עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

עברים 9‏:1‏-28

ט  לַבְּרִית הַקּוֹדֶמֶת הָיוּ דִּינֵי עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ וּמָקוֹם קָדוֹשׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת;  שֶׁכֵּן הוּקַם הַמָּדוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאֹהֶל אֲשֶׁר בּוֹ הָיוּ הַמְּנוֹרָה וְגַם הַשֻּׁלְחָן וְהַלֶּחֶם הַמֻּצָּג,‏* וְהוּא קָרוּי ”הַקֹּדֶשׁ”.  וּמֵעֵבֶר לַמָּסָךְ הַשֵּׁנִי* הָיָה מְדוֹר הָאֹהֶל הַקָּרוּי ”קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים”.  בּוֹ הָיוּ מַחְתַּת זָהָב וַאֲרוֹן הַבְּרִית שֶׁהָיָה מְצֻפֶּה כֻּלּוֹ זָהָב, אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ הָיוּ כַּד הַזָּהָב שֶׁהֵכִיל אֶת הַמָּן וּמַטֵּה אַהֲרֹן שֶׁפָּרַח וְלוּחוֹת הַבְּרִית,  וְעָלָיו הָיוּ הַכְּרוּבִים הַמְּפֹאָרִים שֶׁסָּכְכוּ עַל הַכַּפֹּרֶת.‏* עַל כָּל פָּנִים, אֵין זֶה הַזְּמַן כָּעֵת לְהַרְחִיב עַל דְּבָרִים אֵלֶּה.‏  מֵאָז הוּקְמוּ כָּךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, נִכְנָסִים הַכֹּהֲנִים אֶל הַמָּדוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאֹהֶל בִּקְבִיעוּת כְּדֵי לְבַצֵּעַ עֲבוֹדוֹת קֹדֶשׁ;  אַךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִכְנָס לְבַדּוֹ אֶל הַמָּדוֹר הַשֵּׁנִי פָּעַם בְּשָׁנָה, וְלֹא בְּלִי דָּם, וְאוֹתוֹ הוּא מַקְרִיב בְּעַד עַצְמוֹ וּבְעַד הַחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה הָעָם בִּשְׁגָגָה.  בָּזֹאת מַבְהִירָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי הַדֶּרֶךְ אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ טֶרֶם נֶחְשְׂפָה כַּאֲשֶׁר הָאֹהֶל הָרִאשׁוֹן הָיָה קַיָּם.  אֹהֶל זֶה הוּא מָשָׁל לָעֵת הַנּוֹכְחִית, וְעַל־פִּי מַתְכֹּנֶת זוֹ מֻקְרָבִים מְנָחוֹת וּזְבָחִים. אַךְ אֵלֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ אֶת הָאִישׁ הַמְּבַצֵּעַ עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ לְמֻשְׁלָם בַּאֲשֶׁר לְמַצְפּוּנוֹ. 10  הֵם קְשׁוּרִים אַךְ וְרַק לְמַאֲכָלִים וּלְמַשְׁקָאוֹת וְלִטְבִילוֹת שׁוֹנוֹת. הַלָּלוּ הָיוּ דְּרִישׁוֹת חֻקִּיּוֹת הַנּוֹגְעוֹת לַגּוּף, וְהֵן נִקְבְּעוּ עַד לְעֵת הַתִּקּוּן.‏ 11  אֲבָל הַמָּשִׁיחַ, בְּבוֹאוֹ כְּכֹהֵן גָּדוֹל לְמַעַן הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁכְּבָר קַיָּמִים, עָבַר דֶּרֶךְ הָאֹהֶל הַגָּדוֹל יוֹתֵר וְהַמֻּשְׁלָם יוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לִבְרִיאָה זוֹ. 12  הוּא נִכְנַס אַחַת וּלְתָמִיד אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ, לֹא עִם דַּם עִזִּים וּפָרִים צְעִירִים אֶלָּא עִם דָּמוֹ שֶׁלּוֹ, וְהִשִּׂיג גְּאֻלָּה נִצְחִית עֲבוּרֵנוּ. 13  הֲרֵי אִם דַּם עִזִּים וּפָרִים וְאֵפֶר עֶגְלָה הַנִּזְרָק עַל הַטְּמֵאִים מְקַדְּשִׁים אֶת הָאָדָם לְטִהוּר הַבָּשָׂר, 14  עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דָּמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ — אֲשֶׁר עַל־יְדֵי רוּחַ נִצְחִית הִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לֶאֱלֹהִים כְּקָרְבָּן שֶׁאֵין בּוֹ מוּם — יְטַהֵר אֶת מַצְפּוּנֵנוּ מִמַּעֲשִׂים מֵתִים כְּדֵי שֶׁנַּעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים חַיִּים!‏ 15  מִשּׁוּם כָּךְ הוּא מְתַוֵּךְ שֶׁל בְּרִית חֲדָשָׁה, כְּדֵי שֶׁהַקְּרוּאִים יְקַבְּלוּ אֶת הַהַבְטָחָה בִּדְבַר הַנַּחֲלָה הַנִּצְחִית. כָּל זֶה הִתְאַפְשֵׁר בִּזְכוּת מוֹתוֹ, מָוֶת אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ הֵם נִפְדּוּ בִּמְחִיר כֹּפֶר מִן הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַבְּרִית הַקּוֹדֶמֶת. 16  הֵן הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ בְּרִית, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּמוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַכּוֹרֵת אֶת הַבְּרִית.‏* 17  הֲרֵי בְּרִית נִכְנֶסֶת לְתֹקֶף עַל בְּסִיס מוֹתָם שֶׁל קָרְבָּנוֹת, שֶׁכֵּן אֵין הִיא בְּתֹקֶף כָּל עוֹד חַי הָאִישׁ הַכּוֹרֵת אֶת הַבְּרִית. 18  לָכֵן גַּם הַבְּרִית הַקּוֹדֶמֶת לֹא נֶחְנְכָה בְּלִי דָּם. 19  כִּי לְאַחַר שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְכָל הָעָם אֶת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, לָקַח אֶת דַּם הַפָּרִים הַצְּעִירִים וְהָעִזִּים עִם מַיִם וְצֶמֶר שָׁנִי וְאֵזוֹב* וְהִזָּה אוֹתָם עַל הַסֵּפֶר וְעַל כָּל הָעָם 20  בְּאָמְרוֹ: ”זֶה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיכֶם אֱלֹהִים לִשְׁמֹר”.‏* 21  וְגַם עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל כְּלֵי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הִזָּה אֶת הַדָּם. 22  כֵּן, עַל־פִּי הַתּוֹרָה כִּמְעַט הַכֹּל מְטֹהָר בְּדָם, וּלְלֹא שְׁפִיכַת דָּם אֵין מְחִילָה.‏ 23  לָכֵן הֶכְרֵחִי הָיָה לְטַהֵר עַל־יְדֵי אֵלֶּה אֶת הַדְּבָרִים הַמְּהַוִּים דֶּגֶם לְמָה שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲבָל לַדְּבָרִים הַשְּׁמֵימִיִּים נִדְרָשִׁים זְבָחִים טוֹבִים בְּהַרְבֵּה. 24  הֲרֵי הַמָּשִׁיחַ לֹא נִכְנַס אֶל מָקוֹם קָדוֹשׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, אֲשֶׁר הוּא הֶעְתֵּק שֶׁל הָאֲמִתִּי, אֶלָּא אֶל הַשָּׁמַיִם עַצְמָם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת כָּעֵת בַּעֲדֵנוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים. 25  וְזֹאת לֹא כְּדֵי לְהַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, כְּפִי שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִכְנַס אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ שָׁנָה בְּשָׁנָה עִם דָּם שֶׁאֵינוֹ דָּמוֹ; 26  שֶׁאִם כֵּן, הָיָה עָלָיו לִסְבֹּל פְּעָמִים רַבּוֹת מֵאָז נוֹסַד הָעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁכָּעֵת בְּאַחֲרִית הָעוֹלָמוֹת* הִתְגַּלָּה פַּעַם אַחַת בִּלְבַד כְּדֵי לָשִׂים קֵץ לַחֵטְא עַל־יְדֵי הַקְרָבַת עַצְמוֹ. 27  וּכְפִי שֶׁבְּנֵי אָדָם צְפוּיִים לָמוּת פַּעַם אַחַת בִּלְבַד אֲבָל אַחַר כָּךְ לְהִשָּׁפֵט, 28  כָּךְ גַּם הַמָּשִׁיחַ הֻקְרַב פַּעַם אַחַת בִּלְבַד כְּדֵי לָשֵׂאת חֲטָאֵי רַבִּים; וּבַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁיּוֹפִיעַ לֹא יִהְיֶה זֶה לְעִנְיַן הַחֵטְא, וְיִרְאוּ אוֹתוֹ מִי שֶׁמְּצַפִּים לוֹ בִּכְמִיהָה שֶׁיּוֹשִׁיעֵם.‏

הערות שוליים

או, ”לחם הפנים”.‏
כלומר, הפרוכת.‏
המילה היוונית המתורגמת כאן ל”כפורת” עניינה גם בקורבן כפרה או ריצוי.‏
או, ”מתווך הברית”.‏
זיהויו של האזוב בפסוק זה אינו ודאי, אך ככל הנראה מדובר במיורן.‏
שמ כ”ד:8‏.‏
ביוונית, צורת הרבים של המילה אָיוֹן, ראה ערך ”סדר עולמי” במונחון‏.‏