עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מקרא אונליין | תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש

מתי 22‏‏:1‏‏-46

כב  שׁוּב עָנָה לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְשָׁלִים וְאָמַר:  ”דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ שֶׁעָרַךְ סְעוּדַת חֲתֻנָּה לִבְנוֹ.  הוּא שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לִקְרֹא לַמֻּזְמָנִים לָבוֹא אֶל סְעוּדַת הַחֲתֻנָּה, אַךְ הַלָּלוּ לֹא רָצוּ לָבוֹא.  אָז שָׁלַח עֲבָדִים נוֹסָפִים וְאָמַר לָהֶם, ’הַגִּידוּ לַמֻּזְמָנִים: ”הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת סְעוּדָתִי, הַשְּׁוָרִים וְהַבָּקָר הַמְּפֻטָּם כְּבָר נִשְׁחֲטוּ, וְהַכֹּל מוּכָן. בּוֹאוּ לִסְעוּדַת הַחֲתֻנָּה”’.  אַךְ הֵם הִתְעַלְּמוּ וְהָלְכוּ לָהֶם — זֶה אֶל שָׂדֵהוּ, וְזֶה אֶל עֲסָקָיו;  וְאִלּוּ הַשְּׁאָר תָּפְסוּ אֶת עֲבָדָיו, הִשְׁפִּילוּ אוֹתָם וְהָרְגוּ אוֹתָם.  ”הַמֶּלֶךְ נִתְמַלֵּא חֵמָה וּבִתְגוּבָה שָׁלַח אֶת צְבָאוֹ וְהִשְׁמִיד אֶת הָרוֹצְחִים הַלָּלוּ וְשָׂרַף אֶת עִירָם בָּאֵשׁ.  אָז אָמַר אֶל עֲבָדָיו, ’סְעוּדַת הַחֲתֻנָּה כְּבָר מוּכָנָה, אַךְ הַמֻּזְמָנִים לֹא הָיוּ רְאוּיִים.  לָכֵן צְאוּ אֶל הַדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְאֶת כָּל מִי שֶׁתִּמְצְאוּ הַזְמִינוּ לַסְּעוּדָה’. 10  יָצְאוּ הָעֲבָדִים אֶל הַדְּרָכִים וְאָסְפוּ אֶת כָּל מִי שֶׁמָּצְאוּ, הֵן רָעִים וְהֵן טוֹבִים, וְאוּלַם הַחֲתֻנָּה הִתְמַלֵּא מְסֻבִּים. 11  ”כְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ לִבְחֹן אֶת הָאוֹרְחִים רָאָה שָׁם אִישׁ שֶׁאֵינוֹ לָבוּשׁ בְּבֶגֶד חֲתֻנָּה. 12  אָמַר אֵלָיו, ’חָבֵר, אֵיךְ נִכְנַסְתָּ בְּלִי בֶּגֶד חֲתֻנָּה?’ וְהָאִישׁ לֹא הֵשִׁיב דָּבָר. 13  אָז אָמַר הַמֶּלֶךְ לִמְשָׁרְתָיו, ’קִשְׁרוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַחוּצָה אֶל הַחֹשֶׁךְ. שָׁם יִבְכֶּה וְיַחְרֹק שִׁנַּיִם’. 14  ”הֵן רַבִּים הַמֻּזְמָנִים אַךְ מְעַטִּים הַנִּבְחָרִים”. 15  לְאַחַר מִכֵּן הָלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וְהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם אֵיךְ לִגְרֹם לוֹ לוֹמַר דָּבָר שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אוֹתָם נֶגְדּוֹ. 16  שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת תַּלְמִידֵיהֶם יַחַד עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס, וְהַלָּלוּ אָמְרוּ לוֹ: ”מוֹרֵנוּ, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ אֱמֶת וּמְלַמֵּד אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים עַל־פִּי הָאֱמֶת, וְאֵינְךָ מְנַסֶּה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אִישׁ, שֶׁכֵּן אֵינְךָ שׁוֹפֵט עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם. 17  לָכֵן אֱמֹר לָנוּ, מָה דַּעְתְּךָ? הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?” 18  הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּרִשְׁעָתָם וְאָמַר: ”צְבוּעִים, מַדּוּעַ אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? 19  הַרְאוּ לִי אֶת מַטְבֵּעַ הַמַּס”. נָתְנוּ לוֹ דִּינָר. 20  שָׁאַל אוֹתָם: ”שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַזֹּאת וְהַכְּתֹבֶת?” 21  הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”שֶׁל הַקֵּיסָר”. אָמַר לָהֶם: ”אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֶאֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֶאֱלֹהִים”. 22  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הִשְׁתּוֹמְמוּ. אָז עָזְבוּ אוֹתוֹ וְהָלְכוּ. 23  בְּאוֹתוֹ יוֹם נִגְּשׁוּ אֵלָיו צְדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: 24  ”מוֹרֵנוּ, מֹשֶׁה אָמַר: ’אִם יָמוּת אִישׁ מִבְּלִי שֶׁהוֹלִיד יְלָדִים, חַיָּב אָחִיו לָשֵׂאת אֶת אִשְׁתּוֹ וּלְהָקִים זֶרַע לְאָחִיו’.* 25  וּבְכֵן, הָיוּ אִתָּנוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן הִתְחַתֵּן וּמֵת, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ יְלָדִים הִשְׁאִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו. 26  כָּךְ קָרָה גַּם לַשֵּׁנִי וְלַשְּׁלִישִׁי, עַד לַשְּׁבִיעִי. 27  אַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה הָאִשָּׁה. 28  אִם כֵּן, לְמִי מִבֵּין הַשִּׁבְעָה תִּהְיֶה הִיא לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים? הִיא הֲרֵי הָיְתָה נְשׂוּאָה לְכֻלָּם”. 29  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”אַתֶּם טוֹעִים, כִּי אֵינְכֶם מַכִּירִים אֶת הַכְּתוּבִים וְגַם לֹא אֶת כּוֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים. 30  הֲרֵי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים גְּבָרִים אֵינָם מִתְחַתְּנִים וְנָשִׁים אֵינָן נִשָּׂאוֹת, אֶלָּא הֵם כְּמַלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם. 31  וַאֲשֶׁר לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, הַאִם לֹא קְרָאתֶם אֶת מָה שֶׁנֶּאֱמַר לָכֶם מִפִּי אֱלֹהִים: 32  ’אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב’?* אֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים”. 33  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת הַהֲמוֹנִים, הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ. 34  אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים שֶׁיֵּשׁוּעַ הִשְׁתִּיק אֶת הַצְּדוֹקִים, נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו. 35  וְאֶחָד מֵהֶם, שֶׁהָיָה בָּקִי בַּתּוֹרָה, שָׁאַל אוֹתוֹ כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ: 36  ”מוֹרֵנוּ, מַהִי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה?” 37  הֵשִׁיב לוֹ: ”’וְאָהַבְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ’.* 38  זוֹהִי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וְהָרִאשׁוֹנָה. 39  הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: ’וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ’.* 40  בִּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ תְּלוּיִים הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְהַנְּבִיאִים”. 41  כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ הַפְּרוּשִׁים שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ: 42  ”מָה דַּעְתְּכֶם עַל הַמָּשִׁיחַ? בֶּן מִי הוּא?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”בֶּן דָּוִד”. 43  שָׁאַל אוֹתָם: ”אִם כֵּן, מַדּוּעַ דָּוִד קוֹרֵא לוֹ בְּהַשְׁרָאַת הָרוּחַ ’אֲדוֹנִי’ בְּאָמְרוֹ: 44  ’יְהֹוָה אָמַר לַאֲדוֹנִי: ”שֵׁב לִימִינִי עַד אֲשֶׁר אָשִׂים אֶת אוֹיְבֶיךָ תַּחַת רַגְלֶיךָ”’?* 45  וּבְכֵן, אִם דָּוִד קוֹרֵא לוֹ ’אֲדוֹנִי’, אֵיךְ הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת בְּנוֹ?” 46  אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָשִׁיב לוֹ דָּבָר, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם לֹא הֵעֵז אִישׁ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת.

הערות שוליים

דב כ”ה:5‏.‏
שמ ג’:6‏.‏
דב ו’:5‏.‏
ויק י”ט:18‏.‏
תה ק”י:1‏.‏