עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

קורינתים א’‏ 7‏‏:1‏‏-40

ז  לְעִנְיַן מָה שֶׁכְּתַבְתֶּם, מוּטָב לְאִישׁ שֶׁלֹּא לָגַעַת* בְּאִשָּׁה.  אַךְ בְּשֶׁל רִבּוּי הַזְּנוּת* תִּהְיֶה נָא לְכָל אִישׁ אִשָּׁה, וּלְכָל אִשָּׁה יִהְיֶה בַּעַל.  יַעֲנִיק כָּל בַּעַל לְאִשְׁתּוֹ אֶת מָה שֶׁמַּגִּיעַ לָהּ, וְתַעֲנִיק כָּל אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ אֶת מָה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ.  גּוּף הָאִשָּׁה אֵינוֹ כָּפוּף לְסַמְכוּתָהּ אֶלָּא לְסַמְכוּת בַּעֲלָהּ; בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, גּוּף הַבַּעַל אֵינוֹ כָּפוּף לְסַמְכוּתוֹ אֶלָּא לְסַמְכוּת אִשְׁתּוֹ.  אַל תִּמְנְעוּ אֶת עַצְמְכֶם זֶה מִזֶּה, אֶלָּא רַק מִתּוֹךְ הַסְכָּמָה הֲדָדִית לִזְמַן מְסֻיָּם כְּדֵי לְהִתְפַּנּוֹת לִתְפִלָּה. אַחֲרֵי כֵן הִתְאַחֲדוּ שׁוּב, פֶּן יְפַתֶּה אֶתְכֶם הַשָּׂטָן בְּשֶׁל אִי־יְכָלְתְּכֶם לְרַסֵּן אֶת עַצְמְכֶם.  אַךְ אֲנִי אוֹמֵר זֹאת בְּדֶרֶךְ שֶׁל רְשׁוּת וְלֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל פְּקֻדָּה.  עִם זֹאת, הַלְוַאי שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ כָּמוֹנִי. מִכָּל מָקוֹם, אִישׁ אִישׁ וּמַתְּנָתוֹ שֶׁלּוֹ מֵאֵת אֱלֹהִים — הָאֶחָד כָּךְ וְהָאַחֵר כָּךְ.  אֶל הַלֹּא־נְשׂוּאִים וְאֶל הָאַלְמָנוֹת אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמּוּטָב לָהֶם לְהִשָּׁאֵר כָּמוֹנִי.  אֲבָל אִם אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה עַצְמִית, שֶׁיִּתְחַתְּנוּ; מוּטָב לְהִתְחַתֵּן מֵאֲשֶׁר לִבְעֹר בִּתְשׁוּקָה. 10  לַנְּשׂוּאִים אֲנִי מוֹרֶה, וְלֹא אֲנִי כִּי אִם הָאָדוֹן, שֶׁלֹּא תִּפָּרֵד אִשָּׁה מִבַּעֲלָהּ; 11  אַךְ אִם תִּפָּרֵד, שֶׁתִּשָּׁאֵר לֹא־נְשׂוּאָה אוֹ תִּתְפַּיֵּס עִם בַּעֲלָהּ; וְאַל יַעֲזֹב בַּעַל אֶת אִשְׁתּוֹ. 12  אַךְ לַשְּׁאָר אֲנִי אוֹמֵר, אֲנִי וְלֹא הָאָדוֹן: אִם לְאָח יֵשׁ אִשָּׁה לֹא־מַאֲמִינָה, וְהִיא מַסְכִּימָה לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת אִתּוֹ, אַל יַעֲזֹב אוֹתָהּ; 13  וְאִם לְאִשָּׁה יֵשׁ בַּעַל לֹא־מַאֲמִין, וְהוּא מַסְכִּים לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת אִתָּהּ, אַל תַּעֲזֹב הָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ. 14  כִּי הַבַּעַל הַלֹּא־מַאֲמִין מְקֻדָּשׁ בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ, וְהָאִשָּׁה הַלֹּא־מַאֲמִינָה מְקֻדֶּשֶׁת בִּזְכוּת הָאָח; אַחֶרֶת הָיוּ יַלְדֵיכֶם טְמֵאִים, אֶלָּא שֶׁכָּעֵת קְדוֹשִׁים הֵם. 15  אֲבָל אִם הַלֹּא־מַאֲמִין מַחְלִיט לַעֲזֹב,* שֶׁיַּעֲזֹב; בִּנְסִבּוֹת אֵלּוּ אָח אוֹ אָחוֹת אֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים קָרָא אוֹתָנוּ לְשָׁלוֹם. 16  הֲרֵי מִנַּיִן לָךְ שֶׁלֹּא תּוֹשִׁיעִי אֶת בַּעֲלֵךְ? אוֹ מִנַּיִן לְךָ שֶׁלֹּא תּוֹשִׁיעַ אֶת אִשְׁתְּךָ? 17  מִכָּל מָקוֹם, יִתְהַלֵּךְ כָּל אֶחָד לְפִי מָה שֶׁחָלַק לוֹ יְהֹוָה וּלְפִי הַנְּסִבּוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ כַּאֲשֶׁר קָרָא לוֹ. אֵלּוּ הַנְחָיוֹתַי בְּכָל הַקְּהִלּוֹת. 18  אִם נִקְרָא הָאִישׁ בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל, אַל יַהֲפֹךְ לְעָרֵל. אִם נִקְרָא הָאִישׁ בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל, אַל יִמּוֹל. 19  לַמִּילָה אֵין כָּל מַשְׁמָעוּת, וּלְהֵעָדֵר מִילָה אֵין כָּל מַשְׁמָעוּת. מָה שֶׁחָשׁוּב הוּא קִיּוּם מִצְווֹת אֱלֹהִים. 20  יִשָּׁאֵר כָּל אָדָם בַּמַּצָּב שֶׁבּוֹ הָיָה כַּאֲשֶׁר נִקְרָא. 21  אִם נִקְרֵאתָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ עֶבֶד, אַל תִּדְאַג; אַךְ אִם אַתָּה יָכוֹל לָצֵאת לַחָפְשִׁי, נַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת. 22  הֵן כָּל אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הָאָדוֹן שֶׁנִּקְרָא בְּעֵת הֱיוֹתוֹ עֶבֶד, בֶּן חוֹרִין הוּא וְשַׁיָּךְ לָאָדוֹן. בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, זֶה שֶׁנִּקְרָא בְּעֵת הֱיוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, עֶבֶד הוּא הַשַּׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ. 23  בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם; חִדְלוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לִבְנֵי אָדָם. 24  אַחִים, יִשָּׁאֵר כָּל אָדָם לִפְנֵי אֱלֹהִים בַּמַּצָּב שֶׁבּוֹ הָיָה כַּאֲשֶׁר נִקְרָא. 25  בְּעִנְיַן הַבְּתוּלִים וְהַבְּתוּלוֹת,* אֵין לִי מִצְוָה מֵאֵת הָאָדוֹן, אַךְ אֹמַר מָה דַּעְתִּי כְּאָדָם הַנֶּחְשָׁב לְנֶאֱמָן בִּזְכוּת רַחֲמֵי הָאָדוֹן. 26  אֲנִי סָבוּר שֶׁלְּנֹכַח הַמַּצָּב הַקַּיָּם עָדִיף לוֹ לְאִישׁ לְהִשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁהוּא. 27  אִם אַתָּה קָשׁוּר לְאִשָּׁה, חֲדַל לְנַסּוֹת לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה. וְאִם אֵינְךָ קָשׁוּר לְאִשָּׁה, חֲדַל לְחַפֵּשׂ לְךָ אִשָּׁה. 28  אֲבָל גַּם אִם תִּתְחַתֵּן, אֵינְךָ חוֹטֵא. וְאִם בָּתוּל אוֹ בְּתוּלָה מִתְחַתְּנִים, אֵין הֵם חוֹטְאִים. אַךְ לְמִי שֶׁמִּתְחַתְּנִים יִהְיוּ צָרוֹת בִּבְשָׂרָם, וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְסֹךְ זֹאת מִכֶּם. 29  כְּמוֹ כֵן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַחִים: לֹא נוֹתָר זְמַן רַב. מֵעַתָּה וְאֵילָךְ יִהְיוּ אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נָשִׁים כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם, 30  וְיִהְיוּ הַבּוֹכִים כְּאִלּוּ אֵינָם בּוֹכִים, וְהַשְּׂמֵחִים כְּאִלּוּ אֵינָם שְׂמֵחִים, וְהַקּוֹנִים כְּאִלּוּ אֵינָם בַּעֲלֵי רְכוּשׁ, 31  וְהַמְּנַצְּלִים אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה כְּאִלּוּ אֵינָם מְנַצְּלִים אוֹתוֹ עַד תֹּם; כִּי בָּמַת הָעוֹלָם הַזֶּה מִשְׁתַּנָּה. 32  בִּרְצוֹנִי לִמְנֹעַ מִכֶּם דְּאָגוֹת. הַלֹּא־נָשׂוּי דּוֹאֵג לְמָה שֶׁקָּשׁוּר לָאָדוֹן — כֵּיצַד לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הָאָדוֹן. 33  אַךְ הַנָּשׂוּי דּוֹאֵג לְמָה שֶׁקָּשׁוּר לָעוֹלָם — כֵּיצַד לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אִשְׁתּוֹ, 34  וְהוּא חָצוּי. כְּמוֹ כֵן, הַלֹּא־נְשׂוּאָה, אוֹ הַבְּתוּלָה, דּוֹאֶגֶת לְמָה שֶׁקָּשׁוּר לָאָדוֹן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה קְדוֹשָׁה הֵן בְּגוּפָהּ וְהֵן בְּרוּחָהּ. אַךְ הַנְּשׂוּאָה דּוֹאֶגֶת לְמָה שֶׁקָּשׁוּר לָעוֹלָם — כֵּיצַד לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בַּעֲלָהּ. 35  אֶת זֹאת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם לְטוֹבַתְכֶם, לֹא כְּדֵי לְהַגְבִּיל אֶתְכֶם אֶלָּא כְּדֵי לְהָנִיעַ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הָרָאוּי וְלִהְיוֹת מְסוּרִים לָאָדוֹן בְּכָל עֵת וּלְלֹא הַסָּחוֹת דַּעַת. 36  אַךְ אִם מִישֶׁהוּ סָבוּר שֶׁאֵין הוּא מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה בַּאֲשֶׁר לִבְתוּלָיו, וְאִם עָבְרוּ יְמֵי נְעוּרָיו, כָּךְ עָלָיו לִנְהֹג: שֶׁיִּתְחַתֵּן אִם זֶה רְצוֹנוֹ; אֵין הוּא חוֹטֵא. 37  אֲבָל מִי שֶׁאֵיתָן בְּדַעְתּוֹ וְאֵינוֹ חָשׁ צֹרֶךְ, אֶלָּא שׁוֹלֵט בִּרְצוֹנוֹ וְגָמַר אֹמֶר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן,* טוֹב הוּא עוֹשֶׂה. 38  לְפִיכָךְ מִי שֶׁמִּתְחַתֵּן וּמְוַתֵּר עַל בְּתוּלָיו, טוֹב הוּא עוֹשֶׂה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְחַתֵּן* מֵיטִיב עוֹד יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת. 39  הָאִשָּׁה קְשׁוּרָה לְבַעֲלָהּ כָּל עוֹד הוּא חַי. אַךְ אִם יָמוּת בַּעֲלָהּ, חָפְשִׁיָּה הִיא לְהִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה זֶה בָּאָדוֹן. 40  אֲבָל אֲנִי סָבוּר שֶׁהִיא תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת יוֹתֵר אִם תִּשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁהִיא. זוֹ דַּעְתִּי, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁגַּם רוּחַ אֱלֹהִים בִּי.

הערות שוליים

הכוונה היא למגע מיני. ראה משלי ו’:29‏.‏
ראה נספח 4‏.‏
או, ”להיפרד”.‏
או, ”מי שמעולם לא נישאו”.‏
או, ”לשמור על בתוליו”.‏
או, ”מי שאינו מתחתן ואינו מוותר על בתוליו”.‏