עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

קורינתים א’‏ 4‏‏:1‏‏-21

ד  עָלֵינוּ לְהֵחָשֵׁב בְּעֵינֵי הַזּוּלָת כִּמְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ* וּכְסוֹכְנֵי בַּיִת הַמֻּפְקָדִים עַל הַסּוֹדוֹת הַמְּקֻדָּשִׁים שֶׁל אֱלֹהִים.  וּמָה שֶׁמְּצֻפֶּה מִסּוֹכְנֵי בַּיִת הוּא לְהִמָּצֵא נֶאֱמָנִים.  אֲנִי מַחְשִׁיב זֹאת לְדָבָר פְּחוּת עֵרֶךְ לְהִשָּׁפֵט עַל־יְדֵיכֶם אוֹ עַל־יְדֵי בֵּית דִּין אֱנוֹשִׁי. לְמַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אֶת עַצְמִי,  שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי מוּדָע לְדָבָר נֶגֶד עַצְמִי. אַךְ אֵין זֶה מוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתִי; יְהֹוָה הוּא הַשּׁוֹפֵט אוֹתִי.  לְפִיכָךְ אַל תִּשְׁפְּטוּ דָּבָר בְּטֶרֶם עֵת, בְּטֶרֶם יָבוֹא הָאָדוֹן. הוּא יוֹצִיא אֶת סִתְרֵי הַחֹשֶׁךְ אֶל הָאוֹר וִיגַלֶּה אֶת כַּוָּנוֹת הַלֵּב, וְאָז יְקַבֵּל כָּל אֶחָד אֶת שִׁבְחוֹ מֵאֵת אֱלֹהִים.  אַחִים, בְּאָמְרִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְיַחַסְתִּי לְעַצְמִי וּלְאַפּוֹלוֹס לְטוֹבַתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתִּלְמְדוּ מִדֻּגְמָתֵנוּ אֶת הַכְּלָל: ”אֵין לַחְרֹג מִן הַכָּתוּב”, פֶּן תִּתְמַלְּאוּ גַּאֲוָה וְתַעֲדִיפוּ אָדָם זֶה עַל פְּנֵי אָדָם אַחֵר.  הֲרֵי מָה מַבְדִּיל אוֹתְךָ מִן הָאַחֵר? וּמָה יֵשׁ לְךָ שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ? וְאִם קִבַּלְתָּ, מַדּוּעַ תִּתְפָּאֵר כְּאִלּוּ לֹא קִבַּלְתָּ?  הַאִם אַתֶּם כְּבָר שְׂבֵעִים? הַאִם אַתֶּם כְּבָר עֲשִׁירִים? הַאִם כְּבָר הִתְחַלְתֶּם לִמְלֹךְ בִּלְעָדֵינוּ? הַלְוַאי שֶׁהֱיִיתֶם מַתְחִילִים לִמְלֹךְ כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נִמְלֹךְ אִתְּכֶם.  אֲנִי סָבוּר שֶׁאוֹתָנוּ הַשְּׁלִיחִים הִצִּיג אֱלֹהִים לְרַאֲוָה אַחֲרוֹנִים, כְּנִדּוֹנִים לַמָּוֶת, כִּי נַעֲשֵׂינוּ מַחֲזֶה לָעוֹלָם, הֵן לְמַלְאָכִים וְהֵן לִבְנֵי אָדָם. 10  אֲנַחְנוּ כְּסִילִים בִּגְלַל הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל אַתֶּם נְבוֹנִים כְּתַלְמִידָיו; אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים, אֲבָל אַתֶּם חֲזָקִים; אַתֶּם נִכְבָּדִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּזוּיִים. 11  עַד עֶצֶם הַשָּׁעָה הַזֹּאת אֲנַחְנוּ רְעֵבִים, צְמֵאִים, דַּלֵּי לְבוּשׁ, מֻכִּים וְחַסְרֵי בַּיִת 12  וִיגֵעִים בַּעֲמַל כַּפַּיִם. כַּאֲשֶׁר מַעֲלִיבִים אוֹתָנוּ, אָנוּ מְבָרְכִים; כַּאֲשֶׁר רוֹדְפִים אוֹתָנוּ, אָנוּ מַחְזִיקִים מַעֲמָד בְּאֹרֶךְ רוּחַ; 13  כַּאֲשֶׁר מַשְׁמִיצִים אוֹתָנוּ, אָנוּ מְשִׁיבִים בַּאֲדִיבוּת;* נִהְיֵינוּ כִּפְסֹלֶת הָעוֹלָם וּכְאַשְׁפָּתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. 14  אֲנִי כּוֹתֵב דְּבָרִים אֵלֶּה לֹא כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם, אֶלָּא כְּדֵי לְתַקֵּן אֶתְכֶם כִּילָדַי הָאֲהוּבִים. 15  הֵן גַּם אִם יֵשׁ לָכֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אוֹמְנִים* בַּמָּשִׁיחַ, וַדַּאי אֵין לָכֶם אָבוֹת רַבִּים, שֶׁהֲרֵי בְּאֶמְצָעוּת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ נַעֲשֵׂיתִי לָכֶם לְאָב עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה. 16  לָכֵן אֲנִי מַפְצִיר בָּכֶם לְחַקּוֹת אֶת דֻּגְמָתִי. 17  מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם אֶת טִימוֹתֵיאוֹס, יַלְדִּי הָאָהוּב וְהַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן, וְהוּא יַזְכִּיר לָכֶם אֶת דַּרְכֵי פְּעֻלָּתִי בְּשֵׁרוּת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר אוֹתָן אֲנִי מְלַמֵּד בְּכָל מָקוֹם בְּכָל קְהִלָּה וּקְהִלָּה. 18  יֵשׁ מִכֶּם מְלֵאֵי גַּאֲוָה בְּחָשְׁבָם שֶׁלֹּא אָבוֹא אֲלֵיכֶם. 19  אֲבָל אִם יִרְצֶה יְהֹוָה, אָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּקָרוֹב וְאֶבְחַן לֹא אֶת דִּבּוּרָם שֶׁל אוֹתָם גַּאַוְתָנִים אֶלָּא אֶת כּוֹחָם; 20  שֶׁכֵּן מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵינָהּ מְבֻסֶּסֶת עַל דִּבּוּר כִּי אִם עַל כּוֹחַ. 21  מָה אַתֶּם מַעֲדִיפִים? שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשֵׁבֶט מוּסָר אוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרוּחַ שֶׁל עֲנָוָה?*

הערות שוליים

או, ”ככפופים למשיח”.‏
או, ”מפצירים”.‏
או, ”חונכים”.‏
ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏