עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מתי 6‏:1‏-34

ו  ”הִשָּׁמְרוּ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי צִדְקַתְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁיִּרְאוּ אֶתְכֶם. אִם תַּעֲשׂוּ כֵּן, לֹא יִהְיֶה לָכֶם שָׂכָר אֵצֶל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.  לָכֵן לִפְנֵי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן מַתְּנוֹת צְדָקָה, אַל תִּתְקַע בַּחֲצוֹצְרָה כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַצְּבוּעִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבָרְחוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהַלְּלוּ אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: הֵם כְּבָר קִבְּלוּ אֶת מְלוֹא שְׂכָרָם.  אֲבָל אַתָּה, בְּתֶתְךָ מַתְּנוֹת צְדָקָה, אַל תֵּדַע יָדְךָ הַשְּׂמָאלִית אֶת אֲשֶׁר עוֹשָׂה יָדְךָ הַיְּמָנִית,  לְמַעַן יִהְיוּ מַתְּנוֹתֶיךָ בַּסֵּתֶר, וְאָבִיךָ הַמַּבִּיט בַּסֵּתֶר יִגְמֹל לְךָ.‏  ‏”וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים, אַל תִּהְיוּ כְּמוֹ הַצְּבוּעִים, כִּי אוֹהֲבִים הֵם לְהִתְפַּלֵּל בְּעָמְדָּם בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבְפִנּוֹת הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים לְמַעַן יֵרָאוּ לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: הֵם כְּבָר קִבְּלוּ אֶת מְלוֹא שְׂכָרָם.  אֲבָל אַתָּה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מִתְפַּלֵּל, הִכָּנֵס לַחֶדֶר הַפְּרָטִי שֶׁבְּבֵיתְךָ, סְגֹר אֶת הַדֶּלֶת בַּעַדְךָ וְהִתְפַּלֵּל לְאָבִיךָ הַנִּסְתָּר מֵעַיִן; וְאָבִיךָ הַמַּבִּיט בַּסֵּתֶר יִגְמֹל לְךָ.  כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים, אַל תֹּאמְרוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים, כְּפִי שֶׁעוֹשִׂים הַגּוֹיִים בְּחָשְׁבָם שֶׁאִם יַרְבּוּ בְּמִלִּים יִשָּׁמְעוּ.  אַל תִּהְיוּ דּוֹמִים לָהֶם, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֲבִיכֶם מָה הֵם צָרְכֵיכֶם עוֹד בְּטֶרֶם תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ.‏  ‏”לָכֵן בְּדֶרֶךְ זוֹ הִתְפַּלְּלוּ:‏ ‏”’אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ. 10  תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ. יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּבַשָּׁמַיִם כֵּן גַּם בָּאָרֶץ. 11  תֵּן לָנוּ הַיּוֹם אֶת הַלֶּחֶם הַנָּחוּץ לָנוּ, 12  וּמְחַל לָנוּ עַל חוֹבוֹתֵינוּ כְּפִי שֶׁגַּם אָנוּ מוֹחֲלִים לַחַיָּבִים לָנוּ. 13  וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי פִּתּוּי, כִּי אִם הַצִּילֵנוּ מִיְּדֵי הָרָשָׁע’.‏ 14  ‏”כִּי אִם תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם עַל חֲטָאֵיהֶם, גַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם; 15  וְאִם לֹא תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם עַל חֲטָאֵיהֶם, גַּם אֲבִיכֶם לֹא יִסְלַח לָכֶם עַל חֲטָאֵיכֶם.‏ 16  ‏”כַּאֲשֶׁר אַתֶּם צָמִים, חִדְלוּ לְהֵרָאוֹת עֲצוּבִים כְּמוֹ הַצְּבוּעִים הַמְּשַׁנִּים אֶת מַרְאֵה פְּנֵיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: הֵם כְּבָר קִבְּלוּ אֶת מְלוֹא שְׂכָרָם. 17  אֲבָל אַתָּה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָם, מְשַׁח אֶת רֹאשְׁךָ בְּשֶׁמֶן וּרְחַץ אֶת פָּנֶיךָ, 18  כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה צָם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם לְאָבִיךָ הַנִּסְתָּר מֵעַיִן; וְאָבִיךָ הַמַּבִּיט בַּסֵּתֶר יִגְמֹל לְךָ.‏ 19  ‏”חִדְלוּ לֶאֱצֹר לָכֶם אוֹצָרוֹת עַל הָאָרֶץ, בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ עָשׁ וַחֲלוּדָה מַשְׁחִיתִים וְגַנָּבִים פּוֹרְצִים וְגוֹנְבִים. 20  תַּחַת זֹאת, אִצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמַיִם, בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ עָשׁ וַחֲלוּדָה אֵינָם מַשְׁחִיתִים וְגַנָּבִים אֵינָם פּוֹרְצִים וְגוֹנְבִים. 21  כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אוֹצָרְךָ נִמְצָא, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבָבְךָ.‏ 22  ‏”מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. לְפִיכָךְ אִם עֵינְךָ פְּשׁוּטָה,‏* כָּל גּוּפְךָ יֵאוֹר. 23  אַךְ אִם עֵינְךָ רָעָה,‏* כָּל גּוּפְךָ יֶחְשַׁךְ. וְאִם הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ חֹשֶׁךְ הוּא, מָה רַב הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה!‏ 24  ‏”אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עֶבֶד לִשְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וְיָבוּז לַשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִהְיוֹת עֲבָדִים לֶאֱלֹהִים וְלַמָּמוֹן.‏ 25  ‏”מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: חִדְלוּ לִהְיוֹת מֻדְאָגִים לְגַבֵּי נַפְשְׁכֶם,‏* מָה תֹּאכְלוּ אוֹ מָה תִּשְׁתּוּ; אוֹ לְגַבֵּי גּוּפְכֶם, מָה תִּלְבְּשׁוּ. הַלֹּא הַנֶּפֶשׁ* חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ. 26  הִתְבּוֹנְנוּ הֵיטֵב בְּעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם; הֵם אֵינָם זוֹרְעִים אוֹ קוֹצְרִים אוֹ אוֹסְפִים אֶל אֲסָמִים, וְהִנֵּה אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם. הַאֵינְכֶם יְקָרִים מֵהֶם? 27  מִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף וְלוּ אַמָּה* אַחַת לִשְׁנוֹת חַיָּיו? 28  וּמַדּוּעַ אַתֶּם מֻדְאָגִים לְגַבֵּי הַלְּבוּשׁ? שִׂימוּ לֵב אֵיךְ שׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה גְּדֵלִים; הֵם אֵינָם עֲמֵלִים וְאֵינָם טוֹוִים; 29  אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה בְּכָל תִּפְאַרְתּוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם. 30  וְאִם כָּךְ מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת צִמְחֵי הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר הַיּוֹם הֵם כָּאן וּמָחָר מֻשְׁלָכִים אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הוּא יַלְבִּישׁ אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה! 31  לָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּדְאֲגוּ וְתֹאמְרוּ: ’מָה נֹאכַל?’ אוֹ ’מָה נִשְׁתֶּה?’ אוֹ ’מָה נִלְבַּשׁ?’ 32  הֵן אַחַר כָּל אֵלֶּה לְהוּטִים הַגּוֹיִים, וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁזְּקוּקִים אַתֶּם לְכָל אֵלֶּה.‏ 33  ‏”אִם כֵּן, תָּמִיד חַפְּשׂוּ תְּחִלָּה אֶת הַמַּלְכוּת וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל שְׁאַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם. 34  לְעוֹלָם אַל תִּהְיוּ מֻדְאָגִים אֵפוֹא מִיּוֹם הַמָּחָר, כִּי לַמָּחָר דְּאָגוֹת מִשֶּׁלּוֹ. כָּל יוֹם וְצָרוֹתָיו שֶׁלּוֹ.‏

הערות שוליים

או, ”כנה; ממוקדת”.‏
או, ”קנאית”.‏
או, ”חייכם”.‏
או, ”החיים”.‏
‏”אמה”, מידת אורך ששיעורה בערך כמרחק שבין המרפק ועד לשורש כף היד. בהקשר זה הכוונה היא ”ולוּ מעט”.‏