עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מתי 25‏:1‏-46

כה  ”אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֹת שֶׁלָּקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְיָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן.  חָמֵשׁ מֵהֶן הָיוּ כְּסִילוֹת וְחָמֵשׁ נְבוֹנוֹת,  שֶׁכֵּן הַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן אֲבָל לֹא לָקְחוּ אִתָּן שֶׁמֶן,  וְאִלּוּ הַנְּבוֹנוֹת לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְלָקְחוּ גַּם שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן.  כֵּיוָן שֶׁהֶחָתָן הִתְמַהְמֵהַּ, נִמְנְמוּ כֻּלָּן וְנִרְדְּמוּ.  בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה: ’הִנֵּה הֶחָתָן! צְאוּ לִקְרָאתוֹ’.  אָז הִתְעוֹרְרוּ כָּל אוֹתָן בְּתוּלוֹת וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן.  אָמְרוּ הַכְּסִילוֹת לַנְּבוֹנוֹת, ’תְּנוּ לָנוּ מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּכֶן כִּי מְנוֹרוֹתֵינוּ דּוֹעֲכוֹת’.  עָנוּ הַנְּבוֹנוֹת וְאָמְרוּ: ’אוּלַי לֹא יִשָּׁאֵר מַסְפִּיק בִּשְׁבִילֵנוּ וּבִשְׁבִילְכֶן. לְכוּ אֶל מוֹכְרֵי הַשֶּׁמֶן וּקְנוּ לָכֶן’. 10  בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ לִקְנוֹת הִגִּיעַ הֶחָתָן; הַבְּתוּלוֹת שֶׁהָיוּ מוּכָנוֹת נִכְנְסוּ אִתּוֹ אֶל סְעוּדַת הַחֲתֻנָּה, וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה. 11  לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ גַּם שְׁאַר הַבְּתוּלוֹת וְאָמְרוּ, ’אֲדוֹנֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ!’ 12  הֵשִׁיב לָהֶן, ’אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן: אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶן’.‏ 13  ‏”עַל כֵּן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים לֹא אֶת הַיּוֹם וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה.‏ 14  ‏”דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ שֶׁנָּסַע לְמָקוֹם רָחוֹק. לִפְנֵי כֵן קָרָא אֵלָיו אֶת עֲבָדָיו וְהִפְקִיד בְּיָדָם אֶת נְכָסָיו. 15  לְזֶה נָתַן חָמֵשׁ כִּכְּרֵי* מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, לְזֶה שְׁתַּיִם וּלְזֶה אַחַת, לְכָל אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וְנָסַע. 16  זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים הָלַךְ מִיָּד, סָחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ נוֹסָפוֹת. 17  כָּךְ עָשָׂה גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתַּיִם, וְהִרְוִיחַ שְׁתַּיִם נוֹסָפוֹת. 18  אֲבָל הָעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל רַק אַחַת הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה וְטָמַן אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁל אֲדוֹנוֹ.‏ 19  ‏”אַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא אֲדוֹנָם שֶׁל הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ אִתָּם חֶשְׁבּוֹן. 20  נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים וּבִרְשׁוּתוֹ חָמֵשׁ נוֹסָפוֹת וְאָמַר, ’אֲדוֹנִי, חָמֵשׁ כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי; רְאֵה, הִרְוַחְתִּי חָמֵשׁ נוֹסָפוֹת’. 21  אָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ: ’יָפֶה עָשִׂיתָ, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן! הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט, אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה. בּוֹא וְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ’. 22  נִגַּשׁ גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתֵּי כִּכָּרִים וְאָמַר, ’אֲדוֹנִי, שְׁתֵּי כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי; רְאֵה, הִרְוַחְתִּי שְׁתַּיִם נוֹסָפוֹת’. 23  אָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ: ’יָפֶה עָשִׂיתָ, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן! הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט, אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה. בּוֹא וְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ’.‏ 24  ‏”אָז נִגַּשׁ הָעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל כִּכָּר אַחַת וְאָמַר: ’אֲדוֹנִי, יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אִישׁ תּוֹבְעָנִי הַקּוֹצֵר הֵיכָן שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ וְאוֹסֵף הֵיכָן שֶׁלֹּא זָרִיתָ. 25  מֵאַחַר שֶׁפָּחַדְתִּי, הָלַכְתִּי וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה. הִנֵּה, קַח אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ’. 26  הֵשִׁיב לוֹ אֲדוֹנוֹ וְאָמַר: ’עֶבֶד רַע וְעַצְלָן, אִם יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי קוֹצֵר הֵיכָן שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי וְאוֹסֵף הֵיכָן שֶׁלֹּא זָרִיתִי, 27  הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִים* כְּדֵי שֶׁבְּבוֹאִי אֲקַבֵּל אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לִי בְּתוֹסֶפֶת רִבִּית.‏ 28  ‏”’לָכֵן קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַכִּכָּר וּתְנוּ אוֹתָהּ לְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶשֶׂר כִּכָּרִים. 29  כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ עוֹד, וְשֶׁפַע רַב יִהְיֶה לוֹ; אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 30  וְאֶת הָעֶבֶד הַזֶּה, שֶׁאֵין בּוֹ כָּל מוֹעִיל, הַשְׁלִיכוּ הַחוּצָה אֶל הַחֹשֶׁךְ. שָׁם יִבְכֶּה וְיַחְרֹק שִׁנַּיִם’.‏ 31  ‏”כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן הָאָדָם בְּתִפְאַרְתּוֹ וְכָל הַמַּלְאָכִים אִתּוֹ, יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ. 32  אָז יֵאָסְפוּ לְפָנָיו כָּל הָעַמִּים, וְהוּא יַפְרִיד בֵּין בְּנֵי הָאָדָם כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים. 33  אֶת הַכְּבָשִׂים יַצִּיב לִימִינוֹ וְאֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ.‏ 34  ‏”אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנִּצָּבִים לִימִינוֹ: ’בּוֹאוּ, בְּרוּכֵי אָבִי, וּרְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם מֵאָז נוֹסַד הָעוֹלָם. 35  כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל; צָמֵא הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לִשְׁתּוֹת. זָר הָיִיתִי וְאֵרַחְתֶּם אוֹתִי; 36  עֵירֹם* הָיִיתִי וְהִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי. חָלִיתִי וְטִפַּלְתֶּם בִּי. בְּבֵית הַסֹּהַר הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי’. 37  אָז יָשִׁיבוּ לוֹ הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ: ’אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב וְנָתַנּוּ לְךָ לֶאֱכֹל אוֹ צָמֵא וְנָתַנּוּ לְךָ לִשְׁתּוֹת? 38  מָתַי הָיִיתָ זָר וְאֵרַחְנוּ אוֹתְךָ אוֹ עֵירֹם וְהִלְבַּשְׁנוּ אוֹתְךָ? 39  מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ חוֹלֶה אוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וּבָאנוּ אֵלֶיךָ?’ 40  יָשִׁיב לָהֶם הַמֶּלֶךְ וְיֹאמַר, ’אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: מָה שֶׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, לִי עֲשִׂיתֶם’.‏ 41  ‏”אָז יֹאמַר אֶל הַנִּצָּבִים לִשְׂמֹאלוֹ: ’סוּרוּ מִמֶּנִּי, אֲרוּרִים, אֶל אֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַשָּׂטָן* וּלְמַלְאָכָיו, 42  כִּי רָעֵב הָיִיתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל; צָמֵא הָיִיתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לִשְׁתּוֹת. 43  זָר הָיִיתִי וְלֹא אֵרַחְתֶּם אוֹתִי; עֵירֹם הָיִיתִי וְלֹא הִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי; חָלִיתִי וּבְבֵית הַסֹּהַר הָיִיתִי וְלֹא טִפַּלְתֶּם בִּי’. 44  יָשִׁיבוּ גַּם הֵם וְיֹאמְרוּ: ’אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי הָיִיתָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ זָר אוֹ עֵירֹם אוֹ חוֹלֶה אוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ?’ 45  אָז יָשִׁיב לָהֶם וְיֹאמַר, ’אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: מָה שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם’. 46  אֵלֶּה יֵלְכוּ לַאֲבַדּוֹן עוֹלָם, וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם”.‏

הערות שוליים

‏”כיכר”: יחידת המשקל העברית הגדולה ביותר דאז. במאה הראשונה הייתה כיכר אחת שווה ל־20.4 קילוגרם.‏
או, ”הבנקאים”.‏
המילה היוונית משמעה גם ”בלבוש מינימלי; בלבוש תחתון בלבד”, ולאו דווקא עירום מלא.‏
ביוונית, דיאבולוס, מילה שפירושה ”משמיץ”.‏