עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

קורינתים ב’‏ 10‏‏:1‏‏-18

י  אֲנִי, פָּאוּלוּס, פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם עַל בְּסִיס עַנְוָתוֹ* וְטוּב לִבּוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, אַף כִּי בִּהְיוֹתִי מוּלְכֶם פָּנִים אֶל פָּנִים חַלָּשׁ אֲנִי בֵּינֵיכֶם וְאִלּוּ בְּהֵעָדְרִי נוֹעָז אֲנִי בְּיַחֲסִי אֲלֵיכֶם.  אֲנִי מַפְצִיר בָּכֶם לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁבִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם לֹא אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת נוֹעָז וְלִנְקֹט אֶת הַצְּעָדִים הַחֲרִיפִים שֶׁאוֹתָם הִתְכַּוַּנְתִּי לִנְקֹט נֶגֶד כַּמָּה אֲנָשִׁים הָרוֹאִים בָּנוּ כְּמִי שֶׁמִּתְהַלְּכִים עַל־פִּי הַבָּשָׂר.  הֵן אַף שֶׁאָנוּ מִתְהַלְּכִים כְּבָשָׂר וָדָם, אֵינֶנּוּ נִלְחָמִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם;  שֶׁכֵּן כְּלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ אֵינָם מֵאֵת בָּשָׂר וָדָם; יֵשׁ בָּהֶם עָצְמָה מֵאֵת אֱלֹהִים עַל מְנָת לְמוֹטֵט מִבְצָרִים.  הֲרֵי אָנוּ מְמוֹטְטִים טִעוּנִים וְכָל דָּבָר רָם הַמִּתְיַצֵּב נֶגֶד הַיֶּדַע עַל אֱלֹהִים, וְשׁוֹבִים כָּל מַחְשָׁבָה כְּדֵי לִגְרֹם לָהּ לְצַיֵּת לַמָּשִׁיחַ;  וְאָנוּ מוּכָנִים לְהַעֲנִישׁ עַל כָּל אִי־צִיּוּת, וְזֹאת לְאַחַר שֶׁתּוֹכִיחוּ צִיּוּת מָלֵא.  אַתֶּם בּוֹחֲנִים דְּבָרִים עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם. אִם מִישֶׁהוּ בָּטוּחַ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ לְעֻבְדָּה זוֹ: כְּפִי שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ, כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ.  הֵן גַּם אִם אֶתְפָּאֵר קְצָת יוֹתֵר מִדַּי בַּסַּמְכוּת שֶׁנָּתַן לָנוּ הָאָדוֹן לִבְנוֹת אֶתְכֶם וְלֹא לַהֲרֹס, לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ.  אֲנִי אוֹמֵר זֹאת כֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהִצְטַיֵּר כְּמִי שֶׁמֵּטִיל עֲלֵיכֶם אֵימָה בְּאִגְּרוֹתַי. 10  כִּי יֵשׁ הָאוֹמְרִים: ”אִגְּרוֹתָיו כִּבְדוֹת מִשְׁקָל וּמְלֵאוֹת עָצְמָה, אַךְ נוֹכְחוּתוֹ חַלָּשָׁה וְדִבּוּרוֹ חֲסַר עֵרֶךְ”. 11  אִישׁ כָּזֶה יִתֵּן נָא דַּעְתּוֹ לְכָךְ: אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּאִגְּרוֹת בְּעֵת הֵעָדְרֵנוּ, אוֹתָם נַעֲשֶׂה בְּעֵת נוֹכְחוּתֵנוּ; 12  שֶׁכֵּן אֵינֶנּוּ מְעִזִּים לִכְלֹל אֶת עַצְמֵנוּ עִם אֵלֶּה הַמְּשַׁבְּחִים אֶת עַצְמָם, אוֹ לְהַשְׁווֹת אֶת עַצְמֵנוּ אֲלֵיהֶם. אֲנָשִׁים אֵלֶּה, הַמּוֹדְדִים אֶת עַצְמָם עַל־פִּי אַמּוֹת הַמִּדָּה שֶׁל עַצְמָם וּמַשְׁוִים אֶת עַצְמָם לְעַצְמָם, חַסְרֵי הֲבָנָה הֵם. 13  אֲנַחְנוּ, לְעֻמַּת זֹאת, לֹא נִתְפָּאֵר מִחוּץ לַגְּבוּלוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָנוּ אֶלָּא בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת הַשֶּׁטַח שֶׁהִקְצָה לָנוּ אֱלֹהִים, שֶׁטַח שֶׁבּוֹ גַּם אַתֶּם נִכְלָלִים. 14  הֲרֵי אֵינֶנּוּ חוֹרְגִים מִגְּבוּלוֹת שִׁטְחֵנוּ כְּאִלּוּ אֵינְכֶם כְּלוּלִים בְּשֶׁטַח זֶה, שֶׁכֵּן הָיִינוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִגִּיעוּ עַד אֲלֵיכֶם עִם הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל אוֹדוֹת הַמָּשִׁיחַ. 15  לֹא, אֵינֶנּוּ מִתְפָּאֲרִים מִחוּץ לַגְּבוּלוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָנוּ, כְּלוֹמַר אֵינֶנּוּ מִתְפָּאֲרִים בַּעֲמָלוֹ שֶׁל אַחֵר, אֶלָּא מְקַוִּים שֶׁכְּכָל שֶׁאֱמוּנַתְכֶם תּוֹסִיף לִגְדֹּל, תַּעֲרִיכוּ עַד מְאוֹד אֶת מָה שֶׁעָשִׂינוּ בְּשִׁטְחֵנוּ. אָז נַעֲשֶׂה אַף יוֹתֵר 16  וְנַכְרִיז אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָכֶם, וְכָךְ לֹא נִתְפָּאֵר בְּמָה שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה בְּשִׁטְחוֹ שֶׁל אַחֵר. 17  ”אַךְ הַמִּתְפָּאֵר, שֶׁיִּתְפָּאֵר בִּיהֹוָה”.* 18  הֵן לֹא הַמְּשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ רָצוּי הוּא, אֶלָּא זֶה שֶׁיְּהֹוָה מְשַׁבְּחוֹ.

הערות שוליים

ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏
ירמ ט’:23‏.‏