עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

עברים 6‏‏:1‏‏-20

ו  לָכֵן כָּעֵת, מִשֶּׁעָזַבְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַבְּסִיסִית עַל אוֹדוֹת הַמָּשִׁיחַ, הָבָה נַחְתֹּר קָדִימָה אֶל הַבַּגְרוּת וְאַל נָשׁוּב לְהַנִּיחַ אֶת הַיְּסוֹדוֹת, כְּלוֹמַר, חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה מִמַּעֲשִׂים מֵתִים, אֱמוּנָה בֶּאֱלֹהִים  וְהַהוֹרָאָה בִּדְבַר הַטְּבִילוֹת, סְמִיכַת הַיָּדַיִם, תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְהַמִּשְׁפָּט הַנִּצְחִי.  וְאֶת זֹאת נַעֲשֶׂה אִם יַרְשֶׁה אֱלֹהִים.  הֵן בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה אֶת אֵלֶּה שֶׁבֶּעָבָר הוּאֲרוּ וְטָעֲמוּ מִמַּתְּנַת הַחִנָּם הַשְּׁמֵימִית וְנִתַּן לָהֶם חֶלְקָם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ  וְטָעֲמוּ מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב שֶׁל אֱלֹהִים וּמִכּוֹחוֹת הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הֶעָתִיד לָבוֹא,  אַךְ נָסוֹגוּ; שֶׁכֵּן הֵם בְּעַצְמָם מוֹקִיעִים מֵחָדָשׁ אֶת בֶּן אֱלֹהִים וּמַצִּיגִים אוֹתוֹ לְחֶרְפָּה.  הֲרֵי אֲדָמָה הַשּׁוֹתָה אֶת הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד עָלֶיהָ פְּעָמִים רַבּוֹת וּמְנִיבָה צְמָחִים מוֹעִילִים לְמִי שֶׁעֲבוּרָם הִיא מְעֻבֶּדֶת, זוֹכָה לִבְרָכָה מֵאֵת אֱלֹהִים.  אַךְ אִם הִיא מַצְמִיחָה קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, לֹא־רְצוּיָה הִיא וּקְרוֹבָה לִהְיוֹת מְקֻלֶּלֶת, וְסוֹפָהּ לְהִשָּׂרֵף.  אֲבָל אָנוּ בְּטוּחִים, אֲהוּבַי, שֶׁמַּצַּבְכֶם טוֹב יוֹתֵר — מַצָּב הַמּוֹבִיל לִישׁוּעָה — אַף שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים כָּךְ. 10  הֲרֵי אֱלֹהִים אֵינוֹ נוֹהֵג בְּחֹסֶר צֶדֶק וְאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת פָּעָלְכֶם וְאֶת הָאַהֲבָה שֶׁהֶרְאֵיתֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּכָךְ שֶׁשֵּׁרַתֶּם אֶת הַקְּדוֹשִׁים וְעוֹדְכֶם מְשָׁרְתִים אוֹתָם. 11  אַךְ רְצוֹנֵנוּ הָעַז הוּא שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יְגַלֶּה אֶת אוֹתָהּ שַׁקְדָנוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן מָלֵא בַּתִּקְוָה עַד הַסּוֹף, 12  עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּהְיוּ עֲצֵלִים אֶלָּא תְּחַקּוּ אֶת דֻּגְמָתָם שֶׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְסַבְלָנוּת יוֹרְשִׁים אֶת הַהַבְטָחוֹת. 13  הֲרֵי כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם אֶת הַבְטָחָתוֹ הוּא נִשְׁבַּע בּוֹ עַצְמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מִישֶׁהוּ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר בּוֹ יָכוֹל הָיָה לְהִשָּׁבַע. 14  הוּא אָמַר: ”לָבֶטַח אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְלָבֶטַח אַרְבֶּה אוֹתְךָ”.* 15  וּבְכֵן, לְאַחַר שֶׁחִכָּה בְּסַבְלָנוּת זָכָה אַבְרָהָם לְהַבְטָחָה זוֹ. 16  הֵן בְּנֵי אָדָם נִשְׁבָּעִים בְּמִישֶׁהוּ גָּדוֹל מֵהֶם וּשְׁבוּעָתָם שָׂמָה קֵץ לְכָל וִכּוּחַ, שֶׁכֵּן הִיא עֲרֻבָּה חֻקִּית עֲבוּרָם. 17  בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, כַּאֲשֶׁר רָצָה אֱלֹהִים לְהַבְהִיר עוֹד יוֹתֵר לְיוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה שֶׁמַּטְּרָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְשִׁנּוּי, נָתַן לְכָךְ תֹּקֶף בִּשְׁבוּעָה, 18  כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְתִּי מִשְׁתַּנִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם אֱלֹהִים אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁקֵּר, אָנוּ שֶׁנִּמְלַטְנוּ אֶל הַמַּחֲסֶה נִזְכֶּה לְעִידוּד רַב הַמְּסַיֵּעַ לָנוּ לֶאֱחֹז בְּחָזְקָה בַּתִּקְוָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ. 19  תִּקְוָה זוֹ הִיא כְּעֹגֶן בָּטוּחַ וְיַצִּיב לְנַפְשֵׁנוּ, וְהִיא נִכְנֶסֶת מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת, 20  אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו נִכְנַס יֵשׁוּעַ בַּעֲדֵנוּ כְּחָלוּץ וְהָיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל לְעוֹלָם כְּדֻגְמַת מַלְכִּי־צֶדֶק.

הערות שוליים

בר כ”ב:17‏.‏