עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

‏”שימרו את עצמכם באהבת האלוהים”‏

 פרק ז’‏

האם אתה מוקיר את החיים כפי שאלוהים מוקירם?‏

האם אתה מוקיר את החיים כפי שאלוהים מוקירם?‏

‏”עימך מקור חיים” (‏תהלים ל”ו:10‏).‏

1, 2. איזו מתת אל חשובה במיוחד כיום, ומדוע?‏

אבינו שבשמיים העניק לנו דבר יקר לאין ערוך — הוא חנן אותנו במתת החיים כיצורי אנוש תבוניים המסוגלים לשקף את תכונותיו (‏בראשית א’:27‏). תודות למתנה יקרה זו, יש לנו היכולת לנתח בהיגיון את עקרונות המקרא. יישום העקרונות מאפשר לנו לגדול ולהפוך לאנשים בוגרים מבחינה רוחנית האוהבים את יהוה, אנשים אשר ’חושיהם מורגלים להבחין בין טוב לרע’ (‏עברים ה’:14‏).‏

2 היכולת לנתח בהיגיון את עקרונות המקרא חשובה במיוחד כיום, שכן העולם נעשה כה מורכב ששום קובץ חוקים אינו יכול לכסות כל מצב אפשרי העשוי להתעורר בחיים. מדע הרפואה ממחיש זאת היטב, בייחוד ביחס למוצרים והליכים הקשורים לדם. זהו תחום שכל אדם החפץ לשמוע בקול יהוה צריך לתת עליו את הדעת. על כל פנים, אם נבין את העקרונות המקראיים הרלוונטיים, יהיה בכוחנו להחליט החלטות נבונות שיותירו אותנו במצפון שקט ויעזרו לנו לשמור את עצמנו באהבת אלוהים (‏משלי ב’:6–11‏). שים לב לחלק מן העקרונות.‏

החיים והדם קדושים הם

3, 4. מתי הוצגה קדושת הדם בכתבי־הקודש, ועל בסיס אילו עקרונות היא נשענת?‏

3 את הקשר ההדוק בין החיים והדם, ואת קדושתם, חשף  יהוה לראשונה זמן קצר לאחר שקין רצח את הבל. אלוהים אמר לקין: ”קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה” (‏בראשית ד’:10‏). בעיני יהוה סימל דמו של הבל את חייו, חיים אשר קופדו באלימות. זו הסיבה שנאמר כי דמו של הבל צעק כביכול אל אלוהים ותבע נקמה (‏עברים י”ב:24‏).‏

4 לאחר המבול התיר אלוהים לבני האדם לאכול בשר בעלי חיים אבל אסר עליהם לאכול דם. אלוהים קבע: ”אך בשר בנפשו — דמו — לא תאכלו. ואַך את דִמכם לנפשותיכם אדרוש” (‏בראשית ט’:4, 5‏). מצווה זו חלה על כל צאצאי נוח עד עצם היום הזה. יש בה משום חיזוק למה שהשתמע מן הדברים שאמר אלוהים קודם לכן לקין, לפיהם הנפש, או החיים, של כל יצור חי מסומלים על־ידי דמו. מצווה זו גם מראה מעל לכל ספק שיהוה, מקור החיים, יעניש כל אדם אשר יזלזל בחיים ובדם (‏תהלים ל”ו:10‏).‏

5, 6. כיצד הראתה תורת משה שהדם קדוש ויקר גם יחד? (ראה גם התיבה ”‏ הוקר את חייהם של בעלי החיים‏”.)‏

5 שתי אמיתות יסוד אלו זכו לביטוי בתורת משה. בספר ויקרא י”ז:10, 11 נאמר: ”ואיש איש... אשר יאכל כל דם, ונתתי פניי בנפש האוכלת את הדם וְהִכְרַתִי אותה מקרב עמה. כי נפש הבשר בדם היא, ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם, כי הדם הוא בנפש יכפר”‏ * (ראה התיבה ”‏ כוחו המכפר של הדם‏”).‏

6 אם שחטו בעל חיים ולא עשו שימוש בדמו על המזבח, צריך היה לשפוך את דמו על הארץ. בדרך זו הוחזרו חייו באופן סמלי לבעלים המקוריים, כלומר לאלוהים (‏דברים י”ב:16;‏ יחזקאל י”ח:4‏). עם זאת, שים לב שבני ישראל  לא נדרשו לדקדקנות יתרה בניסיון להסיר כליל את הדם מרקמות הבהמה. כל עוד נשחטה הבהמה והוצא דמהּ כיאות, ניתן היה לאוכלה במצפון שקט שכן מקור החיים זכה לכבוד הראוי לו.‏

7. כיצד הראה דוד כבוד לקדושת הדם?‏

7 דוד, שהיה ’איש כלבבו’ של אלוהים, הבין את העקרונות  שמאחורי חוק אלוהים בנושא הדם (‏מעשי השליחים י”ג:22‏). יום אחד, בשל היותו צמא מאוד, הבקיעו שלושה מאנשיו את דרכם אל מחנה האויב, שאבו מים מבאר והביאו אותם אליו. כיצד הגיב דוד? האשתה את ”דם האנשים ההולכים בנפשותם [תוך סיכון נפשם]?” שאל. בעיני דוד היו המים כדם אנשיו. לכן חרף צמאונו הוא ’נסך אותם ליהוה’ (‏שמואל ב’. כ”ג:15–17‏).‏

8, 9. האם עמדת אלוהים לגבי החיים והדם השתנתה עם כינון הקהילה המשיחית? הסבר.‏

8 כ־2,400 שנה אחרי שניתנה המצווה לנוח, וכ־1,500 שנה לאחר שנכרתה ברית התורה, כתב הגוף המנהל של הקהילה המשיחית הקדומה ברוח יהוה: ”נראה לרוח הקודש ולנו שלא להטיל עליכם שום מעמסה נוספת מלבד הדברים הנחוצים האלה: להימנע מזבחי אלילים ומדם, מבשר הנחנק ומן הזנות” (‏מעשי השליחים ט”ו:28, 29‏).‏

9 ברור אפוא שהגוף המנהל הקדום החשיב את הדם לקדוש והבין ששימוש לא־יאה בו פסול מבחינה מוסרית, בדיוק כמו עבודת אלילים או זנות. עמדה זו מקובלת על המשיחיים האמיתיים בימינו. בנוסף, הואיל והם מנתחים דברים על בסיס עקרונות המקרא, עולה בידם להשביע את רצון יהוה בהחלטות הנוגעות לשימוש בדם.‏

השימוש הרפואי בדם

כיצד אסביר לרופא את החלטתי באשר לשימוש בחלקיקי דם?‏

10, 11. (א) מהי עמדתם של עדי־יהוה ביחס לעירוי של דם מלא ושל מרכיביו העיקריים? (ב) באילו תחומים הקשורים לדם ייתכנו דעות שונות בין המשיחיים?‏

10 עדי־יהוה מבינים כי ’ההימנעות מדם’ משמעה להימנע מלקבל עירויי דם וכן לא לתרום דם או לא לאגור את דמם שלהם לצורכי עירוי. מתוך כבוד לחוק אלוהים, אין הם מוכנים לקבל גם את ארבעת מרכיביו העיקריים של  הדם: כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות, טסיות דם ופלסמה.‏

11 כיום, בעזרת תהליכי עיבוד נוספים, מפרקים את המרכיבים הללו לחלקיקים המשמשים במגוון דרכים. האם יכול המשיחי לקבל חלקיקים אלה? האם עליו להחשיב אותם ל”דם”? זהו עניין הנתון להחלטתו האישית של כל אחד ואחד. הוא הדין לגבי הליכים רפואיים דוגמת המודיאליזה, דילול דם ושימוש ב”חוסך תאים” תוך שימוש בדם עצמי בתנאי שהדם לא נאגר קודם לכן (ראה הנספח ”‏חלקיקי דם והליכים כירורגיים‏”).‏

12. כיצד עלינו להתייחס לעניינים מצפוניים, וכיצד עלינו להתמודד עימם?‏

12 האם נושאים הנתונים לשיקולו האישי של הפרט נחשבים לזניחים בעיני יהוה? לא, שהרי מחשבותינו ומניעינו חשובים  לו מאוד (‏משלי י”ז:3; כ”א:2; כ”ד:12‏). לכן עלינו לבקש את הדרכת יהוה בתפילה ולערוך מחקר יסודי לגבי המוצר או ההליך הרפואיים המוצעים לנו, ואחר כך להישמע למצפוננו המודרך על־פי המקרא (‏רומים י”ד:2,‏ 22, 23‏). כמובן, איש אינו רשאי לכפות עלינו את צו מצפונו, ואל לנו לשאול אדם אחר, ”מה היית עושה במקומי?” בעניינים אלה חייב כל משיחי ’לשאת את הנטל שלו’‏ * (‏גלטים ו’:5;‏ רומים י”ד:12‏; ראה התיבה ”‏ האם הדם קדוש בעיניי?‏‏”).‏

חוקי יהוה כעדות לאהבתו האבהית

13. מה ניתן ללמוד על יהוה מתוך חוקיו ועקרונותיו? הבא דוגמה.‏

13 החוקים והעקרונות המצויים במקרא מלמדים שיהוה הוא מחוקק נבון ואוהב, הרוצה מאוד בטובת ילדיו (‏תהלים י”ט:8–12‏). אף שהצו ”להימנע... מן הדם” לא ניתן כתקנה שתוקנה מנימוקים בריאותיים, הוא מגן עלינו מסיבוכים הקשורים לעירויי דם (‏מעשי השליחים ט”ו:20‏). למעשה, רבים בעולם הרפואה מחשיבים ניתוחים ללא מתן דם כ”סטנדרט הזהב” של הרפואה המודרנית. מבחינת המשיחיים האמיתיים, התפתחויות אלו פשוט מעידות על חוכמת יהוה העצומה לאין חקר ועל אהבתו האבהית (‏ישעיהו נ”ה:9;‏ יוחנן י”ד:21,‏ 23‏).‏

14, 15. (א) באילו חוקים השתקפה אהבת אלוהים כלפי עמו? (ב) כיצד תוכל ליישם את העקרונות המונחים ביסוד תקנות הבטיחות הללו?‏

14 דאגתו של אלוהים לרווחת משרתיו בעם ישראל הקדום השתקפה ברבים מחוקיו. למשל, הוא דרש מבני ישראל להתקין מעקה מסביב לגגות בתיהם למניעת תאונות, שכן נהוג היה לקיים בגגות פעילות מרובה (‏דברים כ”ב:8;‏ שמואל א’. ט’:25, 26;‏ נחמיה ח’:16;‏ מעשי השליחים י’:9‏). עוד ציווה  אלוהים ששוורים מסוכנים יושמו תחת שמירה (‏שמות כ”א:28, 29‏). מי שהתעלם מדרישות אלו העיד בזאת על זלזול משווע בטובת הזולת ועלול היה להיות אשם בשפיכות דמים.‏

15 כיצד תוכל ליישם את העקרונות המונחים ביסוד החוקים הללו? חשוב על רכבך, על הרגלי הנהיגה שלך, על בעלי החיים שבבעלותך, על ביתך, על מקום עבודתך ועל צורות הבילוי שבהן אתה בוחר. בארצות מסוימות תאונות הן גורם התמותה המוביל בקרב צעירים, לרוב משום שהם נוטלים סיכונים מיותרים. אבל צעירים החפצים לשמור את עצמם באהבת אלוהים מוקירים את החיים ואינם מחפשים ריגושים בפעילויות מסוכנות. אין הם חושבים בטיפשות שבתור צעירים חסינים הם מכל פגע. אדרבה, כדי ליהנות משנות נעוריהם הם מדירים עצמם מרעות מיותרות (‏קהלת י”א:9, 10‏).‏

16. איזה עיקרון מקראי תקף לגבי הפלות? (ראה גם הערת שוליים.)‏

16 אפילו חיי עובר ברחם אימו יקרים בעיני אלוהים. בימי עם ישראל הקדום, אדם שפגע באישה הרה, והיא או תינוקה מתו בעקבות זאת, נחשב בעיני אלוהים לרוצח והיה עליו לשלם בחייו — ”נפש תחת נפש”‏ * (‏שמות כ”א:22, 23‏). אם כן, תאר לעצמך מה חש יהוה לנוכח השמדתם של אינספור עוברים מדי שנה בהפלות מלאכותיות — קורבנות רבים על מזבח הנוחות האישית והשחרור המיני.‏

17. כיצד תוכל לנחם אישה שעברה הפלה מלאכותית לפני שלמדה את עקרונות אלוהים?‏

17 אך מה באשר לאישה שעברה הפלה מלאכותית לפני שהכירה את האמת המקראית? האם נשללים ממנה רחמי אלוהים? לא ולא! למעשה, אדם המתחרט בכנות על חטאיו  יכול להיות סמוך ובטוח שיהוה יסלח לו על בסיס דמו השפוך של ישוע (‏תהלים ק”ג:8–14;‏ אפסים א’:7‏). הרי המשיח עצמו אמר: ”לא באתי לקרוא את הצדיקים לתשובה, כי אם את החוטאים” (‏לוקס ה’:32‏).‏

 הימנע ממחשבות רוויות שנאה!‏

18. כיצד מזהה המקרא את הגורם העיקרי לחלק ניכר משפיכות הדמים?‏

18 יהוה רוצה שלא רק נימנע מפגיעה בזולת, אלא גם נעקור מליבנו את השנאה, שהיא הגורם האחראי לחלק ניכר משפיכות הדמים. ”כל השונא את אחיו רוצח הוא”, כתב השליח יוחנן (‏יוחנן א’. ג’:15‏). אדם כזה סולד מאחיו ואף מייחל למותו. הטינה שהוא רוחש לו עלולה לצוף אל פני השטח בדמות רכילות מרושעת או האשמות שקריות, שאילו היו נכונות היה הוא ראוי לעונש משמיים (‏ויקרא י”ט:16;‏ דברים י”ט:18–21;‏ מתי ה’:22‏). עד כמה חשוב אפוא שנעשה מאמץ לשרש מליבנו כל רגש של עוינות המקנן בנו! (‏יעקב א’:14, 15; ד’:1–3‏).‏

19. כיצד פסוקים כמו תהלים י”א:5 ופיליפים ד’:8, 9 נתפסים בעיני אדם החי על־פי עקרונות המקרא?‏

19 כל מי שמוקירים את החיים כפי שיהוה מוקירם ורוצים לשמור את עצמם באהבתו, גם נמנעים מאלימות על כל צורותיה. בתהלים י”א:5 נאמר על יהוה: ”אוהב חמס [אלימות] שנאה נפשו”. פסוק זה הוא מֵעבר לאמירה כלשהי על אישיותו של אלוהים; זהו עבורנו עיקרון מנחה בחיים. עיקרון זה מניע את אוהבי אלוהים להימנע מכל צורת בידור העלולה לפתח בהם משיכה לאלימות. כמו כן, האמירה שיהוה הוא ”אלוהי השלום” דוחפת את משרתיו למלא את שכלם ואת לבבם בכל דבר שהוא מלא נועם ונעלה, ובכל דבר ראוי לשבח התורם לשלום (‏פיליפים ד’:8, 9‏).‏

התרחק מארגונים האחראים לשפיכות דמים

20–22. איזו עמדה נוקטים המשיחיים ביחס לעולם, ומדוע?‏

20 בעיני אלוהים כל עולמו של השטן אשם בשפיכות דמים. המערכות הפוליטיות, המוצגות בכתבי־הקודש כחיות  אימתניות, טבחו מיליוני בני אדם לאין מספר, כולל רבים ממשרתי יהוה (‏דניאל ח’:3, 4,‏ 20–22;‏ ההתגלות י”ג:1, 2,‏ 7, 8‏). לצד גופים אלה המשולים לחיות, פועלים עולם המסחר ועולם המדע ליצירת כלי מלחמה מפלצתיים מאין כמוהם, אגב גריפת רווחי ענק. עד כמה נכון לומר כי ”העולם כולו נתון ביד הרָשע”! (‏יוחנן א’. ה’:19‏, ע”ח‏).‏

21 הואיל ותלמידי ישוע אינם ”חלק מן העולם”, אלא נותרים ניטראליים לחלוטין בעניינים פוליטיים ובסכסוכים צבאיים, נקיים הם מאחריות אישית וקיבוצית לשפיכות דמים (‏יוחנן ט”ו:19; י”ז:16‏, ע”ח‏).‏ * כדוגמת המשיח אין הם מגיבים באלימות כלפי רודפיהם. אדרבה, הם מראים אהבה לאויביהם ואף מתפללים בעדם (‏מתי ה’:44;‏ רומים י”ב:17–21‏).‏

22 מעל לכול, המשיחיים האמיתיים מתרחקים מ”‏בבל הגדולה‏”, המעצמה העולמית של דתות הכזב הנושאת בעיקר  האשמה לשפיכות הדמים. דבר־אלוהים מציין כי ”בה נמצא דם נביאים וקדושים ודם כל אשר נטבחו עלי ארץ”. לכן הכתוב מזהיר אותנו: ”צאו ממנה, עמי” (‏ההתגלות י”ז:6; י”ח:2,‏ 4,‏ 24‏).‏

23. מה משמע לצאת מבבל הגדולה?‏

23 עזיבת בבל הגדולה אינה מסתכמת במחיקת השם מרשימת חברים. יש גם לשנוא את המעשים הרעים שדתות הכזב אינן מגנות, או אף תומכות בהם בגלוי, כגון אי־מוסריות, מעורבות בפוליטיקה ותאוות בצע (‏תהלים צ”ז:10;‏ ההתגלות י”ח:7,‏ 9,‏ 11–17‏). לא אחת קורה שדברים אלה מובילים לשפיכות דמים!‏

24, 25. על בסיס מה יכול אלוהים לנהוג במידת הרחמים עם אדם האשם בשפיכות דמים ושהתחרט על חטאיו, ואיזה סידור בימי המקרא היווה דגם לכך?‏

24 לפני שאימצנו את עבודת האלוהים האמיתית, תמך כל אחד מאיתנו בצורה זו או אחרת בעולם השטן, ומשום כך היינו אשמים במידת מה בשפיכות דמים. אך שינינו את דרכינו, רכשנו אמונה בקורבן הכופר של המשיח והקדשנו את חיינו לאלוהים. על כן נהג עימנו אלוהים במידת הרחמים וסיפק לנו הגנה רוחנית (‏מעשי השליחים ג’:19‏). ניתן לדמות הגנה זו לערי המקלט שהוקמו בימי המקרא (‏במדבר ל”ה:11–15;‏ דברים כ”א:1–9‏).‏

25 מה היה הסידור? אם אדם מבני ישראל הרג בשגגה את רעהו, היה עליו לנוס לאחת מערי המקלט. לאחר ששופטים מוסמכים פסקו בנושא, חויב הרוצח בשגגה לשבת בעיר המקלט עד מות הכוהן הגדול. רק אחרי מותו הוענקה לו החירות להתגורר במקומות אחרים. דוגמה יפה זו ממחישה את רחמיו של אלוהים ואת הערך הרב שהוא מייחס לחיי אדם. במקביל לערי המקלט הקדומות, מספק לנו אלוהים  כיום, על בסיס קורבן הכופר של המשיח, הגנה מפני עונש מוות במקרה של הפרה בשוגג של מצוות אלוהים לגבי קדושת החיים והדם. האם אתה מוקיר זאת? כיצד תוכל להביע את הוקרתך? אחת הדרכים היא להזמין אחרים להצטרף אליך לעיר המקלט בת־זמננו, בייחוד לאור העובדה ש’הצרה הגדולה’ ממשמשת ובאה (‏מתי כ”ד:21;‏ קורינתים ב’. ו’:1, 2‏).‏

בשר את בשורת המלכות כביטוי להוקרתך את החיים

26–28. במה דומה מצבנו לזה של הנביא יחזקאל, וכיצד נוכל לשמור את עצמנו באהבת אלוהים?‏

26 מצבם של משרתי אלוהים בימינו מזכיר את מצבו של הנביא יחזקאל, אשר יהוה שם אותו כצופה לבית ישראל. ”ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני”, אמר אלוהים. אילו התרשל יחזקאל במילוי תפקידו, היה אשם במותם של האנשים שנספו כשנענשה ירושלים (‏יחזקאל ל”ג:7–9‏). אלא שיחזקאל שמע בקול אלוהים ולכן היה נקי מדמם.‏

27 אנו עומדים כיום בפני קץ כל עולמו של השטן. משום כך, עדי־יהוה רואים זאת כחובה וכזכות להכריז על ’יום הנקם’ של אלוהים ובד בבד לבשר את בשורת המלכות (‏ישעיהו ס”א:2;‏ מתי כ”ד:14‏). האם אתה משתתף ככל יכולתך בפעילות חיונית זו? השליח פאולוס התייחס ברצינות למלאכת הבישור. לפיכך, הוא יכול היה לומר: ”נקי אני מדם כולכם, כי לא נרתעתי מלהודיע לכם את עצת אלוהים כולה” (‏מעשי השליחים כ’:26, 27‏). איזו דוגמה ראויה לחיקוי!‏

28 כמובן, כדי להישמר עטופים באהבתו האבהית והחמה של יהוה, אין די בכך שנתייחס לחיים ולדם כפי שיהוה מתייחס אליהם. עלינו גם להישאר נקיים, או קדושים‏, בעיניו, ועל כך נלמד בפרק הבא.‏

^ ס' 5 באשר לדברי אלוהים, ”נפש הבשר בדם היא”, מציין הירחון סיינטיפיק אמריקן ‏(אנג’): ”מלבד המשמעות המושאלת, אמירה זו נכונה כפשוטה: כל סוגי תאי הדם חיוניים לחיים”.‏

^ ס' 12 ראה חוברת עורו! מאוגוסט 2006 עמודים 3–12‏. יצא לאור מטעם עדי־יהוה.‏

^ ס' 16 במילונים מקראיים נאמר כי לשון הפסוק ”מוציאה כנראה מכלל אפשרות את ייחוס הדברים אך ורק לפגיעה באישה”. כמו כן, שים לב שהמקרא אינו אומר שיש משמעות כלשהי לגיל העובר או הוולד במשפט יהוה.‏

^ ס' 21 ראה פרק ה’, ”‏כיצד עלינו להיבדל מן העולם‏”.‏

^ ס' 70 למידע מפורט ראה הנספח ”‏חלקיקי דם והליכים כירורגיים‏”.‏