מתי 8‏:1‏-34

ח  אַחֲרֵי שֶׁיָּרַד מִן הָהָר הָלַךְ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רַב.  וְהִנֵּה אִישׁ מְצֹרָע הִתְקָרֵב אֵלָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ בְּאָמְרוֹ: ”אֲדוֹנִי, אִם רַק תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי”.  הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר: ”רוֹצֶה אֲנִי. הִטַּהֵר”. מִיָּד נִטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ.  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ. לֵךְ, הֵרָאֵה לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה, לְעֵדוּת לָהֶם”.‏  כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו:  ‏”אֲדוֹנִי, מְשָׁרְתִי שׁוֹכֵב מְשֻׁתָּק בַּבַּיִת וְסוֹבֵל קָשׁוֹת”.  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”כַּאֲשֶׁר אַגִּיעַ לְשָׁם אֲרַפֵּא אוֹתוֹ”.  הֵשִׁיב שַׂר הַמֵּאָה וְאָמַר: ”אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. רַק צַוֵּה וּמְשָׁרְתִי יִתְרַפֵּא.  הֲרֵי גַּם אֲנִי כָּפוּף לְמָרוּת וְחַיָּלִים אֲחֵרִים כְּפוּפִים לִי, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְזֶה, ’לֵךְ!’ הוּא הוֹלֵךְ, וּלְאַחֵר, ’בּוֹא!’ הוּא בָּא, וּלְעַבְדִּי, ’עֲשֵׂה זֹאת!’ הוּא עוֹשֶׂה”. 10  בְּשָׁמְעוֹ זֹאת נִדְהַם יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אֵצֶל אַף אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כֹּה גְּדוֹלָה. 11  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁרַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ לֶאֱכֹל עִם אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם; 12  אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יֻשְׁלְכוּ הַחוּצָה אֶל הַחֹשֶׁךְ. שָׁם יִבְכּוּ וְיַחְרְקוּ שִׁנַּיִם”. 13  אָז אָמַר יֵשׁוּעַ לְשַׂר הַמֵּאָה: ”לֵךְ, וּמָה שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בּוֹ יִתְקַיֵּם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא הַמְּשָׁרֵת.‏ 14  כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל פֶּטְרוֹס, רָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ שׁוֹכֶבֶת כְּשֶׁהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם. 15  הוּא נָגַע בְּיָדָהּ וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה. אָז קָמָה וְהֵחֵלָּה לְשָׁרְתוֹ. 16  בָּעֶרֶב הֵבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים שֶׁהָיוּ אֲחוּזֵי שֵׁדִים, וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת בִּפְקֻדָּה וְרִפֵּא אֶת כָּל הַחוֹלִים, 17  לְמַעַן יִתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: ”אֶת תַּחְלוּאֵינוּ הוּא נָטַל וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ נָשָׂא”.‏* 18  כַּאֲשֶׁר רָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ, צִוָּה לָשׁוּט אֶל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם. 19  נִגַּשׁ אֵלָיו סוֹפֵר אֶחָד וְאָמַר לוֹ: ”מוֹרִי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו תֵּלֵךְ”. 20  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אֲבָל לְבֶן הָאָדָם אֵין מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ”. 21  אַחֲרֵי כֵן אָמַר לוֹ אִישׁ אַחֵר, אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים: ”אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת וְלִקְבֹּר אֶת אָבִי”. 22  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת אַחֲרַי, וְהָנַח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם”.‏ 23  הוּא נִכְנַס לְסִירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. 24  וְהִנֵּה פָּרְצָה בַּיָּם סְעָרָה גְּדוֹלָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַגַּלִּים כִּסּוּ אֶת הַסִּירָה; אַךְ הוּא יָשַׁן. 25  הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: ”אֲדוֹנֵנוּ, הַצֵּל אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לָמוּת!” 26  אָמַר לָהֶם: ”לָמָּה אַתֶּם פּוֹחֲדִים, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?” הוּא קָם, גָּעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם, וְהַכֹּל שָׁקַט וְרָגַע. 27  נִדְהֲמוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: ”מִיהוּ זֶה שֶׁאֲפִלּוּ הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?”‏ 28  בְּהַגִּיעוֹ אֶל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים, יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ מִבֵּין הַקְּבָרִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים. הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים מְאוֹד עַד כִּי אִישׁ לֹא הֵעֵז לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. 29  הֵם הֵחֵלּוּ לִצְעֹק: ”מָה לָנוּ וּלְךָ, בֶּן אֱלֹהִים? בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?” 30  הַרְחֵק מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹל. 31  הִתְחַנְּנוּ אֵלָיו הַשֵּׁדִים: ”אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ, שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים”. 32  אָמַר לָהֶם: ”לְכוּ!” הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים, וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתַּעֵר אֶל הַצּוּק, נָפַל אֶל הַיָּם וְטָבַע. 33  בָּרְחוּ הָרוֹעִים וּבָאוּ הָעִירָה. שָׁם סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל, גַּם אֶת מָה שֶׁקָּרָה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים. 34  וְהִנֵּה כָּל הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאוֹד לַעֲזֹב אֶת אֲזוֹרָם.‏

הערות שוליים

ישע נ”ג:4‏.‏