עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

רומים 7‏‏:1‏‏-25

ז  הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים, אַחִים, (וַהֲרֵי אֲנִי מְדַבֵּר לְיוֹדְעֵי תּוֹרָה) שֶׁהַתּוֹרָה הִיא כְּאָדוֹן עַל הָאָדָם כָּל עוֹד הוּא חַי?  לְמָשָׁל, אִשָּׁה נְשׂוּאָה קְשׁוּרָה לְבַעֲלָהּ עַל־פִּי תּוֹרָה בְּעוֹדוֹ חַי. אַךְ אִם יָמוּת בַּעֲלָהּ, חָפְשִׁיָּה הִיא מִתּוֹרָתוֹ.  לְפִיכָךְ אִם תִּנָּשֵׂא לְאַחֵר כְּשֶׁבַּעֲלָהּ עוֹד בַּחַיִּים, תֵּחָשֵׁב לְנוֹאֶפֶת. אֲבָל אִם יָמוּת בַּעֲלָהּ, פְּטוּרָה הִיא מִתּוֹרָתוֹ וְלֹא תֵּחָשֵׁב לְנוֹאֶפֶת אִם תִּנָּשֵׂא לְאַחֵר.  אִם כֵּן, אַחַי, גַּם אַתֶּם מַתֶּם בַּאֲשֶׁר לַתּוֹרָה בְּאֶמְצָעוּת גּוּפוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ שַׁיָּכִים לְאַחֵר, לְזֶה אֲשֶׁר הוּקַם מִן הַמֵּתִים, לְמַעַן נַעֲשֶׂה פְּרִי לֶאֱלֹהִים.  הֲרֵי כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ לְפִי הַבָּשָׂר פָּעֲלוּ בְּאֵיבָרֵינוּ תַּאֲווֹת הַחֵטְא שֶׁנֵּעוֹרוּ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, וְעָשִׂינוּ פְּרִי הַמּוֹבִיל לְמָוֶת.  אַךְ כָּעֵת שֻׁחְרַרְנוּ מִן הַתּוֹרָה כִּי מַתְנוּ לְגַבֵּי מָה שֶׁכָּבַל אוֹתָנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה עֲבָדִים בְּמוּבָן חָדָשׁ עַל־פִּי הָרוּחַ, וְלֹא בַּמּוּבָן הַיָּשָׁן עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה.  אִם כֵּן, מָה נֹאמַר? הַאִם הַתּוֹרָה הִיא בְּגֶדֶר חֵטְא? וַדַּאי שֶׁלֹּא! הֲרֵי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַהוּ חֵטְא אִלְמָלֵא הַתּוֹרָה. לְמָשָׁל, לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַהִי חַמְדָנוּת אִלּוּלֵא אָמְרָה הַתּוֹרָה: ”לֹא תַּחְמֹד”.*  אֲבָל הַחֵטְא נִצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁזִּמְּנָה לוֹ הַמִּצְוָה כְּדֵי לְעוֹרֵר בִּי חַמְדָנוּת לְכָל מִינֵי דְּבָרִים, שֶׁכֵּן לִפְנֵי בּוֹא הַתּוֹרָה הַחֵטְא הָיָה מֵת.  לְמַעֲשֶׂה, לִפְנֵי בּוֹא הַתּוֹרָה הָיִיתִי חַי. אַךְ בְּבוֹא הַמִּצְוָה נֵעוֹר הַחֵטְא לְחַיִּים, וְאִלּוּ אֲנִי מַתִּי. 10  וּמָצָאתִי שֶׁהַמִּצְוָה, שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לְהוֹבִיל לְחַיִּים, הוֹבִילָה לְמָוֶת; 11  שֶׁכֵּן הַחֵטְא, בְּנַצְּלוֹ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁזִּמְּנָה לוֹ הַמִּצְוָה, פִּתָּה אוֹתִי וּבְאֶמְצָעוּתָהּ הֵמִית אוֹתִי. 12  וּבְכֵן, הַתּוֹרָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ קְדוֹשָׁה, וְהַמִּצְוָה קְדוֹשָׁה וְצוֹדֶקֶת וְטוֹבָה. 13  אִם כֵּן, הַאִם מַשֶּׁהוּ טוֹב גָּרַם לְמוֹתִי? וַדַּאי שֶׁלֹּא! הָיָה זֶה הַחֵטְא שֶׁהוֹבִיל לְמוֹתִי בְּאֶמְצָעוּת מַשֶּׁהוּ טוֹב, לְמַעַן יֵרָאֶה שֶׁהוּא חֵטְא, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּצְוָה יִהְיֶה הַחֵטְא חָמוּר פִּי כַּמָּה. 14  אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַתּוֹרָה רוּחָנִית; אֲבָל אֲנִי בָּשָׂר וָדָם וְנִמְכַּרְתִּי לַחֵטְא. 15  כִּי אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת מַעֲשַׂי, שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת מָה שֶׁאֲנִי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא אֶת מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלַי. 16  אַךְ אִם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת מָה שֶׁאֵינֶנִּי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת, אֲנִי מוֹדֶה שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה. 17  אֶלָּא שֶׁכָּעֵת אֵין זֶה אֲנִי שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת, כִּי אִם הַחֵטְא הַשּׁוֹכֵן בִּי. 18  כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבִּי, כְּלוֹמַר בִּבְשָׂרִי, שׁוּם דָּבָר טוֹב אֵינוֹ שׁוֹכֵן; יֵשׁ לִי הָרָצוֹן לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב, אַךְ אֵין לִי הַיְּכֹלֶת. 19  כִּי אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב שֶׁאֲנִי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא אֲנִי שָׁב וְעוֹשֶׂה אֶת הָרַע שֶׁאֵינֶנִּי חָפֵץ לַעֲשׂוֹתוֹ. 20  וְאִם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת מָה שֶׁאֵינֶנִּי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת, אֲזַי לֹא עוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, אֶלָּא הַחֵטְא הַשּׁוֹכֵן בִּי. 21  לְפִיכָךְ אֲנִי מוֹצֵא בִּי אֶת הַחֹק הַזֶּה: כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב, הָרַע נִמְצָא אִתִּי. 22  בָּאָדָם הַפְּנִימִי שֶׁבִּי אֲנִי שָׂמֵחַ בְּתוֹרַת אֱלֹהִים, 23  אֲבָל בְּגוּפִי* אֲנִי רוֹאֶה חֹק אַחֵר אֲשֶׁר נִלְחָם בַּחֹק שֶׁבְּשִׂכְלִי, וְהוּא מוֹלִיךְ אוֹתִי בַּשֶּׁבִי וּמוֹסֵר אוֹתִי לִידֵי חֹק הַחֵטְא שֶׁבְּאֵיבָרַי. 24  אָדָם אֻמְלָל שֶׁכָּמוֹנִי! מִי יַצִּיל אוֹתִי מִגּוּף זֶה הַמּוֹבִיל לְמוֹתִי? 25  תּוֹדָה לֶאֱלֹהִים עַל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵנוּ! וּבְכֵן, בְּשִׂכְלִי אֲנִי עֶבֶד לְתוֹרַת אֱלֹהִים, אַךְ בִּבְשָׂרִי אֲנִי עֶבֶד לְחֹק הַחֵטְא.

הערות שוליים

שמ כ’:17‏.‏
מילולית, ”באיבריי”.‏