עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

קורינתים ב’‏ 11‏‏:1‏‏-33

יא  אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתִּהְיוּ מוּכָנִים לִסְבֹּל מְעַט אִוֶּלֶת מִצִּדִּי. לְמַעֲשֶׂה, אַתֶּם אָכֵן סוֹבְלִים אוֹתִי!  הֲרֵי מְקַנֵּא אֲנִי לָכֶם קִנְאַת אֱלֹהִים, כִּי אֲנִי עַצְמִי אֵרַסְתִּי אֶתְכֶם לְאִישׁ אֶחָד כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם כִּבְתוּלָה טְהוֹרָה לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ.  אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁבְּדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי יֻשְׁחַת שִׂכְלְכֶם וְיֻדַּח מִן הַיֹּשֶׁר וְהַטֹּהַר שֶׁהַמָּשִׁיחַ רָאוּי לָהֶם, כְּפִי שֶׁהַנָּחָשׁ פִּתָּה בְּעָרְמָתוֹ אֶת חַוָּה;  שֶׁכֵּן אִם מִישֶׁהוּ בָּא וּמַכְרִיז לָכֶם עַל יֵשׁוּעַ הַשּׁוֹנֶה מִזֶּה שֶׁעָלָיו הִכְרַזְנוּ, אוֹ נוֹתֵן לָכֶם רוּחַ הַשּׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁנִּתְּנָה לָכֶם, אוֹ מְבַשֵּׂר לָכֶם בְּשׂוֹרָה טוֹבָה הַשּׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁקִּבַּלְתֶּם, אַתֶּם סוֹבְלִים אוֹתוֹ לְלֹא כָּל קֹשִׁי.  אֲנִי סָבוּר שֶׁאֵינֶנִּי נוֹפֵל מִן הַשְּׁלִיחִים הַמְּעֻלִּים שֶׁלָּכֶם אַף לֹא בְּדָבָר אֶחָד.  וְגַם אִם אֵינֶנִּי מֻכְשָׁר בְּדִבּוּר, אֵינֶנִּי כָּךְ בְּיֶדַע; בְּכָל דֶּרֶךְ וּבְכָל דָּבָר הִבְהַרְנוּ זֹאת לָכֶם.‏  אוֹ הַאִם חָטָאתִי בְּזֶה שֶׁהִשְׁפַּלְתִּי אֶת עַצְמִי כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תְּרוֹמְמוּ כַּאֲשֶׁר בְּחֵפֶץ לֵב בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם לְלֹא תְּמוּרָה אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁל אֱלֹהִים?  קְהִלּוֹת אֲחֵרוֹת עָשַׁקְתִּי כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי מֵהֶן עֶזְרָה חָמְרִית כְּדֵי לְשָׁרֵת אֶתְכֶם;  וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי שָׁרוּי בְּמַחְסוֹר בִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם, לֹא נָפַלְתִּי לְמַעֲמָסָה עַל אִישׁ, שֶׁכֵּן הָאַחִים שֶׁבָּאוּ מִמָּקֵדוֹנְיָה מִלְּאוּ בְּשֶׁפַע אֶת מַחְסוֹרִי. כֵּן, בְּכָל דֶּרֶךְ נִשְׁמַרְתִּי מִלִּפֹּל לְמַעֲמָסָה עֲלֵיכֶם וְאַמְשִׁיךְ לִנְהֹג כָּךְ. 10  כָּל עוֹד אֱמֶת הַמָּשִׁיחַ בִּי, לֹא אֶחְדַּל לְהִתְגָּאוֹת בְּכָךְ בַּאֲזוֹרֵי אָכָיָה. 11  מֵאֵיזוֹ סִבָּה? מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנִּי אוֹהֵב אֶתְכֶם? אֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם.‏ 12  אֶת מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹסִיף לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹאֲנָה שֶׁבָּהּ נֶאֱחָזִים אֵלֶּה הָרוֹצִים לְהֵחָשֵׁב לְשָׁוִים לָנוּ בַּתַּפְקִיד אֲשֶׁר בּוֹ הֵם מִתְגָּאִים. 13  הֲרֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה הֵם שְׁלִיחֵי שֶׁקֶר וְעוֹשֵׂי רְמִיָּה הַמִּתְחַזִּים לִשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ. 14  וְאֵין לִתְמֹהַּ עַל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הַשָּׂטָן עַצְמוֹ מִתְחַזֶּה לְמַלְאַךְ אוֹר. 15  לְפִיכָךְ אֵין פֶּלֶא שֶׁגַּם מְשָׁרְתָיו מִתְחַזִּים לִמְשָׁרְתֵי צְדָקָה. אַךְ סוֹפָם יִהְיֶה לְפִי מַעַלְלֵיהֶם.‏ 16  אֹמַר שׁוּב: אִישׁ אַל יַחְשֹׁב אוֹתִי לֶאֱוִיל. אַךְ גַּם אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים אוֹתִי לְכָזֶה, קַבְּלוּ אוֹתִי כֶּאֱוִיל כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנִי אֶתְגָּאֶה מְעַט. 17  אֵינֶנִּי מְדַבֵּר כָּעֵת כְּדֻגְמַת הָאָדוֹן אֶלָּא כֶּאֱוִיל, בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי מֻפְרָז וּבִיהִירוּת. 18  הוֹאִיל וְרַבִּים מִתְגָּאִים עַל־פִּי הַבָּשָׂר,‏* אֶתְגָּאֶה גַּם אֲנִי. 19  מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם כֹּה ”נְבוֹנִים”, אַתֶּם סוֹבְלִים בְּשִׂמְחָה אֶת הָאֱוִילִים. 20  לְמַעֲשֶׂה, אַתֶּם סוֹבְלִים אֶת כָּל מִי שֶׁמְּשַׁעְבֵּד אֶתְכֶם, אֶת כָּל מִי שֶׁטּוֹרֵף אֶת נִכְסֵיכֶם, אֶת כָּל מִי שֶׁגּוֹזֵל מִכֶּם, אֶת כָּל מִי שֶׁמִּתְנַשֵּׂא מֵעֲלֵיכֶם וְאֶת כָּל מִי שֶׁסּוֹטֵר לָכֶם.‏ 21  אָנוּ מִתְבַּיְּשִׁים לוֹמַר זֹאת, שֶׁכֵּן עָלוּל לְהִוָּצֵר הָרֹשֶׁם שֶׁפָּעַלְנוּ בְּחֻלְשָׁה.‏ אֲבָל אִם אֲחֵרִים נוֹהֲגִים בִּתְעוּזָה — וַאֲנִי מְדַבֵּר כֶּאֱוִיל — גַּם אֲנִי נוֹהֵג בִּתְעוּזָה. 22  עִבְרִים הֵם? גַּם אֲנִי. מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם? גַּם אֲנִי. זֶרַע אַבְרָהָם הֵם? גַּם אֲנִי. 23  מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם? אָשִׁיב כִּמְשֻׁגָּע — אֲנִי עוֹד יוֹתֵר: עָשִׂיתִי יוֹתֵר, נֶאֱסַרְתִּי פְּעָמִים רַבּוֹת יוֹתֵר, הֻכֵּיתִי אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים, וְהִתְנַסֵּיתִי בְּסַכָּנוֹת מָוֶת רַבּוֹת. 24  חָמֵשׁ פְּעָמִים הִכּוּ אוֹתִי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, 25  שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הֻכֵּיתִי בְּמַקְּלוֹת, פַּעַם אַחַת נִרְגַּמְתִּי בַּאֲבָנִים, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים נִטְרְפָה סְפִינָתִי, וּבְמֶשֶׁךְ יְמָמָה שָׁהִיתִי בַּיָּם הַפָּתוּחַ; 26  יָצָאתִי לְמַסָּעוֹת רַבִּים וְהִתְנַסֵּיתִי בְּסַכָּנוֹת מִפְּנֵי נְהָרוֹת, בְּסַכָּנוֹת מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים, בְּסַכָּנוֹת מִפְּנֵי בְּנֵי עַמִּי, בְּסַכָּנוֹת מִן הַגּוֹיִים, בְּסַכָּנוֹת בָּעִיר, בְּסַכָּנוֹת בַּמִּדְבָּר, בְּסַכָּנוֹת בַּיָּם, בְּסַכָּנוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵי שֶׁקֶר, 27  בְּעָמָל וִיגִיעָה, בְּלֵילוֹת רַבִּים לְלֹא שֵׁנָה, בְּרָעָב וּבְצָמָא, בְּמַחְסוֹר בְּמָזוֹן פְּעָמִים רַבּוֹת, בְּקֹר וּבִלְבוּשׁ דַּל.‏* 28  וּמִלְּבַד קְשָׁיִים אֵלֶּה שֶׁמִּבַּחוּץ יֵשׁ דָּבָר הַמֵּעִיק עָלַי יוֹם יוֹם: הַדְּאָגָה לְכָל הַקְּהִלּוֹת. 29  מִי יֵחָלֵשׁ וַאֲנִי לֹא אֵחָלֵשׁ גַּם כֵּן? מִי יִכָּשֵׁל וַאֲנִי לֹא אֶתְמַלֵּא זַעַם?‏ 30  אִם עָלַי לְהִתְגָּאוֹת, אֶתְגָּאֶה בַּדְּבָרִים הַחוֹשְׂפִים אֶת חֻלְשָׁתִי. 31  הָאֱלֹהִים וְהָאָב שֶׁל הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, הוּא אֲשֶׁר יְפֹאַר לְעוֹלָמִים, יוֹדֵעַ שֶׁאֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר. 32  בְּדַמֶּשֶׂק הִצִּיב הַמּוֹשֵׁל הַכָּפוּף לַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס שְׁמִירָה עַל הָעִיר כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתִי, 33  אֲבָל הוֹרִידוּ אוֹתִי בְּסַל נְצָרִים דֶּרֶךְ חַלּוֹן אֲשֶׁר בְּחוֹמַת הָעִיר וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדָיו.‏

הערות שוליים

כלומר, בדברים ארציים.‏
מילולית, ”בעירום”.‏