עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

עברים 10‏‏:1‏‏-39

י  הוֹאִיל וְהַתּוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא צֵל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לָבוֹא וְלֹא מַמָּשׁוּת הַדְּבָרִים, אֵלֶּה הַמַּקְרִיבִים בְּהַתְמָדָה אֶת אוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת שָׁנָה בְּשָׁנָה לְעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ עַל־יְדֵי כָּךְ לְמֻשְׁלָמִים אֶת הַבָּאִים לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים.  אִלּוּ יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, הַאִם לֹא הָיְתָה נִפְסֶקֶת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת? הֲרֵי עוֹבְדֵי אֱלֹהִים הָיוּ נִטְהָרִים אַחַת וּלְתָמִיד, וְלֹא הָיְתָה לָהֶם עוֹד כָּל הַכָּרָה בַּחֲטָאִים.  אַדְרַבָּה, הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ מְשַׁמְּשִׁים כְּתִזְכֹּרֶת לַחֲטָאִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה,  שֶׁכֵּן דַּם פָּרִים וְעִזִּים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָסִיר חֲטָאִים.  לְפִיכָךְ בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הָעוֹלָם הוּא אוֹמֵר: ”’בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ, אַךְ גּוּף הֵכַנְתָּ לִי.  בְּעוֹלוֹת וּבְקָרְבַּן חַטָּאת לֹא רָצִיתָ’.  אָז אָמַרְתִּי, ’הִנֵּה בָּאתִי (בִּמְגִלַּת הַסֵּפֶר כָּתוּב עָלַי) לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנְךָ, אֱלֹהִים’”.*  לְאַחַר שֶׁהוּא אוֹמֵר: ”לֹא חָפַצְתָּ וְלֹא רָצִיתָ בִּזְבָחִים וּבִמְנָחוֹת וּבְעוֹלוֹת וּבְקָרְבַּן חַטָּאת” — קָרְבָּנוֹת הַמֻּקְרָבִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה —  הוּא מוֹסִיף: ”הִנֵּה בָּאתִי לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנְךָ”. הוּא שָׂם קֵץ לָרִאשׁוֹן כְּדֵי לְהָקִים אֶת הַשֵּׁנִי. 10  עַל־יְדֵי ’רָצוֹן’ זֶה קֻדַּשְׁנוּ בְּאֶמְצָעוּת הַקְרָבַת גּוּפוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אַחַת וּלְתָמִיד. 11  כְּמוֹ כֵן, כָּל כֹּהֵן מִתְיַצֵּב בִּמְקוֹמוֹ מִדֵּי יוֹם כְּדֵי לְשָׁרֵת וּלְהַקְרִיב פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת אוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת, אֲשֶׁר אַף פַּעַם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָסִיר חֲטָאִים לְגַמְרֵי. 12  אֲבָל אִישׁ זֶה הִקְרִיב לְתָמִיד קָרְבָּן אֶחָד עַל חֲטָאִים וְיָשַׁב לִימִין אֱלֹהִים, 13  וּמֵאָז הוּא מְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יוּשְׂמוּ אוֹיְבָיו כַּהֲדוֹם לְרַגְלָיו. 14  הֵן בְּאֶמְצָעוּת קָרְבָּן אֶחָד הִקְנָה שְׁלֵמוּת נִצְחִית לַמְּקֻדָּשִׁים. 15  זֹאת וְעוֹד, גַּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה לָנוּ, שֶׁכֵּן לְאַחַר שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: 16  ”’זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם’, אוֹמֵר יְהֹוָה. ’אָשִׂים אֶת חֻקַּי בְּלִבָּם, וּבְשִׂכְלָם אֶכְתֹּב אוֹתָם’”, 17  הִיא מוֹסִיפָה: ”וְאֶת חֲטָאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים לֹא אֶזְכֹּר עוֹד”.* 18  וְהֵיכָן שֶׁהַלָּלוּ נִסְלָחִים, אֵין עוֹד מָקוֹם לְקָרְבָּן עַל חֲטָאִים. 19  לְפִיכָךְ, אַחִים, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָנוּ בִּטָּחוֹן מָלֵא לִצְעֹד בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ בִּזְכוּת דָּמוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ, 20  דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה וְחַיָּה שֶׁהוּא חָנַךְ עֲבוּרֵנוּ מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת, כְּלוֹמַר בְּשָׂרוֹ, 21  וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּהֵן נַעֲלֶה הַמֻּפְקָד עַל בֵּית אֱלֹהִים, 22  נִתְקָרֵב נָא בְּלֵב יָשָׁר וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁלִּבֵּנוּ מְטֹהָר מִמַּצְפּוּן מְרֻשָּׁע עַל־יְדֵי הַזָּיָה* וְגוּפֵנוּ רָחוּץ בְּמַיִם טְהוֹרִים. 23  הָבָה נֹאחַז בְּחָזְקָה וּלְלֹא פִּקְפּוּק בְּהַכְרָזַת תִּקְוָתֵנוּ, כִּי נֶאֱמָן הוּא הַמַּבְטִיחַ. 24  כְּמוֹ כֵן, הָבָה נָשִׂים לֵב אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כְּדֵי לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, 25  וְאַל נִזְנַח אֶת הִתְכַּנְּסֻיּוֹתֵינוּ, כְּמִנְהַג כַּמָּה אֲנָשִׁים, אֶלָּא נְעוֹדֵד זֶה אֶת זֶה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בִּרְאוֹתְכֶם כִּי קָרֵב הַיּוֹם. 26  הֵן אִם לְאַחַר שֶׁרָכַשְׁנוּ אֶת הַיֶּדַע הַמְּדֻיָּק עַל הָאֱמֶת נִתְהַלֵּךְ בַּחֵטְא בְּזָדוֹן, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן עַל חֲטָאִים, 27  וְכָל שֶׁיִּוָּתֵר הוּא לְחַכּוֹת בַּחֲרָדָה לְמִשְׁפָּט וּלְזַעַם יוֹקֵד אֲשֶׁר יְכַלֶּה אֶת הַמִּתְנַגְּדִים. 28  כָּל הַדּוֹחֶה אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה מוּמָת לְלֹא חֶמְלָה עַל־פִּי עֵדוּתָם שֶׁל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה. 29  עַד כַּמָּה גָּדוֹל יוֹתֵר יִהְיֶה, לְפִי דַּעְתְּכֶם, הָעֹנֶשׁ הָרָאוּי לְמִי שֶׁרוֹמֵס אֶת בֶּן אֱלֹהִים וְרוֹאֶה בְּדַם הַבְּרִית — אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ קֻדַּשׁ — דָּבָר שֶׁל מָה בְּכָךְ וּפוֹגֵעַ בְּרוּחַ הַחֶסֶד וּבָז לָהּ? 30  הֲרֵי אָנוּ מַכִּירִים אֶת מִי שֶׁאָמַר: ”לִי הַנָּקָם; אֲנִי אֲשַׁלֵּם”; וְגַם: ”יִשְׁפֹּט יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ”.* 31  נוֹרָא לִפֹּל לְיָדָיו שֶׁל אֱלֹהִים חַיִּים. 32  אוּלָם זִכְרוּ תָּמִיד אֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְאַחַר שֶׁהוּאַרְתֶּם, יָמִים שֶׁבָּהֶם עֲמַדְתֶּם אֵיתָן וּסְבַלְתֶּם לְנֹכַח נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים. 33  לְעִתִּים הִתְנַסֵּיתֶם בַּחֲרָפוֹת וּבְצָרוֹת לְעֵינֵי כֹּל,* וּלְעִתִּים עֲמַדְתֶּם לְצַד* מִי שֶׁחָווּ זֹאת; 34  שֶׁכֵּן הִזְדַּהֵיתֶם עִם מִי שֶׁהָיוּ בְּמַאֲסָר וְקִבַּלְתֶּם בְּשִׂמְחָה אֶת גְּזֵלַת נִכְסֵיכֶם, בִּידִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם קִנְיָן טוֹב יוֹתֵר וְנִצְחִי. 35  לְפִיכָךְ אַל תַּשְׁלִיכוּ אֶת חֹפֶשׁ הַדִּבּוּר שֶׁלָּכֶם, אֲשֶׁר גְּמוּל רַב יִהְיֶה בְּצִדּוֹ. 36  הֵן אַתֶּם זְקוּקִים לְכוֹחַ עֲמִידָה, כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים תִּזְכּוּ בְּמָה שֶׁהֻבְטַח. 37  כִּי רַק ”עוֹד רֶגַע קָט”* וְ”הַבָּא יָבוֹא וְלֹא יִתְמַהְמֵהַּ”. 38  ”וְהַצַּדִּיק יִחְיֶה בִּזְכוּת אֱמוּנָתוֹ”, וְ”אִם יִסּוֹג, לֹא יִהְיֶה הוּא רָצוּי בְּעֵינַי”.** 39  וּבְכֵן, אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִן הַנְּסוֹגִים, אֲשֶׁר סוֹפָם אֲבַדּוֹן, אֶלָּא בַּעֲלֵי אֱמוּנָה הַמּוֹבִילָה לְהַצָּלַת הַנֶּפֶשׁ.

הערות שוליים

תה מ’:7–9‏.‏
ירמ ל”א:33, 34‏.‏
כלומר, הזיית דם.‏
דב ל”ב:35, 36‏.‏
מילולית, ”נחשפתם כבתיאטרון”.‏
מילולית, ”הייתם שותפים להם”.‏
ישע כ”ו:20‏.‏
מילולית, ”לנפשי”.‏
חבק ב’:3, 4‏.‏