עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

רומים 4‏:1‏-25

ד  אִם כָּךְ, מָה נֹאמַר עַל אַבְרָהָם, אָבִינוּ לְפִי הַבָּשָׂר?  אִלּוּ נֶחְשַׁב אַבְרָהָם לְצַדִּיק בִּזְכוּת מַעֲשִׂים הָיְתָה לוֹ סִבָּה לְהִתְפָּאֵר, אַךְ לֹא לִפְנֵי אֱלֹהִים;  שֶׁכֵּן מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? ”אַבְרָהָם הֶאֱמִין בִּיהֹוָה, וֶאֱמוּנָתוֹ נֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה”.‏*  שְׂכָרוֹ שֶׁל הָעוֹבֵד אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְחֶסֶד, אֶלָּא לְדָבָר הַמַּגִּיעַ לוֹ.‏*  לְעֻמַּת זֹאת, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד אֶלָּא מַאֲמִין בָּזֶה אֲשֶׁר מַחְשִׁיב אֶת הַחוֹטֵא לְצַדִּיק, אֱמוּנָתוֹ נֶחְשֶׁבֶת לִצְדָקָה.  גַּם דָּוִד מְדַבֵּר עַל אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאֱלֹהִים מַחְשִׁיבוֹ לְצַדִּיק בְּלִי תְּלוּת בְּמַעֲשִׂים:  ‏”אַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּמְחֲלוּ פִּשְׁעֵיהֶם וְכֻסּוּ חֲטָאֵיהֶם;  אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר יְהֹוָה לֹא יַחְשִׁיב לוֹ אֶת חֶטְאוֹ”.‏*  הַאִם הָאֹשֶׁר הַזֶּה הוּא נַחֲלָתָם שֶׁל הַנִּמּוֹלִים בִּלְבַד אוֹ גַּם שֶׁל הָעֲרֵלִים? הֲרֵי אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים: ”אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה”. 10  אִם כֵּן, מָתַי נֶחְשְׁבָה הִיא לִצְדָקָה? בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל אוֹ בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל? הוּא לֹא הָיָה אָז נִמּוֹל, אֶלָּא עָרֵל. 11  וְהוּא קִבֵּל אוֹת, אֶת הַמִּילָה, כְּחוֹתָם* לַצְּדָקָה שֶׁזָּכָה בָּהּ תּוֹדוֹת לָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לוֹ בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל, לְמַעַן יִהְיֶה אֲבִיהֶם שֶׁל כָּל הַמַּאֲמִינִים הָעֲרֵלִים כְּדֵי שֶׁיֵּחָשְׁבוּ לְצַדִּיקִים, 12  וּלְמַעַן יִהְיֶה אֲבִיהֶם שֶׁל הַנִּמּוֹלִים אֲשֶׁר לֹא רַק מְקַיְּמִים בִּבְשָׂרָם אֶת הַמִּילָה, אֶלָּא גַּם מַקְפִּידִים לְהִתְהַלֵּךְ בְּעִקְבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל.‏ 13  הֲרֵי לֹא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה קִבְּלוּ אַבְרָהָם אוֹ זַרְעוֹ אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהוּא יִירַשׁ עוֹלָם, אֶלָּא תּוֹדוֹת לְמַעֲמָד שֶׁל צְדָקָה עַל יְסוֹד אֱמוּנָה; 14  הֲלֹא אִם הַמְּקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה הֵם הַיּוֹרְשִׁים, אֵין כָּל טַעַם בֶּאֱמוּנָה וְהַהַבְטָחָה בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת. 15  לְמַעֲשֶׂה, הַתּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי זַעַם, אַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֵין תּוֹרָה אֵין גַּם עֲבֵרָה.‏ 16  מִשּׁוּם כָּךְ נִתְּנָה הַהַבְטָחָה בִּזְכוּת אֱמוּנָה וּכְבִטּוּי שֶׁל חֶסֶד, כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם לָבֶטַח לְמַעַן כָּל זַרְעוֹ — לֹא רַק לְמַעַן הַמְּקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא גַּם לְמַעַן מִי שֶׁהוֹלְכִים בְּעִקְבוֹת אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אֲבִי כֻּלָּנוּ. 17  ‏(כַּכָּתוּב: ”עֲשִׂיתִיךָ אָב לְעַמִּים רַבִּים”.)‏* כָּךְ הָיָה לְנֶגֶד עֵינֵי הָאֱלֹהִים — זֶה אֲשֶׁר בּוֹ הֶאֱמִין — הַמְּחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים וּמְדַבֵּר עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם קַיָּמִים כְּקַיָּמִים. 18  אָמְנָם לֹא הָיָה יְסוֹד לְתִקְוָה, אַךְ הָיְתָה לוֹ אֱמוּנָה עַל בְּסִיס תִּקְוָה לְמַעַן יִהְיֶה אָב לְעַמִּים רַבִּים עַל־פִּי מָה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: ”כָּךְ יִהְיֶה זַרְעֲךָ”.‏* 19  וְאַף שֶׁלֹּא נֶחְלַשׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ חָשַׁב עַל גּוּפוֹ — אֲשֶׁר הָיָה בְּעֵינָיו כְּמֵת, שֶׁכֵּן הָיָה כְּבֶן מֵאָה — וְעַל רַחֲמָהּ הַמֵּת* שֶׁל שָׂרָה. 20  אַךְ בִּגְלַל הַבְטָחָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים לֹא פִּקְפֵּק וְלֹא הָיָה חֲסַר אֱמוּנָה, אֶלָּא הִתְחַזֵּק בִּזְכוּת אֱמוּנָתוֹ, וְכָךְ נָתַן כָּבוֹד לֶאֱלֹהִים 21  וְהָיָה מְשֻׁכְנָע לְגַמְרֵי שֶׁאֶת מָה שֶׁהִבְטִיחַ הוּא יָכוֹל גַּם לְקַיֵּם. 22  לְפִיכָךְ ”אֱמוּנָתוֹ נֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה”.‏ 23  עִם זֹאת, הַכָּתוּב ”נֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה” לֹא נִכְתַּב לְמַעֲנוֹ בִּלְבַד, 24  אֶלָּא גַּם לְמַעֲנֵנוּ, אָנוּ אֲשֶׁר נוֹעַדְנוּ לְהֵחָשֵׁב לְצַדִּיקִים בִּזְכוּתָהּ, שֶׁכֵּן מַאֲמִינִים אָנוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הֵקִים אֶת יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ מִן הַמֵּתִים. 25  הוּא נִמְסַר בִּגְלַל חֲטָאֵינוּ וְהוּקַם לִתְחִיָּה כְּדֵי שֶׁנֵּחָשֵׁב לְצַדִּיקִים.‏

הערות שוליים

בר ט”ו:6‏.‏
או, ”חוב”.‏
תה ל”ב:1, 2‏.‏
או, ”ערובה; אישור”.‏
בר י”ז:5‏.‏
בר ט”ו:5‏.‏
או, ”העקר”.‏