עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 24‏‏:1‏‏-51

כד  בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ.  הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה”.  כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל הַר הַזֵּיתִים נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אֱמֹר לָנוּ, מָתַי יִהְיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּמָה יִהְיֶה הָאוֹת לְנוֹכְחוּתְךָ וּלְאַחֲרִית הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי?”  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ,  כִּי רַבִּים יִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ, ’אֲנִי הַמָּשִׁיחַ’, וְיַתְעוּ רַבִּים.  אַתֶּם עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ עַל מִלְחָמוֹת בְּקִרְבַתְכֶם וּבִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים; אַל תִּבָּהֲלוּ, כִּי כָּךְ צָרִיךְ לִקְרוֹת, אַךְ עֲדַיִן לֹא יָבוֹא הַקֵּץ.  ”אֻמָּה תָּקוּם עַל אֻמָּה וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה, וְיִהְיוּ רָעָב וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים.  כָּל אֵלֶּה הֵם רֵאשִׁית הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים.  ”אָז יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם, וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל כָּל הָעַמִּים בִּגְלַל שְׁמִי. 10  רַבִּים גַּם יִכָּשְׁלוּ בְּאוֹתָהּ עֵת וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה. 11  נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָקוּמוּ וְיַתְעוּ רַבִּים, 12  וּמֵאַחַר שֶׁתִּרְבֶּה הַהֶפְקֵרוּת תִּתְקָרֵר אַהֲבָתָם שֶׁל רֹב הָאֲנָשִׁים. 13  אֲבָל הַמַּחְזִיק מַעֲמָד עַד הַקֵּץ הוּא יִוָּשַׁע. 14  וּבְשׂוֹרָה טוֹבָה זוֹ עַל הַמַּלְכוּת תֻּכְרַז בְּכָל הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב לְעֵדוּת לְכָל הָעַמִּים, וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא הַקֵּץ. 15  ”לְפִיכָךְ כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַגּוֹרֵם לִשְׁמָמָה, כַּנֶּאֱמָר בְּפִי דָּנִיֵּאל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ (עַל הַקּוֹרֵא לִבְחֹן בִּתְבוּנָה אֶת הַכָּתוּב), 16  אָז יִהְיֶה עַל הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה לָנוּס אֶל הֶהָרִים. 17  מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת חֲפָצִים מִבֵּיתוֹ, 18  וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יַחְזֹר לְבֵיתוֹ לָקַחַת אֶת מְעִילוֹ. 19  אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם! 20  הִתְפַּלְּלוּ תָּמִיד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף אוֹ בְּשַׁבָּת, 21  כִּי אָז תִּהְיֶה צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, וְאַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ. 22  וְאִם לֹא יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא יִנָּצֵל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם. 23  ”אִם יֹאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, ’הִנֵּה הַמָּשִׁיחַ פֹּה’, אוֹ ’הִנֵּה הוּא שָׁם!’ אַל תַּאֲמִינוּ, 24  כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּנִסָּיוֹן לְהַתְעוֹת אַף אֶת הַבְּחִירִים. 25  הִנֵּה מֵרֹאשׁ הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם. 26  לָכֵן אִם יֹאמְרוּ לָכֶם, ’הִנֵּה הוּא בַּמִּדְבָּר’, אַל תֵּצְאוּ; ’הִנֵּה הוּא בְּחַדְרֵי חֲדָרִים’, אַל תַּאֲמִינוּ. 27  כִּי כַּבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד מַעֲרָב, כָּךְ תִּהְיֶה נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם. 28  בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא הַפֶּגֶר שָׁם יִתְקַבְּצוּ הָעֵיטִים. 29  ”מִיָּד אַחֲרֵי צָרַת הַיָּמִים הָהֵם תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר אֶת אוֹרוֹ, וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכוֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעַזְעוּ. 30  אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם וְאָז כָּל שִׁבְטֵי הָאָרֶץ יִטְפְּחוּ עַל לִבָּם לְאוֹת אֵבֶל, וְיִרְאוּ אֶת בֶּן הָאָדָם בָּא בְּעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וּבִפְאֵר רַב. 31  וְהוּא יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו בְּקוֹל תְּרוּעַת חֲצוֹצְרָה רָמָה, וְהֵם יְקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצוֹתָם. 32  ”לִמְדוּ מֵעֵץ הַתְּאֵנָה: כַּאֲשֶׁר עֲנָפָיו הָרַכִּים גְּדֵלִים וּמַצְמִיחִים עָלִים, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב. 33  בְּדוֹמֶה לְכָךְ, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא* וְעוֹמֵד בַּפֶּתַח. 34  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: לֹא יַחְלֹף הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִקְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 35  הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַחְלְפוּ וּדְבָרַי לֹא יַחְלְפוּ. 36  ”אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְאֶת הַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב לְבַדּוֹ. 37  כִּימֵי נֹחַ כֵּן תִּהְיֶה נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם. 38  כִּי כְּמוֹ שֶׁבַּיָּמִים שֶׁקָּדְמוּ לַמַּבּוּל אָכְלוּ וְשָׁתוּ, וּגְבָרִים הִתְחַתְּנוּ וְנָשִׁים נִשְּׂאוּ, עַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה, 39  וְלֹא שָׂמוּ לֵב עַד שֶׁבָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת כֻּלָּם, כָּךְ תִּהְיֶה גַּם נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם. 40  אָז יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה: אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; 41  שְׁתַּיִם יִטְחֲנוּ בָּרֵחַיִם: אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב. 42  עַל כֵּן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא אֲדוֹנְכֶם. 43  ”וְזֹאת דְּעוּ לָכֶם: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמֹרֶת יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה נִשְׁאָר עֵר וְלֹא הָיָה מֵנִיחַ לְאִישׁ לִפְרֹץ לְבֵיתוֹ. 44  לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן הָאָדָם. 45  ”מִיהוּ בֶּאֱמֶת הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן שֶׁאוֹתוֹ הִפְקִיד אֲדוֹנוֹ עַל שְׁאַר עֲבָדָיו לָתֵת לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ? 46  אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנוֹ וְיִמְצָא אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵּן! 47  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: הוּא יַפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל נְכָסָיו. 48  ”אֲבָל אִם הָעֶבֶד הַהוּא יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ, ’אֲדוֹנִי מִתְמַהְמֵהַּ’, 49  וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשַּׁתְיָנִים, 50  יָבוֹא אֲדוֹנוֹ שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵין הוּא מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ 51  וְיַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּחֻמְרָה רַבָּה וְיָשִׂים אוֹתוֹ בֵּין הַצְּבוּעִים. שָׁם יִבְכֶּה וְיַחְרֹק שִׁנַּיִם.

הערות שוליים

כלומר, בן האדם.‏