עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

קורינתים א’‏ 14‏‏:1‏‏-40

יד  רִדְפוּ אַהֲבָה, וְעִם זֹאת חִתְרוּ לְהַשָּׂגַת הַמַּתָּנוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, וּבְיִחוּד אֶת מַתַּת הַהִתְנַבְּאוּת;  שֶׁכֵּן הַמְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל בְּנֵי אָדָם אֶלָּא לֶאֱלֹהִים; הֲרֵי אִישׁ אֵינוֹ מַקְשִׁיב, אַף שֶׁאוֹמֵר הוּא סוֹדוֹת מְקֻדָּשִׁים בְּאֶמְצָעוּת הָרוּחַ.  אַךְ הַמִּתְנַבֵּא בּוֹנֶה, מְעוֹדֵד וּמְנַחֵם בִּדְבָרָיו אֶת הַזּוּלָת.  הַמְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת בּוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ, אַךְ הַמִּתְנַבֵּא בּוֹנֶה אֶת הַקְּהִלָּה.  הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁכֻּלְּכֶם תְּדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, אַךְ אֲנִי מַעֲדִיף שֶׁתִּתְנַבְּאוּ. הַמִּתְנַבֵּא גָּדוֹל מִן הַמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן יְתַרְגֵּם הָאַחֲרוֹן אֶת דְּבָרָיו שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁהַקְּהִלָּה תִּבָּנֶה.  וְעַתָּה, אַחִים, אִם אָבוֹא וַאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם בִּלְשׁוֹנוֹת, בְּמָה אוֹעִיל לָכֶם אִם לֹא אֶמְסֹר לָכֶם גַּם הִתְגַּלּוּת, אִמְרֵי דַּעַת, נְבוּאָה אוֹ דְּבַר הוֹרָאָה?‏  כָּךְ הוּא בַּעֲצָמִים דּוֹמְמִים הַמְּפִיקִים צְלִילִים, כְּגוֹן חָלִיל אוֹ נֵבֶל. אִם לֹא יִהְיוּ מִרְוָחִים בֵּין הַצְּלִילִים, כֵּיצַד נִתָּן יִהְיֶה לְזַהוֹת אֶת הַמַּנְגִּינָה הַמִּתְנַגֶּנֶת בְּחָלִיל אוֹ בְּנֵבֶל?  וְאִם תַּשְׁמִיעַ הַחֲצוֹצְרָה קוֹל לֹא־בָּרוּר, מִי יִתְכּוֹנֵן לַקְּרָב?  בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, אִם לֹא תֹּאמְרוּ בִּלְשׁוֹנְכֶם דְּבָרִים קַלִּים לַהֲבָנָה, כֵּיצַד יוּבַן מָה שֶׁנֶּאֱמָר? אַתֶּם לְמַעֲשֶׂה תְּדַבְּרוּ אֶל הָאֲוִיר. 10  יֵשׁ שָׂפוֹת רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת בָּעוֹלָם, אַךְ אֵין שָׂפָה נְטוּלַת מַשְׁמָעוּת. 11  לְפִיכָךְ אִם לֹא אָבִין אֶת הַשָּׂפָה אֶהְיֶה כְּזָר בְּעֵינֵי הַמְּדַבֵּר, וְהַמְּדַבֵּר יִהְיֶה כְּזָר בְּעֵינַי. 12  וְכָךְ גַּם אַתֶּם: הוֹאִיל וְאַתֶּם מִשְׁתּוֹקְקִים לְקַבֵּל אֶת מַתְּנוֹת הָרוּחַ, חִתְרוּ לְהַעֲשִׁיר בְּמַתָּנוֹת שֶׁיִּבְנוּ אֶת הַקְּהִלָּה.‏ 13  לָכֵן הַמְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת יִתְפַּלֵּל נָא שֶׁיּוּכַל לְתַרְגֵּם אֶת דְּבָרָיו. 14  הֲרֵי אִם אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת, מַתְּנַת הָרוּחַ שֶׁקִּבַּלְתִּי הִיא שֶׁמִּתְפַּלֶּלֶת, אַךְ שִׂכְלִי אֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי. 15  אִם כֵּן, מָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת? אֶתְפַּלֵּל בְּאֶמְצָעוּת מַתְּנַת הָרוּחַ, אַךְ אֶתְפַּלֵּל גַּם בְּאֶמְצָעוּת שִׂכְלִי; אָשִׁיר תְּהִלָּה בְּאֶמְצָעוּת מַתְּנַת הָרוּחַ, אַךְ אָשִׁיר תְּהִלָּה גַּם בְּאֶמְצָעוּת שִׂכְלִי; 16  שֶׁכֵּן אִם תְּהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעוּת מַתְּנַת הָרוּחַ, כֵּיצַד יֹאמַר הָאָדָם הַפָּשׁוּט בֵּינֵיכֶם ”אָמֵן” עַל הוֹדָיָתְךָ? הֲרֵי הוּא לֹא יָבִין אֶת דְּבָרֶיךָ. 17  אַתָּה אָמְנָם מוֹדֶה כָּרָאוּי, אַךְ הָאַחֵר אֵינוֹ נִבְנֶה. 18  אֲנִי מוֹדֶה לֶאֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר בְּהַשְׁוָאָה לְכֻלְּכֶם. 19  בְּכָל זֹאת, בַּקְּהִלָּה אֲנִי מַעֲדִיף לוֹמַר חָמֵשׁ מִלִּים בְּאֶמְצָעוּת שִׂכְלִי כְּדֵי לְלַמֵּד אֲחֵרִים מֵאֲשֶׁר לוֹמַר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מִלִּים בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת.‏ 20  אַחִים, אַל תִּהְיוּ יְלָדִים בַּהֲבָנַתְכֶם; בַּאֲשֶׁר לָרַע הֱיוּ יְלָדִים, אוּלָם בַּהֲבָנַתְכֶם הֱיוּ מְבֻגָּרִים. 21  כָּתוּב בַּתּוֹרָה: ”’בִּלְשׁוֹנוֹת זָרִים וּבְשִׂפְתֵי נָכְרִים אֲדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה, וְגַם אָז יְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב לִי’, אוֹמֵר יְהֹוָה”.‏* 22  לְפִיכָךְ הַלְּשׁוֹנוֹת אֵינָן אוֹת לַמַּאֲמִינִים כִּי אִם לַלֹּא־מַאֲמִינִים, וְאִלּוּ הַנְּבוּאָה אֵינָהּ לַלֹּא־מַאֲמִינִים כִּי אִם לַמַּאֲמִינִים. 23  לָכֵן אִם כָּל הַקְּהִלָּה תִּתְאַסֵּף בְּמָקוֹם אֶחָד וְכֻלָּם יְדַבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת, וְיָבוֹאוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אוֹ לֹא־מַאֲמִינִים, הַאִם לֹא יֹאמְרוּ הֵם שֶׁיְּצָאתֶם מִדַּעְתְּכֶם? 24  אֲבָל אִם כֻּלְּכֶם תִּתְנַבְּאוּ וְיָבוֹא אִישׁ לֹא־מַאֲמִין אוֹ אָדָם פָּשׁוּט, הוּא יָחוּשׁ שֶׁכֻּלָּם מוֹכִיחִים אוֹתוֹ וּבוֹחֲנִים אוֹתוֹ בִּקְפִידָה. 25  אָז יִתְגַּלּוּ סִתְרֵי לִבּוֹ, וְהוּא יִפֹּל עַל פָּנָיו, יִשְׁתַּחֲוֶה לֶאֱלֹהִים וְיַכְרִיז: ”אֱלֹהִים אָכֵן בְּקִרְבְּכֶם”.‏ 26  אִם כֵּן, אַחִים, מָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת? כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְאַסְּפִים יַחְדָּו, זֶה שָׁר מִזְמוֹר, זֶה מְלַמֵּד, זֶה מוֹסֵר הִתְגַּלּוּת, זֶה מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת וְזֶה מְתַרְגֵּם אֶת הַנֶּאֱמָר. עֲשׂוּ הַכֹּל כְּדֵי לִבְנוֹת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. 27  אִם יֵשׁ הַמְּדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת, שֶׁיְּדַבְּרוּ אִישׁ אִישׁ בְּתוֹרוֹ וְלֹא יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה, וְשֶׁמִּישֶׁהוּ יְתַרְגֵּם אֶת הַנֶּאֱמָר. 28  אַךְ אִם אֵין מִי שֶׁיְּתַרְגֵּם, עֲלֵיהֶם לְהַחְרִישׁ בַּקְּהִלָּה וּלְדַבֵּר לְעַצְמָם וְלֶאֱלֹהִים. 29  כְּמוֹ כֵן, שֶׁשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה נְבִיאִים יְדַבְּרוּ וְשֶׁהַיֶּתֶר יִבְחֲנוּ אֶת מַשְׁמָעוּת דִּבְרֵיהֶם. 30  אוּלָם אִם אַחַד הַיּוֹשְׁבִים שָׁם יְקַבֵּל הִתְגַּלּוּת, יַחְרִישׁ הַדּוֹבֵר הָרִאשׁוֹן. 31  כִּי כֻּלְּכֶם יְכוֹלִים לְהִתְנַבֵּא, אֶחָד אֶחָד, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִלְמְדוּ וְכֻלָּם יִתְעוֹדְדוּ. 32  הַנְּבִיאִים צְרִיכִים לִשְׁלֹט בְּמַתְּנוֹת הָרוּחַ שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם. 33  הֲרֵי אֱלֹהִים אֵינוֹ אֵל שֶׁל אִי־סֵדֶר, כִּי אִם אֵל שֶׁל שָׁלוֹם.‏ כַּנָּהוּג בְּכָל קְהִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, 34  הַנָּשִׁים יַחְרִישׁוּ בַּקְּהִלּוֹת, כִּי אֵין לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר. עֲלֵיהֶן לְהִכָּנַע לְמָרוּת, כְּפִי שֶׁגַּם הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת. 35  אִם הֵן רוֹצוֹת לִלְמֹד דְּבַר מָה, עֲלֵיהֶן לִשְׁאֹל אֶת בַּעֲלֵיהֶן בַּבַּיִת, שֶׁכֵּן בּוּשָׁה הִיא לְאִשָּׁה לְדַבֵּר בַּקְּהִלָּה.‏ 36  הַאִם מִכֶּם יָצָא דְּבַר אֱלֹהִים אוֹ רַק עַד אֲלֵיכֶם הִגִּיעַ?‏ 37  מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא נָבִיא אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתָּנָה רוּחָנִית צָרִיךְ לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם הֵם מִצְוַת הָאָדוֹן. 38  וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין זֹאת יִשָּׁאֵר בְּבוּרוּתוֹ. 39  לְפִיכָךְ, אַחַי, חִתְרוּ תָּמִיד לְהִתְנַבֵּא וְאַל תֶּאֶסְרוּ אֶת הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹנוֹת. 40  אַךְ יֵעָשֶׂה נָא הַכֹּל כַּיָּאוּת וּבְצוּרָה מְסֻדֶּרֶת.‏

הערות שוליים

ישע כ”ח:11, 12‏.‏