עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 23‏‏:1‏‏-39

כג  אָז דִּבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל הֲמוֹן הָעָם וְאֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם:  ”הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הוֹשִׁיבוּ אֶת עַצְמָם עַל כִּסֵּא מֹשֶׁה.  לָכֵן כָּל מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים לָכֶם עֲשׂוּ וְשִׁמְרוּ, אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם אַל תַּעֲשׂוּ, כִּי אוֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עוֹשִׂים.  הֵם קוֹשְׁרִים מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים וּמַעֲמִיסִים אוֹתָם עַל שִׁכְמֵי הָאֲנָשִׁים, אֲבָל הֵם עַצְמָם אֵינָם מוּכָנִים אֲפִלּוּ לָגַעַת בָּהֶם בְּאֶצְבָּעָם.  אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם עוֹשִׂים הֵם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת לִבְנֵי אָדָם; הֵם מַרְחִיבִים אֶת תְּפִלֵּיהֶם* וּמַאֲרִיכִים אֶת צִיצִיּוֹתֵיהֶם.*  הֵם אוֹהֲבִים אֶת הַמָּקוֹם הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת  וְאֶת בִּרְכוֹת הַשָּׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים, וּלְהִקָּרֵא ’רַבִּי’ עַל־יְדֵי הַבְּרִיּוֹת.  אַךְ אַתֶּם, אַל יִקָּרֵא לָכֶם ’רַבִּי’, כִּי אֶחָד הוּא מוֹרְכֶם וְאַתֶּם אַחִים כֻּלְּכֶם.  וְאַל תִּקְרְאוּ ’אָב’ לְאִישׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת, כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם, הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 10  גַּם אַל תִּקָּרְאוּ ’מַנְהִיגִים’, כִּי אֶחָד הוּא מַנְהִיגְכֶם — הַמָּשִׁיחַ. 11  הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בֵּינֵיכֶם צָרִיךְ לִהְיוֹת לָכֶם לִמְשָׁרֵת. 12  הַמְּרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם. 13  ”אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים! כִּי סוֹגְרִים אַתֶּם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם; אַתֶּם אֵינְכֶם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ, וְגַם לַבָּאִים אֵלֶיהָ אֵינְכֶם מַרְשִׁים לְהִכָּנֵס. 14*  —— 15  ”אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים! כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּדֵי לְגַיֵּר אִישׁ אֶחָד, וְכַאֲשֶׁר הוּא מִתְגַּיֵּר הוּא הוֹפֵךְ בִּגְלַלְכֶם לְאָדָם הָרָאוּי כִּפְלַיִם מִכֶּם לְהַגִּיעַ לְגֵיהִנּוֹם.* 16  ”אוֹי לָכֶם מוֹרֵי דֶּרֶךְ עִוְּרִים הָאוֹמְרִים, ’הַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל אֵינוֹ חַיָּב לְקַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתוֹ, אֲבָל הַנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל חַיָּב לְקַיְּמָהּ’. 17  כְּסִילִים וְעִוְּרִים! מָה חָשׁוּב יוֹתֵר, הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל הַמְּקַדֵּשׁ אֶת הַזָּהָב? 18  עוֹד אוֹמְרִים אַתֶּם, ’הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ חַיָּב לְקַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתוֹ, אֲבָל הַנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן שֶׁעָלָיו חַיָּב לְקַיְּמָהּ’. 19  עִוְּרִים! מָה חָשׁוּב יוֹתֵר, הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְּקַדֵּשׁ אֶת הַקָּרְבָּן? 20  לְפִיכָךְ הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְכָל אֲשֶׁר עָלָיו, 21  וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבָּע בּוֹ וּבַשּׁוֹכֵן בּוֹ, 22  וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמַיִם נִשְׁבָּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיּוֹשֵׁב עָלָיו. 23  ”אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים! כִּי נוֹתְנִים אַתֶּם מַעַשְׂרוֹת מִמִּנְתָּה וְשָׁמִיר וְכַמּוֹן וּמִתְעַלְּמִים מִן הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים יוֹתֵר שֶׁבַּתּוֹרָה — הַצֶּדֶק, הָרַחֲמִים וְהַנֶּאֱמָנוּת. אֶת הַמַּעַשְׂרוֹת צָרִיךְ הָיָה לָתֵת, אַךְ אָסוּר הָיָה לְהִתְעַלֵּם מִן הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים. 24  מוֹרֵי דֶּרֶךְ עִוְּרִים הַמְּסַנְּנִים אֶת הַיַּתּוּשׁ וּבוֹלְעִים אֶת הַגָּמָל! 25  ”אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים! כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַקְּעָרָה מִבַּחוּץ וְאִלּוּ תּוֹכָן מָלֵא חַמְדָנוּת* וְתַאַוְתָנוּת. 26  פָּרוּשׁ עִוֵּר, טַהֵר תְּחִלָּה אֶת פְּנִים הַכּוֹס וְאֶת פְּנִים הַקְּעָרָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה טְהוֹרָה גַּם מִבַּחוּץ. 27  ”אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים! כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לִקְבָרִים מְסֻיָּדִים הַנִּרְאִים יָפִים מִבַּחוּץ, וְאִלּוּ תּוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל טֻמְאָה. 28  כָּךְ גַּם אַתֶּם: מִבַּחוּץ נִרְאִים צַדִּיקִים לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְאִלּוּ בִּפְנִים מְלֵאִים צְבִיעוּת וְרֶשַׁע. 29  ”אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים! כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וּמְקַשְּׁטִים אֶת קִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים, 30  וְאוֹמְרִים, ’אִלּוּ חָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ, לֹא הָיִינוּ שׁוֹפְכִים אִתָּם אֶת דַּם הַנְּבִיאִים’. 31  בָּזֹאת מְעִידִים אַתֶּם נֶגֶד עַצְמְכֶם שֶׁאַתֶּם בְּנֵיהֶם שֶׁל רוֹצְחֵי הַנְּבִיאִים. 32  מַלְּאוּ אֵפוֹא אֶת סְאַת חֲטָאֵי אֲבוֹתֵיכֶם. 33  ”נְחָשִׁים, יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תִּמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנּוֹם? 34  הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וּמוֹרִים. אֶת חֶלְקָם תַּהַרְגוּ וְתָמִיתוּ בְּהוֹקָעָה וְאֶת חֶלְקָם תַּלְקוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּכֶם וְתִרְדְּפוּ מֵעִיר לְעִיר, 35  לְמַעַן יָבוֹא עֲלֵיכֶם כָּל דַּם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ, מִדַּם הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד דַּם זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה, אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל לַמִּזְבֵּחַ. 36  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָבוֹאוּ עַל הַדּוֹר הַזֶּה. 37  ”יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַנִּשְׁלָחִים אֵלֶיהָ. כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת יְלָדַיִךְ, כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְּקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ! אֲבָל לֹא רְצִיתֶם. 38  הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ. 39  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: מֵעַתָּה לֹא תִּרְאוּ אוֹתִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ, ’בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!’”*

הערות שוליים

‏”תפילין”: שתי תיבות עור קטנות המכילות ארבע מפרשיות התורה, שאותן הניחו על הראש ועל יד שמאל כקמעות.‏
‏”ציציות”: גדילים לכל אורך שולי הבגד.‏
פסוק זה אינו מופיע בנוסח היווני של וסטקוט והורט ובמהדורות ביקורתיות אחרות של כתבי־הקודש היווניים.‏
ראה נספח 9‏.‏
או, ”גזל”.‏
תה קי”ח:26‏.‏