עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 5‏‏:1‏‏-48

ה  כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהֲמוֹנִים עָלָה בְּמַעֲלֵה הָהָר, וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְיַשֵּׁב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו.  אָז פָּתַח אֶת פִּיו וְהֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”אַשְׁרֵי הַמְּשַׁוְּעִים לִדְבָרִים רוּחָנִיִּים,‏* כִּי לָהֶם שַׁיֶּכֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.‏  ‏”אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים, כִּי הֵם יְנֻחֲמוּ.‏  ‏”אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים,‏* כִּי הֵם יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ.‏  ‏”אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לִצְדָקָה, כִּי הֵם יִשְׂבְּעוּ.‏  ‏”אַשְׁרֵי הָרַחְמָנִים, כִּי הֵם יְרֻחֲמוּ.‏  ‏”אַשְׁרֵי טְהוֹרֵי הַלֵּב, כִּי הֵם יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים.‏  ‏”אַשְׁרֵי רוֹדְפֵי שָׁלוֹם, כִּי הֵם יִקָּרְאוּ בְּנֵי אֱלֹהִים.‏ 10  ‏”אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים בִּגְלַל הַצְּדָקָה, כִּי לָהֶם שַׁיֶּכֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.‏ 11  ‏”אַשְׁרֵיכֶם אִם יְחָרְפוּ וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְיַעֲלִילוּ עֲלֵיכֶם כָּל מִינֵי עֲלִילוֹת שֶׁקֶר מְרֻשָּׁעוֹת בִּגְלָלִי. 12  שִׂמְחוּ וְעִלְזוּ מְאוֹד, כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי כָּךְ רָדְפוּ אֶת הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיכֶם.‏ 13  ‏”אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ, אֲבָל אִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ? הוּא לֹא יוֹעִיל עוֹד לְשׁוּם דָּבָר כִּי אִם לִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ הַחוּצָה וְלִהְיוֹת מִרְמָס לְרַגְלֵי הַבְּרִיּוֹת.‏ 14  ‏”אַתֶּם אוֹר הָעוֹלָם. עִיר הַשּׁוֹכֶנֶת עַל הַר אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִסָּתֵר. 15  אֵין מַדְלִיקִים מְנוֹרָה וּמְכַסִּים אוֹתָהּ בְּסַל* אֶלָּא שָׂמִים אוֹתָהּ עַל כַּן, וְהִיא מְאִירָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת. 16  כָּךְ יָאִיר נָא אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיכַבְּדוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.‏ 17  ‏”אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְמוֹטֵט אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים. לֹא בָּאתִי לְמוֹטֵט כִּי אִם לְקַיֵּם; 18  אָמֵן* אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי גַּם אִם יַחְלְפוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, לֹא יַחְלְפוּ יוֹד אַחַת אוֹ תָּג אֶחָד מִן הַתּוֹרָה בְּטֶרֶם יִתְגַּשֵּׁם הַכֹּל. 19  לָכֵן כָּל הַמֵּפֵר אַחַת מִן הַמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלּוּ וּמְלַמֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת לַעֲשׂוֹת כֵּן, קָטָן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.‏* וְכָל הַמְּקַיֵּם אוֹתָן וּמְלַמֵּד אוֹתָן, גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.‏* 20  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אִם לֹא תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים, לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.‏ 21  ‏”שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לְאַנְשֵׁי קֶדֶם: ’לֹא תִּרְצַח,‏* וְכָל הָרוֹצֵחַ יוּבָא בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין’. 22  אַךְ אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמַּמְשִׁיךְ לִכְעֹס עַל אָחִיו יוּבָא בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין; הַפּוֹנֶה לְאָחִיו בְּמִלַּת גְּנַאי חֲרִיפָה יוּבָא בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין הָעֶלְיוֹן,‏* וְהָאוֹמֵר, ’אֱוִיל נִתְעָב!’ יִהְיֶה בְּסַכָּנַת אֵשׁ גֵּיהִנּוֹם.‏* 23  ‏”לָכֵן אִם תָּבִיא אֶת קָרְבָּנְךָ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁם תִּזָּכֵר כִּי לְאָחִיךָ דָּבָר נֶגְדְּךָ, 24  עֲזֹב אֶת קָרְבָּנְךָ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֵךְ מִשָּׁם. תְּחִלָּה הִתְפַּיֵּס עִם אָחִיךָ, וְאַחַר כָּךְ בְּשׁוּבְךָ הַקְרֵב אֶת קָרְבָּנְךָ.‏ 25  ‏”הִזְדָּרֵז לְיַשֵּׁב אֶת הַסִּכְסוּךְ עִם הַתּוֹבֵעַ אוֹתְךָ לְדִין בְּעוֹדְךָ עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ אֶל בֵּית הַדִּין, פֶּן יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹפֵט, וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ לִמְשָׁרֵת בֵּית הַדִּין וְתֻשְׁלַךְ לְבֵית הַסֹּהַר. 26  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ: לֹא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם הַכֹּל עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.‏ 27  ‏”שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר: ’לֹא תִּנְאַף’.‏* 28  אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמִּתְבּוֹנֵן מְמֻשָּׁכוֹת בְּאִשָּׁה מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ, כְּבָר נָאַף עִמָּהּ בְּלִבּוֹ. 29  אִם עֵינְךָ הַיְּמָנִית מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מֵאֵיבָרֶיךָ מִשֶּׁיֻּשְׁלַךְ כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם. 30  וְאִם יָדְךָ הַיְּמָנִית מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ, כְּרֹת אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ, כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מֵאֵיבָרֶיךָ מִשֶּׁיֻּשְׁלַךְ כָּל גּוּפְךָ לְגֵיהִנּוֹם.‏ 31  ‏”עוֹד נֶאֱמַר: ’כָּל הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ יִתֵּן לָהּ גֵּט’. 32  אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל דְּבַר זְנוּת,‏* מַעֲמִיד אוֹתָהּ בְּסַכָּנַת נִאוּף, וְכָל הַנּוֹשֵׂא אֶת הַגְּרוּשָׁה, נוֹאֵף.‏ 33  ‏”עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לְאַנְשֵׁי קֶדֶם: ’אַל תָּפֵר אֶת שְׁבוּעָתְךָ אֶלָּא שַׁלֵּם נְדָרֶיךָ לִיהֹוָה’. 34  אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם לֹא לְהִשָּׁבַע כְּלָל; לֹא בַּשָּׁמַיִם, כִּי כִּסֵּא אֱלֹהִים הֵם; 35  לֹא בָּאָרֶץ, כִּי הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא; לֹא בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֲרֵי עִירוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הִיא. 36  גַּם בְּרֹאשְׁךָ אַל תִּשָּׁבַע, כִּי אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲפֹךְ שַׂעֲרָה אַחַת לִלְבָנָה אוֹ לִשְׁחוֹרָה. 37  יְהֵא הַ’כֵּן’ שֶׁלָּכֶם כֵּן, וְהַ’לֹּא’ לֹא; יוֹתֵר מִזֶּה מִן הָרָשָׁע הוּא.‏ 38  ‏”שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר: ’עַיִן תַּחַת עַיִן וְשֵׁן תַּחַת שֵׁן’.‏* 39  אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אַל תִּלָּחֵם בְּעוֹשֵׂה הָרַע; אַדְרַבָּה, הַסּוֹטֵר לְךָ עַל הַלֶּחִי הַיְּמָנִית, הַפְנֵה אֵלָיו גַּם אֶת הָאַחֶרֶת. 40  מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְבֹּעַ אוֹתְךָ לְדִין וְלָקַחַת אֶת כֻּתָּנְתְּךָ, תֵּן לוֹ גַּם אֶת מְעִילְךָ, 41  וְאִם בַּעַל סַמְכוּת מְאַלֵּץ אוֹתְךָ לַעֲבֹד בְּשֵׁרוּתוֹ וְלָלֶכֶת אִתּוֹ מִיל אֶחָד, לֵךְ אִתּוֹ שְׁנַיִם. 42  תֵּן לַמְּבַקֵּשׁ מִמְּךָ, וְאַל תְּסָרֵב לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִלְווֹת מִמְּךָ.‏* 43  ‏”שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר: ’אֱהַב אֶת רֵעֲךָ וּשְׂנָא אֶת אוֹיֶבְךָ’. 44  אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הַתְמִידוּ לֶאֱהֹב אֶת אוֹיְבֵיכֶם וּלְהִתְפַּלֵּל בְּעַד רוֹדְפֵיכֶם; 45  כָּךְ תּוֹכִיחוּ שֶׁאַתֶּם בָּנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ עַל רָעִים וְעַל טוֹבִים וּמַמְטִיר גֶּשֶׁם עַל צַדִּיקִים וְעַל רְשָׁעִים. 46  הֵן אִם אוֹהֲבִים אַתֶּם רַק אֶת אוֹהֲבֵיכֶם, מָה שְׂכַרְכֶם? הֲלֹא גַּם הַמּוֹכְסִים* עוֹשִׂים זֹאת. 47  וְאִם אַתֶּם שׁוֹאֲלִים רַק בִּשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם, מָה הַמְּיֻחָד שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים? הֲלֹא גַּם הַגּוֹיִים עוֹשִׂים זֹאת. 48  לָכֵן עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת מֻשְׁלָמִים,‏* כְּפִי שֶׁאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מֻשְׁלָם הוּא.‏

הערות שוליים

או, ”המודעים לצורכם הרוחני”.‏
ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏
כלי ששימש למדידת נפח של גרעיני תבואה.‏
ישוע השתמש תכופות במילה ”אמן” כדי להדגיש שדבריו הם אמת לאמיתה ומהימנים.‏
כלומר, אינו ראוי להיכנס למלכות.‏
כלומר, ראוי להיכנס למלכות.‏
שמ כ’:13‏.‏
או, ”הסנהדרין”.‏
ראה נספח 9‏.‏
שמ כ’:14‏.‏
ראה נספח 4‏.‏
שמ כ”א:24‏.‏
כלומר, ללוות ללא ריבית.‏
המוכסים היו בזויים בעיני בני עמם.‏
או, ”שלמים”.‏