עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 27‏‏:1‏‏-66

כז  עִם בֹּקֶר הִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם כָּל הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְזִקְנֵי הָעָם מָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהָבִיא לְמוֹתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ.  הֵם כָּבְלוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם וּמָסְרוּ אוֹתוֹ לְפִּילָטוֹס הַנְּצִיב.  כַּאֲשֶׁר יְהוּדָה, זֶה שֶׁהִסְגִּיר אוֹתוֹ, רָאָה שֶׁיֵּשׁוּעַ הֻרְשַׁע, חָשׁ רִגְשֵׁי אַשְׁמָה וְהֶחְזִיר לַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְלַזְּקֵנִים אֶת שְׁלוֹשִׁים מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף.  אָמַר לָהֶם: ”חָטָאתִי, כִּי אִישׁ צַדִּיק מָסַרְתִּי”. אָמְרוּ לוֹ: ”מָה לָנוּ וּלְזֶה? זֶה עִנְיָנְךָ שֶׁלְּךָ!”  הִשְׁלִיךְ יְהוּדָה אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף בַּמִּקְדָּשׁ, הָלַךְ מִשָּׁם וְתָלָה אֶת עַצְמוֹ.  לָקְחוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וְאָמְרוּ: ”אָסוּר לְהַכְנִיס אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה לְאוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ כִּי מְחִיר דָּמִים הוּא”.  אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם קָנוּ בַּכֶּסֶף אֶת שְׂדֵה הַקַּדָּר לִקְבוּרַת הַזָּרִים.  עַל כֵּן נִקְרָא הַשָּׂדֶה הַהוּא ”שְׂדֵה הַדָּם” עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  אָז הִתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי יִרְמְיָהוּ* הַנָּבִיא: ”הֵם לָקְחוּ אֶת שְׁלוֹשִׁים מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף — הַמְּחִיר שֶׁבּוֹ הֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — 10  וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּעַד שְׂדֵה הַקַּדָּר, כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלַי יְהֹוָה”. 11  יֵשׁוּעַ עָמַד כָּעֵת לִפְנֵי הַנְּצִיב. שָׁאַל אוֹתוֹ הַנְּצִיב: ”אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?” הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: ”אַתָּה עַצְמְךָ אָמַרְתָּ”. 12  אַךְ כַּאֲשֶׁר הֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַזְּקֵנִים, לֹא הֵשִׁיב דָּבָר. 13  אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: ”אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ אֶת הַהַאֲשָׁמוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהֵם מַשְׁמִיעִים נֶגְדְּךָ?” 14  אַךְ הוּא לֹא הֵשִׁיב לוֹ, וְלֹא אָמַר אַף לֹא מִלָּה אַחַת, לְהַפְתָּעָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַנְּצִיב. 15  בְּכָל פֶּסַח נָהַג הַנְּצִיב לְשַׁחְרֵר אָסִיר אֶחָד לָעָם, עַל־פִּי בְּחִירָתָם. 16  בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה לָהֶם אָסִיר יָדוּעַ לְשִׁמְצָה, בַּר־אַבָּא שְׁמוֹ. 17  לָכֵן כַּאֲשֶׁר הִתְקַהֵל הֶהָמוֹן, שָׁאַל אוֹתָם פִּילָטוֹס: ”אֶת מִי תִּרְצוּ שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם, אֶת בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ?” 18  כִּי יָדַע שֶׁמִּתּוֹךְ קִנְאָה מָסְרוּ אוֹתוֹ. 19  זֹאת וְעוֹד, כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט, שָׁלְחָה אִשְׁתּוֹ לְהוֹדִיעַ לוֹ: ”הָנַח לְאוֹתוֹ צַדִּיק, כִּי הַיּוֹם סָבַלְתִּי מְאוֹד בִּגְלָלוֹ בַּחֲלוֹם”. 20  אוּלָם הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַזְּקֵנִים שִׁכְנְעוּ אֶת הַהֲמוֹנִים לְבַקֵּשׁ אֶת שִׁחְרוּרוֹ שֶׁל בַּר־אַבָּא וְאֶת מוֹתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ. 21  שׁוּב שָׁאַל אוֹתָם הַנְּצִיב: ”אֶת מִי מִשְּׁנֵיהֶם תִּרְצוּ שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”אֶת בַּר־אַבָּא”. 22  שָׁאַל אוֹתָם פִּילָטוֹס: ”אִם כֵּן, מָה אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ?” הֵשִׁיבוּ לוֹ כֻּלָּם: ”הוֹקַע אוֹתוֹ!” 23  אָמַר לָהֶם: ”מַדּוּעַ? מָה פִּשְׁעוֹ?” אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לִצְעֹק עוֹד יוֹתֵר וְאָמְרוּ: ”הוֹקַע אוֹתוֹ!” 24  כַּאֲשֶׁר רָאָה פִּילָטוֹס שֶׁמַּאֲמַצָּיו אֵינָם מוֹעִילִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַף מַתְחִילָה לְהִוָּצֵר מְהוּמָה, לָקַח מַיִם, רָחַץ אֶת יָדָיו לִפְנֵי הֶהָמוֹן וְאָמַר: ”נָקִי אֲנִי מִדָּמוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה. דָּמוֹ בְּרֹאשְׁכֶם”. 25  עָנוּ וְאָמְרוּ כָּל הָעָם: ”דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ”. 26  הוּא שִׁחְרֵר לָהֶם אֶת בַּר־אַבָּא וְצִוָּה לְהַלְקוֹת אֶת יֵשׁוּעַ, וְאָז מָסַר אוֹתוֹ לְהוֹקָעָה. 27  לְאַחַר מִכֵּן לָקְחוּ חַיָּלֵי הַנְּצִיב אֶת יֵשׁוּעַ אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנְּצִיב וְהִקְהִילוּ סְבִיבוֹ אֶת כָּל הַגְּדוּד. 28  הֵם הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ בִּגְלִימַת שָׁנִי, 29  הִנִּיחוּ עַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר שֶׁשָּׁזְרוּ מִקּוֹצִים וְשָׂמוּ קָנֶה בְּיַד יְמִינוֹ, וְאָז כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְלָעֲגוּ לוֹ בְּאָמְרָם: ”שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!” 30  הֵם יָרְקוּ עָלָיו, לָקְחוּ אֶת הַקָּנֶה וְהֵחֵלּוּ לְהַכּוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ. 31  לְאַחַר שֶׁלָּעֲגוּ לוֹ, הֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הַגְּלִימָה, הִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ בִּבְגָדָיו וְלָקְחוּ אוֹתוֹ לְהוֹקָעָה. 32  בְּצֵאתָם מָצְאוּ אִישׁ יְלִיד קִירֶנְיָה, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, וְאִלְּצוּ אוֹתוֹ* לָשֵׂאת אֶת עַמּוּד הוֹקָעָתוֹ. 33  כְּשֶׁבָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר, ”מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת”, 34  נָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן מָהוּל בִּמְרוֹרָה,* אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁטָּעַם סֵרֵב לִשְׁתּוֹת. 35  לְאַחַר שֶׁהוֹקִיעוּ אוֹתוֹ חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפָּלַת גּוֹרָל, 36  וְיָשְׁבוּ לִשְׁמֹר עָלָיו שָׁם. 37  כְּמוֹ כֵן, תָּלוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ לוּחַ שֶׁבּוֹ כָּתְבוּ בְּמָה הוּא נֶאֱשָׁם: ”זֶהוּ יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים”. 38  בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוּקְעוּ אִתּוֹ שְׁנֵי שׁוֹדְדִים, אֶחָד מִיְּמִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. 39  הָעוֹבְרִים שָׁם גִּדְּפוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵם מְנִידִים אֶת רֹאשָׁם 40  וְאוֹמְרִים: ”אַתָּה הָאוֹמֵר שֶׁתַּהֲרֹס אֶת הַמִּקְדָּשׁ וְתִבְנֶה אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים, הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ! אִם בֶּן אֱלֹהִים אַתָּה, רֵד מֵעַמּוּד הַהוֹקָעָה!” 41  בְּאוֹתוֹ אֹפֶן לָעֲגוּ לוֹ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים עִם הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים וְאָמְרוּ: 42  ”אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ, אַךְ אֶת עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ! מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא; שֶׁיֵּרֵד עַכְשָׁו מֵעַמּוּד הַהוֹקָעָה וְנַאֲמִין בּוֹ. 43  הוּא בָּטַח בֶּאֱלֹהִים; אִם חָפֵץ בּוֹ אֱלֹהִים, שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ כָּעֵת, כִּי אָמַר, ’בֶּן אֱלֹהִים אֲנִי’”. 44  וְכָךְ חֵרְפוּהוּ גַּם הַשּׁוֹדְדִים שֶׁהוּקְעוּ אִתּוֹ. 45  מִן הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית* נָפְלָה חֲשֵׁכָה עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית.* 46  בִּסְבִיבוֹת הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית קָרָא יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל: ”אֵלִי, אֵלִי, לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?” כְּלוֹמַר, ”אֵלִי, אֵלִי, לָמָּה עֲזַבְתָּנִי?”* 47  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם, אָמְרוּ: ”לְאֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא”. 48  מִיָּד רָץ אֶחָד מֵהֶם, לָקַח סְפוֹג וְטָבַל אוֹתוֹ בְּיַיִן חָמוּץ, וְאַחַר כָּךְ הִצְמִיד אוֹתוֹ אֶל קָנֶה וְנָתַן לוֹ לִשְׁתּוֹת. 49  אַךְ יֶתֶר הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ: ”הָנַח לוֹ! הָבָה נִרְאֶה אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהַצִּיל אוֹתוֹ”. [אִישׁ אַחֵר לָקַח רֹמַח וְדָקַר אֶת צִדּוֹ, וְיָצְאוּ דָּם וּמַיִם.]* 50  שׁוּב צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל וּמֵת.* 51  וְהִנֵּה נִקְרְעָה פָּרֹכֶת הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁנַיִם, מִלְּמַעְלָה עַד לְמַטָּה; הָאָרֶץ רָעֲדָה וְהַסְּלָעִים נִבְקְעוּ. 52  הַקְּבָרִים נִפְתְּחוּ וְגוּפוֹת רַבּוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים יְשֵׁנֵי עָפָר הוּטְלוּ הַחוּצָה 53  (וַאֲנָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּקַם לִתְחִיָּה נִכְנְסוּ אֶל עִיר הַקֹּדֶשׁ) וְנִגְלוּ לְעֵינֵי רַבִּים. 54  כַּאֲשֶׁר שַׂר הַמֵּאָה וְהָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְרוּ אִתּוֹ עַל יֵשׁוּעַ רָאוּ אֶת רְעִידַת הָאֲדָמָה וְאֶת כָּל מָה שֶׁקָּרָה, נִתְמַלְּאוּ פַּחַד רַב וְאָמְרוּ: ”בֶּאֱמֶת הָיָה זֶה בֶּן אֱלֹהִים”. 55  גַּם נָשִׁים רַבּוֹת שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל וְשֵׁרְתוּ אוֹתוֹ הָיוּ שָׁם וְהִתְבּוֹנְנוּ מֵרָחוֹק; 56  בֵּינֵיהֶן הָיוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, מִרְיָם אִמָּם שֶׁל יַעֲקֹב ויוֹסֵי, וְאִמָּם שֶׁל בְּנֵי זַבְדַּי. 57  בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַמְּאֻחָרוֹת בָּא אִישׁ עֲשִׁיר תּוֹשַׁב רָמָתַיִם, יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁגַּם הוּא נַעֲשָׂה לְתַלְמִיד שֶׁל יֵשׁוּעַ. 58  הוּא בָּא אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ. אָז צִוָּה פִּילָטוֹס לָתֵת לוֹ אוֹתָהּ. 59  לָקַח יוֹסֵף אֶת הַגּוּפָה, עָטַף אוֹתָהּ בַּאֲרִיג פִּשְׁתָּן נָקִי וּמְשֻׁבָּח, 60  וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ בְּקִבְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁחָצַב בַּסֶּלַע. לְאַחַר שֶׁגָּלַל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פֶּתַח הַקֶּבֶר, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. 61  אֲבָל מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת נִשְׁאֲרוּ שָׁם וְיָשְׁבוּ מוּל הַקֶּבֶר. 62  לְמָחֳרָת, בַּחֲלוֹף יוֹם הַהֲכָנָה לַשַּׁבָּת,* נִקְהֲלוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים וּבָאוּ אֶל פִּילָטוֹס. 63  אָמְרוּ לוֹ: ”אֲדוֹנֵנוּ, נִזְכַּרְנוּ שֶׁהַמִּתְחַזֶּה הַזֶּה, כְּשֶׁעוֹד הָיָה בַּחַיִּים, אָמַר, ’אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים אָקוּם לִתְחִיָּה’. 64  לָכֵן צַוֵּה שֶׁהַקֶּבֶר יִשָּׁמֵר עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ תַּלְמִידָיו וְיִגְנְבוּ אוֹתוֹ וְיֹאמְרוּ לָעָם, ’הוּא קָם מִן הַמֵּתִים!’ וְהַתַּרְמִית הָאַחֲרוֹנָה תִּהְיֶה גְּרוּעָה מִן הָרִאשׁוֹנָה”. 65  אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: ”הִנֵּה לָכֶם מִשְׁמָר. לְכוּ וְשִׁמְרוּ אֶת הַקֶּבֶר כְּמֵיטַב יְכָלְתְּכֶם”. 66  הֵם הָלְכוּ, וּלְאַבְטָחַת הַקֶּבֶר חָתְמוּ אֶת הָאֶבֶן וְהִצִּיבוּ מִשְׁמָר.

הערות שוליים

הציטוט מבוסס למעשה על הכתוב בזכריה י”א:12, 13‏. הראשון מבין ספרי הנביאים בתקופת מתי היה ירמיהו. אי לכך, השם ’ירמיהו’ היה ככל הנראה כינוי קיבוצי לכלל הספרים הנבואיים, כולל זכריה. השווה לוקס כ”ד:44‏.‏
או, ”אילצו אותו לבצע שירות חובה”.‏
חומר נרקוטי מר המופק מצמחים.‏
השעה השישית מזריחת השמש; בערך שתים־עשרה בצהריים.‏
בערך שלוש אחר הצהריים.‏
תה כ”ב:2‏.‏
להסבר על משמעות הסוגריים, ראה מתי ט”ז:3‏, הערת שוליים.‏
מילולית, ”מסר את רוחו”.‏
‏”יום ההכנה לשבת”: יום שישי.‏