכמתם.‏

 כשנוצרים קשיים

16, 17. אם אחינו לאמונה יפגע בנו, מדוע אל לנו להתרחק מן הקהילה?‏

16 מאחר שכל חברי הקהילה שונים זה מזה באופי וברקע האישי, עלולות להתעורר מדי פעם בעיות. אחיך לאמונה עלול לומר או לעשות דבר מה שיפגע ברגשותיך (‏משלי י”ב:18‏). לפעמים הקשיים צצים בשל חיכוכים על רקע אישיותי, או בגין אי־הבנות או חילוקי דעות. האם בעיות אלו יהיו לנו למכשול וירחיקו אותנו מן הקהילה? זה לא יקרה אם אנו אוהבים אהבה אמיתית את יהוה ואת מי שהוא אוהב.‏

17 בתור בוראנו ומכלכלנו, ראוי יהוה לאהבתנו ולמסירותנו המוחלטת (‏ההתגלות ד’:11‏). בנוסף, הקהילה שהוא רואה לנכון להשתמש בה ראויה לתמיכתנו המסורה  ‏(‏עברים י”ג:17‏). לכן אם אחינו לאמונה פגע בנו או איכשהו אכזב אותנו, לא נתרחק מן הקהילה כצעד מחאתי. הרי לא יהוה הוא שפגע בנו. אנו אוהבים את יהוה ולכן לעולם לא נרשה לעצמנו להפנות לו ולמשרתיו עורף! (‏תהלים קי”ט:165‏).‏

18. (א) מה נוכל לעשות לקידום השלום בקהילה? (ב) איזו תועלת תצמח לנו אם נחליט לסלוח כאשר יש לכך בסיס מוצדק?‏

18 אהבתנו כלפי אחינו לאמונה מניעה אותנו לקדם את השלום בקהילה. יהוה אינו מצפה לשלמות מהאנשים שהוא אוהב, ולכן אל לנו לצפות זאת מהם. האהבה מאפשרת לנו להבליג על פגיעות קלות כי אנו זוכרים שכולנו לא־מושלמים וכולנו טועים (‏משלי י”ז:9;‏ פטרוס א’. ד’:8‏). האהבה מסייעת לנו ’לסלוח זה לזה’ (‏קולוסים ג’:13‏). אין זה תמיד קל ליישם את העצה הזו. אם נרשה לרגשות השליליים לגבור עלינו, עלולה להתפתח בנו הנטייה לנטור טינה, ואולי נחוש שבכעסנו אנו בצורה זו או אחרת מענישים את הצד הפוגע. אך למעשה נטירת טינה מזיקה לנו. אם נחליט לסלוח כאשר יש לכך בסיס מוצדק, תצמח לנו תועלת רבה (‏לוקס י”ז:3, 4‏). הדבר ישרה שלווה על שכלנו וליבנו, ישמר את השלום השורר בקהילה, ומעל לכול, ינצור את יחסינו עם יהוה (‏מתי ו’:14, 15;‏ רומים י”ד:19‏).‏

עת להתרחק

19. אילו מצבים מחייבים אותנו להתרחק מאנשים מסוימים?‏

19 לעיתים אנו מתבקשים להתרחק מאדם שהיה חבר קהילה. מצב כזה מתעורר במקרה שאח מפר את חוקי אלוהים ללא כל חרטה ומנודה מן הקהילה, או במקרה שאח דוחה את האמונה ומלמד תורות כזב, או במקרה שאח מחליט לנתק את עצמו מן הקהילה. דבר־אלוהים  מורה לנו מפורשות ש”לא להתערב” עם אנשים כאלה (‏קורינתים א’. ה’:11–13;‏ יוחנן ב’. 9–11‏).‏ * לפעמים קשה לנו מאוד להתרחק ממישהו שהיה פעם חבר שלנו או שיש בינינו קרבה משפחתית. האם ננקוט עמדה איתנה ונַראה בזאת שהנאמנות ליהוה ולחוקי הצדק שלו חשובה לנו יותר מכול? זכור שיהוה מייחס חשיבות רבה לתכונות הנאמנות והצייתנות.‏

20, 21. (א) מדוע יש לראות בנידוי אמצעי אוהב? (ב) מדוע חיוני לבחור חברים בתבונה?‏

20 הנידוי הוא לאמיתו של דבר אמצעי אוהב מטעם יהוה. מדוע? הרחקת חוטא חסר חרטה מן הקהילה מעידה על אהבה כלפי שמו הקדוש של יהוה וכלפי כל מה שהוא מייצג (‏פטרוס א’. א’:15, 16‏). הנידוי מגן על הקהילה. חברי קהילה נאמנים מוגנים מהשפעתם המזיקה של חוטאים עיקשים, ויכולים להמשיך בעבודת אלוהים בידיעה שבעולם מרושע זה הקהילה היא כחוף מבטחים (‏קורינתים א’. ה’:7;‏ עברים י”ב:15, 16‏). המוסר החריף הוא ביטוי של אהבה כלפי החוטא. ייתכן שזהו בדיוק הזעזוע הדרוש לו על מנת להתעשת ולנקוט את הצעדים הנחוצים כדי לחזור אל יהוה (‏עברים י”ב:11‏).‏

21 אין להתעלם מן העובדה שחברינו הקרובים יכולים להפעיל עלינו השפעה מעצבת חזקה. חיוני אפוא לבחור חברים בתבונה. אם נבחר לנו ידידים מקרב ידידיו של יהוה, ואם נאהב את מי שאוהב אלוהים, נקיף את עצמנו בחברים הכי טובים שיש. מה שנספוג מהם יעזור לנו לחיות על־פי החלטתנו הנחושה, ההחלטה להשביע את רצון יהוה.‏

^ ס' 2 הפועל ”לרעות” משמעו ”להתרועע” ו”להתחבר” (‏שופטים י”ד:20;‏ משלי כ”ב:24‏).‏

^ ס' 4 בזאת המחיש יהוה את ההקרבה שהוא עצמו עתיד היה לעשות בתיתו את בנו יחידו כקורבן (‏יוחנן ג’:16‏). בסיפור העקדה התערב יהוה וסיפק אַיִל שהוקרב תחת יצחק (‏בראשית כ”ב:1, 2,‏ 9–13‏).‏

^ ס' 9 דוד היה צעיר — ”נער” — כשהרג את גולית ובערך בן 30 במות יהונתן (‏שמואל א’. י”ז:33; ל”א:2;‏ שמואל ב’. ה’:4‏). יהונתן, שהיה בערך בן 60 במותו, היה כנראה גדול מדוד ב־30 שנה בקירוב.‏

^ ס' 10 על־פי הכתוב בשמואל א’. כ”ג:17‏, יהונתן אמר חמישה דברים שעודדו את דוד: (א) הוא עודד אותו לא לפחד. (ב) הוא הרגיע את דוד ואמר לו שמאמצי שאול יעלו בתוהו. (ג) הוא הזכיר לדוד שהוא יקבל את המלוכה כפי שהבטיח אלוהים. (ד) הוא התחייב להיות נאמן לדוד. (ה) הוא אמר לדוד שגם שאול מודע לנאמנותו לדוד.‏

^ ס' 19 למידע נוסף על היחס הנכון כלפי אנשים שנודו מן הקהילה או התנתקו ממנה, ראה הנספח ”‏כיצד להתייחס למנודה‏”.‏