עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

עברים 12‏‏:1‏‏-29

יב  אִם כֵּן, הוֹאִיל וְאָנוּ מֻקָּפִים בַּעֲנַן עֵדִים כֹּה גָּדוֹל, נַשְׁלִיכָה גַּם אָנוּ כָּל מַעֲמָסָה מֵעָלֵינוּ וְאֶת הַחֵטְא הַלּוֹכֵד אוֹתָנוּ בְּנָקֵל, וְנָרוּץ בְּהַתְמָדָה אֶת הַמֵּרוֹץ הֶעָרוּךְ לְפָנֵינוּ,  כְּשֶׁמַּבָּטֵנוּ מְמֻקָּד בְּיֵשׁוּעַ, שַׂר אֱמוּנָתֵנוּ וּמַשְׁלִימָהּ.* בְּעַד הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה עֲרוּכָה לְפָנָיו עָמַד בַּסֵּבֶל בִּהְיוֹתוֹ עַל עַמּוּד הוֹקָעָה כְּשֶׁהוּא בָּז לַחֶרְפָּה, וְיָשַׁב לִימִין כֵּס הָאֱלֹהִים.  בַּחֲנוּ הֵיטֵב אֶת זֶה אֲשֶׁר עָמַד אֵיתָן לְנֹכַח דִּבּוּר עוֹיֵן כָּזֶה מִפִּי חוֹטְאִים שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הִזִּיקוּ לְעַצְמָם, פֶּן תִּתְעַיְּפוּ וּפֶן תִּפֹּל רוּחֲכֶם.  בְּמַאֲבַקְכֶם עִם חֵטְא זֶה טֶרֶם נִלְחַמְתֶּם עַד כְּדֵי שְׁפִיכַת דַּמְכֶם,  וּשְׁכַחְתֶּם לְגַמְרֵי אֶת הַקְּרִיאָה הַמֻּפְנֵית אֲלֵיכֶם כְּאֶל בָּנִים: ”בְּנִי, אַל תְּזַלְזֵל בְּמוּסַר יְהֹוָה, וְאַל תִּפֹּל רוּחֲךָ כַּאֲשֶׁר הוּא מְתַקֵּן אוֹתְךָ;  כִּי יְהֹוָה מֵטִיל מוּסָר עַל מִי שֶׁהוּא אוֹהֵב; הוּא מַלְקֶה* אֶת כָּל מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל כְּבֵן”.*  עֲלֵיכֶם לְהַחְזִיק מַעֲמָד, כִּי זֶהוּ חֵלֶק מֵהַמּוּסָר* שֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים. אֱלֹהִים נוֹהֵג אִתְּכֶם כְּעִם בָּנִים. הֲרֵי מִיהוּ הַבֵּן שֶׁאָבִיו אֵינוֹ מֵטִיל עָלָיו מוּסָר?  אֲבָל אִלּוּ לֹא הֱיִיתֶם מְקַבְּלִים כֻּלְּכֶם אֶת הַמּוּסָר הַזֶּה, הֱיִיתֶם לְמַעֲשֶׂה מַמְזֵרִים וְלֹא בָּנִים.  זֹאת וְעוֹד, אֲבוֹתֵינוּ לְפִי הַבָּשָׂר הֵטִילוּ עָלֵינוּ מוּסָר, וְאָנוּ כִּבַּדְנוּ אוֹתָם. הַאִם לֹא נִהְיֶה מוּכָנִים עוֹד יוֹתֵר לְהִכָּנַע לַאֲבִי חַיֵּינוּ הָרוּחָנִיִּים כְּדֵי שֶׁנִּחְיֶה? 10  כִּי הֵם הֵטִילוּ עָלֵינוּ מוּסָר לִזְמַן קָצָר עַל־פִּי מָה שֶׁרָאוּ לְנָכוֹן, אַךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵּן לְתוֹעַלְתֵּנוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵלֶק בִּקְדֻשָּׁתוֹ. 11  אָמְנָם שׁוּם מוּסָר אֵינוֹ נֶחְשָׁב בַּתְּחִלָּה לְדָבָר מְשַׂמֵּחַ כִּי אִם לְדָבָר מַכְאִיב; אַךְ לְאַחַר מִכֵּן הוּא מֵנִיב פְּרִי שֶׁל שָׁלוֹם וּצְדָקָה לְמִי שֶׁהִתְחַנְּכוּ עַל־יָדָיו. 12  עַל כֵּן, חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם חַלָּשׁוֹת 13  וְהַמְשִׁיכוּ לִסְלֹל דְּרָכִים יְשָׁרוֹת לְרַגְלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁהָאֵיבָר הַפִּסֵּחַ לֹא יֵעָקֵר מִן הַמִּפְרָק אֶלָּא יִתְרַפֵּא. 14  חִתְרוּ לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם וְרִדְפוּ אַחַר הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר בִּלְעָדֶיהָ אִישׁ לֹא יִרְאֶה אֶת הָאָדוֹן. 15  הִשָּׁמְרוּ מְאוֹד פֶּן יְאַבֵּד אִישׁ אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים וּפֶן יִצְמַח שֹׁרֶשׁ רָעִיל אֲשֶׁר יִגְרֹם לְצָרוֹת וִיטַמֵּא רַבִּים, 16  וּפֶן יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם זוֹנֶה אוֹ אִישׁ שֶׁאֵינוֹ מַעֲרִיךְ דְּבָרִים קְדוֹשִׁים, כְּמוֹ עֵשָׂו, אֲשֶׁר וִתֵּר עַל זְכֻיּוֹת הַבְּכוֹרָה שֶׁלּוֹ תְּמוּרַת אֲרוּחָה אַחַת. 17  הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר רָצָה לָרֶשֶׁת אֶת הַבְּרָכָה, נִדְחָה; כִּי אַף שֶׁנִּסָּה בְּכָל מְאוֹדוֹ וּבִדְמָעוֹת לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִיו, לֹא הִשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. 18  הֵן אַתֶּם לֹא קְרַבְתֶּם אֶל דָּבָר מוּחָשִׁי אֲשֶׁר בָּעַר בָּאֵשׁ, אֶל עָנָן קוֹדֵר וְאֶל אֲפֵלָה כְּבֵדָה וּסְעָרָה, 19  אֶל קוֹל תְּקִיעַת חֲצוֹצְרָה וְאֶל קוֹל דּוֹבֵר, אֲשֶׁר כְּשָׁמְעָם אוֹתוֹ הִתְחַנְּנוּ הָעָם שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, 20  כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הַצִּוּוּי: ”גַּם אִם בְּהֵמָה תִּגַּע בָּהָר יֵשׁ לִסְקֹל אוֹתָהּ”.* 21  כְּמוֹ כֵן, הַמַּרְאֶה הָיָה כֹּה מַפְחִיד עַד כִּי מֹשֶׁה אָמַר: ”יָרֵא אֲנִי וְרוֹעֵד”. 22  אֲבָל אַתֶּם קְרַבְתֶּם אֶל הַר צִיּוֹן וְאֶל עִיר אֱלֹהִים חַיִּים, יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁמֵימִית, וְאֶל עֲצֶרֶת רִבְבוֹת מַלְאָכִים, 23  וְאֶל קְהִלַּת הַבְּכוֹרִים שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם, וְאֶל אֱלֹהִים שׁוֹפֵט הַכֹּל, וְאֶל הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ מֻשְׁלָמִים, 24  וְאֶל יֵשׁוּעַ, מְתַוֵּךְ שֶׁל בְּרִית חֲדָשָׁה, וְאֶל הַדָּם שֶׁהֻזָּה, הַמְּדַבֵּר טוֹב יוֹתֵר מִדָּמוֹ שֶׁל הֶבֶל. 25  הִזָּהֲרוּ פֶּן תְּסָרְבוּ לְהַקְשִׁיב* לַמְּדַבֵּר. הֲרֵי אִם לֹא נִמְלְטוּ אֵלֶּה שֶׁלֹּא הִקְשִׁיבוּ לְזֶה אֲשֶׁר נָתַן עַל הָאָרֶץ אַזְהָרָה מִטַּעַם אֱלֹהִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֹא נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם נַפְנֶה עֹרֶף לְזֶה הַמְּדַבֵּר מִן הַשָּׁמַיִם. 26  בָּעֵת הַהִיא הִרְעִיד קוֹלוֹ אֶת הָאָרֶץ, אֲבָל כָּעֵת הוּא הִבְטִיחַ: ”עוֹד פַּעַם אַחַת אַרְעִיד לֹא רַק אֶת הָאָרֶץ אֶלָּא גַּם אֶת הַשָּׁמַיִם”.* 27  וּבְכֵן, הַמִּלִּים ”עוֹד פַּעַם אַחַת” מְצַיְּנוֹת אֶת הֲסָרַת הַדְּבָרִים הַנִּרְעָדִים — דְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ* — לְמַעַן יִשָּׁאֲרוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְעָדִים. 28  לְפִיכָךְ הוֹאִיל וְאָנוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל מַלְכוּת שֶׁלֹּא נִתָּן לְהַרְעִידָהּ, הָבָה נַמְשִׁיךְ לֵהָנוֹת מִן הַחֶסֶד אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ נַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ, בְּיִרְאָה וּבְכָבוֹד; 29  כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא.

הערות שוליים

כלומר, הופך את אמונתנו למושלמת.‏
או, ”מעניש”.‏
משל ג’:11, 12‏.‏
או, ”הכשרה”.‏
שמ י”ט:13‏.‏
או, ”תתרצו תירוצים”.‏
חגי ב’:6‏.‏
כלומר, דברים אשר נעשו שלא על־ידי אלוהים.‏