עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

עברים 4‏‏:1‏‏-16

ד  לְפִיכָךְ הוֹאִיל וְהַהַבְטָחָה לְהִכָּנֵס לִמְנוּחָתוֹ עוֹמֶדֶת בְּעֵינָהּ, הִזָּהֲרוּ פֶּן מִישֶׁהוּ מִקִּרְבְּכֶם לֹא יִהְיֶה רָאוּי לָהּ.  הֵן גַּם לָנוּ הֻכְרְזָה הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה כְּפִי שֶׁהֻכְרְזָה לָהֶם; אַךְ הַדָּבָר שֶׁשָּׁמְעוּ לֹא הוֹעִיל לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֱמוּנָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה לְאֵלֶּה שֶׁהִקְשִׁיבוּ.  אָנוּ הַמְּגַלִּים אֱמוּנָה כֵּן נִכְנָסִים אֶל הַמְּנוּחָה, כְּפִי שֶׁהוּא אָמַר: ”לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי בְּכַעֲסִי, ’הֵם לֹא יִכָּנְסוּ אֶל מְנוּחָתִי’”,* וְזֹאת אַף־עַל־פִּי שֶׁפְּעָלָיו כְּבָר הֻשְׁלְמוּ מֵאָז נוֹסַד הָעוֹלָם;  שֶׁכֵּן בְּמָקוֹם אֶחָד הוּא אָמַר עַל הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: ”וֶאֱלֹהִים נָח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל פְּעָלָיו”,*  וְכָאן הוּא שׁוּב אוֹמֵר: ”הֵם לֹא יִכָּנְסוּ אֶל מְנוּחָתִי”.  אִם כֵּן, הוֹאִיל וַעֲדַיִן נוֹתָר לְכַמָּה לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, וּמִי שֶׁבַּתְּחִלָּה הֻכְרְזָה לָהֶם הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה לֹא נִכְנְסוּ בִּגְלַל אִי־צִיּוּתָם,  הוּא שׁוּב מוֹעִיד יוֹם מְסֻיָּם בְּאָמְרוֹ כַּעֲבֹר זְמַן רַב בְּמִזְמוֹר דָּוִד ”הַיּוֹם”; כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵיל: ”הַיּוֹם אִם תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ, אַל תַּקְשׁוּ אֶת לְבַבְכֶם”.*  הֲרֵי אִלּוּ הוֹבִיל אוֹתָם יְהוֹשֻׁעַ אֶל מְקוֹם מְנוּחָה, אֱלֹהִים לֹא הָיָה מְדַבֵּר לְאַחַר מִכֵּן עַל יוֹם אַחֵר.  לָכֵן נוֹתְרָה מְנוּחַת שַׁבָּת לְעַם אֱלֹהִים. 10  הֵן הָאָדָם הַנִּכְנָס לִמְנוּחַת אֱלֹהִים נָח גַּם הוּא מִפְּעָלָיו, כְּפִי שֶׁאֱלֹהִים נָח מִפְּעָלָיו. 11  לְפִיכָךְ הָבָה נַעֲשֶׂה כָּל מַאֲמָץ לְהִכָּנֵס אֶל מְנוּחָה זוֹ, פֶּן יִפֹּל אִישׁ וְיִהְיֶה לְמַמְרֶה כְּדֻגְמָתָם. 12  כִּי דְּבַר אֱלֹהִים חַי וְרַב־עָצְמָה, וְחַד הוּא מִכָּל חֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְחוֹדֵר עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא מַפְרִיד בֵּין נֶפֶשׁ לְרוּחַ וּבֵין מִפְרָקִים לְמוֹחַ הָעֲצָמוֹת, וּבְכוֹחוֹ לְהַבְחִין בְּמַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וְכַוָּנוֹתָיו. 13  וְאֵין שׁוּם בְּרִיאָה הַנִּסְתֶּרֶת מֵעֵינָיו; הַכֹּל חָשׂוּף וְגָלוּי לְעֵינֵי מִי שֶׁלְּפָנָיו עָלֵינוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. 14  עַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה אֲשֶׁר עָבַר דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם, יֵשׁוּעַ בֶּן אֱלֹהִים, נַחֲזִיקָה נָא בְּהַצְהָרַת אֱמוּנָתֵנוּ בּוֹ. 15  הֲרֵי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִזְדַּהוֹת עִם חֻלְשׁוֹתֵינוּ; אַדְרַבָּה, יֵשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנֻּסָּה בַּכֹּל כָּמוֹנוּ, אַךְ לְלֹא חֵטְא. 16  לָכֵן הָבָה נִתְקָרֵב אֶל כֵּס הַחֶסֶד וְנִתְפַּלֵּל בְּחָפְשִׁיּוּת* כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְרַחֲמִים וְנִמְצָא חֶסֶד לְשֵׁם עֶזְרָה בְּעִתָּהּ.

הערות שוליים

תה צ”ה:11‏.‏
בר ב’:2‏.‏
תה צ”ה:7, 8‏.‏
או, ”בחופש דיבור”.‏