עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

קורינתים א’‏ 15‏‏:1‏‏-58

טו  אֲנִי מַזְכִּיר לָכֶם, אַחִים, אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁבִּשַּׂרְתִּי לָכֶם, אֲשֶׁר אוֹתָהּ גַּם קִבַּלְתֶּם וּבָהּ אַתֶּם גַּם דְּבֵקִים.  אַתֶּם גַּם נוֹשָׁעִים, אִם אוֹחֲזִים אַתֶּם בְּחָזְקָה בַּבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁבִּשַּׂרְתִּי לָכֶם, שֶׁאִם לֹא כֵּן לַשָּׁוְא הֲפַכְתֶּם לְמַאֲמִינִים.‏  מִבֵּין הַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמָּסַרְתִּי לָכֶם הוּא מָה שֶׁגַּם אֲנִי קִבַּלְתִּי — שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בְּעַד חֲטָאֵינוּ לְפִי הַכְּתוּבִים,  שֶׁהוּא נִקְבַּר, שֶׁהוּא הוּקַם לִתְחִיָּה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְפִי הַכְּתוּבִים,  וְשֶׁהוּא נִרְאָה אֶל כֵּיפָא וְאַחַר כָּךְ אֶל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.  אַחֲרֵי כֵן נִרְאָה אֶל יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַחִים שֶׁהָיוּ יַחְדָּו, אֲשֶׁר רֻבָּם עוֹד אִתָּנוּ וְחֶלְקָם כְּבָר מֵתוּ.‏*  אַחַר כָּךְ נִרְאָה אֶל יַעֲקֹב וּלְאַחַר מִכֵּן אֶל כָּל הַשְּׁלִיחִים;  וְאַחֲרֵי כֻּלָּם נִרְאָה גַּם אֵלַי, כְּאֶל מִי שֶׁכִּבְיָכוֹל נוֹלַד בְּטֶרֶם עֵת.‏  הֵן אֲנִי הַקָּטָן מִבֵּין הַשְּׁלִיחִים וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא שָׁלִיחַ מִפְּנֵי שֶׁרָדַפְתִּי אֶת קְהִלַּת אֱלֹהִים. 10  אֲבָל בְּחֶסֶד אֱלֹהִים הֲרֵינִי מָה שֶׁאֲנִי. וְהַחֶסֶד שֶׁנָּטָה לִי לֹא הָיָה לַשָּׁוְא. אַדְרַבָּה, עָמַלְתִּי יוֹתֵר מֵהֶם, אַךְ לֹא אֲנִי כִּי אִם חֶסֶד אֱלֹהִים אֲשֶׁר אִתִּי. 11  מִכָּל מָקוֹם, בֵּין שֶׁאֲנִי וּבֵין שֶׁהֵם, אֶת זֹאת אָנוּ מְבַשְּׂרִים וְכָךְ הֲפַכְתֶּם לְמַאֲמִינִים.‏ 12  אִם מֻכְרָז שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּקַם מִן הַמֵּתִים, אֵיךְ זֶה שֶׁכַּמָּה מִכֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים? 13  לְמַעֲשֶׂה, אִם אֵין תְּחִיַּת מֵתִים, אֲזַי גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא הוּקַם לִתְחִיָּה. 14  וְאִם הַמָּשִׁיחַ לֹא הוּקַם לִתְחִיָּה, הַכְרָזָתֵנוּ אֵינָהּ אֶלָּא לַשָּׁוְא, וְגַם אֱמוּנָתֵנוּ לַשָּׁוְא הִיא. 15  כְּמוֹ כֵן, נֵחָשֵׁב לְעֵדֵי שֶׁקֶר, שֶׁכֵּן הֵעַדְנוּ עֵדוּת שֶׁקֶר עַל אֱלֹהִים בְּאָמְרֵנוּ שֶׁהֵקִים לִתְחִיָּה אֶת הַמָּשִׁיחַ, אַךְ הוּא לֹא הֱקִימוֹ אִם הַמֵּתִים לֹא נוֹעֲדוּ לָקוּם לִתְחִיָּה. 16  הֲרֵי אִם הַמֵּתִים לֹא נוֹעֲדוּ לָקוּם לִתְחִיָּה, גַּם הַמָּשִׁיחַ לֹא הוּקַם לִתְחִיָּה. 17  זֹאת וְעוֹד, אִם הַמָּשִׁיחַ לֹא הוּקַם לִתְחִיָּה, אֵין בֶּאֱמוּנַתְכֶם כָּל תּוֹעֶלֶת, וְאַתֶּם עֲדַיִן שְׁרוּיִים בַּחֲטָאֵיכֶם. 18  כְּמוֹ כֵן, מִי שֶׁמֵּתוּ* בִּהְיוֹתָם מְאֻחָדִים עִם הַמָּשִׁיחַ אֲבוּדִים הֵם. 19  אִם אֲנַחְנוּ תּוֹלִים אֶת תִּקְוָתֵנוּ בַּמָּשִׁיחַ אַךְ וְרַק לְמַעַן חַיִּים אֵלֶּה, אֲזַי יֵשׁ לְרַחֵם עָלֵינוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל כָּל אָדָם אַחֵר.‏ 20  אֶלָּא שֶׁהַמָּשִׁיחַ אָכֵן קָם מִן הַמֵּתִים, בִּכּוּרֵי כָּל הַמֵּתִים;‏* 21  שֶׁכֵּן הוֹאִיל וְהַמָּוֶת בָּא עַל־יְדֵי אָדָם,‏* גַּם תְּחִיַּת הַמֵּתִים הִיא עַל־יְדֵי אָדָם. 22  הֵן כְּפִי שֶׁבִּגְלַל אָדָם* הַכֹּל מֵתִים, כָּךְ גַּם בִּזְכוּת הַמָּשִׁיחַ הַכֹּל יֻחְיוּ. 23  אֲבָל כָּל אֶחָד כְּסִדְרוֹ: הַמָּשִׁיחַ, פְּרִי הַבִּכּוּרִים; אַחַר כָּךְ, בְּעֵת נוֹכְחוּתוֹ, הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ. 24  אַחֲרֵי כֵן, בַּסּוֹף, הוּא יִמְסֹר אֶת הַמַּלְכוּת לֶאֱלֹהָיו וְאָבִיו, וְזֹאת לְאַחַר שֶׁיְּמַגֵּר אֶת כָּל הַמֶּמְשָׁלוֹת וְאֶת כָּל הַסַּמְכֻיּוֹת וְהַכּוֹחוֹת. 25  כִּי עָלָיו לִמְלֹךְ עַד אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים אֶת כָּל הָאוֹיְבִים תַּחַת רַגְלָיו, 26  וְהָאוֹיֵב הָאַחֲרוֹן שֶׁיְּמֻגַּר הוּא הַמָּוֶת. 27  הֲרֵי אֱלֹהִים ”הִכְנִיעַ אֶת הַכֹּל תַּחַת רַגְלָיו”.‏* אַךְ כַּאֲשֶׁר הוּא אוֹמֵר שֶׁ’הַכֹּל הֻכְנַע’, בָּרוּר שֶׁאֵין זֶה כּוֹלֵל אֶת מִי שֶׁהִכְנִיעַ אֶת הַכֹּל תַּחְתָּיו. 28  וְכַאֲשֶׁר הַכֹּל יֻכְנַע תַּחְתָּיו, אָז גַּם הַבֵּן עַצְמוֹ יִכָּנַע לְמִי שֶׁהִכְנִיעַ אֶת הַכֹּל תַּחְתָּיו כְּדֵי שֶׁאֱלֹהִים יִהְיֶה הַכֹּל לַכֹּל.‏ 29  שֶׁאִם לֹא כֵּן, מָה יַעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּטְבָּלִים כְּדֵי לִהְיוֹת מֵתִים? אִם הַמֵּתִים לֹא נוֹעֲדוּ כְּלָל לָקוּם לִתְחִיָּה, מַדּוּעַ הֵם נִטְבָּלִים כְּדֵי לִהְיוֹת מֵתִים? 30  וּמַדּוּעַ אֲנַחְנוּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה שָׁעָה שָׁעָה? 31  אַחִים, יוֹם יוֹם אֲנִי עוֹמֵד פָּנִים אֶל פָּנִים מוּל הַמָּוֶת. זוֹ עֻבְדָּה, מַמָּשׁ כְּמוֹ הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי גֵּאֶה בָּכֶם כְּתַלְמִידֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ. 32  אִם נִלְחַמְתִּי כְּמוֹ אֲחֵרִים בְּחַיּוֹת פֶּרֶא בְּאֶפֶסוֹס, אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לִי מִזֶּה? אִם הַמֵּתִים לֹא נוֹעֲדוּ לָקוּם לִתְחִיָּה, ”הָבָה נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה, כִּי מָחָר נָמוּת”.‏* 33  אַל תֻּתְעוּ. חֶבְרָה רָעָה תַּשְׁחִית הֶרְגֵּלִים טוֹבִים. 34  הִתְפַּכְּחוּ וַעֲשׂוּ צְדָקָה וְאַל תִּתְהַלְּכוּ בַּחֵטְא, שֶׁכֵּן יֵשׁ מִבֵּינֵיכֶם שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶת אֱלֹהִים. אֲנִי אוֹמֵר זֹאת כְּדֵי לְעוֹרֵר בָּכֶם בּוּשָׁה.‏ 35  לַמְרוֹת זֹאת, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּשְׁאַל: ”אֵיךְ יוּקְמוּ הַמֵּתִים? בְּאֵיזֶה מִין גּוּף הֵם יָבוֹאוּ?” 36  כְּסִיל! מָה שֶׁתִּזְרַע לֹא יִחְיֶה אֶלָּא אִם יָמוּת תְּחִלָּה; 37  וּבַאֲשֶׁר לְמָה שֶׁאַתָּה זוֹרֵעַ, אֵינְךָ זוֹרֵעַ אֶת הַגּוּף שֶׁיִּתְפַּתֵּחַ אֶלָּא רַק גַּרְגִּיר עֵירֹם שֶׁל חִטָּה אוֹ זֶרַע אַחֵר. 38  וֶאֱלֹהִים נוֹתֵן לוֹ גּוּף כִּרְצוֹנוֹ, וּלְכָל זֶרַע הוּא נוֹתֵן גּוּף מִשֶּׁלּוֹ. 39  לֹא כָּל בָּשָׂר הוּא אוֹתוֹ בָּשָׂר; לָאָדָם בָּשָׂר מִשֶּׁלּוֹ, לַבָּקָר בָּשָׂר מִשֶּׁלּוֹ, לְעוֹפוֹת בָּשָׂר מִשֶּׁלָּהֶם וְלַדָּגִים בָּשָׂר מִשֶּׁלָּהֶם. 40  כְּמוֹ כֵן, יֵשׁ גּוּפִים שְׁמֵימִיִּים וְגוּפִים אַרְצִיִּים, וַהֲדָרָם שֶׁל הַגּוּפִים הַשְּׁמֵימִיִּים הוּא מִסּוּג אֶחָד וְשֶׁל הַגּוּפִים הָאַרְצִיִּים מִסּוּג אַחֵר. 41  הֲדָרָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מִסּוּג אֶחָד, אֲבָל אַחֵר הוּא הֲדָרוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ, וְאַחֵר הוּא הֲדַר הַכּוֹכָבִים; לְמַעֲשֶׂה, הַכּוֹכָבִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בַּהֲדָרָם.‏ 42  כָּךְ גַּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. נִזְרַע בְּכִלָּיוֹן יוּקַם בְּאִי־כִּלָּיוֹן; 43  נִזְרַע בְּקָלוֹן יוּקַם בְּכָבוֹד; נִזְרַע בְּחֻלְשָׁה יוּקַם בִּגְבוּרָה; 44  נִזְרַע גּוּף גַּשְׁמִי יוּקַם גּוּף רוּחָנִי. אִם יֵשׁ גּוּף גַּשְׁמִי יֵשׁ גַּם גּוּף רוּחָנִי. 45  כָּךְ גַּם כָּתוּב: ”אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה לְנֶפֶשׁ חַיָּה”.‏* אָדָם הָאַחֲרוֹן הָיָה לְרוּחַ מְחַיָּה. 46  עִם זֹאת, לֹא הָרוּחָנִי הוּא הָרִאשׁוֹן אֶלָּא הַגַּשְׁמִי; אַחֲרֵי כֵן בָּא הָרוּחָנִי. 47  הָאָדָם הָרִאשׁוֹן מִן הָאָרֶץ, וְעָפָר הוּא; הָאָדָם הַשֵּׁנִי מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. 48  הָעֲשׂוּיִים מֵעָפָר הֵם כְּמוֹ זֶה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֵעָפָר, וְהַשְּׁמֵימִיִּים הֵם כְּמוֹ הַשְּׁמֵימִי. 49  וּכְפִי שֶׁלָּבַשְׁנוּ אֶת צַלְמוֹ שֶׁל זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעָפָר, נִלְבַּשׁ גַּם אֶת צַלְמוֹ שֶׁל הַשְּׁמֵימִי.‏ 50  אוּלָם אֶת זֹאת אֲנִי אוֹמֵר, אַחִים: בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָרֶשֶׁת אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים, וְכִלָּיוֹן אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אִי־כִּלָּיוֹן. 51  הִנֵּה אֲגַלֶּה לָכֶם סוֹד מְקֻדָּשׁ: לֹא כֻּלָּנוּ נִישַׁן אֶת שְׁנַת הַמָּוֶת אֲבָל כֻּלָּנוּ נִשְׁתַּנֶּה, 52  בִּן רֶגַע, כְּהֶרֶף עַיִן, בְּעֵת תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרָה הָאַחֲרוֹנָה; שֶׁכֵּן הַחֲצוֹצְרָה תַּשְׁמִיעַ קוֹלָהּ, וְהַמֵּתִים יוּקְמוּ בְּאַל־כִּלָּיוֹן, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁתַּנֶּה. 53  הֵן בַּר־הַכִּלָּיוֹן חַיָּב לִלְבֹּשׁ אִי־כִּלָּיוֹן, וּבֶן הַתְּמוּתָה חַיָּב לִלְבֹּשׁ אַלְמָוֶת. 54  וְכַאֲשֶׁר בַּר־הַכִּלָּיוֹן יִלְבַּשׁ אִי־כִּלָּיוֹן וּבֶן הַתְּמוּתָה יִלְבַּשׁ אַלְמָוֶת, אָז יִתְקַיֵּם הַכָּתוּב: ”נִבְלַע הַמָּוֶת לָנֶצַח”.‏* 55  ‏”אַיֵּה נִצְחוֹנְךָ, מָוֶת? אַיֵּה עֻקְצְךָ, מָוֶת?”‏* 56  הָעֹקֶץ הַגּוֹרֵם לְמָוֶת הוּא הַחֵטְא, וְכוֹחוֹ שֶׁל הַחֵטְא בָּא מִן הַתּוֹרָה. 57  אֲבָל תּוֹדָה לֶאֱלֹהִים עַל כָּךְ שֶׁהוּא נוֹתֵן לָנוּ אֶת הַנִּצָּחוֹן בְּאֶמְצָעוּת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ!‏ 58  עַל כֵּן, אַחַי הָאֲהוּבִים, עִמְדוּ אֵיתָן וֶהֱיוּ יַצִּיבִים; הֱיוּ תָּמִיד עַתִּירֵי פֹּעַל בִּמְלַאכְתּוֹ שֶׁל הָאָדוֹן, בִּידִיעָה שֶׁעֲמַלְכֶם בְּשֵׁרוּת הָאָדוֹן אֵינוֹ לַשָּׁוְא.‏

הערות שוליים

מילולית, ”נרדמו”.‏
ראה פסוק 6‏, הערת שוליים.‏
ראה פסוק 6‏, הערת שוליים.‏
או, ”איש”.‏
‏”אדם”, כשם פרטי.‏
תה ח’:7‏.‏
ישע כ”ב:13‏.‏
בר ב’:7‏.‏
ישע כ”ה:8‏.‏
הוש י”ג:14‏.‏