קורינתים א’‏ 6‏:1‏-20

ו  הַאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם הַמְּסֻכְסָךְ עִם רֵעֵהוּ מֵעֵז לָלֶכֶת לְבֵית דִּין וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי רְשָׁעִים וְלֹא לִפְנֵי הַקְּדוֹשִׁים?  אוֹ שֶׁמָּא אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהַקְּדוֹשִׁים יִשְׁפְּטוּ אֶת הָעוֹלָם? וְאִם אֶת הָעוֹלָם תִּשְׁפְּטוּ, הַאִם אֵינְכֶם כְּשִׁירִים לִשְׁפֹּט בְּעִנְיָנִים פְּעוּטֵי עֵרֶךְ?  הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ נִשְׁפֹּט מַלְאָכִים? אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא נִהְיֶה מְסֻגָּלִים לִשְׁפֹּט בְּעִנְיְנֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה?  לְפִיכָךְ אִם אַתֶּם צְרִיכִים לִשְׁפֹּט בְּעִנְיְנֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה, הַאִם אֶת הַנִּקְלִים בְּעֵינֵי הַקְּהִלָּה אַתֶּם שָׂמִים לְשׁוֹפְטִים?  אֲנִי אוֹמֵר זֹאת כְּדֵי לְעוֹרֵר בָּכֶם בּוּשָׁה. הַאִם אֵין בֵּינֵיכֶם וְלוּ חָכָם אֶחָד שֶׁיּוּכַל לִשְׁפֹּט בֵּין אֶחָיו?  בִּמְקוֹם זֹאת, אָח לוֹקֵחַ אֶת אָחִיו לְהִשָּׁפֵט בְּבֵית הַדִּין, וְעוֹד בִּפְנֵי לֹא־מַאֲמִינִים!‏  בְּעֶצֶם, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם תּוֹבְעִים זֶה אֶת זֶה, אַתֶּם כְּבָר מַפְסִידִים. מַדּוּעַ לֹא תַּעֲדִיפוּ לִסְבֹּל עָוֶל? מַדּוּעַ לֹא תַּעֲדִיפוּ לִהְיוֹת מְרֻמִּים?  וְהִנֵּה אַתֶּם גּוֹרְמִים עָוֶל וּמְרַמִּים, וְעוֹד נוֹהֲגִים כָּךְ בַּאֲחֵיכֶם!‏  הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁעוֹשֵׂי עַוְלָה לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים? אַל תִּטְעוּ.‏* לֹא זוֹנִים, לֹא עוֹבְדֵי אֱלִילִים, לֹא נוֹאֲפִים, לֹא גְּבָרִים הַמּוֹסְרִים אֶת גּוּפָם לִיחָסִים לֹא־טִבְעִיִּים, לֹא גְּבָרִים הַשּׁוֹכְבִים עִם גְּבָרִים, 10  לֹא גַּנָּבִים, לֹא חַמְדָנִים, לֹא שַׁתְיָנִים, לֹא מְגַדְּפִים וְלֹא סַחְטָנִים יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים. 11  וְכָאֵלֶּה הָיוּ כַּמָּה מִכֶּם. אַךְ אַתֶּם רֻחַצְתֶּם, אַתֶּם קֻדַּשְׁתֶּם, אַתֶּם זְכִיתֶם לְמַעֲמָד שֶׁל צְדָקָה בְּשֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְאֶמְצָעוּת רוּחַ אֱלֹהֵינוּ.‏ 12  הַכֹּל מֻתָּר לִי, אַךְ לֹא הַכֹּל מוֹעִיל. הַכֹּל מֻתָּר לִי, אַךְ לֹא אֶשְׁתַּעְבֵּד לְדָבָר. 13  הַמַּאֲכָל הוּא בִּשְׁבִיל הַקֵּבָה וְהַקֵּבָה בִּשְׁבִיל הַמַּאֲכָל, אַךְ אֱלֹהִים יְכַלֶּה גַּם אֶת זֶה וְגַם אֶת זֶה. עִם זֹאת, הַגּוּף אֵינוֹ בִּשְׁבִיל הַזְּנוּת אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדוֹן; וְהָאָדוֹן הוּא בִּשְׁבִיל הַגּוּף. 14  וֶאֱלֹהִים בִּגְבוּרָתוֹ הֵקִים לִתְחִיָּה אֶת הָאָדוֹן וְיָקִים גַּם אוֹתָנוּ.‏ 15  הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁגּוּפֵיכֶם הֵם אֵיבְרֵי הַמָּשִׁיחַ? אִם כֵּן, הַאִם אֶקַּח אֶת אֵיבְרֵי הַמָּשִׁיחַ וַאֲחַבֵּר אוֹתָם לְזוֹנָה? וַדַּאי שֶׁלֹּא! 16  הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהַדָּבֵק בְּזוֹנָה הוּא גּוּף אֶחָד אִתָּהּ? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ”וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד”.‏* 17  אַךְ הַדָּבֵק בָּאָדוֹן הוּא רוּחַ אַחַת אִתּוֹ. 18  נוּסוּ מִן הַזְּנוּת. כָּל חֵטְא אַחֵר שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה הוּא מִחוּץ לְגוּפוֹ, אֲבָל הַזּוֹנֶה חוֹטֵא לְגוּפוֹ שֶׁלּוֹ. 19  הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁגּוּפְכֶם הוּא הַהֵיכָל שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְשֶׁאוֹתָהּ קִבַּלְתֶּם מֵאֵת אֱלֹהִים? כְּמוֹ כֵן, אֵינְכֶם שַׁיָּכִים לְעַצְמְכֶם, 20  כִּי בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם. לָכֵן כַּבְּדוּ אֶת אֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם.‏

הערות שוליים

או, ”אל תותעו”.‏
בר ב’:24‏.‏